העיר שנגחאי, החודש / צילום: Reuters, Aly Song
האירוע הבינלאומי הגדול של החודשים האחרונים הוא ללא ספק הפלישה הרוסית לאוקראינה. ההשלכות הגיאופוליטיות, הזוועות שמתגלות כמעט מדי יום, העמידה העיקשת של החיילים והאזרחים האוקראינים מול הצבא הרוסי הענק והסנקציות הכלכליות שמוטלות על רוסיה - כל אלה תפסו את רוב הזמן "המוקדש" לחדשות חוץ בגופי התקשורת ברחבי העולם. בינתיים, בפינה אחרת של העולם, מתרחש אירוע אחר בעל השלכות כלכליות גלובליות מרחיקות לכת, שאמנם זוכה לסיקור אך מקבל פחות "זמן מסך", למרות שהשפעתו הכלכלית, בלשון המעטה, אינו פחותה.
ביום שישי האחרון חברת אדידס תלתה את האשמה בסין במכירות המאכזבות שלה ברבעון הראשון של השנה. ענקית בגדי הספורט הגרמנית דיווחה על רווח נקי של 327 מיליון דולר - ירידה של 38% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2021. עוד נכתב בדוחות שהירידה נגרמה בשל "סביבת שוק מאתגרת בסין", שבה המכירות ירדו ב-35%. הדוח של אדידס נתן גם תזכורת לאחת החתלואות הנלוות למגפת הקורונה, שלא חלפה מהעולם - השיבושים בשרשראות האספקה.
בחוכמת הבדיעבד פרסום הדוחות של אדידס היו מין נבואה שהקדימה בכמה ימים ההתרחשות בבורסות העולם. בימים האחרונים השווקים ירדו בחדות, כאשר החששות מפני עליית האינפלציה וההאטה בצמיחת הייצוא של סין עוררו דאגות לגבי בריאות הכלכלה העולמית בטווח הקצר והבינוני. המניות צללו בין היתר לאחר שפורסם כי צמיחת היצוא של סין הגיעה לשפל של כמעט שנתיים - 3.9% בשנה באפריל - פחות משליש מאשר בחודש מרץ אז היא עמדה על 14.7%. המשקיעים הבינו: התפרצויות הקורונה בסין ויחס הממשל אליהן, צמצמו את הביקוש ושיבשו את הייצור ובהמשך את שרשראות האספקה.
כמעט 400 מיליון בני אדם בעשרות ערים בסין, כולל שנגחאי, שנז’ן, והמחוז הצפוני ג’יילין חיים כעת תחת סגר מלא או חלקי כחלק ממדיניות "אפס קורונה" של הממשלה בבייג’ינג לאחר ההתפרצות המחודשת של נגיף הקוביד ברחבי המדינה. ביחד, ערים אלו אחראיות ל-7.2 טריליון דולר או כ-40% מהתוצר המקומי הגולמי בכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
הסינים מתעדים ברשתות החברתיות
תיעוד של הסגרים הקשוחים בין ובעיקר בשנגחאי, שכבר נכנסו לשבוע השביעי שלהם, מתפרסמים ברובם ברשתות החברתיות. בייג’ינג הבירה רושמת מספר גדל של נדבקי קוביד. הרשויות בבייג’ינג הורו ל-3.5 מיליון תושבים ועובדים במחוז הגדול ביותר של צ’אויאנג להתייצב לשלוש בדיקות קורונה מדי שבוע, לאחר שבאזור נרשמו 26 מתוך 47 המקרים בעיר בסוף אפריל - אלה היו עדיין מספרים נמוכים, אך המחויבות של הממשל הסיני ל"מדיניות אפס קורונה" גוזרת על המחוזות והערים להציג סגרים, בידודים ובדיקות המוניות בשגרה.
בימים ראשון ושני השבוע קיבלו תושבים רבים של העיר שנגחאי, הגדולה בערי סין עם 25 מיליון איש, הודעות כתובות מוועדי השכונות, שמכריזות על "תקופה שקטה" בת 3-7 ימים תלוי בשכונה, שבמהלכם יופסקו מרבית המשלוחים ותיאסר היציאה מהבתים.
החשש מסגרים הרמטיים הביא את האזרחים הסינים להסתער על סופרמרקטים כדי להצטייד במזון, בניסיון להימנע ממחסור בסגנון שנגחאי במקרה של סגר ברחבי העיר.
בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות נראים אזרחים תחת־עוצר צורחים מהמרפסות והגגות שהם רעבים ואין להם גישה לסופרמקטים (שגם ככה נסגרו), בסרטונים אחרים נראים תושבים מתווכחים עם נציגי הרשויות ודורשים לדעת מתי ייגמר העוצר ומתי יוכלו לצאת לרכוש מזון.
במקביל, נפוצו ברשתות תמונות של גדרות ברזל ירוקות שחוסמות יציאה מבניינים ומעבר בין רחובות בשנגחאי, שבהם נמצאו אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה. עד כה טרם נמסרה תגובת הרשויות לסיבה להצבת הגדרות.
ביום שני דיווחו הרשויות בשנגחאי על 3,947 נדבקים חדשים ביום ראשון, נתון שציין את היום השישי ברציפות שבו מספר מקרי הקורונה ירד מתחת ל-5,000 איש. העיר, שנאבקת בהתפרצות הקשה ביותר בסין מאז הגיח הנגיף בסין לפני שנתיים, רשמה יותר מ-620 אלף מקרים ו-547 מקרי מוות מאז האחד במרץ.
מחסור במזון, רעב, חוסר יכולת להשיג טיפולים רפואיים ואפילו דיווחים על אנשים שהרגו את חיות המחמד שלהם בשל חוסר היכולת לטפל בהם - מספרים את הסיפור "האזרחי" שמתרחש בסין. אלא שהדיווחים על המצוקות האזרחיות מאפילים על הדיווחים על הפגיעה הכלכלית הקשה במדינה ובעולם כולו, שסין משמשת בית חרושת ענק שלו.
מבט על שנגחאי הוא מבט על העתיד
מדיניות האפס סובלנות של הממשל הסיני להתפרצות החדשה של התת-וריאנט המידבק BA.2 גבתה בתוך פחות מחודש מחירים כבדים מהכלכלה הסינית המקומית. כמו בהתפרצות הראשונה לפני כשנתיים, הראשונים להיפגע בגלל הסגרים הם הצריכה המקומית, התעסוקה והתעשייה. אלה מתניעים תגובת שרשרת, שפוגעת בקצב גובר בכל היבט כמעט של החיים.
זמן קצר לאחר ההתפרצות בסוף מרץ ניתן היה לזהות את השפעותיה על הכלכלה: בחודש מרץ עלתה האבטלה בסין ל-5.8% - הנתון הגבוה ביותר מאז חודש מאי 2020, כחצי שנה לאחר גילוי נגיף הקורונה. ב-31 הערים המרכזיות במדינה, האבטלה אפילו גדולה יותר, והיא עומדת על 6% כאשר בקרב המועסקים בגילאי 16 עד 24, שיעור האבטלה עומד כבר על 16% - הרמה הגבוהה ביותר מזה שמונה חודשים - כך דיווח "האקונומיסט".
עליות המחירים, שנוצרו עקב המחסור שהסגרים והבידודים כפו, הקפיצו את האינפלציה במדינה במרץ לשיעור שנתי של 1.5% - מדובר בעלייה המהירה ביותר משנה לשנה, אחרי שבחודשים ינואר ובפברואר האינפלציה עמדה על 0.9%. במקביל, מכירות הקמעונאיות במדינה הצטמקו במרץ ב-3.5%, לפי נתונים רשמיים שפורסמו בתחילת החודש.
אם רוצים להבין עד כמה מדיניות ה"אפס סובלנות לקורונה" של הממשל הסיני משפיעה מחוץ לגבולות המדינה, שווה להתמקד במיוחד במה שקורה בשבועות האחרונים בשנגחאי, העיר העשירה והגדולה ביותר בסין שבה הוכרז סגר אדוק על 25 מיליון תושביה. בהיותה אחד המטרופולינים הגדולים ביותר בעולם. לצד העיר השכנה קונשאן - שהוטל עליה סגר בתחילת אפריל - שנגחאי היא אחד ממרכזי הייצור והייצוא החשובים בסין ובעלת תפקיד בכלכלה העולמית.
שנגחאי אחראית ל-3.8% מהתמ"ג של סין. אבל יש לה חלק גדול הרבה יותר - 10.4% - במסחר הסיני עם שאר העולם, על פי נתונים סטטיסטיים רשמיים משנה שעברה. היא אחד היעדים החשובים לחברות בינלאומיות, המבקשות להפגין נוכחות במזרח הרחוק בכלל ובשוק הסיני בפרט. בעיר ממוקמים משרדים ומטות של יותר מ-800 חברות בינלאומיות - 121 מהן הן חברות פורצ’ן גלובל 500 כולל אפל, פפסיקו, קוואלקום וג’נרל מוטורס. רבים מהם משותקים עכשיו לגמרי.
כל עוד התפשטות הנגיף תימשך והממשל הסיני לא ישנה את מדיניותו, מבט לשנגחאי, שם הוכרז הסגר ההדוק ביותר עד כה, הוא כנראה הסיכוי הטוב ביותר להעריך את העתיד של סין כולה. בלי איתותים לכך שהממשלה הסינית מתכוונת להסיר חלק מהמגבלות שהיא הטילה על האוכלוסייה בקרוב, גובר החשש שהנזק הכלכלי שהן גורמות ישלח גלי הדף שיורגשו בכל רחבי העולם.
שנגחאי כמיקרו־קוסמוס של סין
עד כה, אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של הבידודים היא הסגירה של נמל המכולות הגדול ביותר בעולם בשנגחאי, שנותר ללא עובדים. הנמל שאחראי ליותר מ-20% מתעבורת המשאות הסיניים ב-2021, נמצא בפועל בעצירה מלאה.
נמל שנגחאי הוא הנמל העסוק ביותר בעולם בתעבורת מכולות. בנמל עברו 47 מיליון מכולות ב-2021, פי ארבעה מכמות המכולות שעברה בנמל לוס אנג’לס. כמות המכולות שיצאה משנגחאי בשנה שעברה מהווה 16.7% מכל המכולות שיצאו מסין באותה שנה.
כעת מוצרי מזון התקועים במכולות ללא גישה לקירור מתחילים, על פי דיווחים שונים, להרקיב. אך עצירת הנמל היא בעלת משמעות שחורגת הרבה מעבר לכלכלה הסינית והאזרחים הסינים. למרות שהעולם המערבי למד לחיות לצד נגיף הקורונה - השמיים נפתחו, מרכזי הקניות והמסעדות חזרו לפעילות, הילדים שבו למוסדות החינוכיים - הכלכלה העולמית עדיין לא הצליחה להדביק את הפער, שנוצר בגלל העיכובים בשרשראות האספקה.
המכולות הנכנסות לסין כיום נתקעות במסופים הימיים בנמל בממוצע שמונה ימים לפני שהן מועברות למקומות אחרים - עלייה של 75% בזמן ההמתנה מאז שהחל סבב הסגרים האחרון. הפקק שנוצר מורגש היטב כבר במדינות שמייצאות ומייבאות מוצרים בסין.
דרך הים היא לא היחידה שנתקעה. חברות תעופה המתמחות בהובלה ביטלו טיסות לשנגחאי וממנה, ויותר מ-90% מהמשאיות המסייעות להוביל מוצרי יצוא ויבוא לא עובדות בימים אלה. כך גם לגבי תנועת הרכבות פנימה והחוצה מהאזור.
סגירת בתי החרושת מורגשת בעולם
על פי נתוני הממשלה הסינית לשנת 2021, בשנגחאי מיוצרים 6% מכלל מוצרי הייצוא של סין. בעולם גלובלי, שבו מוצרים מורכבים ממכלול שלם של רכיבים שמיוצרים במפעלים שונים ולעתים במדינות שונות, לכל הפרעה משמעותית בייצור במקום אחד, יש השלכות על הכלכלה העולמית. וכפי שראינו בשנתיים האחרונות, כשמדובר באחד מאזורי הייצור הגדולים בעולם כמו סין בכלל או אזור שנגחאי בפרט, ניתן לצפות שיהיו לכך השפעות תנודתיות משמעותיות על הכלכלה העולמית. כבר עכשיו, יש אנליסטים שונים מעריכים שהיקף ההשפעות יחרוג מטווח חצי השנה.
פסי ייצור במפעלי רכיבים אלקטרוניים שמשמשים את סוני ואפל למשל באזור שנגחאי הפסיקו לפעול כבר לפני כמה שבועות. גם Quanta, יצרנית המחשבים הנישאים הגדולה ביותר בעולם עבור יצרנים אחרים, שמחזיקה מפעל בשנחאי, שמייצר 20% מהמחשבים בעולם כולל מקבוק של אפל, הפסיקה לחלוטין את הייצור. החברה העריכה בעבר שב-2022 היא תייצר 72 מיליון יחידות חדשות. כעת לא ברור מה יעלה בגורל ההערכה הזו.
ובעוד שבעולם המערבי כבר מתנהגים במידה רבה ביחס-מבטל ופחות קפדני מבעבר כלפי הנגיף, מדיניות האפס סובלנות הסינית צפויה לעלות לפחות 46 מיליארד דולר בתפוקה כלכלית חודשית, כ-3.1% מהתמ"ג - כך על פי מחקר שביצעה האוניברסיטה הסינית בהונג קונג.
התחזית העגומה הזו מגיעה שבועיים בלבד אחרי נתונים טובים שהממשל פרסם: התמ"ג עלה ב-4.8% ברבעון הראשון בהשוואה לשנה הקודמת - טוב יותר מהרבעון הקודם ומעל לציפיות של הכלכלנים. החוקרים באוניברסיטה בהונג קונג לא לבד בהערכותיהם.
ההאטה עלולה לזלוג לשאר העולם
גופים בינלאומיים מפנים זרקור בשבועות האחרונים להשלכות הכלכליות הנרחבות של התגובה הסינית למגפה. אנליסטים כבר לא מאמינים שיעד הצמיחה שסין הציבה ל-2022, 5.5%, הוא ריאלי, למרות שתחזית זו היא הנמוכה מזה שלושה עשורים. הבנק העולמי כבר תיקן את ההערכות שלו לגבי הצמיחה בכלכלה הסינית בשבוע שעבר מ-5.4% ל-5% אבל הוסיף שאם תימשך מדיניות הסגרים, עלול שיעור הצמיחה לרדת אפילו ל-4%. קרן המטבע הבינלאומית הצטרפה לרואי השחורות וחתכה את תחזית הצמיחה מ-4.8% ל-4.4%.
"פעולות של סין לתמוך בכלכלה יהיו חיוניות להתאוששות הגלובלית", אמרה יו"ר קרן המטבע, קריסטלינה גאורגייבה, והזהירה כי האטה ממושכת בכלכלה הסינית עלולה לזלוג לשאר העולם.
בניסיון של סין להתמודד עם הקיפאון ולעודד צמיחה, הבנק המרכזי של סין הודיע בשבוע שעבר על קיצוץ בכמות ההון שהבנקים חייבים להחזיק כרזרבה. אלה בתגובה שחררו לשוק כ-530 מיליארד יואן (82 מיליארד דולר) - מתחת לציפיות השוק. ולמרות הציפיות להורדת הריבית בשבועות האחרונים, הבנק המרכזי שמר על אותה ריבית מאז ינואר, כאינדיקציה לכך שקובעי המדיניות נשארים זהירים מלתדלק יצירת חובות מופרזים.
המשך מלחמת הסחר עם ארה"ב
השיבושים הממושכים בייצור ובמשלוחים מסין עשויים לסייע בהאצת יוזמת-מפתח של ממשל ביידן, שמטרתה להפחית את התלות של ארה"ב במוצרים ובשרשראות אספקה סיניות, בהמשך מסוים למדיניות של הממשל הקודם בבית הלבן.
בנאום במועצה האטלנטית באפריל, שרת האוצר ג’נט ילן, אמרה שארה"ב מנטרת את הקשרים הפוליטיים והכלכליים של רוסיה וסין. "בהמשך הדרך יהיה יותר ויותר קשה להפריד נושאים כלכליים משיקולים נרחבים יותר של אינטרסים לאומיים, כולל זה של הביטחון הלאומי", אמרה, אך גם הוסיפה שהיא מעריכה ש"פיצול דו-קוטבי" בין סין וארה"ב יכול להימנע.
"הגישה של העולם לסין והמוכנות שלו לאמץ אפילו יותר אינטגרציה כלכלית עלולה להיות מושפעת מהתגובה הסינית לקריאתנו לפעולה נחרצת בנוגע לרוסיה", אמרה.
הייצור וטכנולוגיה: בין עצירה לתנועה
בכלל, בהיותה "מפעל הייצור הגדול של העולם, יש עוד כמה סיבות למה העיניים צריכות להיות מופנות כעת לסין בכלל ולשנגחאי בפרט.
איזור שנגחאי רבתי, הכולל את העיר קונשאן וכמה ערים מזרחיות נוספות, הוא מרכז ייצור גדול של תעשיות רבות - מכלי רכב ועד מעבדים החיוניים למחשבים שונים.
פולקסוואגן וג’נרל מוטורס, לדוגמה, מחזיקות מפעלים בשנגחאי. העיר היא גם ביתו של המפעל הראשון של טסלה באסיה. יצרנית המכוניות האמריקאיות של אלון מאסק מסרה יותר מ-65 אלף מכוניות מהמפעל שלה בשנגחאי בחודש מרץ בלבד - נתון שהופך אותה למוכרת המכוניות החשמליות המצליחה ביותר בסין.
בתחילת השנה הקימה פורד את מרכז העיצוב העולמי השישי שלה בשנגחאי ו-TSMC, יצרנית השבבים הגדולה ביותר בעולם, מחזיקה מפעל מעבדים גדול באחד מפרברי העיר. גם יצרניות השבבים הסיניות הגדולות SMIC ויצרנית המעבדים Hua Hong מחזיקות מפעלים בעיר. אלא שמאז התפרצות המגפה בעיר, פסי הייצור ברבים ממפעלים אלה ואחרים נותרו שוממים. ההשפעה על שרשראות האספקה של ייצור מכוניות ומוצרים אלקטרוניים אחרים כבר מורגשת.
כמה מפעלים בשנגחאי, כמו טסלה וחלק מספקיה, חידשו בסוף אפריל את הייצור תחת התחייבות לעמוד בשורת תקנות יקרות ומסובכות של הממשל, כולל יצירה של מה שנקרא בסין "מערכת ניהול סגורה", ולבצע בעצמם בדיקות קורונה תכופות.
עסקים ופיננסים: פתרונות יצירתיים
לעיר שנגחאי יש את התמ"ג הגדול מכל הערים בסין - כ-4.32 טריליון יואן (679 מיליארד דולר) בשנה. היא גם העיר החמישית בעולם מבחינת מספר המיליארדרים שמתגוררים בה. הבורסה בשנגחאי היא גם ביתו של בורסת "סטאר" (The Shanghai Stock Exchange STAR Market) - התשובה הסינית לנאסד"ק.
עם שווי שוק כולל של 7.3 טריליון דולר, הבורסה בשנגחאי, שנוסדה ב-1990 - נמצאת במקום השלישי בשווי החברות הנסחרות בה, אחרי הבורסות של ניו יורק ושל לונדון.
כדי למנוע את התמוטטות הכלכלה ולאפשר לשוק להמשיך לתפקד, כמה בנקים ובתי השקעות ביקשו מהעובדים לישון במשרדים, ליד שולחנות העבודה שלהם.
עוד זוית | חלק מהעובדים עברו לגור באוהלים במשרדים
בעוד שמגפת הקורונה הכריחה אנשים רבים ללמוד לעבוד מהבית, במרכז הפיננסי של סין בשנגחאי ובמפעלים מסוימים ברחבי המדינה, האתגר כיום הוא הפוך: ללמוד לחיות - סביב השעון - במקום העבודה.
וכמו בסצנה שנראית כאילו נלקחה מסרט מדע בדיוני דיסטופי, חלק מהחברות בשנגחאי ביקשו מעובדיהן לעבור להתגורר במשרדים לתקופה של ימים ואפילו שבועות.
מאז אמצע מרץ, מספר בנקים, חברות ניהול נכסים ומוסדות פיננסיים אחרים בעיר העבירו אנשי צוות "למגורים" בתוך המשרדים כדי להימנע מהפסקת הפעילות, כך ניתן ללמוד מדיווחי החברות ברשתות חברתיות ודיווחים בתקשורת הסינית.
בין היתר, עברו כמה מעובדי הבורסה של שנגחאי לגור במשרדים, כך דיווח העיתון הסיני "פיפלז דיילי" ב־29 במרץ, יום אחרי שהחל הסגר הגדול הראשון בעיר. בבורסה של שנגחאי לדוגמה הוצבו בתוך מתחמי העבודה עשרות מיטות בשורות כדי שהעובדים יוכלו לישון בהן.
בוול סטריט ג'ורנל הקדישו לכך כתבה פיצ'ר נרחבת תחת הכותרת: "נחירות של קולגות וצחצוח שיניים עם הבוס - בתוך מסיבת הפיג'מות במשרד הגדולה של שנגחאי".
אחד המרואיינים בכתבה, מו ג'יאהו בן ה־35, מנהל סיכונים באחת הקרנות בעיר, סיפר כי הוא מתגורר במשרד כבר שלושה שבועות. הוא ישן ליד עמדת המחשב המשרדית שלו, אוכל ארוחות שהוכנו בקפיטריה של החברה, ולמרות הקושי הצליח להסתגל בהדרגה לחיים משותפים עם יותר מתריסר עמיתים, בעיקר גברים, "כל אחד עם הרגלי הלילה שלו ושגרת טיפוח העור שלו".
"בזמננו הפנוי אנחנו משוחחים על כל מיני דברים", סיפר מו, "זה כמו לחזור לתקופה שלי כסטודנט", הוסיף.
עובד אחר מתחום הנדל"ן שהתראיין, יאן יוג'ין בן ה־38, מספר שהוא מצא את עצמו במפתיע סגור 24/7 עם עמיתיו במשרד. יותר מ־2,000 עובדים שעבדו בשלושה בניינים באזור שלו נסגרו בתוכם למשך שבעה ימים ונבדקו לעתים קרובות, לדבריו.
"כשהשעה מגיעה לשמונה־תשע בלילה, אנשים מחליפים בגדים לנעלי בית ופיג'מות" הוא מספר. "פתאום אתה מוצא את עצמך מצחצח שיניים ליד הבוס שלך. זה כל כך מביך".
עוד זווית | אינפלציה, קורונה ומחסור בדלק: ראש ממשלת סרי לנקה התפטר
מדינות מתפתחות נאבקות בימים אלה במשבר מרובע: מגפת הקורונה שעדיין משתוללת בהן; העלייה בעלות החובות שלהן בשל האינפלציה המאמירה; עיכובים בשרשראות האספקה, שנגרמים בין היתר בגלל מדיניות ה"אפס הקורונה" בסין; וכן עלייה במחירי המזון והדלק כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה שמשבשת את הכלכלה העולמית בחודשים האחרונים.
אחת הקורבנות של המצב הזה היא מדינת האי סרי לנקה באוקיינוס ההודי, שנמצאת על סף חדלות פירעון ואזרחיה מוחים ברחובות כבר למעלה מחודש.
מאז שפרצה מגפת הקורונה באי, ענף התיירות בסרי לנקה, שהוא המקור המרכזי לכניסת מטבעות חוץ למדינה, התמוטט ומאות אלפים איבדו את מקומות עבודתם. בתגובה עתודות המט"ח החלו להתרוקן וסרי לנקה צללה לפלירטוט מסוכן עם חדלות פירעון. עד סוף 2022 היא צריכה לפרוע חובות של 7 מיליארד דולר מתוך חובות חיצוניים בהיקף של 51 מיליארד דולר. בשבוע שעבר שר האוצר אמר בראיון כי עתודות המט"ח של המדינה צנחו כבר אל מתחת ל־50 מיליון דולר.
לאחר שמחיר הנפט זינק בעולם בעקבות המלחמה באוקראינה, הרשויות בסרי לנקה החלו לנתק ולהפעיל את החשמל לסירוגין בחלק מהאיזורים באי כדי לחסוך בדלק שמשמש להפעלת תחנות הכוח
כצפוי, האמון של האזרחים בשלטון האחים, רה"מ מהינדה ראג'אפאקסה והנשיא גוטבאיה ראג'אפאקסה, קרס לגמרי. מהומות אלימות החלו לשטוף את הרחובות לאחר שלתושבים הרעבים ללחם ומוכי הקורונה נמאס משלטונם ומהאופן הכושל בו הם מנהלים את המדינה ובעיקר את כלכלתה.
התמונות מהחודש האחרון מסרי לנקה אינן נעימות לצפייה. עקב עליית המחירים והמחסור החמור במוצרי יסוד מיובאים כגון תרופות, דלק, גז בישול ומזון, אזרחים רבים עומדים בתורים ארוכים כדי להשיג מצרכים.
ביום שני לאחר הפגנות סוערות במיוחד שבמהלכן נפצעו כ־80 איש, נשרפו בתים של שרי ממשלה ובשיאן חבר פרלמנט ממפלגת השלטון ירה למוות במפגין ולאחר מכן התאבד בירייה, הודיע ראש הממשלה בן ה־74 על התפטרותו. הודעת ההתפטרות לא הרגיעה את המהומות, והמפגינים ממשיכים לדרוש שאחיו הנשיא גם יתפטר.
בראיון ל־BBC בחודש שעבר אמר הפרופ' קנת' רוגוף, בעברו הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, כי ״מאות מיליונים בכל רחבי העולם מתהלכים רעבים״, ו״יותר מחצי מ־70 הארצות העניות ביותר בעולם נמצאות בחדלות פרעון או במצוקת חובות". לאור דברים אלה אי אפשר שלא לתהות האם סרי לנקה היא רק הסנונית הראשונה שמבשרת על הבאות.