גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הירידות החדות, ברשות ניירות ערך לא מאבדים אמונה בקריפטו

אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך, מאמין שישראל צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, שיביא ליצירת חידושים שיהפכו למוצרים יומיומיים ● הוא לא נבהל מהצניחות שיש עכשיו במטבעות הקריפטו, מאחר ש"השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון"

אילן גילדין, רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
אילן גילדין, רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

"טוב שאנחנו עושים את הראיון הזה בתקופה של ירידות בשווקים", אומר אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך. "בירידות, בייחוד בנכסים תנודתיים כמו המטבעות הדיגיטליים, יוצא הרבה מאוד אוויר חם מהשוק, ואז רואים מה באמת קיים בו, ולדעתי קיים. אנחנו ברשות לא מפחדים מחדשנות, להיפך. ואם את שואלת אותי האם יש ערך אמיתי בחברות הקריפטו? התשובה היא כן".

בעוד שחלק מהרגולטורים בישראל מסתייגים מעולם הקריפטו, גילדין ורשות ני"ע דווקא רואים בו פוטנציאל רב. "אבל הפוטנציאל הוא לא בהאם הביטקוין עלה או ירד ובכלל במחירים של מטבעות אלא ביצירת עולמות חדשים, שלאט לאט נראה אותם הופכים לחלק מהחיים שלנו".

כמו מה?
"ניקח למשל את הנושא של עבודה מהבית. בקורונה חל שינוי גדול באופן העבודה שלנו ועברנו לעבוד מהבית, אבל מה בעצם עשינו? שכפלנו את שגרת המשרד לבית. בעזרת תוכנות ופגישות בזום לקחנו את מה שאנחנו מכירים מהמציאות ועשינו התאמות. אבל אם מסתכלים למשל על עולם הגיימינג, מעניין לראות איך מתנהלת שם התקשורת, איך שחקנים חונכים שחקנים אחרים, איך נוצרות קהילות לקידום דברים מסוימים, וכיצד פועלים שם מנגנונים של תגמול. זה יהיה מודל העבודה בעתיד, להערכתי, לא רק בגיימינג אלא כתרבות של עבודה מרחוק. הגיימינג הוא עולם שמקדים כמעט תמיד את העולם האמיתי, ואפשר ללמוד ממנו הרבה, והוא הולך יד ביד עם עולם ה-DEFI שגם הוא מרתק ומפתח את אפשרויות התגמול השונות".

 

"הקריפטו מאפשר לתת תגמול שהוא מעבר לגמול כספי"

למה צריך אפשרויות תגמול ספציפיות בקריפטו? למה אי אפשר לשחק ושהתגמול יהיה בדולרים?
"אנחנו לפעמים תופסים תגמול כמשהו כספי בלבד, אבל הקריפטו מאפשר לתת תגמול שמייצר חיבור רגשי ומאפשר לחזק את הקשר בין הפרויקט לקהילות. בכלל ה-DeFi יוצר כלים פיננסיים חדשניים, למשל הלוואות בזק שאת לוקחת ומחזירה בשניות, ממש על אותו בלוק, המשמשות לניצול הזדמנויות ארביטראז'".

למה הכלי הזה טוב? זה בטח לא משרת את המשקיע הפשוט. מהצד עולם ה-DeFi  נראה רווי בעיות שבשוקי ההון התמודדו איתם כבר לפני כמה עשורים, כמו ארביטראז' ומסחר מטרים.
"קודם כל שחקני ארביטראז' הם שחקנים לגיטימיים, וטוב שיש אותם, זה משכלל את השווקים. נכון שיש הרבה בעיות בעולמות האלו, אבל אני רואה בזה חבלי גדילה ולא חבלי גסיסה".

הרבה מאוד רגולטורים חוששים מהמטבעות היציבים. מהי עמדתך?
"אני אדבר דווקא מהזווית של המשתמשים: המטבעות היציבים קמו והם נועדו לענות על צורך. אנחנו אולי חושבים על משתמשי קריפטו כ'היפסטרים כאלו, מההייטק', אבל האמת היא שמרבית השימוש בקריפטו נעשה במדינות המתפתחות, היכן שהמטבעות  תנודתיים, ובמקומות שבהם צריך להעביר כסף מעבודה במדינה אחת למשפחה במדינה אחרת. 

"יש טענות שהכיסוי בחלק מהמטבעות היציבים לא מספק, והעקיבה לא תהיה טובה, כלומר שרצית להיות צמוד לדולר, ותקבל פחות מזה. אבל אם ניקח אדם שבגלל עקיבה לא טובה הפסיד 20%; אם היה מעביר את הכסף דרך המערכת הפיננסית, בניכוי העמלות לא בטוח שהוא היה מקבל לידיו יותר. האנשים שמעבירים כספים בין מדינות מבינים את זה, ולכן החשש שהמטבע היציב יתגלה כפחות יציב, לא מטריד אותם".

ואת הבנקים המרכזיים העניין הזה אמור להטריד?
"היכולת של הקריפטו להעביר ערך באופן סופי ומוחלט, (להבדיל מצ'קים או כרטיסי אשראי המגלמים התחייבות להעברה עתידית), ובפרט המטבעות היציבים, הובילו את הבנקים המרכזיים לפתח את ה-CBDC (המטבעות היציבים המדינתיים, א"א), אבל גם  אלו מעלים הרבה מאוד שאלות, ויהיו להם הרבה מאוד השפעות שאנחנו עדיין לא מודעים אליהן, ולכן כל הדיון ב-CBDC צריך לצאת מגבולות הבנקים המרכזיים".

גילדין מזכיר שתי השפעות אפשריות: "למשל אם הבנק המרכזי מקצה לאנשים כסף דיגיטלי, פתאום יהיה לו המון המון מידע ישיר על הפעולות שלהם - לאן הכסף עובר, באיזה קצב הוא נגמר. הרבה דברים שכיום הבנק המרכזי נדרש לסקרים שונים או סטטיסטיקות כדי לבסס החלטות שלו, פתאום תהיה לו גישה ישירה למידע הזה, וזה בוודאי ישפיע על התנהלותו.

"סוגיה נוספת היא הגבלת השימוש. הרי בכסף דיגיטלי ניתן להכניס מנגנונים של חוזים חכמים שיגבילו שימוש, כמו לדוגמה בכסף שניתן כקצבת ילדים יהיה ניתן לקנות רק מזון תינוקות וחיתולים. לא יקבלו אותו במקומות אחרים, נאמר בפיצוציות לקניית סיגריות", מסביר גילדין. "בנוסף, ייקבע לו תאריך תפוגה, כך שאם לא השתמשת בו עד מועד מסוים יפוג תוקפו".  

זה הופך את זה מכסף לקופון, לא?
"זו אחת השאלות שעולות, האם מדינה בכלל יכולה להתערב ברמה של החלטה לתת לך כסף ולהגביל את השימוש בו".

"הדרך לגייס כסף לא השתנתה 300 שנה"

בוא נדבר על ניירות ערך דיגיטליים, שזה ודאי אחד הנושאים הרלוונטיים ביותר מבחינתכם ברשות. ב-2017 היה פה באזז אדיר סביב הנפקות טוקנים, שנרגע, אבל מאז לא רואים איזו פריצת דרך מהותית בתחום.
"אין לי ספק שזה יגיע, גם אם בדרך נעבור עוד 'חורף קריפטו' כמו שהיה ב-2017 (אז נרשמו ירידות חדות בביטקוין ודשדוש בשוק, א"א). הדרך של תאגידים לגייס כסף לא השתנתה ב-300 השנים האחרונות - יש הון ויש חוב, וכל מה שהתפתח מאז הן כל מיני צורות של הון או חוב ודיגיטציה של רישום התהליכים, הסליקה שלהם וכדומה. הקריפטו מביא בשורה בתחום הזה, כשגופים יכולים לגייס כסף בטוקנים מאוד ספציפיים, שאינם הון או חוב, וזה יאפשר גמישות רבה יותר לתאגידים, כמו גם אתגרים חדשים לרשות".

בשאלות מה בעצם המעמד של טוקנים כאלו, כשלמשל חברה מבטיחה לבעלי הטוקנים שלה סכום כסף צבוע שיישאר בקופה, אשר במקרה שהיא לא עומדת בהתחיבויותיה הוא עובר אליהם, מה מקומם בסדר הנשיה - האם הם לפני בעלי החוב או אחריו, מודה גילדין כי אין על כך כרגע תשובה. "נצטרך להתמודד עם השאלה, והמסגרת הרגולטורית תצטרך להיערך לכך".

שמענו את ראש רשות שוק ההון מתבטא נגד השקעה בקריפטו בפנסיה. אתם כרשות, חושבים שזה נכון שהציבור יהיה בקריפטו?
"אנחנו חושבים שהתחום הזה קיים והוא כאן להישאר, והציבור יהיה בו. יש בעולם הזה מספר סיכונים, ראשית סיכון המחיר - התנודתיות בתחום היא גבוהה, וזה כבר עניינו של המשקיע אם הוא רוצה להשקיע בנכס כזה. כמובן שצריך ללמוד את התחום, כמו בכל השקעה אחרת, ויש הרבה מאוד מידע נגיש בחו"ל וגם בארץ. סיכונים אחרים כמו משמורת, אבטחת מידע וכד', הם משהו שהרגולטור צריך לטפל בו. הגנת משקיעים היא חשיבות עליונה מבחינתנו, אנו נשים על כך דגש רב ונדאג להגנה, בלעדי זה השוק לא יוכל לצמוח.

"העברנו לאחרונה את עמדתנו לוועדת הקריפטו שהקים שר האוצר, ואני מאמין שמשם הדברים יתקדמו".

אתם תפתחו גם מכשירי שוק הון ייעודיים - נראה קרן סל על קריפטו של חברה ישראלית?
"קודם כל כבר רואים מכשירי שוק הון לקריפטו (הכוונה לאג"ח מגובות קריפטו, א"א), ויהיו עוד, ואם כל התנאים יבשילו נראה גם קרנות סל. כרגע בעולם הן עוקבות אחר חוזים על הביטקוין, בגלל בעיה של קביעת מחיר ה-SPOT (מאחר שהוא נסחר בהרבה בורסות בעולם ובחלקן יש בעיות נזילות, ישנם הפרשים בשער הביטקוין בין מקומות שונים, וקל לעשות מניפולציה על המחיר, א"א)".

 אתה נשמע אופטימי לגבי התעשייה, כשדווקא בעקבות הצניחות האחרונות במטבעות יש מי שמספידים את התחום.
"צניחה של מעל ל-50% בביטקוין זה משהו שקרה כבר כמה פעמים, זה טיבו של נכס תנודתי. אך הפעם בניגוד ל-2017, השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון.

"ישראל לדעתי צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, יש לנו את ההון האנושי.  הסקפטיות מובנת, כשזוכרים שמי שמפתחים את כל העולם הזה הם אנשים מאוד מאוד צעירים; ויטאליק בוטרין (מייסד את'ריום, א"א) הוציא את הווייט-פייפר של המטבע רגע אחרי התיכון. הם מאתגרים את התפיסות שלנו, וזה בסדר, כל זמן שזה יהיה בסיס להתפתחות".

עוד כתבות

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

מנהלת האנשים ששמה גבול לדרישות השכר: "לא סביר שידרשו העלאה של 80%"

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

קנצלר גרמניה אולף שולץ נואם בפסגת G7 / צילום: Associated Press, Martin Meissner

בלי החלטות מהותיות, צעדים חדשים נגד פוטין או פתרון למשבר המזון: פסגת G7 הסתיימה בקול ענות חלושה

פורום הכלכלות המובילות בעולם מתקשה לגבות מחיר כלכלי נוסף מרוסיה, ומסתפק בהבטחות "להמשיך ולעבוד" על סנקציות נוספות ● בינתיים, הוא גם מכשיר את ההשקעה בגז טבעי, למרות שהבטיח בעבר לעצור השקעות בדלקי מאובנים "בגלל הנסיבות החריגות ובאופן זמני"

ניצן הורוביץ, מרצ / צילום: שלומי יוסף

האם ממשלת בנט-לפיד הייתה ייחודית בכך שהורכבה מ-8 מפלגות?

הניסוי של ממשלת בנט-לפיד צפוי להגיע לסוף דרכו. עד כמה ייחודי הוא היה? ● המשרוקית של גלובס

ג'וני סרוג'י, סגן נשיא לפיתוח שבבים באפל, ובשאר אל מסרי, מייסד רוואבי / צילום: אפל

אפל חושפת: מפעילה מרכז מחקר ופיתוח ברשות הפלסטינית

במפגש של ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, ונשיא המדינה יצחק הרצוג נחשף כי מאז שנת 2018 מפעילה ענקית המחשוב מרכז מחקר ופיתוח בעיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון ● במרכז מעורבים בפיתוח מעבדי הדגל M למחשבי המק של החברה ● אפל מתכוונת להרחיב את פעילותה ברשות הפלסטינית בשנים הקרובות

ג'נט ילן, מזכירת מחלקת האוצר של ארצות הברית / צילום: Associated Press, Janet Yellen

הונגריה והקונגרס האמריקאי מציבים מכשולים להסכם מס החברות הגלובלי

פקידים אמריקאים ומהאיחוד האירופי מנסים להחדיר מומנטום חדש למאמץ לקבוע מס חברות מינימלי כלל עולמי

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח ● מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? ● כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

אחוז החסימה בבחירות לפרלמנט

הוויכוח על אחוז החסימה: מה המצב במדינות העולם?

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: בהולנד אחוז החסימה כמעט ולא קיים, בטורקיה הוא עומד על 7%. הדיון על אחוז החסימה מתעורר לחיים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ

המהפכה השקטה של החשב הכללי באוצר: רכש ממשלתי במיליארדי שקלים יזכה לפטור ממכרז

גלובס חושף מהלך מקיף וחסר תקדים במסגרתו יורחב משמעותית מסלול פטור ממכרז בהתקשרויות ממשלתיות ● כך לדוגמה: התקשרויות עד 100 אלף שקל לא יהיו חייבות במכרז ומשרדי הממשלה לא יזדקקו לאישור בסכומים של עד 4 מיליון שקל ● החשב הכללי הודה שהצעד "לא ירד לו בגרון" ובכל זאת החליט באופן לא שגרתי לוותר על חלק מסמכויותיו

בית רומנו בתל אביב / צילום: יח''צ

משקולת החוב מכבידה על נכסים ובניין: מאחורי ירידה של 40% במניית הנדל"ן

המהלכים האחרונים שביצעה יזמית הנדל"ן למגורים הגדילו את את החוב הפיננסי שלה  לכ-5.2 מיליארד שקל ● כשברקע מגמה שלילית בשווקים הגיעה החברה לשווי של כ-2 מיליארד שקל

דורון ארזי, מנכ''ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

לקראת מאבק שליטה: "האסטרטגיה הנוכחית של סרגון הורסת את הערך לבעלי המניות"

אוויאט נטוורקס מציעה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית לפי שווי של 235 מיליון דולר - פרמיה של 34% על מחיר השוק ● "ניסינו לדבר עם הנהלת סרגון על עסקה שאנו בטוחים שתביא ערך משמעותי לבעלי המניות של שתי החברות, אך זכינו רק לעיכובים ודחיות מצידם"

ניתוח באמצעות הרובוט של יומן אקסטנשנס

מועמדת להשתלטות: יומן אקסטנשנס משלימה התרסקות של 95% מההנפקה

חברת הרובוטיקה הרפואית דיווחה על הפסקת ההסכם עם המפיץ הבלעדי באירופה, על רקע צלילה חדה בהכנסות וזינוק בהפסדים ● בקופת החברה מזומנים בהיקף כ-90 מיליון שקל

מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר

בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24

רגע לפני פיזור הכנסת הקואליציה מנסה לקדם חוק להסדרת עתיד המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה ● האופוזיציה מתנגדת ללא נימוק ענייני, בעיקר כדי למנוע מהממשלה את ההישג ● שרת התחבורה מאיימת שבלי החוק הפרויקט ייתקע, למרות שבשלב זה ניתן לקדם את המטרו גם בלעדיו ● ואיפה האינטרס הציבורי? גלובס עושה סדר בסערה סביב המיזם שנועד לחלץ אותנו מהפקק

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: ת"א 35 עלה 1.2%, מדד נפט וגז קפץ 3.2%

מדד ת"א 90 התחזק 0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.1% ● הדולר קפץ 1.1% ושערו היציג נקבע על 3.43 שקלים, אך לאחר מכן נחלש

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את השינוי במדד תשומות הבנייה. כך זה ייראה

אחרי ארבעה דיונים הושגו הסכמות סביב תיקון חוק המכר, שכוללות אימוץ של ההצמדה לרכיב הבנייה במדד רק לאחר תקופת מעבר, ושיפור מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה לטובת הקבלנים • סעיף שכר הטרחה וסוגיית הרטרואקטיביות הושארו בחוץ • ההערכות: החקיקה תושלם מחר

אייל אפל, הבעלים של ''אפל אדריכלים'' / צילום: שירעד ניסים

האדריכל שהחל את דרכו בתכנון הבית של משפחתו: "הבירוקרטיה מסואבת וקטנונית. אין לזה אח ורע בעולם"

אייל אפל, תושב הוד השרון, בן 55 ● נשוי פלוס 3 בנים ● הבעלים של "אפל אדריכלים" ● "לכל פרויקט יש את האתגרים שלו והמטרה שלנו כמשרד לשמור על חדוות יצירה" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

הדמיית השכונה. ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע / צילום: מצגת עיריית תל אביב

מגדלים עם 45 קומות, החל מ-3 מיליון שקל לדירה ובנייה אחידה: כך ייראה הרובע החדש של תל אביב

מסמך הנחיות שפרסמה עיריית תל אביב לבינוי ולעיצוב אורבני לרובע שדה דב, קובע כללים אחידים ונוקשים לתכנון הרחובות והבניינים ברובע החדש של תל אביב • מה הם שלושת טיפוסי הבנייה המתוכננים, מה מיוחד באזורי המסחר - ואיך הרובע ישתלב בעיר?

יצחק אברג'יל, בעת קבלת גזר הדין / צילום: ניצן שפיר

יצחק אברג'יל נדון לשלושה מאסרי עולם ו-30 שנה: "פעילותו העבריינית של הארגון שינתה את פני הפשיעה בארץ"

יצחק אברג'יל הורשע בין השאר בניהול ארגון פשיעה ורצח, ושבע שנים לאחר שהוגש כתב האישום, נגזר הבוקר עונשו: 3 מאסרי עולם ו-30 שנות מאסר מהם 15 בחופף ליתר המאסר ● השופטת גיליה רביד: "גזר הדין היום הוא אקורד הסיום של תיק עצום ומורכב"

אלון בן נון - מנכ''ל Neurosense / צילום: יח''צ

תרופה של נוירוסנס הישראלית נמצאה יעילה בהפחתת חומרים בגוף הקשורים למחלת ניוון השרירים ALS

אם החומרים אכן יתגלו כמדד לחומרת ה-ALS, החברה תמשיך לניסויים בהם ייבחנו ההשפעות על תסמיני המחלה עצמה ● בעקבות ההודעה עולה מניית החברה 56% במסחר בנאסד"ק

משרדי הוט. בעיגול: מנכ''לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: מץ 76, יח''צ אוהד רומנו

הצטרפתם לסיבים של הוט? הסעיף הנסתר שיאפשר לאסוף עליכם מידע

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; נוירוסנס זינקה ב-49%, טבע קפצה ב-6%

בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת - מדד הדאקס רשם עלייה של 0.5% ואילו הקאק ירד ב-0.4% ● עליות של כ-2% נרשמו במסחר בחוזים על הנפט הגולמי ● התשואה על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים עלתה ב-8 נקודות בסיס ל-3.20%