גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מטבעות דיגיטליים

למרות הירידות החדות, ברשות ניירות ערך לא מאבדים אמונה בקריפטו

אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך, מאמין שישראל צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, שיביא ליצירת חידושים שיהפכו למוצרים יומיומיים ● הוא לא נבהל מהצניחות שיש עכשיו במטבעות הקריפטו, מאחר ש"השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון"

אילן גילדין, רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
אילן גילדין, רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

"טוב שאנחנו עושים את הראיון הזה בתקופה של ירידות בשווקים", אומר אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך. "בירידות, בייחוד בנכסים תנודתיים כמו המטבעות הדיגיטליים, יוצא הרבה מאוד אוויר חם מהשוק, ואז רואים מה באמת קיים בו, ולדעתי קיים. אנחנו ברשות לא מפחדים מחדשנות, להיפך. ואם את שואלת אותי האם יש ערך אמיתי בחברות הקריפטו? התשובה היא כן".

בעוד שחלק מהרגולטורים בישראל מסתייגים מעולם הקריפטו, גילדין ורשות ני"ע דווקא רואים בו פוטנציאל רב. "אבל הפוטנציאל הוא לא בהאם הביטקוין עלה או ירד ובכלל במחירים של מטבעות אלא ביצירת עולמות חדשים, שלאט לאט נראה אותם הופכים לחלק מהחיים שלנו".

כמו מה?
"ניקח למשל את הנושא של עבודה מהבית. בקורונה חל שינוי גדול באופן העבודה שלנו ועברנו לעבוד מהבית, אבל מה בעצם עשינו? שכפלנו את שגרת המשרד לבית. בעזרת תוכנות ופגישות בזום לקחנו את מה שאנחנו מכירים מהמציאות ועשינו התאמות. אבל אם מסתכלים למשל על עולם הגיימינג, מעניין לראות איך מתנהלת שם התקשורת, איך שחקנים חונכים שחקנים אחרים, איך נוצרות קהילות לקידום דברים מסוימים, וכיצד פועלים שם מנגנונים של תגמול. זה יהיה מודל העבודה בעתיד, להערכתי, לא רק בגיימינג אלא כתרבות של עבודה מרחוק. הגיימינג הוא עולם שמקדים כמעט תמיד את העולם האמיתי, ואפשר ללמוד ממנו הרבה, והוא הולך יד ביד עם עולם ה-DEFI שגם הוא מרתק ומפתח את אפשרויות התגמול השונות".

"הקריפטו מאפשר לתת תגמול שהוא מעבר לגמול כספי"

למה צריך אפשרויות תגמול ספציפיות בקריפטו? למה אי אפשר לשחק ושהתגמול יהיה בדולרים?
"אנחנו לפעמים תופסים תגמול כמשהו כספי בלבד, אבל הקריפטו מאפשר לתת תגמול שמייצר חיבור רגשי ומאפשר לחזק את הקשר בין הפרויקט לקהילות. בכלל ה-DeFi יוצר כלים פיננסיים חדשניים, למשל הלוואות בזק שאת לוקחת ומחזירה בשניות, ממש על אותו בלוק, המשמשות לניצול הזדמנויות ארביטראז'".

למה הכלי הזה טוב? זה בטח לא משרת את המשקיע הפשוט. מהצד עולם ה-DeFi נראה רווי בעיות שבשוקי ההון התמודדו איתם כבר לפני כמה עשורים, כמו ארביטראז' ומסחר מטרים.
"קודם כל שחקני ארביטראז' הם שחקנים לגיטימיים, וטוב שיש אותם, זה משכלל את השווקים. נכון שיש הרבה בעיות בעולמות האלו, אבל אני רואה בזה חבלי גדילה ולא חבלי גסיסה".

הרבה מאוד רגולטורים חוששים מהמטבעות היציבים. מהי עמדתך?
"אני אדבר דווקא מהזווית של המשתמשים: המטבעות היציבים קמו והם נועדו לענות על צורך. אנחנו אולי חושבים על משתמשי קריפטו כ'היפסטרים כאלו, מההייטק', אבל האמת היא שמרבית השימוש בקריפטו נעשה במדינות המתפתחות, היכן שהמטבעות תנודתיים, ובמקומות שבהם צריך להעביר כסף מעבודה במדינה אחת למשפחה במדינה אחרת.

"יש טענות שהכיסוי בחלק מהמטבעות היציבים לא מספק, והעקיבה לא תהיה טובה, כלומר שרצית להיות צמוד לדולר, ותקבל פחות מזה. אבל אם ניקח אדם שבגלל עקיבה לא טובה הפסיד 20%; אם היה מעביר את הכסף דרך המערכת הפיננסית, בניכוי העמלות לא בטוח שהוא היה מקבל לידיו יותר. האנשים שמעבירים כספים בין מדינות מבינים את זה, ולכן החשש שהמטבע היציב יתגלה כפחות יציב, לא מטריד אותם".

ואת הבנקים המרכזיים העניין הזה אמור להטריד?
"היכולת של הקריפטו להעביר ערך באופן סופי ומוחלט, (להבדיל מצ'קים או כרטיסי אשראי המגלמים התחייבות להעברה עתידית), ובפרט המטבעות היציבים, הובילו את הבנקים המרכזיים לפתח את ה-CBDC (המטבעות היציבים המדינתיים, א"א), אבל גם אלו מעלים הרבה מאוד שאלות, ויהיו להם הרבה מאוד השפעות שאנחנו עדיין לא מודעים אליהן, ולכן כל הדיון ב-CBDC צריך לצאת מגבולות הבנקים המרכזיים".

גילדין מזכיר שתי השפעות אפשריות: "למשל אם הבנק המרכזי מקצה לאנשים כסף דיגיטלי, פתאום יהיה לו המון המון מידע ישיר על הפעולות שלהם - לאן הכסף עובר, באיזה קצב הוא נגמר. הרבה דברים שכיום הבנק המרכזי נדרש לסקרים שונים או סטטיסטיקות כדי לבסס החלטות שלו, פתאום תהיה לו גישה ישירה למידע הזה, וזה בוודאי ישפיע על התנהלותו.

"סוגיה נוספת היא הגבלת השימוש. הרי בכסף דיגיטלי ניתן להכניס מנגנונים של חוזים חכמים שיגבילו שימוש, כמו לדוגמה בכסף שניתן כקצבת ילדים יהיה ניתן לקנות רק מזון תינוקות וחיתולים. לא יקבלו אותו במקומות אחרים, נאמר בפיצוציות לקניית סיגריות", מסביר גילדין. "בנוסף, ייקבע לו תאריך תפוגה, כך שאם לא השתמשת בו עד מועד מסוים יפוג תוקפו".

זה הופך את זה מכסף לקופון, לא?
"זו אחת השאלות שעולות, האם מדינה בכלל יכולה להתערב ברמה של החלטה לתת לך כסף ולהגביל את השימוש בו".

"הדרך לגייס כסף לא השתנתה 300 שנה"

בוא נדבר על ניירות ערך דיגיטליים, שזה ודאי אחד הנושאים הרלוונטיים ביותר מבחינתכם ברשות. ב-2017 היה פה באזז אדיר סביב הנפקות טוקנים, שנרגע, אבל מאז לא רואים איזו פריצת דרך מהותית בתחום.
"אין לי ספק שזה יגיע, גם אם בדרך נעבור עוד 'חורף קריפטו' כמו שהיה ב-2017 (אז נרשמו ירידות חדות בביטקוין ודשדוש בשוק, א"א). הדרך של תאגידים לגייס כסף לא השתנתה ב-300 השנים האחרונות - יש הון ויש חוב, וכל מה שהתפתח מאז הן כל מיני צורות של הון או חוב ודיגיטציה של רישום התהליכים, הסליקה שלהם וכדומה. הקריפטו מביא בשורה בתחום הזה, כשגופים יכולים לגייס כסף בטוקנים מאוד ספציפיים, שאינם הון או חוב, וזה יאפשר גמישות רבה יותר לתאגידים, כמו גם אתגרים חדשים לרשות".

בשאלות מה בעצם המעמד של טוקנים כאלו, כשלמשל חברה מבטיחה לבעלי הטוקנים שלה סכום כסף צבוע שיישאר בקופה, אשר במקרה שהיא לא עומדת בהתחיבויותיה הוא עובר אליהם, מה מקומם בסדר הנשיה - האם הם לפני בעלי החוב או אחריו, מודה גילדין כי אין על כך כרגע תשובה. "נצטרך להתמודד עם השאלה, והמסגרת הרגולטורית תצטרך להיערך לכך".

שמענו את ראש רשות שוק ההון מתבטא נגד השקעה בקריפטו בפנסיה. אתם כרשות, חושבים שזה נכון שהציבור יהיה בקריפטו?
"אנחנו חושבים שהתחום הזה קיים והוא כאן להישאר, והציבור יהיה בו. יש בעולם הזה מספר סיכונים, ראשית סיכון המחיר - התנודתיות בתחום היא גבוהה, וזה כבר עניינו של המשקיע אם הוא רוצה להשקיע בנכס כזה. כמובן שצריך ללמוד את התחום, כמו בכל השקעה אחרת, ויש הרבה מאוד מידע נגיש בחו"ל וגם בארץ. סיכונים אחרים כמו משמורת, אבטחת מידע וכד', הם משהו שהרגולטור צריך לטפל בו. הגנת משקיעים היא חשיבות עליונה מבחינתנו, אנו נשים על כך דגש רב ונדאג להגנה, בלעדי זה השוק לא יוכל לצמוח.

"העברנו לאחרונה את עמדתנו לוועדת הקריפטו שהקים שר האוצר, ואני מאמין שמשם הדברים יתקדמו".

אתם תפתחו גם מכשירי שוק הון ייעודיים - נראה קרן סל על קריפטו של חברה ישראלית?
"קודם כל כבר רואים מכשירי שוק הון לקריפטו (הכוונה לאג"ח מגובות קריפטו, א"א), ויהיו עוד, ואם כל התנאים יבשילו נראה גם קרנות סל. כרגע בעולם הן עוקבות אחר חוזים על הביטקוין, בגלל בעיה של קביעת מחיר ה-SPOT (מאחר שהוא נסחר בהרבה בורסות בעולם ובחלקן יש בעיות נזילות, ישנם הפרשים בשער הביטקוין בין מקומות שונים, וקל לעשות מניפולציה על המחיר, א"א)".

אתה נשמע אופטימי לגבי התעשייה, כשדווקא בעקבות הצניחות האחרונות במטבעות יש מי שמספידים את התחום.
"צניחה של מעל ל-50% בביטקוין זה משהו שקרה כבר כמה פעמים, זה טיבו של נכס תנודתי. אך הפעם בניגוד ל-2017, השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון.

"ישראל לדעתי צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, יש לנו את ההון האנושי. הסקפטיות מובנת, כשזוכרים שמי שמפתחים את כל העולם הזה הם אנשים מאוד מאוד צעירים; ויטאליק בוטרין (מייסד את'ריום, א"א) הוציא את הווייט-פייפר של המטבע רגע אחרי התיכון. הם מאתגרים את התפיסות שלנו, וזה בסדר, כל זמן שזה יהיה בסיס להתפתחות".

עוד כתבות

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.29 שקל לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של שנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

חברת התעופה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Vernon Yuen/Nexpher Images

דיווח: אינטל יוצאת לסבב פיטורים נוסף ברחבי העולם

לפי דיווח בביזנס אינסיידר, אינטל פתחה בסבב פיטורים נוסף, הפעם בחטיבת מערכות המידע שלה ברחבי העולם ● החברה לא מסרה כמה עובדים יפוטרו, אך מתחילת השנה הצטמצם כוח-האדם הגלובלי שלה בכ-4,000 עובדים ● הפיטורים הם חלק מתוכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל ליפ-בו טאן ● בשלב הנוכחי טרם נמסר כמה עובדים בישראל יושפעו מהסבב הנוכחי

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר בתוצאות שיא, והשותפים מרוויחים

תמר פטרוליום הציגה זינוק בהכנסות ל-112 מיליון דולר והכפלת הרווח לכ-18 מיליון דולר ברבעון השלישי - נתונים המשקפים הכנסות שיא של כ-668 מיליון דולר למאגר תמר כולו ● מאחורי הזינוק: הרחבת קיבולת ההפקה ומחירי הברנט הגבוהים בצל המלחמה מול איראן

ליאורה עופר, יו''ר ובעלת השליטה במליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מודה בדוחות: מוכרת דירות בעיקר במבצעים כדי לא להוריד מחירים

חברת הנדל"ן המניב של ליאורה עופר רשמה עלייה של 3% בהכנסות התפעוליות נטו (NOI) לסכום של 421 מיליון שקל ● הרווח הנקי צלל ב-20% עקב פחות שיערוכים חיוביים ● בגזרת הדירות: מליסרון מסבירה כי "מרבית ההתקשרויות התבצעה במתכונת של מבצעי מכירה 20:80 או 85:15"

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI