גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מטבעות דיגיטליים

למרות הירידות החדות, ברשות ניירות ערך לא מאבדים אמונה בקריפטו

אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך, מאמין שישראל צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, שיביא ליצירת חידושים שיהפכו למוצרים יומיומיים ● הוא לא נבהל מהצניחות שיש עכשיו במטבעות הקריפטו, מאחר ש"השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון"

אילן גילדין, רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
אילן גילדין, רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

"טוב שאנחנו עושים את הראיון הזה בתקופה של ירידות בשווקים", אומר אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך. "בירידות, בייחוד בנכסים תנודתיים כמו המטבעות הדיגיטליים, יוצא הרבה מאוד אוויר חם מהשוק, ואז רואים מה באמת קיים בו, ולדעתי קיים. אנחנו ברשות לא מפחדים מחדשנות, להיפך. ואם את שואלת אותי האם יש ערך אמיתי בחברות הקריפטו? התשובה היא כן".

בעוד שחלק מהרגולטורים בישראל מסתייגים מעולם הקריפטו, גילדין ורשות ני"ע דווקא רואים בו פוטנציאל רב. "אבל הפוטנציאל הוא לא בהאם הביטקוין עלה או ירד ובכלל במחירים של מטבעות אלא ביצירת עולמות חדשים, שלאט לאט נראה אותם הופכים לחלק מהחיים שלנו".

כמו מה?
"ניקח למשל את הנושא של עבודה מהבית. בקורונה חל שינוי גדול באופן העבודה שלנו ועברנו לעבוד מהבית, אבל מה בעצם עשינו? שכפלנו את שגרת המשרד לבית. בעזרת תוכנות ופגישות בזום לקחנו את מה שאנחנו מכירים מהמציאות ועשינו התאמות. אבל אם מסתכלים למשל על עולם הגיימינג, מעניין לראות איך מתנהלת שם התקשורת, איך שחקנים חונכים שחקנים אחרים, איך נוצרות קהילות לקידום דברים מסוימים, וכיצד פועלים שם מנגנונים של תגמול. זה יהיה מודל העבודה בעתיד, להערכתי, לא רק בגיימינג אלא כתרבות של עבודה מרחוק. הגיימינג הוא עולם שמקדים כמעט תמיד את העולם האמיתי, ואפשר ללמוד ממנו הרבה, והוא הולך יד ביד עם עולם ה-DEFI שגם הוא מרתק ומפתח את אפשרויות התגמול השונות".

"הקריפטו מאפשר לתת תגמול שהוא מעבר לגמול כספי"

למה צריך אפשרויות תגמול ספציפיות בקריפטו? למה אי אפשר לשחק ושהתגמול יהיה בדולרים?
"אנחנו לפעמים תופסים תגמול כמשהו כספי בלבד, אבל הקריפטו מאפשר לתת תגמול שמייצר חיבור רגשי ומאפשר לחזק את הקשר בין הפרויקט לקהילות. בכלל ה-DeFi יוצר כלים פיננסיים חדשניים, למשל הלוואות בזק שאת לוקחת ומחזירה בשניות, ממש על אותו בלוק, המשמשות לניצול הזדמנויות ארביטראז'".

למה הכלי הזה טוב? זה בטח לא משרת את המשקיע הפשוט. מהצד עולם ה-DeFi נראה רווי בעיות שבשוקי ההון התמודדו איתם כבר לפני כמה עשורים, כמו ארביטראז' ומסחר מטרים.
"קודם כל שחקני ארביטראז' הם שחקנים לגיטימיים, וטוב שיש אותם, זה משכלל את השווקים. נכון שיש הרבה בעיות בעולמות האלו, אבל אני רואה בזה חבלי גדילה ולא חבלי גסיסה".

הרבה מאוד רגולטורים חוששים מהמטבעות היציבים. מהי עמדתך?
"אני אדבר דווקא מהזווית של המשתמשים: המטבעות היציבים קמו והם נועדו לענות על צורך. אנחנו אולי חושבים על משתמשי קריפטו כ'היפסטרים כאלו, מההייטק', אבל האמת היא שמרבית השימוש בקריפטו נעשה במדינות המתפתחות, היכן שהמטבעות תנודתיים, ובמקומות שבהם צריך להעביר כסף מעבודה במדינה אחת למשפחה במדינה אחרת.

"יש טענות שהכיסוי בחלק מהמטבעות היציבים לא מספק, והעקיבה לא תהיה טובה, כלומר שרצית להיות צמוד לדולר, ותקבל פחות מזה. אבל אם ניקח אדם שבגלל עקיבה לא טובה הפסיד 20%; אם היה מעביר את הכסף דרך המערכת הפיננסית, בניכוי העמלות לא בטוח שהוא היה מקבל לידיו יותר. האנשים שמעבירים כספים בין מדינות מבינים את זה, ולכן החשש שהמטבע היציב יתגלה כפחות יציב, לא מטריד אותם".

ואת הבנקים המרכזיים העניין הזה אמור להטריד?
"היכולת של הקריפטו להעביר ערך באופן סופי ומוחלט, (להבדיל מצ'קים או כרטיסי אשראי המגלמים התחייבות להעברה עתידית), ובפרט המטבעות היציבים, הובילו את הבנקים המרכזיים לפתח את ה-CBDC (המטבעות היציבים המדינתיים, א"א), אבל גם אלו מעלים הרבה מאוד שאלות, ויהיו להם הרבה מאוד השפעות שאנחנו עדיין לא מודעים אליהן, ולכן כל הדיון ב-CBDC צריך לצאת מגבולות הבנקים המרכזיים".

גילדין מזכיר שתי השפעות אפשריות: "למשל אם הבנק המרכזי מקצה לאנשים כסף דיגיטלי, פתאום יהיה לו המון המון מידע ישיר על הפעולות שלהם - לאן הכסף עובר, באיזה קצב הוא נגמר. הרבה דברים שכיום הבנק המרכזי נדרש לסקרים שונים או סטטיסטיקות כדי לבסס החלטות שלו, פתאום תהיה לו גישה ישירה למידע הזה, וזה בוודאי ישפיע על התנהלותו.

"סוגיה נוספת היא הגבלת השימוש. הרי בכסף דיגיטלי ניתן להכניס מנגנונים של חוזים חכמים שיגבילו שימוש, כמו לדוגמה בכסף שניתן כקצבת ילדים יהיה ניתן לקנות רק מזון תינוקות וחיתולים. לא יקבלו אותו במקומות אחרים, נאמר בפיצוציות לקניית סיגריות", מסביר גילדין. "בנוסף, ייקבע לו תאריך תפוגה, כך שאם לא השתמשת בו עד מועד מסוים יפוג תוקפו".

זה הופך את זה מכסף לקופון, לא?
"זו אחת השאלות שעולות, האם מדינה בכלל יכולה להתערב ברמה של החלטה לתת לך כסף ולהגביל את השימוש בו".

"הדרך לגייס כסף לא השתנתה 300 שנה"

בוא נדבר על ניירות ערך דיגיטליים, שזה ודאי אחד הנושאים הרלוונטיים ביותר מבחינתכם ברשות. ב-2017 היה פה באזז אדיר סביב הנפקות טוקנים, שנרגע, אבל מאז לא רואים איזו פריצת דרך מהותית בתחום.
"אין לי ספק שזה יגיע, גם אם בדרך נעבור עוד 'חורף קריפטו' כמו שהיה ב-2017 (אז נרשמו ירידות חדות בביטקוין ודשדוש בשוק, א"א). הדרך של תאגידים לגייס כסף לא השתנתה ב-300 השנים האחרונות - יש הון ויש חוב, וכל מה שהתפתח מאז הן כל מיני צורות של הון או חוב ודיגיטציה של רישום התהליכים, הסליקה שלהם וכדומה. הקריפטו מביא בשורה בתחום הזה, כשגופים יכולים לגייס כסף בטוקנים מאוד ספציפיים, שאינם הון או חוב, וזה יאפשר גמישות רבה יותר לתאגידים, כמו גם אתגרים חדשים לרשות".

בשאלות מה בעצם המעמד של טוקנים כאלו, כשלמשל חברה מבטיחה לבעלי הטוקנים שלה סכום כסף צבוע שיישאר בקופה, אשר במקרה שהיא לא עומדת בהתחיבויותיה הוא עובר אליהם, מה מקומם בסדר הנשיה - האם הם לפני בעלי החוב או אחריו, מודה גילדין כי אין על כך כרגע תשובה. "נצטרך להתמודד עם השאלה, והמסגרת הרגולטורית תצטרך להיערך לכך".

שמענו את ראש רשות שוק ההון מתבטא נגד השקעה בקריפטו בפנסיה. אתם כרשות, חושבים שזה נכון שהציבור יהיה בקריפטו?
"אנחנו חושבים שהתחום הזה קיים והוא כאן להישאר, והציבור יהיה בו. יש בעולם הזה מספר סיכונים, ראשית סיכון המחיר - התנודתיות בתחום היא גבוהה, וזה כבר עניינו של המשקיע אם הוא רוצה להשקיע בנכס כזה. כמובן שצריך ללמוד את התחום, כמו בכל השקעה אחרת, ויש הרבה מאוד מידע נגיש בחו"ל וגם בארץ. סיכונים אחרים כמו משמורת, אבטחת מידע וכד', הם משהו שהרגולטור צריך לטפל בו. הגנת משקיעים היא חשיבות עליונה מבחינתנו, אנו נשים על כך דגש רב ונדאג להגנה, בלעדי זה השוק לא יוכל לצמוח.

"העברנו לאחרונה את עמדתנו לוועדת הקריפטו שהקים שר האוצר, ואני מאמין שמשם הדברים יתקדמו".

אתם תפתחו גם מכשירי שוק הון ייעודיים - נראה קרן סל על קריפטו של חברה ישראלית?
"קודם כל כבר רואים מכשירי שוק הון לקריפטו (הכוונה לאג"ח מגובות קריפטו, א"א), ויהיו עוד, ואם כל התנאים יבשילו נראה גם קרנות סל. כרגע בעולם הן עוקבות אחר חוזים על הביטקוין, בגלל בעיה של קביעת מחיר ה-SPOT (מאחר שהוא נסחר בהרבה בורסות בעולם ובחלקן יש בעיות נזילות, ישנם הפרשים בשער הביטקוין בין מקומות שונים, וקל לעשות מניפולציה על המחיר, א"א)".

אתה נשמע אופטימי לגבי התעשייה, כשדווקא בעקבות הצניחות האחרונות במטבעות יש מי שמספידים את התחום.
"צניחה של מעל ל-50% בביטקוין זה משהו שקרה כבר כמה פעמים, זה טיבו של נכס תנודתי. אך הפעם בניגוד ל-2017, השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון.

"ישראל לדעתי צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, יש לנו את ההון האנושי. הסקפטיות מובנת, כשזוכרים שמי שמפתחים את כל העולם הזה הם אנשים מאוד מאוד צעירים; ויטאליק בוטרין (מייסד את'ריום, א"א) הוציא את הווייט-פייפר של המטבע רגע אחרי התיכון. הם מאתגרים את התפיסות שלנו, וזה בסדר, כל זמן שזה יהיה בסיס להתפתחות".

עוד כתבות

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

הירידות בוול סטריט מחריפות, מדד הפחד בשיא של 8 חודשים

הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות חדות; ה-S&P 500 ננעל בירידה של 2% ורשם יום שישי ברציפות של ירידות ● בורסות אירופה צבועות אדום ● אחרי עזיבתו של ג'נסן הואנג, המנכ"לית הזמנית באנבידיה קולט קרס אמרה בשיחת המשקיעים שהעסק נמשך כרגיל

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון