גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הן היו שוות יותר ממיליארד דולר, ואז התרסקו: שלוש חברות שממחישות את עומק המשבר בהייטק

מניותיהן של טוקספייס, קלטורה ואיירובוטיקס הסבו הפסדים של 75%-85% מאז נכנסו לשוק ההון אשתקד ● בדרך התברר שטכנולוגיה חדשנית שהציתה בעבר את דמיון המשקיעים כבר לא מספיקה, והללו מתחילים להסתכל על התוצאות העסקיות

סיפוריהן של חברות טכנולוגיות כבר לא מספיק / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
סיפוריהן של חברות טכנולוגיות כבר לא מספיק / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המפולת בשוק ההון בימים האחרונים רק החריפה את מצבן של חברות הטכנולוגיה, שאיבדו גובה עוד קודם לכן, לאחר שנתיים חזקות בתחום. מניות הטכנולוגיה הישראליות, חלקן ותיקות וחלקן כאלה שהחלו להיסחר בעקבות הנפקות במהלך 2021, איבדו אחוזים ניכרים מהשווי שלהן מאז השיאים שרשמו.

אנליסט הטכנולוגיה של בית ההשקעות פסגות, שחר כרמי, כותב כי בפן הריאלי, גם לאחר שוך מגפת הקורונה - המהפכות הטכנולוגיות הגדולות (במסחר המקוון, הפינטק, הבינה המלאכותית, הרכב האוטונומי ועוד) לא ייעלמו, אלא לכל היותר המגמות יתמנו מעט.

 

עם זאת, בפן הפיננסי, מאז שהאינפלציה "הרימה ראש" בסוף 2021, נגמרה התקופה של הזרמת הכספים לשוק, ולדבריו, בארה"ב "הורדת האינפלציה מחייבת העלאת ריבית, סיום תהליך רכישת אג"ח וטון ניצי מאוד, המעיד על כוונה להמשיך ולהעלות את הריבית ככל שיידרש, גם במחיר של פגיעה בכלכלה בטווח הקצר".

בחיבור שני הצדדים, הריאלי והפיננסי, כרמי אומר כי "חברות שהציעו צמיחה מאוד גבוהה (שהועצמה על ידי הקורונה) הציתו את דמיונם של המשקיעים, והביאו אותם לרכוש מניות לפי שוויים גבוהים מאוד, גם כשמדובר בחברות מפסידות, מן הטעם שבעתיד הרחוק, חברות אלה ייהנו מהכנסות אדירות ומרווחים מרשימים.

"מכפילי מכירות של 10, 20 ואפילו 30 הפכו למראה נפוץ", אך לאחר שינוי הכיוון, מניות אלה יורדות, בפרט חברות שלא מציגות תזרים חיובי. "נכון להיום, חברה שלא מרוויחה כסף הופכת כמעט למוקצה, ועדיין, למרות הירידות החריפות, אנחנו מצויים בסביבת מחירים לא זולה", מתריע כרמי.

על רקע המומנטום השלילי של התקופה האחרונה, הנה שלושה סיפורים קטנים על ירידות שווי גדולות בתחום.

טוקספייס: פרזנטורית בולטת של טרנד ה-SPAC

טוקספייס (Talkspace) הפכה לפרזנטורית בולטת של טרנד חברות ה-SPAC (חברות ללא פעילות שמגייסות כסף בבורסה במטרה לרכוש חברה קיימת). זה היה טרנד משמעותי בוול סטריט ב-2020-2021, אך מאז הוא דעך, מספר ההנפקות התכווץ, והחברות שמוזגו לחברות SPAC סבלו (ועדיין סובלות) מסנטימנט שלילי.

לא תמיד החברות שמוזגו בעסקאות האלה התאימו לשוק הציבורי, ורבות הציגו תוצאות מאכזבות אחרי המיזוגים.

טוקספייס הפכה לדוגמה מייצגת לתופעה. החברה, שהוקמה על ידי בני זוג מישראל, אורן ורוני פרנק, פיתחה פלטפורמת אונליין למתן שירותים בתחום בריאות הנפש, המחברת בין מטופלים ובין פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ומאפשרת להם לתקשר בווידיאו או בצ'אט.

הנפקת טוקספייס בנאסד''ק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסד''ק

בשיא ההייפ, בינואר 2021, היא הודיעה על מיזוג לחברת SPAC לפי שווי פעילות מכובד של 1.4 מיליארד דולר - כשנתיים לאחר שגייסה לפי שווי של 300 מיליון דולר. במצגת שפורסמה ביום ההודעה על המיזוג נכתב שלחברה יש "פרופיל פיננסי יוצא דופן", והתחזית שנמסרה הייתה להכנסות של 125 מיליון דולר ב-2021 (תחזית שלא התגשמה) ו-285 מיליון דולר ב-2023, לעומת 74 מיליון דולר ב-2020.

בדומה להרבה חברות שהגיעו לשוק הציבורי ב-2021, גם טוקספייס לא הייתה רווחית: ב-2020 ה-EBITDA שלה (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי, בגובה 15 מיליון דולר, ולפי התחזיות היה אמור להפוך לחיובי רק ב-2022.

מגפת הקורונה, שכפתה הגבלות של ריחוק חברתי, הקשתה על מטופלים בתחום להיפגש עם המטפלים, והמפגשים הווירטואליים של טוקספייס היוו פתרון מתאים; זה היה הרקע למיזוג ולשווי. אולם תוך זמן קצר מהפיכתה לציבורית, מחקה טוקספייס למשקיעים ערך רב.

הרקע לכך, מלבד הסנטימנט השלילי לחברות שמוזגו ל-SPAC, ובהמשך גם מעבר להעדפת השקעה בחברות ערך רווחיות על פני חברות צמיחה, היה התגברות התחרות בשוק, וכן חזרה מסוימת לשגרה לצד המגפה במדינות רבות.

וכך, בנובמבר שעבר, לאחר מחיקת כמיליארד דולר משווי החברה, נאלצו בני הזוג פרנק, המייסדים, לעזוב את תפקידיהם (מנכ"ל ומנהלת השירותים הקליניים), ונציג חברת ה-SPAC, דאגלס בראונסטין, מונה למנכ"ל זמני (עד כה לא מונה מנכ"ל קבוע).

אורן פרנק, מייסד טוקספייס / צילום: יוטיוב

גם עזיבת המייסדים לא עצרה את ההידרדרות, והמניה נפלה השבוע לשפל של כל הזמנים, שמשקף לטוקספייס שווי של 190 מיליון דולר. בפועל, השוק מתמחר את פעילות החברה בשווי אפסי, משום שבסוף הרבעון הראשון היו לה בקופה 184 מיליון דולר.

איירובוטיקס: ריחפה כל הדרך למטה בת"א

מניית איירובוטיקס זינקה ביום רביעי בשיעור דו-ספרתי, לאחר שהחברה, העוסקת באיסוף, ניתוח והנגשת מידע באמצעות רחפן אוטומטי, דיווחה על הזמנה עתידית מגוף ממשלתי באיחוד האמירויות, בסך 2 מיליון דולר.

למרות העלייה החדה, משקיעים בהנפקת החברה בת"א בקיץ שעבר רחוקים מלרוות נחת ממניית החברה, שיכולה לשמש מודל מייצג לגל הנפקות הטכנולוגיה ששלח לבורסת ת"א עשרות חברות סטארט-אפ מפסידות לאחר פרוץ משבר הקורונה, אשר איבדו מאז מחצית משוויין ואף יותר.

איירובוטיקס עצמה הצליחה להנפיק בספטמבר 2021 לפי שווי של 100 מיליון שקל, לאחר שחודש קודם לכן היא נאלצה לבטל ניסיון הנפקה ראשון בשל היעדר ביקושים. בהנפקה שבוצעה לבסוף גייסה החברה 21 מיליון שקל, לפי שווי חברה הנמוך בכ-40% מזה שבו ניסתה להנפיק בתחילה, ונמוך ב-90% כמעט ביחס לשווי של יותר מ-750 מיליון שקל שלפיו ביצעה החברה גיוס הון פרטי כשלוש שנים לפני כן. זאת נוכח הצורך האקוטי שלה במזומנים להמשך פעילותה, כפי שהעידו דוחותיה הכספיים, ששיקפו את מצבה הפיננסי המאתגר.

רחפן של איירובוטיקס / צילום: יוני בן חיים

מאז ההנפקה, הגרף של איירובוטיקס מצביע על מגמת ירידה חדה, ועד יום ג' השבוע, היא איבדה קרוב ל-75% מערכה (במחזורי מסחר לא גדולים) לשווי של 30 מיליון שקל בלבד.

את שנת 2021 סיימה החברה עם הפסד נקי של 19.2 מיליון דולר על הכנסות של 3.3 מיליון דולר. הוצאות החברה ב-2021 גדלו, בעיקר בשל תשלום מבוסס מניות לעובדים. מנהלי החברה, בראשות המנכ"ל מאיר קליינר והמייסד והנשיא לענייני האסטרטגיה והפיתוח העסקי רן קראוס, קיבלו ב-2021 תגמולים בעלות כוללת של 5 מיליון דולר.

קלטורה: אכזבה מהתוצאות ריסקה את המניה

גם קלטורה הגיעה לשוק בניסיון השני שלה - אך במקרה שלה מדובר על וול סטריט ולא על ת"א. החברה הישראלית, בניהולו של המייסד המשותף רון יקותיאל, פיתחה ומשווקת מערכות לניהול וידיאו עבור ארגונים וחברות מדיה. היא יצאה להנפקה באפריל שעבר, אך ביטלה אותה בשל ביקושים נמוכים. כעבור שלושה חודשים, היא הנפיקה בהצלחה בנאסד"ק בשווי נמוך יותר מהמתוכנן במקור, 1.24 מיליארד דולר במקום כ-2 מיליארד דולר, וגייסה 150 מיליון דולר.

גם קלטורה רכבה על גלי הקורונה בדרך לשוק הציבורי, והתשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה הצביע על עלייה בהכנסות על רקע המגפה. עם זאת, גם הפסדיה ב-2020 גדלו, כי החברה האיצה את המעבר שלה לענן הציבורי, במטרה לענות על ביקושי הלקוחות.

מכל מקום, כשקלטורה הונפקה, יקותיאל הבטיח כי "החברה צומחת מהר, ועכשיו, מעמדת כוח, נגדיל את ההשקעות בשיווק. מהפכת הווידיאו רק החלה. הקורונה האיצה את הטרנד, הגדילה מודעות ותקציבים".

הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי

בתחילה עלתה המניה והגיעה לשיא ששיקף לחברה שווי של כ-1.7 מיליארד דולר. אולם, בהמשך המגמה השתנתה, וכיום שווי החברה (שהתאוששה מעט מהשפל שאליו צנחה לאחרונה), ומגיע ל-190 מיליון דולר בלבד, ירידה של 85% מההנפקה. בסוף הרבעון הראשון היו לקלטורה 120 מיליון דולר בקופה, שמהווים כ-63% מהשווי שלה.

הירידות הגדולות במניה הגיעו על רקע אכזבה מהתוצאות הפיננסיות. כך למשל, בנובמבר שעבר, התחזיות שיקפו לשוק שה-EBITDA השנתי יהפוך לשלילי לעומת EBITDA חיובי ב-2020, והחברה מסרה כי היא בעיכוב מסוים בגיוסי העובדים ביחס לתוכניותיה המוקדמות.

בהמשך, בדוחות השנתיים התוצאות היו נמוכות מתחזיות בשוק. בדוחות הרבעון הראשון, שפורסמו השבוע, החברה העריכה שתצמח השנה ב-5%-8% (צמיחה חיובית, אך נמוכה משמעותית מהצמיחה ב-2021, שהייתה 37%), ושתציג EBITDA שלילי של 27-32 מיליון דולר.

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב