גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה תוכנית לפיתוח אילת. השאלה: מתי תיושם בפועל?

היקף ההשקעה בפרויקט יעמוד על 170 מיליון שקל, במסגרת תוכנית רב־שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות ● שלוש החלטות ממשלה קודמות לעיר, כמה מהן בנות יותר מעשר שנים, טרם יושמו במלואן

אילת / צילום: Shutterstock
אילת / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית החלטה להפעלת תוכנית רב־שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות הסמוך אליה, תוכנית אשר מתיימרת להפוך את האזור ל"מוקד לאומי ובין־לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר".

מדובר בתוכנית שהיקף ההשקעה בה הוא 170 מיליון שקל, אשר כוללת בין היתר הקמת פארק יבשתי לביוטכנולוגיה ולחקלאות ימית, לצד אזור לתעשייה משולבת לייצור מזון מן הים והמדבר; קידום השקעות הון בתעשייה; קידום אקוסיסטם חינוכי ואקדמי באזור אילת וחבל אילות, בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; והעצמת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י).

ההשפעות הכלכליות הצפויות לעיר מהתוכנית, כך על פי מנסחיה, הן בין היתר ייצור 900 משרות חדשות בתוך חמש שנים, עוד יותר מ־250 משרות בתוך עשר שנים, והשפעה כלכלית ברוטו של 15.3 מיליארד שקל בטווח זמן של 30 שנה.

החלטות יש למכביר - אך מעט מאוד קורה בפועל

התוכנית שהממשלה אישרה היא למעשה המשכן של שתי החלטות ממשלה קודמות, האחת מ־2012 והשנייה מ־2019. וכאן נמצא סימן השאלה העיקרי: האם הממשלה מסוגלת הפעם לא רק להחליט, אלא גם לדאוג לביצוע?

כפי שקבע משרד מבקר המדינה בדוח מיוחד שהוציא ב־2021, "שלוש החלטות שקיבלה הממשלה בתשע השנים האחרונות בעניין הפיכתה של אילת לעיר ספורט בין־לאומית טרם יושמו במלואן בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה על תקצוב הפרויקט, בעיות הנדסיות שהתגלו בשלב מאוחר במצב הקרקע וייקור עלויות הפרויקט". גם החלטה נוספת, על הקמת מרכז כנסים באילת, "עודנה על קו הזינוק", על פי המבקר.

בבדיקה שערכנו נראה כי יישום ההחלטות אכן איטי מאוד: ב־2016 החלה העירייה בקידום הקמת מרכז הכנסים, אך מאז לא נרשמה התקדמות ממשית: משרד התיירות השלים לאחרונה מכרז RFI (בקשה לקבלת מידע ממבצעים פוטנציאליים) למרכז הכנסים, וכעת נערכת העירייה ליציאה למכרז ביצוע. ב־2016 גם הודיעה העירייה כי החלה באמצעות החברה הכלכלית לאילת לבצע את העבודות לבניית קריית הספורט הבינלאומית - החלטה שעליה הודיעה הממשלה כבר ב־2011 - וזו עדיין נבנית בימים אלו, יותר מעשור אחרי שהוחלט על ביצועה.

אלו לא התוכניות היחידות שהוחלטו ללא יישום בפועל. בדוח המבקר נכתב עוד כי "התוכנית האסטרטגית לקידום העיר אילת משנת 2016 לא אושרה ולא יושמה, ולכן לא נפתרו בעיות היסוד שעימן היא מתמודדת, ובראשן כלכלתה ותלותה הגבוהה בענף התיירות, והדבר נדחה עד ההחלטה שקיבלה הממשלה בעניין אילת בשנת 2019.

"החלטת הממשלה מ־2019 כללה בין השאר פרויקטים תיירותיים ולא־תיירותיים אשר עלו כבר בשנים קודמות. כמו כן, ההחלטה מורה על ביצוע פעולות התחלתיות בלבד לקידום הפרויקטים, שאין בהן לבדן כדי להביא למימושם".

בדוח המבקר מ־2021 נכתבו גם המלצות בעניין, ונראה כי הן רלוונטיות מאוד גם לתוכנית שהתקבלה על ידי הממשלה: "על מנת להפיק את המרב מהתוכנית הרב־שנתית שקבעה הממשלה, ולנוכח אי־יישומן של החלטות קודמות בעניין העיר, מוצע כי הממשלה תיתן את דעתה על הצורך בשכלול מנגנון המעקב והבקרה על יישום התוכנית.

"כן מוצע כי הממשלה תבחן 'צעדים משלימים', ואת מכלול הפרויקטים ששבו ועלו במהלך השנים בעניין העיר, ותשקול את אפשרות הכללתם בתוכנית הרב־שנתית, וזאת על מנת לשכלל את יכולת ההתמודדות של העיר אילת עם האתגרים העומדים בפניה".

"השגת שיפור משמעותי באיכות החיים באמצעות פיתוח מנועי צמיחה"

התוכנית הרב־שנתית החדשה שאושרה כוללת אספקט מרכזי שלא הושם בו דגש בעבר, כך נראה: מציאת אלטרנטיבות לענף התיירות באילת. על פי הצעת ההחלטה, כ־90% מכוח העבודה באילת תלוי בענף התיירות, ישירות או בעקיפין, ושיעור המשרות של ענף התיירות מסך משרות השכירים באילת הוא הבוה ביותר בישראל - 26.5%.

"תלות זו בתיירות היוותה בשנתיים האחרונות גורם מכריע בפגיעה בכלכלת העיר עקב מגפת הקורונה", נכתב בהצעה, ובהתאם לכך התוכנית הרב־שנתית מיועדת "לצורך השגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות פיתוח מנועי צמיחה וחדשנות". אחד הסעיפים המרכזיים בה מדבר על סיוע לצמיחה כלכלית ולהגדלת גיוון מקורות התעסוקה באזור אילת וחבל אילות.

נזכיר כי על סמך תפיסה זו גיבשה לאחרונה עיריית אילת, בשיתוף חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה, תוכנית אסטרטגית שמטרתה הפיכת אילת למרכז הכלכלי הדרומי של ישראל, בין היתר באמצעות הקמת נמל סחורות בינלאומי. התוכנית ממתינה עדיין להתייחסות חברי הממשלה.

"החלטה דרמטית לעיר"

ראש העיר אלי לנקרי אמר, עם אישור התוכנית בממשלה, כי מדובר ב"החלטה דרמטית לעיר בכל מה שקשור לגיוון ולהרחבת אפשרויות התעסוקה. תחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית הוא אחד היתרונות היחסיים המובהקים של העיר אילת, ויש לה כל מה שצריך כדי להפוך למרכז בינלאומי גדול בתחום. אני רוצה לברך את שר החקלאות עודד פורר על כך שהוביל את ההחלטה, ואת הממשלה כולה על אישור ההחלטה, החלטה שמייצרת לאילת תחום תעסוקה חדש, שיקבל כעת תנופה גדולה ודחיפה גדולה מאוד קדימה.

"כבר בחודשים הקרובים אנחנו מתעתדים לצאת במכרז ראשון לפארק תעשיות מזון מהים, 'פארק המשתלות', ולטעמי ההחלטה הזאת הולכת למצב את אילת כמובילה עולמית בתחום הזה, ותייצר כאן מאות מקומות עבודה, ואולי יותר מכך. יש דברים שכבר קורים בשטח, חלק מהם הכללים בהחלטת הממשלה. נוצר כאן אט־אט אקוסיסטם שלם.

"אני מאמין שזו תפנית חשובה בכל מה שקשור לגיוון מקומות התעסוקה באילת, אחרי מה שחוותה העיר בתקופת הקורונה. מדובר בחלק ממהלך גדול, אשר כולל בין היתר גם את הפיכתה של אילת לעיר עצמאית אנרגטית. רק לפני כשבוע נבחרה העיר על ידי האיחוד האירופי כאחת מ־100 ערים שיהפכו לערים חכמות ומאופסות פליטת פחמן".

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● באסיה - מגמה מעורבת

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"