גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה תוכנית לפיתוח אילת. השאלה: מתי תיושם בפועל?

היקף ההשקעה בפרויקט יעמוד על 170 מיליון שקל, במסגרת תוכנית רב־שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות ● שלוש החלטות ממשלה קודמות לעיר, כמה מהן בנות יותר מעשר שנים, טרם יושמו במלואן

אילת / צילום: Shutterstock
אילת / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית החלטה להפעלת תוכנית רב־שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות הסמוך אליה, תוכנית אשר מתיימרת להפוך את האזור ל"מוקד לאומי ובין־לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר".

מדובר בתוכנית שהיקף ההשקעה בה הוא 170 מיליון שקל, אשר כוללת בין היתר הקמת פארק יבשתי לביוטכנולוגיה ולחקלאות ימית, לצד אזור לתעשייה משולבת לייצור מזון מן הים והמדבר; קידום השקעות הון בתעשייה; קידום אקוסיסטם חינוכי ואקדמי באזור אילת וחבל אילות, בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; והעצמת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י).

ההשפעות הכלכליות הצפויות לעיר מהתוכנית, כך על פי מנסחיה, הן בין היתר ייצור 900 משרות חדשות בתוך חמש שנים, עוד יותר מ־250 משרות בתוך עשר שנים, והשפעה כלכלית ברוטו של 15.3 מיליארד שקל בטווח זמן של 30 שנה.

החלטות יש למכביר - אך מעט מאוד קורה בפועל

התוכנית שהממשלה אישרה היא למעשה המשכן של שתי החלטות ממשלה קודמות, האחת מ־2012 והשנייה מ־2019. וכאן נמצא סימן השאלה העיקרי: האם הממשלה מסוגלת הפעם לא רק להחליט, אלא גם לדאוג לביצוע?

כפי שקבע משרד מבקר המדינה בדוח מיוחד שהוציא ב־2021, "שלוש החלטות שקיבלה הממשלה בתשע השנים האחרונות בעניין הפיכתה של אילת לעיר ספורט בין־לאומית טרם יושמו במלואן בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה על תקצוב הפרויקט, בעיות הנדסיות שהתגלו בשלב מאוחר במצב הקרקע וייקור עלויות הפרויקט". גם החלטה נוספת, על הקמת מרכז כנסים באילת, "עודנה על קו הזינוק", על פי המבקר.

בבדיקה שערכנו נראה כי יישום ההחלטות אכן איטי מאוד: ב־2016 החלה העירייה בקידום הקמת מרכז הכנסים, אך מאז לא נרשמה התקדמות ממשית: משרד התיירות השלים לאחרונה מכרז RFI (בקשה לקבלת מידע ממבצעים פוטנציאליים) למרכז הכנסים, וכעת נערכת העירייה ליציאה למכרז ביצוע. ב־2016 גם הודיעה העירייה כי החלה באמצעות החברה הכלכלית לאילת לבצע את העבודות לבניית קריית הספורט הבינלאומית - החלטה שעליה הודיעה הממשלה כבר ב־2011 - וזו עדיין נבנית בימים אלו, יותר מעשור אחרי שהוחלט על ביצועה.

אלו לא התוכניות היחידות שהוחלטו ללא יישום בפועל. בדוח המבקר נכתב עוד כי "התוכנית האסטרטגית לקידום העיר אילת משנת 2016 לא אושרה ולא יושמה, ולכן לא נפתרו בעיות היסוד שעימן היא מתמודדת, ובראשן כלכלתה ותלותה הגבוהה בענף התיירות, והדבר נדחה עד ההחלטה שקיבלה הממשלה בעניין אילת בשנת 2019.

"החלטת הממשלה מ־2019 כללה בין השאר פרויקטים תיירותיים ולא־תיירותיים אשר עלו כבר בשנים קודמות. כמו כן, ההחלטה מורה על ביצוע פעולות התחלתיות בלבד לקידום הפרויקטים, שאין בהן לבדן כדי להביא למימושם".

בדוח המבקר מ־2021 נכתבו גם המלצות בעניין, ונראה כי הן רלוונטיות מאוד גם לתוכנית שהתקבלה על ידי הממשלה: "על מנת להפיק את המרב מהתוכנית הרב־שנתית שקבעה הממשלה, ולנוכח אי־יישומן של החלטות קודמות בעניין העיר, מוצע כי הממשלה תיתן את דעתה על הצורך בשכלול מנגנון המעקב והבקרה על יישום התוכנית.

"כן מוצע כי הממשלה תבחן 'צעדים משלימים', ואת מכלול הפרויקטים ששבו ועלו במהלך השנים בעניין העיר, ותשקול את אפשרות הכללתם בתוכנית הרב־שנתית, וזאת על מנת לשכלל את יכולת ההתמודדות של העיר אילת עם האתגרים העומדים בפניה".

"השגת שיפור משמעותי באיכות החיים באמצעות פיתוח מנועי צמיחה"

התוכנית הרב־שנתית החדשה שאושרה כוללת אספקט מרכזי שלא הושם בו דגש בעבר, כך נראה: מציאת אלטרנטיבות לענף התיירות באילת. על פי הצעת ההחלטה, כ־90% מכוח העבודה באילת תלוי בענף התיירות, ישירות או בעקיפין, ושיעור המשרות של ענף התיירות מסך משרות השכירים באילת הוא הבוה ביותר בישראל - 26.5%.

"תלות זו בתיירות היוותה בשנתיים האחרונות גורם מכריע בפגיעה בכלכלת העיר עקב מגפת הקורונה", נכתב בהצעה, ובהתאם לכך התוכנית הרב־שנתית מיועדת "לצורך השגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות פיתוח מנועי צמיחה וחדשנות". אחד הסעיפים המרכזיים בה מדבר על סיוע לצמיחה כלכלית ולהגדלת גיוון מקורות התעסוקה באזור אילת וחבל אילות.

נזכיר כי על סמך תפיסה זו גיבשה לאחרונה עיריית אילת, בשיתוף חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה, תוכנית אסטרטגית שמטרתה הפיכת אילת למרכז הכלכלי הדרומי של ישראל, בין היתר באמצעות הקמת נמל סחורות בינלאומי. התוכנית ממתינה עדיין להתייחסות חברי הממשלה.

"החלטה דרמטית לעיר"

ראש העיר אלי לנקרי אמר, עם אישור התוכנית בממשלה, כי מדובר ב"החלטה דרמטית לעיר בכל מה שקשור לגיוון ולהרחבת אפשרויות התעסוקה. תחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית הוא אחד היתרונות היחסיים המובהקים של העיר אילת, ויש לה כל מה שצריך כדי להפוך למרכז בינלאומי גדול בתחום. אני רוצה לברך את שר החקלאות עודד פורר על כך שהוביל את ההחלטה, ואת הממשלה כולה על אישור ההחלטה, החלטה שמייצרת לאילת תחום תעסוקה חדש, שיקבל כעת תנופה גדולה ודחיפה גדולה מאוד קדימה.

"כבר בחודשים הקרובים אנחנו מתעתדים לצאת במכרז ראשון לפארק תעשיות מזון מהים, 'פארק המשתלות', ולטעמי ההחלטה הזאת הולכת למצב את אילת כמובילה עולמית בתחום הזה, ותייצר כאן מאות מקומות עבודה, ואולי יותר מכך. יש דברים שכבר קורים בשטח, חלק מהם הכללים בהחלטת הממשלה. נוצר כאן אט־אט אקוסיסטם שלם.

"אני מאמין שזו תפנית חשובה בכל מה שקשור לגיוון מקומות התעסוקה באילת, אחרי מה שחוותה העיר בתקופת הקורונה. מדובר בחלק ממהלך גדול, אשר כולל בין היתר גם את הפיכתה של אילת לעיר עצמאית אנרגטית. רק לפני כשבוע נבחרה העיר על ידי האיחוד האירופי כאחת מ־100 ערים שיהפכו לערים חכמות ומאופסות פליטת פחמן".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט