גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הגידול בהתנחלויות מגיע מתושבים שעזבו את הקו הירוק?

מספר התושבים בהתנחלויות גדל? בשנים האחרונות זה בעיקר בזכות ריבוי טבעי ● המשרוקית של גלובס

ח"כ מוסי רז, מרצ. מעבירים לראשון, כאן ב’, 7.5.22 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ מוסי רז, מרצ. מעבירים לראשון, כאן ב’, 7.5.22 / צילום: שלומי יוסף

האם הבנייה החדשה שאושרה לאחרונה בשטחי יהודה ושומרון נועדה לענות על צרכי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה שם, או שהיא נועדה לאפשר לעוד ישראלים לעבור מתוך תחומי הקו הירוק אל שטחי הגדה? כשח"כ מוסי רז התייחס להתפתחויות האחרונות בהקשר הזה, הוא העלה טענה כללית יותר: "איך גדלה האוכלוסייה הזאת (של המתנחלים) מאז הסכמי אוסלו פי חמישה? ממאה אלף לחצי מיליון? זה ודאי לא גידול טבעי".

אז מה היה משמעותי יותר מבחינת מפעל ההתנחלויות בתקופה שהזכיר רז? מעבר של תושבים מתוך הקו הירוק או גידול טבעי? בדקנו. ראשית לנתונים בתקופה שאותה הזכיר רז. לפי הלמ"ס, ב-1993, אז נחתמו הסכמי אוסלו, עמדה אוכלוסיית היהודים ביו"ש על 103 אלף איש. בתחילת 2021, הנתונים המעודכנים ביותר שבנמצא, מנתה האוכלוסייה הזאת כ-442 אלף איש. כלומר, במהלך התקופה הרלוונטית צמחה האוכלוסייה שבה אנו עוסקים פי 4.5, בדומה לדבריו של רז (הנתונים לא כוללים את תושבי השכונות היהודיות במזרח ירושלים שסופחו לישראל).

וממה מורכב הגידול הזה? מניתוח הנתונים עולה כי בתקופה הראשונה שנכללת בתוך טווח הזמן שהגדיר רז, אכן רוב הגידול נבע מהגירה אל השטחים. כך, למשל, ב-1996, עמד מאזן ההגירה לשטחי יו"ש (תושבים מתוך הקו הירוק שעברו להתנחלויות פחות תושבי התנחלויות שעשו את המעבר ההפוך, בתוספת עולים שהגיעו מחו"ל) על 6,600 איש, בעוד שהתושבים שהתווספו באותה שנה הודות לריבוי טבעי מסתכמים בכ-4,400. המגמה הזאת נמשכת עד שנת 2000 (כולל). אלא שמ-2001 - אולי בעקבות האינתיפאדה השנייה שפרצה בשלהי השנה הקודמת - התמונה מתהפכת. מאזן ההגירה החיובי הולך וקטן בעוד הריבוי הטבעי הולך וגדל. כך, למשל, ב-2011 הסתכם הריבוי הטבעי ב-10,800 איש בעוד מאזן ההגירה עמד על 3,600 איש בלבד.

נקודת מפנה נוספת אפשר לאתר בשנים האחרונות החל מ-2016. בשנים אלו רואים כי גם ללא קשר לריבוי הטבעי (שבאופן מובן הופך משמעותי יותר במספרים מוחלטים ככל שהאוכלוסייה גדלה), מאזן ההגירה החיובי הולך ופחות ל-2,000 איש בשנה ומטה, עד שב-2020 הוא הופך לשלילי: ללא הריבוי הטבעי באותה שנה, הייתה אוכלוסיית התושבים היהודיים ביו"ש מצטמצמת בכ-2,000 איש.

מי אחראי לאותו גידול טבעי שהולך והופך משמעותי יותר? בלמ"ס טרם פרסמו נתונים סופיים ל-2021, אך מנתונים חלקיים של הארגון שהעביר לנו ד"ר שאול אריאלי, חוקר מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתקבלת תמונה מעניינת למדי: סך הגידול הטבעי באותה שנה עמד על 12,600 איש, כשכמעט מחצית ממנו, 5,600 נפש, הגיע משני יישובים בלבד: הערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית. אגב, גם ביישובים הללו מאזן ההגירה הוא שלילי, אך הילודה הגבוהה בהם "מפצה" על כך. במקומות אחרים, כמו בית אל או מעלה אדומים, הילודה לא מספיקה כדי לפצות והמאזן הכולל בהם (ריבוי טבעי בתוספת הגירה) היה שלילי ב-2021.

ד"ר אריאלי, שכאמור חוקר את הנושא, אומר כי "ב-2021 הנתונים באופן מוחלט קובעים שכל הגידול השנתי של ביו"ש מבוסס על ריבוי טבעי". הריבוי הטבעי הזה, נזכיר, הוא חריג גם ביחס לנתונים שנרשמים באזורים אחרים בארץ. לפי הלמ"ס, מחוז יהודה ושומרון הוא המחוז שבו שיעור הילודה באוכלוסייה היהודית הוא הגבוה ביותר בישראל: 29 לידות לכל 1,000 נפשות, בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 18.5.

באופן מעט מפתיע דבריו של ד"ר אריאלי מקבלים חיזוק מסוים מדברים שציטטנו בבדיקה קודמת בנושא מתוך הדוח השנתי של מועצת יש"ע ל-2018. "אחוז הגידול הנובע מילודה טבעית הולך וגדל, והגידול כתוצאה מהגירה פנימה הולך וקטן עקב חוסר ביחידות דיור", נכתב שם.

גם בבדיקה הזאת פנינו למועצת יש"ע כדי להבין האם יש בידם פילוח שונה של צמיחת האוכלוסייה בהתנחלויות, והאופן שבו משפיעים עליה הגידול הטבעי מחד ומאזן ההגירה מאידך. במועצה הסבירו לנו כי הם מציגים מדי שנה סיכום שנתי, "המבוסס על אותם נתונים של משרד הפנים בשילוב עם מידע הקיים ברשויות המקומיות בשטחים. ב-2020 המספרים שלהם היו שונים במעט מאלו של הלמ"ס - הגידול באוכלוסייה שהציגה מועצת יש"ע עמד על 12 אלף, לעומת עשרת אלפים של הלמ"ס - אלא שבכל בנוגע לפילוח הנתונים, במועצת יש"ע לא היו יכולים להציע לנו מקור אלטרנטיבי. דוחות המועצה לא כוללים את הפילוח לגורמי גידול האוכלוסייה, כך שלא ניתן להסתייע בהם לבדיקת דבריו של רז.

מטעמו של ח"כ מוסי רז נמסר בתגובה: "אוכלוסיית המתנחלים גדלה ב-55 השנים האחרונות מ-0 לחצי מיליון, ומאז הסכמי אוסלו מ-100 אלף לחצי מיליון. כמובן שחלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי, אך חלקו, ואין על כך מחלוקת, תוצאה של הגירה. בהסתכלות כוללת כמות הבנייה לאורך השנים הללו, בהן הנהגת המתנחלים התלוננה שוב ושוב על הקפאת בנייה, הספיקה כדי להכיל לא רק את הגידול הטבעי אלא גם את ההגירה לאזור. לצערי, מפעל ההתנחלויות שהוא לא מוסרי, לא חוקי ומסכן את בטחון ועתיד אזרחי ישראל והאזור כולו ממשיך לשגשג ולהתרחב".

ממועצת יש"ע נמסר כי "המציאות בשטח מראה בבירור כי גידול האוכלוסייה ביהודה ושומרון לא נובע רק מריבוי טבעי. ישנם עשרות יזמים שבונים בפרויקטים שונים ברחבי יהודה ושומרון בניגוד לעבר שהיו יזמים מועטים. יזמים מגיעים לאור הביקוש וההצלחה כפי שבא לידי ביטוי בביקוש ובמחירי הדירות בהתיישבות. אנחנו שמחים ומברכים על כך שהיישובים ביהודה ושומרון מורכבים מאוכלוסייה צעירה ומזוגות צעירים עם ילדים. זה מביא לחיי קהילה תוססים ומסגרות חינוך שונות. אנו מזמינים עוד ועוד משפחות צעירות להגיע".

בשורה התחתונה: דבריו של רז לא נכונים ברובם. אמנם, בתחילת התקופה שאותה הוא הזכיר רוב הגידול של האוכלוסייה היהודית ביו"ש נבע מהגירה מתחומי הקו הירוק. יחד עם זאת, החל מ-2001 מאזן ההגירה החיובי הולך ומצטמצם, ובשנים האחרונות הוא אף קטן עוד יותר עד שב-2020 הפך לשלילי.

תחקיר: אורי כהן

עוד כתבות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תרחיש האימים שמדאיג את ארה"ב - תקיפה על אדמת אירופה

גובר החשש בארה"ב כי איראן נערכת להפעיל את ארגוני הטרור השונים באזור לביצוע פעולות טרור נגד יעדים באירופה ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשוי להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200