גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיוסים נעצרים, השווי נחתך בעשרות אחוזים: בחברות ההייטק מתרגלים למציאות חדשה

מניות טכנולוגיה מישראל כקורנית, איירון סורס, פייבר ואאוטבריין איבדו עשרות אחוזים משוויין לאחר פרסום הדוחות הכספיים ● סרגיי וסצ'ונוק, אופנהיימר: "משקיעים יצאו מנקודת הנחה שתהיה צמיחה מטורפת, ואם הצמיחה מאיטה הם לא שואלים פעמיים, לא בודקים לעומק. דברים כאלה יוצרים הזדמנות השקעה"

בחברות ההייטק מתרגלים למציאות חדשה / איור: גיל ג'יבלי
בחברות ההייטק מתרגלים למציאות חדשה / איור: גיל ג'יבלי

חוסר הוודאות בכלכלה העולמית נותן את אותותיו בשוקי ההון הן בדוחות החברות הציבוריות והן בתגובה, הקיצונית לעיתים, של המשקיעים באותם דוחות. בתקופת חוסר ודאות, גם התנודתיות בשוק עולה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם ב-VIX, "מדד הפחד" של וול סטריט.

על רקע עליית האינפלציה והניסיון למתן אותה באמצעות העלאות ריבית - שמעלים חששות להאטה כלכלית, המצטרפים לקשיי שרשרת האספקה, המלחמה באוקראינה והסגרים בסין - מתאפיין שוק המניות בעצבנת רבה. הדבר מתבטא בירידות יומיות, או במקרים פחות שכיחים עליות יומיות, של 3% או 4% במדדים המובילים, שהפכו למראה שכיח, וכשהדבר מגיע למניות בודדות, לא נדיר לראות שינוי מחיר יומי בשיעור דו-ספרתי.

במציאות שכזו "נענשות" בחומרה יתרה חברות המפספסות את תחזיות האנליסטים בדוחות הכספיים שלהן, או מפחיתות את התחזיות השנתיות שלהן על רקע האי-ודאות המאקרו כלכלית או מסיבות אחרות. במקרים כאלו הן עלולות לאבד רבע או שליש משווי השוק שלהן ביום פרסום הדוחות.

רק בשבוע שעבר ראינו ארבעה מקרים כאלה בחברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט: קורנית דיגיטל איבדה שליש משווייה ביום שפרסמה את דוחות הרבעון הראשון, כשבמקביל פייבר איבדה מעל רבע מערכה. יום למחרת הגיע התור של איירון סורס ואאוטבריין, שאיבדו 18% ו-20%, בהתאמה. אגב, שתי חברות טכנולוגיה ישראליות - היפו ופיוניר - בלטו עם עלייה חדה של מעל 30% לאחר פרסום הדוחות, אך זאת לאחר שמניותיהן נפלו לשפל זמן קצר קודם לכן.

לא מן הנמנע שבין החברות שיפרסמו דוחות השבוע יהיו כאלה שיציגו תגובות מניה חריפות דומות. בין המדווחות בימים הקרובים גם חברות שהמניות שלהן הגיבו בחריפות לדוחות רבעוניים קודמים, כגון Wix ומאנדיי.

"עצבנות של השוק"

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, התופעה של נפילות כה חדות נובעת "מעצבנות של השוק וממידת האכזבה מחברת צמיחה זו או אחרת".

הוא מוסיף כי יש שתי תופעות מקבילות בעונת הדוחות הנוכחית: האטה בקצב הצמיחה - לדוגמה תחזיות מתחת לצפי השוק - ומצד שני, החברות ממשיכות להגדיל הוצאות "ואני לא רואים שעוצרים פה. כל זה מלווה בעלייה בריבית, הכסף נהיה יותר יקר. באופן כללי, מדד נאסד"ק מציג ביצועי חסר כמעט בכל יום - יורד יותר ממדד S&P 500 - זה מעיד על בריחת כספי המשקיעים מאפיקי צמיחה.

"גם המכפילים מתקנים כלפי מטה. אם קודם אנשים דיברו במכפילי מכירות, התווכחו אם מכפיל 10 זול או יקר, היום החברות הכי צומחות נסחרות ב-6-7, ורוב החברות נסחרות במכפילים 1-3. המשקיעים שמים דגש על רווחיות ואם לא רואים שיפור ברווחיות הם מצביעים ברגליים".

על קורנית שעשתה לאחרונה הנפקה, ועל חברות שגייסו בשנה שעברה באמצעות מיזוגים ל-SPAC, הוא אומר כי "נכנסו שם משקיעים שפחות מכירים את פעילות החברה, שיצאו מנקודת הנחה שתהיה צמיחה מטורפת, ואם הצמיחה מאיטה הם לא שואלים פעמיים, לא בודקים לעומק. זה גורם לוולטיליות גבוהה, וכמובן ככל שיש יותר פעילות של משקיעים פרטיים במניה מסוימת, זה מעלה את התנודתיות. דברים כאלה יוצרים הזדמנות השקעה".

עוד הוא מוסיף, כי "הרבה חברות לא הספיקו לבנות בסיס של משקיעים חזקים לטווח ארוך, שמבינים את הסיפור של החברה, רצים איתה כמה שנים ויודעים למה לצפות.

"קורנית למשל היא חברה מצוינת, אך המניה עלתה קודם הרבה מעבר לשווי ההוגן שלה, לדעתי. הורידו אותה לרמות טרום קורונה שזה קיצון שני, כי בתקופה ההיא קורנית מכרה מחצית מהיום והייתה פחות רווחית. זה יוצר הזדמנות".

הזדמנות נוספת הוא מזהה באיירון סורס: "זו דוגמה חריגה. היא התרסקה ב-80% מהשיא ונסחרת במכפיל 13 לרווח השנה הבאה. מדובר בחברה שצומחת בעשרות אחוזים ומרוויחה כסף. יש פה תמחור לא הגיוני".

קורנית: כמיליארד דולר נמחקו ביום

932 מיליון דולר נמחקו משווי השוק של קורנית ביום רביעי, לאחר שהחברה פרסמה את הדוחות הכספיים שלה. זה היה שיא של מגמה שלילית שנמשכת כבר מנובמבר שעבר - אז הגיעה המניה לשיא של מעל 176 דולר, לעומת כ-44 דולר כיום.

"המשמעות היא שקורנית איבדה מאז השיא לא פחות מ-6 מיליארד דולר משווי השוק שלה. למזלה, היא ניצלה את רמות השיא וגייסה כ-300 מיליון דולר בהנפקת מניות לפי 151 דולר למניה, כך שבסוף הרבעון הראשון היו לה בקופה 735 מיליון דולר.

קורנית עוסקת בתחום הדפוס הדיגיטלי על טקסטיל ומציגה חזון לשינוי של שוק האופנה כולו. ברבעון הראשון החברה עברה מרווח להפסד נקי בסך 5.2 מיליון דולר לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP).

אכזבה נוספת הגיעה מתחזית ההכנסות לרבעון השני, 85-95 מיליון דולר, כשבשוק ציפו ל-102 מיליון דולר; וכן רווח תפעולי Non-GAAP בטווח שבין מינוס 2% ל-2% מההכנסות ו-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של בין 0%-4% מההכנסות.

קורנית מעריכה שהרבעונים השלישי והרביעי יהיו חזקים יותר מהרבעון השני, חוזרת על כוונתה להגיע בעתיד לקצב מכירות רבעוני של 125 מיליון דולר ובטוחה ביכולתה להפוך לעסק של מיליארד דולר ב-2026.

"למרות אשרור היעדים לטווח הארוך, השוק העניש את החברה בחומרה על האכזבה הנוכחית והתחזית לטווח הקצר, אם כי ביומיים שלאחר מכן המניה התאוששה מעט מרמות השפל שאליהן נפלה.

פייבר: המניה חזרה שנתיים לאחור

מניית פייבר חזרה בשבוע שעבר שנתיים לאחור, ומחקה למעשה את כל העלייה הגדולה שהציגה בתקופה שלאחר פרוץ מגפת הקורונה. פייבר פיתחה זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים ללקוחות, ונהנתה מרוח גבית בתקופת המגפה, כשהמעבר לעבודה מרחוק היה מגמה בולטת. בשיא בתחילת 2021 שווי השוק של החברה היה גבוה מ-10 מיליארד דולר, ואילו היום שווייה מגיע ל-1.4 מיליארד דולר.

הדוחות שפרסמה פייבר בשבוע שעבר הצביעו על רבעון ראשון חזק, אך החברה הפחיתה את התחזית השנתית שלה על רקע מה שהוגדר כסביבת מאקרו כלכלה לא ודאית.

החברה צופה כעת צמיחה שנתית של 16%-23% בהכנסות - ל-345-365 מיליון דולר, בעוד שהתחזית הקודמת הייתה לצמיחה של 25%-27%.

במקביל, מתברר שה-EBITDA השנתי, שהיה אמור לצמוח בשיעור דו-ספרתי לעומת 2021, דווקא יקטן - פייבר חתכה את תחזית ה-EBITDA מ-27-33 מיליון דולר ל-10-17 מיליון דולר, בהשוואה ל-22.9 מיליון דולר שנרשמו ב-2021.

בשנה שעברה, לאחר העליות המשמעותיות במחיר המניה, פייבר תכננה לצאת לגיוס הון ענק של 700 מיליון דולר, אך ירידות בשווקים שהיו אז (מרץ 2021) גרמו לה לבטל את ההנפקה. בסוף הרבעון הראשון היו לפייבר בקופה 638 מיליון דולר, לעומת חוב לטווח ארוך למחזיקי אג"ח להמרה, בסך 451 מיליון דולר.

אאוטבריין: הכסף בקופה גבוה משווי השוק

מניית אאוטבריין נפלה ביום חמישי במעל 20% לאחר שחברת המלצות התוכן באינטרנט הורידה את התחזית השנתית שלה, בעקבות חולשה בביקושים, בפרט באירופה, ואי-ודאות כלכלית בכלל. מעניין לציין שהמתחרה טאבולה, שפרסמה את הדוחות שלה באותו יום לאחר סיום המסחר, הפחיתה גם היא את התחזיות - אם כי בשיעור מעט יותר מתון מההפחתה באאוטבריין - ומנייתה ירדה הרבה פחות, על רקע השוק החיובי ביום שישי.

 

אאוטבריין הונפקה לראשונה בוול סטריט בקיץ שעבר במחיר מניה של 20 דולר ששיקף לה שווי של כ-1.1 מיליארד דולר, וכעת היא נסחרת בשווי של 346 מיליון דולר (מחיר של 6.05 דולרים למניה). בסוף הרבעון הראשון היו לאאוטבריין בקופה 411 מיליון דולר - לכאורה גבוה משווי השוק הנוכחי שלה, אך יש לה גם חוב לטווח ארוך של 236 מיליון דולר, כך שהיקף המזומנים נטו אחראי כעת ליותר ממחצית משווי השוק של אאוטבריין.

איירון סורס:הפחתת התחזיות פגעה במניה

איירון סורס הפכה לחברה ציבורית כשמוזגה לחברת SPAC לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר ביוני 2021. לאחר שביצעה שתי רכישות - את Tapjoy מארה"ב היא רכשה תמורת 400 מיליון דולר ואת Bidalgo מישראל ב-54.7 מיליון דולר - היא נסחרת כעת בשווי של 2.9 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר מנייתה נפלה כאמור בכ-18% ביום שלאחר פרסום הדוחות. החברה, ספקית פלטפורמת מוניטיזציה ופרסום למפתחי אפליקציות, הפחיתה את התחזיות השנתיות שלה: היא צופה הכנסות של 750-780 מיליון דולר, ירידה של 5% באמצע טווח התחזית לעומת התחזית הקודמת, ובהשוואה להכנסות של 553 מיליון דולר ב-2021.

תחזית ה-EBITDA השנתית יורדת בכ-10% ל-230-240 מיליון דולר (לעומת 194 מיליון דולר ב-2021), כששולי ה-EBITDA יהיו 29%-32%, בעוד שהתחזית הקודמת הייתה ל-31%-34%.

ברבעון הראשון הכנסות איירון סורס היו 190 מיליון דולר, הרווח הנקי GAAP היה 14 מיליון דולר וה-EBITDA הסתכם ב-59 מיליון דולר. באופנהיימר ממשיכים להמליץ על המניה "תשואת יתר" והזכירו שהיא צופה האצה בקצב הצמיחה במחצית השנייה של השנה, אך חתכו את מחיר היעד למניה מ-11 ל-6 דולרים, בהתאם להורדת מכפילי חברות הצמיחה.

הירידות החדות בול סטריט מצננות את השוק הלוהט של גיוסי עובדים בהייטק | אסף גלעד

שנת 2021 היתה טובה לעובדי תעשיית ההייטק בישראל, לא רק מהמיליונים שזרמו לכיסיהם מהנפקות, אקזיטים וסבבי סקנדרי, אלא גם בתלוש המשכורת. הביקוש הגואה לעובדים בתעשייה ניפח את שכרם, והתגלגל בתורו לעלייה ניכרת בהוצאות על רכישת דירות, רכב, מסעדות, מלונות וחופשות אקזוטיות.

למעשה, העלייה בביקוש למתכנתים בשנה החולפת הייתה הגבוהה והמהירה ביותר אי פעם. כך לדוגמה, מספר משרות המתכנתים הנדרשות הכפיל עצמו מ-7,000 ל-14,000 בתוך שנה בלבד, בין ינואר 2021 ל-2022, כך על פי הלמ"ס. מדובר בעלייה של פי ארבעה במספר המשרות הפנויות ביחס לשנה שקדמה לפרוץ מגפת הקורונה.

כאפקט מתמשך, גם המשכורות בהייטק הגיעו לשיא של כל הזמנים, עם שכר חודשי ממוצע של יותר מ-30 אלף שקל, נכון לחודש פברואר השנה, עלייה של 10% ביחס לינואר. ויחד עם זאת, החל מחודש מרץ נרשמו דעיכה מסוימת בביקוש לעובדים, והתחלה של ירידה בהיקפי הגיוסים.

דיווח של הלמ"ס מהחודש שעבר חשף לכל את מה שהיה סוד ידוע בתעשייה: הביקוש למתכתנים בקרב כלל חברות ההייטק הגיע לראשונה זה שנתיים לנקודת איזון, ואף החל לסגת. ההתקררות בשוק נותנת את אותותיה נכון להיום בירידה בנכונות של החברות להמשיך ולגייס עובדים בכל מחיר כמעט, כפי שהיה בתקופת השיא. מרכזי פיתוח זרים של ענקיות הטכנולוגיה כבר החלו להקפיא גיוסים חדשים - כפי שנחשף בתחילת החודש במקרה של מטא.

הירידה החדות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט בשבועות האחרונים גרמה לחברות רבות בתעשייה המקומית לפתוח את ספרי התקציב שלהן, ולבצע הערכה מחודשת של מדיניות ההוצאות, מה שצפוי להוביל לצמצום בגיוסי עובדים בזמן הקרוב ולהקפאתם כליל בחברות אחרות.

גם עבור חברות צומחות ומכניסות, סביבה של מניות בירידה מובילה לא רק לאובדן האופק למכירת מניות בזמן הקרוב, אלא גם לפגיעה באווירת הצמיחה, המאפיינת חברות חד-קרן רבות שבחרו להישאר פרטיות. עם זאת, החברות בתעשייה טרם הגיעו ככל הידוע למוצא אחרון של פיטורים - למעט הסטארט-אפ אבו (Avo), שעוסק במשלוחי מזון מהירים, ושפיטר בעיקר עובדי לוגיסטיקה ושירות לקוחות.

בתעשייה מעריכים, כי חברות שהצטיידו בקופת מזומנים שמנה, ושלהן תזרים חיובי, יוכלו להמשיך לצמוח ולהגדיל את נתח השוק שלהן. אך חברות שנאלצות לגייס שוב ושוב הון בגלל מבנה עלויות הפסדי, מאבדות את האטרקטיביות שלהן בעיני המשקיעים, ואלה יצטרכו לשקול האם לצמצם גיוסי כוח אדם, להימכר או אף לבצע בעצמן רכישה על מנת לצמוח באופן לא אורגני.

בדיקת גלובס באמצעות הרשת החברתית לעובדים לינקדאין בקרב חברות ההייטק הציבוריות בישראל מעלה תמונה דומה. שיעור הצמיחה הממוצע במונחי עובדים של 20 חברות הייטק נסחרות - בהן Wix, למונייד, גלובל-אי, מאנדיי - ירד בשנה האחרונה מ- 2.45% בחודש אפריל אשתקד ל- 1.85% באפריל האחרון, ירידה של כ- 25% בתוך שנה.

השוואה בין שיעור הצמיחה בששת החודשים האחרונים, לבין התקופה שקדמה לה מגלה אילו חברות האטו את צמיחתן באופן גורף אף יותר; חברות ביטוח דיגיטלי (כמו למונייד והיפו) לצד חברות אוטו-טק (טכנולוגייה לרכב) היו מאלה ששיעור הצמיחה הממוצע שלהן הואט באופן המשמעותי ביותר - עם זאת, כולן ממשיכות בינתיים לצמוח בהיקף הגיוסים שלהן.

מנגד, כמה חברות ציבוריות עדיין מראות צמיחה משמעותית ואף גבוהה יותר מהצמיחה שנרשמה בסוף 2021, בהן מאנדיי, סימילרווב ואיירון סורס. סגמנטים שונים של חברות מגלים, כצפוי, התנהגות שונה: תחום הסייבר עדיין נחשב צומח יותר, עם שיעור צמיחה של 5.5% בחודש אפריל האחרון לכלל החברות - הפרטיות והנסחרות - בהן גם סנטינל וואן, שהראתה צמיחה גבוהה של 6% בחודש אפריל, הנתון הגבוה ביותר זה שנה.

את הירידה החדה בשיעור צמיחת כוח האדם ספגו חברות המשווקות מוצר לצרכן הסופי, כמו ביטוח דיגיטלי ושירותי אונליין. מגמה דומה נצפית גם בארה״ב, שם עיקר הפיטורים מרוכזים בחברות ציבוריות ופרטיות בתחום המשלוחים, התחבורה החכמה והחינוך אונליין. ורום (Vroom) למשל, חברה אמריקאית בעלת שורשים ישראליים המספקת שירות דיגיטלי למכירת רכבים משומשים, פיטרה 14% מעובדיה בשבוע שעבר, כ-270 איש.

עוד כתבות

מכרז החשמל המוזל. בזק הרוויחה בגדול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מכרז החשמל לספקים: בזק-ג'ן לקחו בענק, מקורות גנבו את ההצגה

בבזק-ג'ן יכולים להיות מרוצים מתוצאות מכרז החשמל המוזל של רשות החשמל: מבין 550 מגהוואט שהוצעו, חברת התקשורת השיגה 140 ● מי שהפתיעה הייתה חברת מקורות, שכלל לא סוחרת בחשמל ● אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "צעד נוסף לחיזוק התחרות"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט

חברת הבת של אלביט בארה"ב השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי מתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● והודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

טסלה דגם Y / צילום: יח''צ

בכירים במגזר הציבורי עשויים להצטייד ברכבי טסלה

ממשלת ישראל עשויה להצטייד בכלי רכב חשמליים של טסלה עבור בכירי ממשלה ונושאי תפקידים בכירים ● יבואנית שיאומי נערכת להשקת הרכב החשמלי שלה בישראל ב־2027 ● 2026 נפתחת עם מלאי רכב "אפס קילומטר" בהנחות עמוקות ● השבוע בענף הרכב

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א; המניות הבטחוניות זינקו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● אלביט חצתה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● דוניץ צונחת במעל 9% ● מחירי הנפט ירדו בעקבות הצהרת טראמפ על יבוא נפט מונצואלה בהיקף של מיליארדי דולרים ● מחר יתקיים מסחר רגיל עד שעות הצהריים

בעלי קרן JTLV. מימין: אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן / צילום: שרון גבאי

ברווח של מעל חצי מיליארד שקל: JTLV מחסלת את ההחזקה בדוניץ

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV השלימה את מכירת כלל החזקותיה ביזמית הנדל"ן דוניץ תמורת 530 מיליון שקל ● שש שנים אחרי ההשקעה הראשונה באלעד מגורים, הקרן רושמת אקזיט מוצלח שכלל מכירות בהיקף כולל של כמעט מיליארד שקל

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

המיליונרים החדשים והשקל שמתחזק: גל האקזיטים בהייטק מזרים הון עתק למשק

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים אישרה את המינוי של מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אושר על ידי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ● סמוטריץ' צפוי להביא את מינויו לאישור הממשלה בזמן הקרוב