גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נשלם עם שבב במקום כרטיס אשראי": מנכ"ל ענקית הסליקה שחוזה את הדור הבא של התשלומים

הפינטקים ישלטו במערכת הפיננסית ב־40 שנה הקרובות, וחברות תוכנה כמו וויקס ואורקל יהפכו לענקיות שירותי תשלום • ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ העולמית, רואה את עתיד עולם התשלומים מתקרב בצעדי ענק ואת ישראל מפגרת מאחור: "התחלתם לצמצם את הפער"

ראלף דנגלמאייר, מנכ''ל בלוסנאפ העולמית / צילום: מיכאל בלנצ'ארד
ראלף דנגלמאייר, מנכ''ל בלוסנאפ העולמית / צילום: מיכאל בלנצ'ארד

בתור מי שמנהל חברת סליקה בינלאומית, ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ רואה את שוק הפיננסים משתנה לנגד עיניו. חברות התשלומים מתחילות לאתגר את הבנקים בשנים האחרונות עם מוצרים ומודלים חדשים לתשלומים ולאשראי ומטלטלות את הספינה של עולם הפיננסיים. "אם בעבר להיות בנקאי הייתה בחירה נכונה לצעיר שמחפש קריירה ל-40 שנה, היום הפינטק הוא הכיוון הנכון. הפינטקים ישלטו בשוק הפיננסים ב-40 השנים הקרובות".

לדנגלמאייר יש זווית ראייה ייחודית על השוק והוא צופה לא מעט שינויים דרמטיים בעולמות התשלומים. אבל עד אז, בכל הנוגע לכלכלה האמריקאית של הטווח הקצר, הוא פסימי, ורואה את ארה"ב הולכת לכיוון אחד: "מיתון, אבל לא מיתון שנכנסים אליו באופן חלק, אלא זה יהיה כמו ליפול מצוק. אני לא יודע להגיד בדיוק מתי, אבל עד סוף 2023".

"האינפלציה בארה"ב תדוכא במיתון"

איך אתה רואה את התפתחות האינפלציה בארה"ב?
"האינפלציה תגיעה לקצב שנתי של מעל 10%, אם באמת רוצים להילחם בה צריך להעלות את הריבית בקצב כפול ממה שמעלים אותה עכשיו. ובסוף, אינפלציה גבוהה תדוכא במיתון, וארה"ב תגיע אליו".

אבל למה? בסך הכל נשמע שיש עליית שכר, לאנשים יש כסף, והם קונים.
"הקניות הן לא בגלל עליית השכר, אלא בגלל שאנשים יצאו מהקורונה עם כסף נזיל, אז היה בום. היום אם תרצי לקנות יאכטה בארה"ב לא תמצאי אחת פנויה. אבל בשלב מסוים אנשים יתבגרו ויגידו: למה אנחנו צריכים את כל הדברים האלה?".

הבנקים יאבדו את השליטה בשוק

בלוסנאפ היא חברת תשלומים וסליקה אמריקאית שהוקמה על ידי יזמים ישראליים בארה"ב בשנת 2002. היא מבצעת ניתוב של התשלומים בין 30 סולקים באופן שחוסך לבית העסק עלויות פיתוח וסליקה, ומאפשרת לבית העסק לקבל ולבצע תשלומים בערוצי מכירה שונים, ב-47 מדינות, ובמעל 110 מטבעות. ראלף מספר שהקורונה הייתה "גיים צ'יינג'ר" בענף הסליקה והתשלומים המקוונים "לפני 10 שנים התחלנו לקנות דברים אונליין", הוא אומר. "זה גדל בקצב של 5%-10% בשנה, אבל בשנה של המגפה הייתה צמיחה ששווה לכ-5 שנים".

ואחרי הסגרים וההגבלות אנחנו לא רואים קצת חזרה לאחור, למזומן?
"לא, כי השינוי היה גם ובעיקר אצל העסקים שעברו לשלם חשבונות אונליין. בינתיים חלו גם התפתחויות, למשל התשלומים דרך אפליקציות כמו אפל וגוגל פיי שהופכות את התשלום בטלפון לקצת יותר מאובטח. היום זה נראה לי משוגע להגיש למישהו כרטיס אשראי מפלסטיק".

ראלף צופה שעתיד עולם התשלומים יושפע משלושה טרנדים מרכזיים: "הראשון הוא שניפרד מכרטיסי הפלסטיק לגמרי. חלק יעברו לטלפון, וחלק ישבצו את שבב התשלום על הגוף כמו פירסינג. אנחנו כבר רואים את זה במקומות כמו סן פאולו וניו אמסטרדם, ולדעתי נראה את זה יותר ויותר".

"הטרנד הבא הוא קריפטו, תוך זמן לא רב לכל מי שמתחת לגיל 50 יהיה קריפטו לתשלום או להשקעה".

וזה חיובי? הקריפטו נועד לעקוף מערכות תשלום, כמוכם.
"בכל טכנולוגיה יש טוב ויש רע. הטכנולוגיה תהיה טובה לאנשים שרוצים להעביר כסף מהר, ושירות 24 שעות ביממה. הבנקים יסבלו, וגם האנשים שישקיעו בלי להבין עד הסוף למה הם נכנסים".

"בסוף תהיה רגולציה על שוק הקריפטו. ההתחלה תהיה עוד שנתיים שלוש, אבל כמו שאת חוקי הבנקאות לקח 100 שנה, גם כאן חלק מהחקיקה תתפתח בעקבות מקרים בעתיד".

"הטרנד השלישי יהיה שחברות התוכנה הגדולות יהפכו לספקיות התשלומים והאשראי של החברות הבינוניות והקטנות - עוד נתח שוק שהבנקים יאבדו לטובת חברות כמו וויקס ואורקל. יחד עם התוכנה לניהול החנות, החברות הללו יטמינו את התשלומים כעוד שירות. זו תהיה התפתחות טבעית של טרנד ה-BNPL (קנה עכשיו שלם אחר כך) שתופס תאוצה".

מה הסיבות לעליית ה־BNPL?
"הוא הצליח להפחית את הריבית על תשלומים מבערך 14% לכ-4%".

אבל מדוע? בארה"ב יש לכל אחד דירוג אשראי אישי, למה שלווה טוב מראש ישלם 14%?
"דירוג האשראי בארה"ב משמש בעיקר על מנת להעריך אם תעמוד בתשלומים או לא בשביל לתת את האשראי מלכתחילה, אבל אם ניתן האשראי, הרגישות שלו למחיר נמוכה יותר והוא יכול להוריד את הריבית מ-18% ל-14% אבל לא להביא אותה ל-4%. מודל ה-BNPL ייעל למעשה את השוק בזווית הזאת, כך שבאמת יש יתרון להיות לווה טוב".

"מערכת התמריצים השתנתה. פעם היינו מפחדים מאוד מהבנק. היום אם את לוקחת הלוואה מהבנק, והלוואה ממיזם הלוואות שקוף ברשת החברתית, את תפרעי קודם את ההלוואה של הרשת החברתית כדי שאחרים לא יראו שלא פרעת את החוב. השקיפות הזו גורמת ללחץ והמערכות האלו ינצלו את הלחץ הזה. מה הבנק יעשה? ישלח לך מכתב?".

ישראל מפגרת מאחור בתחום התשלומים

התחזיות של דנגלמאייר אולי נשמעות מרחיקות לכת, אך לדבריו מדובר במציאות קרובה. "היום בחברה כשאנחנו בונים פיתוחים חדשים אלו התרחישים שאנחנו נערכים אליהם בכל קוד שאנחנו כותבים", הוא מסביר.

בישראל אנחנו עוד לא רואים את הדברים האלו

"יש בארץ יזמות מדהימה, אבל אתם מפגרים מאוד בתחום התשלומים. הפעם כשנפגשתי עם גופים ורגולטורים בארץ נראה שהתחלתם להבין את זה ואתם מחפשים איך לצמצם את הפער".

לדברי דנגלמאייר אחד התחומים המרכזיים בו ישראל מפגרת מאחור הוא כל נושא העברות הכספים, בעיקר בשוק המט"ח. "יש בישראל מערכת תמיכה להעברות בדולר בפאונד וביורו, אבל מי שרוצה מטבעות אחרים, המערכת כמעט מכריחה אותו להוציא כסף מחוץ לישראל בשביל לבצע העברות", הוא אומר.

אתה עובד גם בחו"ל וגם בישראל. במה הישראלים חזקים ובמה לא?
ישראלים הם חכמים ישירים, יש להם חוש עסקי והם עובדים. אבל יש להם קושי בתהליכים כשהחברה גדלה מעבר לגודל הסטארט-אפ, בשיווק לשווקים גדולים".

בלוסנאפ

תחום עיסוק: סליקה ושירותי תשלומים לעסקים. החברה מאפשרת תשלום ב־110 מטבעות ב־47 מדינות
היסטוריה: הוקמה בשנת 2001 בשם "פלימוס" על ידי יזמים ישראלים בארה"ב. כעשור מאוחר יותר נמכרה לקרן ההשקעות האמריקאית גרייט היל פרטנרז בעבור 115 מיליון דולר והפכה לבלוסנאפ. בשנת 2014 גייסה עוד 50 מיליון דולר מאותה קרן
עובדים: בלוסנאפ מעסיקה 270 עובדים ברחבי העולם
עוד משהו: באפריל השנה, החברה קיבלה רישיון למתן שירותים פיננסיים בישראל.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה