גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נשלם עם שבב במקום כרטיס אשראי": מנכ"ל ענקית הסליקה שחוזה את הדור הבא של התשלומים

הפינטקים ישלטו במערכת הפיננסית ב־40 שנה הקרובות, וחברות תוכנה כמו וויקס ואורקל יהפכו לענקיות שירותי תשלום • ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ העולמית, רואה את עתיד עולם התשלומים מתקרב בצעדי ענק ואת ישראל מפגרת מאחור: "התחלתם לצמצם את הפער"

ראלף דנגלמאייר, מנכ''ל בלוסנאפ העולמית / צילום: מיכאל בלנצ'ארד
ראלף דנגלמאייר, מנכ''ל בלוסנאפ העולמית / צילום: מיכאל בלנצ'ארד

בתור מי שמנהל חברת סליקה בינלאומית, ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ רואה את שוק הפיננסים משתנה לנגד עיניו. חברות התשלומים מתחילות לאתגר את הבנקים בשנים האחרונות עם מוצרים ומודלים חדשים לתשלומים ולאשראי ומטלטלות את הספינה של עולם הפיננסיים. "אם בעבר להיות בנקאי הייתה בחירה נכונה לצעיר שמחפש קריירה ל-40 שנה, היום הפינטק הוא הכיוון הנכון. הפינטקים ישלטו בשוק הפיננסים ב-40 השנים הקרובות".

לדנגלמאייר יש זווית ראייה ייחודית על השוק והוא צופה לא מעט שינויים דרמטיים בעולמות התשלומים. אבל עד אז, בכל הנוגע לכלכלה האמריקאית של הטווח הקצר, הוא פסימי, ורואה את ארה"ב הולכת לכיוון אחד: "מיתון, אבל לא מיתון שנכנסים אליו באופן חלק, אלא זה יהיה כמו ליפול מצוק. אני לא יודע להגיד בדיוק מתי, אבל עד סוף 2023".

"האינפלציה בארה"ב תדוכא במיתון"

איך אתה רואה את התפתחות האינפלציה בארה"ב?
"האינפלציה תגיעה לקצב שנתי של מעל 10%, אם באמת רוצים להילחם בה צריך להעלות את הריבית בקצב כפול ממה שמעלים אותה עכשיו. ובסוף, אינפלציה גבוהה תדוכא במיתון, וארה"ב תגיע אליו".

אבל למה? בסך הכל נשמע שיש עליית שכר, לאנשים יש כסף, והם קונים.
"הקניות הן לא בגלל עליית השכר, אלא בגלל שאנשים יצאו מהקורונה עם כסף נזיל, אז היה בום. היום אם תרצי לקנות יאכטה בארה"ב לא תמצאי אחת פנויה. אבל בשלב מסוים אנשים יתבגרו ויגידו: למה אנחנו צריכים את כל הדברים האלה?".

הבנקים יאבדו את השליטה בשוק

בלוסנאפ היא חברת תשלומים וסליקה אמריקאית שהוקמה על ידי יזמים ישראליים בארה"ב בשנת 2002. היא מבצעת ניתוב של התשלומים בין 30 סולקים באופן שחוסך לבית העסק עלויות פיתוח וסליקה, ומאפשרת לבית העסק לקבל ולבצע תשלומים בערוצי מכירה שונים, ב-47 מדינות, ובמעל 110 מטבעות. ראלף מספר שהקורונה הייתה "גיים צ'יינג'ר" בענף הסליקה והתשלומים המקוונים "לפני 10 שנים התחלנו לקנות דברים אונליין", הוא אומר. "זה גדל בקצב של 5%-10% בשנה, אבל בשנה של המגפה הייתה צמיחה ששווה לכ-5 שנים".

ואחרי הסגרים וההגבלות אנחנו לא רואים קצת חזרה לאחור, למזומן?
"לא, כי השינוי היה גם ובעיקר אצל העסקים שעברו לשלם חשבונות אונליין. בינתיים חלו גם התפתחויות, למשל התשלומים דרך אפליקציות כמו אפל וגוגל פיי שהופכות את התשלום בטלפון לקצת יותר מאובטח. היום זה נראה לי משוגע להגיש למישהו כרטיס אשראי מפלסטיק".

ראלף צופה שעתיד עולם התשלומים יושפע משלושה טרנדים מרכזיים: "הראשון הוא שניפרד מכרטיסי הפלסטיק לגמרי. חלק יעברו לטלפון, וחלק ישבצו את שבב התשלום על הגוף כמו פירסינג. אנחנו כבר רואים את זה במקומות כמו סן פאולו וניו אמסטרדם, ולדעתי נראה את זה יותר ויותר".

"הטרנד הבא הוא קריפטו, תוך זמן לא רב לכל מי שמתחת לגיל 50 יהיה קריפטו לתשלום או להשקעה".

וזה חיובי? הקריפטו נועד לעקוף מערכות תשלום, כמוכם.
"בכל טכנולוגיה יש טוב ויש רע. הטכנולוגיה תהיה טובה לאנשים שרוצים להעביר כסף מהר, ושירות 24 שעות ביממה. הבנקים יסבלו, וגם האנשים שישקיעו בלי להבין עד הסוף למה הם נכנסים".

"בסוף תהיה רגולציה על שוק הקריפטו. ההתחלה תהיה עוד שנתיים שלוש, אבל כמו שאת חוקי הבנקאות לקח 100 שנה, גם כאן חלק מהחקיקה תתפתח בעקבות מקרים בעתיד".

"הטרנד השלישי יהיה שחברות התוכנה הגדולות יהפכו לספקיות התשלומים והאשראי של החברות הבינוניות והקטנות - עוד נתח שוק שהבנקים יאבדו לטובת חברות כמו וויקס ואורקל. יחד עם התוכנה לניהול החנות, החברות הללו יטמינו את התשלומים כעוד שירות. זו תהיה התפתחות טבעית של טרנד ה-BNPL (קנה עכשיו שלם אחר כך) שתופס תאוצה".

מה הסיבות לעליית ה־BNPL?
"הוא הצליח להפחית את הריבית על תשלומים מבערך 14% לכ-4%".

אבל מדוע? בארה"ב יש לכל אחד דירוג אשראי אישי, למה שלווה טוב מראש ישלם 14%?
"דירוג האשראי בארה"ב משמש בעיקר על מנת להעריך אם תעמוד בתשלומים או לא בשביל לתת את האשראי מלכתחילה, אבל אם ניתן האשראי, הרגישות שלו למחיר נמוכה יותר והוא יכול להוריד את הריבית מ-18% ל-14% אבל לא להביא אותה ל-4%. מודל ה-BNPL ייעל למעשה את השוק בזווית הזאת, כך שבאמת יש יתרון להיות לווה טוב".

"מערכת התמריצים השתנתה. פעם היינו מפחדים מאוד מהבנק. היום אם את לוקחת הלוואה מהבנק, והלוואה ממיזם הלוואות שקוף ברשת החברתית, את תפרעי קודם את ההלוואה של הרשת החברתית כדי שאחרים לא יראו שלא פרעת את החוב. השקיפות הזו גורמת ללחץ והמערכות האלו ינצלו את הלחץ הזה. מה הבנק יעשה? ישלח לך מכתב?".

ישראל מפגרת מאחור בתחום התשלומים

התחזיות של דנגלמאייר אולי נשמעות מרחיקות לכת, אך לדבריו מדובר במציאות קרובה. "היום בחברה כשאנחנו בונים פיתוחים חדשים אלו התרחישים שאנחנו נערכים אליהם בכל קוד שאנחנו כותבים", הוא מסביר.

בישראל אנחנו עוד לא רואים את הדברים האלו

"יש בארץ יזמות מדהימה, אבל אתם מפגרים מאוד בתחום התשלומים. הפעם כשנפגשתי עם גופים ורגולטורים בארץ נראה שהתחלתם להבין את זה ואתם מחפשים איך לצמצם את הפער".

לדברי דנגלמאייר אחד התחומים המרכזיים בו ישראל מפגרת מאחור הוא כל נושא העברות הכספים, בעיקר בשוק המט"ח. "יש בישראל מערכת תמיכה להעברות בדולר בפאונד וביורו, אבל מי שרוצה מטבעות אחרים, המערכת כמעט מכריחה אותו להוציא כסף מחוץ לישראל בשביל לבצע העברות", הוא אומר.

אתה עובד גם בחו"ל וגם בישראל. במה הישראלים חזקים ובמה לא?
ישראלים הם חכמים ישירים, יש להם חוש עסקי והם עובדים. אבל יש להם קושי בתהליכים כשהחברה גדלה מעבר לגודל הסטארט-אפ, בשיווק לשווקים גדולים".

בלוסנאפ

תחום עיסוק: סליקה ושירותי תשלומים לעסקים. החברה מאפשרת תשלום ב־110 מטבעות ב־47 מדינות
היסטוריה: הוקמה בשנת 2001 בשם "פלימוס" על ידי יזמים ישראלים בארה"ב. כעשור מאוחר יותר נמכרה לקרן ההשקעות האמריקאית גרייט היל פרטנרז בעבור 115 מיליון דולר והפכה לבלוסנאפ. בשנת 2014 גייסה עוד 50 מיליון דולר מאותה קרן
עובדים: בלוסנאפ מעסיקה 270 עובדים ברחבי העולם
עוד משהו: באפריל השנה, החברה קיבלה רישיון למתן שירותים פיננסיים בישראל.

עוד כתבות

מפלגת כחול לבן פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר

גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

למה גנץ ישב עם רע"ם ועכשיו הוא כל־כך מתנגד לרעיון? הוא ומפלגתו סיפקו הסבר - אלא שהוא לא ממש מתיישב עם העובדות • המשרוקית של גלובס

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

דידי גורפינקל, אייל כהן ועודד הר-טל, מייסדי דאטהריילס / צילום: שני צידקיהו

דאטהריילס חוזרת לצמוח: מגייסת 70 מיליון דולר לפי שווי של כ-600 מיליון דולר

הסטארט-אפ דאטהריילס, שהוקם לפני מהפכת הבינה המלאכותית ופיתח כבר בתחילת העשור מערכת ניהול תקציב אוטומטית המבוססת על גיליונות אקסל, השלים סיבוב גיוס חדש במסגרתו הכפיל את שוויו ● לפי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה צפוי לחצות את רף 100 מיליון הדולר לקראת סוף השנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

צילומים: AP/Dimitar dilkof, Andy Wong, Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים

הנשיא האמריקאי מגביר את הלחץ לקראת הגעתו לפורום דאבוס: איים במכסי ענק על צרפת, חשף הודעות פרטיות ממקרון וביקר את בריטניה על נסיגתה מאיי צ'אגוס ● בעוד דנמרק מחרימה את הכינוס, השווקים מגיבים בבריחה מהדולר לעבר הזהב ● המסחר בוול סטריט נפתח בירידות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

כשנה לאחר שיווק הקרקעות: שישה מגרשים בשדה דב מתקרבים להיתר

הוועדה המקומית תדון בתוכניות העיצוב ל־1,700 יחידות דיור ● בין הפרויקטים: מגדלים של גינדי ומתחמי שכירות של פרשקובסקי ● המגרשים נהנים מלו"ז מהיר בזכות שיווק קרקעות נקי מבעיות

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

העיר עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

תושבי עזה על הכוונה של בכירי חמאס להימלט לחו"ל: "שילכו לגיהינום, מושחתים"

צה"ל חיסל את המחבל אבו עלי סלאמה, ששימש כקצין קישור של חיזבאללה בכפר יאנוח שבדרום לבנון ● בגרמניה מדווחים כי הממשלה מתנגדת להצטרפות למועצת השלום של טראמפ ● דיווח: נשיא ארה"ב לוחץ על יועציו להציג תוכנית צבאית "מכריעה" באיראן; מאיים: אם איראן תנסה לפגוע בי, "נמחה אותה מעל פני האדמה" ● על החטוף האחרון רן גואילי אמר טראמפ: "נראה שאנחנו יודעים איפה הוא נמצא"; בחמאס הכחישו: "סיפקנו את כל המידע" ● עדכונים שוטפים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט בעקבות נאום טראמפ בדאבוס; נטפליקס יורדת

ה-S&P 500 עולה בכ-0.8% ● הדאקס יורד בכ-0.6% ● נטפליקס מאבדת מעל 4%, גם מניית חברת המזון קראפט היינץ צוללת במסחר המוקדם בוול סטריט, לאחר דיווח כי ברקשייר האת'ווי עשויה למכור את כל 325 מיליון מניותיה בחברה ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירידות חדות בעקבות איומי המכסים המחודשים של טראמפ נגד מדינות אירופה ● מחיר הזהב קופץ במעל 2%

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

עוד בכיר שעוזב: סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי לי-אור אברבך עוזב את התפקיד

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה

אביב מליסרון מציעה לרוכשים תשלום של 6,000 שקל לחודש למשך ארבע שנים - אחרי האכלוס ● נוסף לכך המבצע מבטיח פטור מהצמדה למדד, אולם חבות המס מוטלת על הקונים ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן