גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נשלם עם שבב במקום כרטיס אשראי": מנכ"ל ענקית הסליקה שחוזה את הדור הבא של התשלומים

הפינטקים ישלטו במערכת הפיננסית ב־40 שנה הקרובות, וחברות תוכנה כמו וויקס ואורקל יהפכו לענקיות שירותי תשלום • ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ העולמית, רואה את עתיד עולם התשלומים מתקרב בצעדי ענק ואת ישראל מפגרת מאחור: "התחלתם לצמצם את הפער"

ראלף דנגלמאייר, מנכ''ל בלוסנאפ העולמית / צילום: מיכאל בלנצ'ארד
ראלף דנגלמאייר, מנכ''ל בלוסנאפ העולמית / צילום: מיכאל בלנצ'ארד

בתור מי שמנהל חברת סליקה בינלאומית, ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ רואה את שוק הפיננסים משתנה לנגד עיניו. חברות התשלומים מתחילות לאתגר את הבנקים בשנים האחרונות עם מוצרים ומודלים חדשים לתשלומים ולאשראי ומטלטלות את הספינה של עולם הפיננסיים. "אם בעבר להיות בנקאי הייתה בחירה נכונה לצעיר שמחפש קריירה ל-40 שנה, היום הפינטק הוא הכיוון הנכון. הפינטקים ישלטו בשוק הפיננסים ב-40 השנים הקרובות".

לדנגלמאייר יש זווית ראייה ייחודית על השוק והוא צופה לא מעט שינויים דרמטיים בעולמות התשלומים. אבל עד אז, בכל הנוגע לכלכלה האמריקאית של הטווח הקצר, הוא פסימי, ורואה את ארה"ב הולכת לכיוון אחד: "מיתון, אבל לא מיתון שנכנסים אליו באופן חלק, אלא זה יהיה כמו ליפול מצוק. אני לא יודע להגיד בדיוק מתי, אבל עד סוף 2023".

"האינפלציה בארה"ב תדוכא במיתון"

איך אתה רואה את התפתחות האינפלציה בארה"ב?
"האינפלציה תגיעה לקצב שנתי של מעל 10%, אם באמת רוצים להילחם בה צריך להעלות את הריבית בקצב כפול ממה שמעלים אותה עכשיו. ובסוף, אינפלציה גבוהה תדוכא במיתון, וארה"ב תגיע אליו".

אבל למה? בסך הכל נשמע שיש עליית שכר, לאנשים יש כסף, והם קונים.
"הקניות הן לא בגלל עליית השכר, אלא בגלל שאנשים יצאו מהקורונה עם כסף נזיל, אז היה בום. היום אם תרצי לקנות יאכטה בארה"ב לא תמצאי אחת פנויה. אבל בשלב מסוים אנשים יתבגרו ויגידו: למה אנחנו צריכים את כל הדברים האלה?".

הבנקים יאבדו את השליטה בשוק

בלוסנאפ היא חברת תשלומים וסליקה אמריקאית שהוקמה על ידי יזמים ישראליים בארה"ב בשנת 2002. היא מבצעת ניתוב של התשלומים בין 30 סולקים באופן שחוסך לבית העסק עלויות פיתוח וסליקה, ומאפשרת לבית העסק לקבל ולבצע תשלומים בערוצי מכירה שונים, ב-47 מדינות, ובמעל 110 מטבעות. ראלף מספר שהקורונה הייתה "גיים צ'יינג'ר" בענף הסליקה והתשלומים המקוונים "לפני 10 שנים התחלנו לקנות דברים אונליין", הוא אומר. "זה גדל בקצב של 5%-10% בשנה, אבל בשנה של המגפה הייתה צמיחה ששווה לכ-5 שנים".

ואחרי הסגרים וההגבלות אנחנו לא רואים קצת חזרה לאחור, למזומן?
"לא, כי השינוי היה גם ובעיקר אצל העסקים שעברו לשלם חשבונות אונליין. בינתיים חלו גם התפתחויות, למשל התשלומים דרך אפליקציות כמו אפל וגוגל פיי שהופכות את התשלום בטלפון לקצת יותר מאובטח. היום זה נראה לי משוגע להגיש למישהו כרטיס אשראי מפלסטיק".

ראלף צופה שעתיד עולם התשלומים יושפע משלושה טרנדים מרכזיים: "הראשון הוא שניפרד מכרטיסי הפלסטיק לגמרי. חלק יעברו לטלפון, וחלק ישבצו את שבב התשלום על הגוף כמו פירסינג. אנחנו כבר רואים את זה במקומות כמו סן פאולו וניו אמסטרדם, ולדעתי נראה את זה יותר ויותר".

"הטרנד הבא הוא קריפטו, תוך זמן לא רב לכל מי שמתחת לגיל 50 יהיה קריפטו לתשלום או להשקעה".

וזה חיובי? הקריפטו נועד לעקוף מערכות תשלום, כמוכם.
"בכל טכנולוגיה יש טוב ויש רע. הטכנולוגיה תהיה טובה לאנשים שרוצים להעביר כסף מהר, ושירות 24 שעות ביממה. הבנקים יסבלו, וגם האנשים שישקיעו בלי להבין עד הסוף למה הם נכנסים".

"בסוף תהיה רגולציה על שוק הקריפטו. ההתחלה תהיה עוד שנתיים שלוש, אבל כמו שאת חוקי הבנקאות לקח 100 שנה, גם כאן חלק מהחקיקה תתפתח בעקבות מקרים בעתיד".

"הטרנד השלישי יהיה שחברות התוכנה הגדולות יהפכו לספקיות התשלומים והאשראי של החברות הבינוניות והקטנות - עוד נתח שוק שהבנקים יאבדו לטובת חברות כמו וויקס ואורקל. יחד עם התוכנה לניהול החנות, החברות הללו יטמינו את התשלומים כעוד שירות. זו תהיה התפתחות טבעית של טרנד ה-BNPL (קנה עכשיו שלם אחר כך) שתופס תאוצה".

מה הסיבות לעליית ה־BNPL?
"הוא הצליח להפחית את הריבית על תשלומים מבערך 14% לכ-4%".

אבל מדוע? בארה"ב יש לכל אחד דירוג אשראי אישי, למה שלווה טוב מראש ישלם 14%?
"דירוג האשראי בארה"ב משמש בעיקר על מנת להעריך אם תעמוד בתשלומים או לא בשביל לתת את האשראי מלכתחילה, אבל אם ניתן האשראי, הרגישות שלו למחיר נמוכה יותר והוא יכול להוריד את הריבית מ-18% ל-14% אבל לא להביא אותה ל-4%. מודל ה-BNPL ייעל למעשה את השוק בזווית הזאת, כך שבאמת יש יתרון להיות לווה טוב".

"מערכת התמריצים השתנתה. פעם היינו מפחדים מאוד מהבנק. היום אם את לוקחת הלוואה מהבנק, והלוואה ממיזם הלוואות שקוף ברשת החברתית, את תפרעי קודם את ההלוואה של הרשת החברתית כדי שאחרים לא יראו שלא פרעת את החוב. השקיפות הזו גורמת ללחץ והמערכות האלו ינצלו את הלחץ הזה. מה הבנק יעשה? ישלח לך מכתב?".

ישראל מפגרת מאחור בתחום התשלומים

התחזיות של דנגלמאייר אולי נשמעות מרחיקות לכת, אך לדבריו מדובר במציאות קרובה. "היום בחברה כשאנחנו בונים פיתוחים חדשים אלו התרחישים שאנחנו נערכים אליהם בכל קוד שאנחנו כותבים", הוא מסביר.

בישראל אנחנו עוד לא רואים את הדברים האלו

"יש בארץ יזמות מדהימה, אבל אתם מפגרים מאוד בתחום התשלומים. הפעם כשנפגשתי עם גופים ורגולטורים בארץ נראה שהתחלתם להבין את זה ואתם מחפשים איך לצמצם את הפער".

לדברי דנגלמאייר אחד התחומים המרכזיים בו ישראל מפגרת מאחור הוא כל נושא העברות הכספים, בעיקר בשוק המט"ח. "יש בישראל מערכת תמיכה להעברות בדולר בפאונד וביורו, אבל מי שרוצה מטבעות אחרים, המערכת כמעט מכריחה אותו להוציא כסף מחוץ לישראל בשביל לבצע העברות", הוא אומר.

אתה עובד גם בחו"ל וגם בישראל. במה הישראלים חזקים ובמה לא?
ישראלים הם חכמים ישירים, יש להם חוש עסקי והם עובדים. אבל יש להם קושי בתהליכים כשהחברה גדלה מעבר לגודל הסטארט-אפ, בשיווק לשווקים גדולים".

בלוסנאפ

תחום עיסוק: סליקה ושירותי תשלומים לעסקים. החברה מאפשרת תשלום ב־110 מטבעות ב־47 מדינות
היסטוריה: הוקמה בשנת 2001 בשם "פלימוס" על ידי יזמים ישראלים בארה"ב. כעשור מאוחר יותר נמכרה לקרן ההשקעות האמריקאית גרייט היל פרטנרז בעבור 115 מיליון דולר והפכה לבלוסנאפ. בשנת 2014 גייסה עוד 50 מיליון דולר מאותה קרן
עובדים: בלוסנאפ מעסיקה 270 עובדים ברחבי העולם
עוד משהו: באפריל השנה, החברה קיבלה רישיון למתן שירותים פיננסיים בישראל.

עוד כתבות

ועדת הכספים, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה את ההצעה לביטול החוק להכפלת הפטור ממע"מ למליאת הכנסת

ועדת הכספים אישרה להעביר למליאת הכנסת את ההצעה לביטול הצו המכפיל את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־150 דולר ● גורמים הבקיאים בפרטים דיווחו לגלובס כי ישנו רוב מסתמן להצבעה נגד המשך תחולת הצו שהעביר סמוטריץ'

הפשרת קרח ממטוס בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

טיסות משובשות, פקקים ורבבות מתושבי ברלין בחשיכה: גל קור ארקטי באירופה

הגל הנוכחי של מזג האוויר, שמלווה בשלג רב באזורים מסוימים במערב אירופה ובטמפרטורות נמוכות באזורים אחרים, אמור להימשך עד סוף השבוע לפחות ● בצרפת, סערות שלגים סמוך לתעלה גרמו לפקקי תנועה כבדים, בהולנד בוטלו אתמול כ-700 טיסות בשדה התעופה סכיפהול, ובברלין הטמפרטורות צנחו לשמונה מתחת לאפס

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

טראמפ: ונצואלה תעביר 50 מיליון חביות נפט לארה"ב; מחירי הנפט יורדים

טראמפ הודיע בפוסט הלילה כי הרשויות הזמניות בונצואלה יעבירו בין 30 מיליון ל-50 מיליון חביות נפט לארה"ב ● לדבריו, הנפט יימכר במחיר השוק ו"ישמש לטובת תושבי ונצואלה וארה"ב" ● מחיר הנפט הגולמי WTI יורד בכ-1.4%

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

פרופ' ליאו ליידרמן פרסם הודעה חריגה לעוקביו

בהודעה שפרסם התריע כי נוכלים השתמשו בשמו ובתמונתו כדי לקדם השקעות ברשתות החברתיות, והבהיר כי אין לו כל קשר לקבוצות או לתכנים שהופצו

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

כמעט כמו לפני הקורונה: מספר היציאות של הישראלים לחו"ל זינק ב-2025

התיירות היוצאת רשמה ב־2025 התאוששות כמעט מלאה לעומת תקופת הקורונה ● yes קיימה אירוע השקה לשיתוף הפעולה עם HBO MAX לקראת כניסת השירות לישראל ● ובכירים מחברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בניו יורק פתחו את המסחר בבורסה בתל אביב ● אירועים ומינויים

אורן קניאל ורשף מן, היזמים מאחורי אפספלייר

אפספלייר במגעים למכירה תמורת 1.8-2.1 מיליארד דולר לקבוצת חברות

העסקה תשמר את הפעילות האורגנית של אפספלייר הישראלית ואת מבנה החברה, אך בסכום נמוך ביחס לציפיות ● בעבר ציפו המשקיעים למכור או להנפיק אותה במחיר גבוה יותר שמגיע אפילו ל-4 או 5 מיליארד דולר ● בשנים האחרונות פעלה אפספלייר ברווחיות וחצתה רף של 500 מיליון דולר בהכנסות חוזרות

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

משרד הבריאות מצא: הביטוח היקר לא בהכרח נותן יותר

השוואה רשמית של משרד הבריאות מעלה כי במספר הניתוחים, בזהות המנתחים ובפריסה הגאוגרפית, פוליסות פרטיות מסוג "מהשקל הראשון" אינן מספקות יתרון מהותי לעומת פוליסות "משלים שב"ן" של חברות הביטוח - ואולי אף לא לעומת הביטוח המשלים של קופות החולים

מייקל ברי

מייקל ברי מהמר: זו המניה שתרוויח הכי הרבה מהמצב בונצואלה

מייקל ברי פרסם בניוזלטר שלו כי מניית ואלרו אנרג'י, בה הוא מחזיק מאז 2020, עשויה להיות המרוויחה הגדולה ביותר מההשתלטות האמריקאית על ונצואלה, בשל יכולתה לעבד נפט גולמי "כבד" ● מספר בנקי השקעות גדולים, ביניהם UBS, ציינו גם הם את ואלרו כאחת המרוויחות הגדולות

297 דירות ביומיים. פרויקט ''הסטריפ'' של אאורה בנתניה / צילום: evolve media

המספרים של שוק הנדל"ן ב־2025 מתחילים להיחשף, והם רחוקים מהתחזיות

רוב חברות הנדל"ן מציגות עלייה במכירות, למרות שנה מאתגרת ומלאי בשיא ● אולם הנתונים מגלים כי הזינוק נשען בעיקר על פרויקטים נקודתיים ● בזמן שחברות כמו הכשרה ופרשקובסקי רשמו גידולים מרשימים, אאורה פספסה את תחזיותיה השנתיות בכמעט 300 דירות

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה ● אלו הנקודות הקריטיות

ישי דוידי, מייסד ומנכ''ל קרן פימי / צילום: תמר מצפי

קרן פימי מחסלת את ההחזקה בפיסיבי טכנולוגיות. אלה הרוכשות

לגלובס נודע כי הרוכשים הגדולים בהפצת המניות (16.3%) האחרונה של קרן פימי בחברת פיסיבי הן מגדל ולצידה ילין לפידות ● עפ"י ההערכות בשוק, מגדל רכשה מניות בכ-100 מיליון שקל ● פימי יוצאת מההשקעה ברווח של 420%, מאז הרכישה ב-2018

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע כי היא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית

הרס של בניין כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

דוח מבקר המדינה: כך נוצרו העיכובים הגדולים במתן פיצויים בזמן המלחמה

מבקר המדינה פרסם היום את הדוח שלו בנוגע לקרן הפיצויים של רשות המסים ● בדוח נכתב כי האוצר ורשות המסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה ● עוד נכתב כי משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים עומד על 851 ימים ● רשות המסים: "קרן הפיצויים מקבלת את רוב ההערות בדוח המבקר"

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Ethan Joyal

רכישת הענק של מובילאיי: קונה את חברת הרובוטיקה של שעשוע ב-900 מיליון דולר

מתוך הסכום הזה, 612 מיליון דולר יועברו במזומן לבעלי המניות בסטארט-אפ, והשארית במניות רגילות של מובילאיי ● שעשוע צפוי לקבל 341 מיליון דולר בעקבות העסקה ● המרוויחות הנוספות מהעסקה הן קרנות ההון סיכון 10D הישראלית, והאמריקאיות איירן וסיסקו ונצ'רס

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

למרות חובת המיגון בדירות חדשות: מספר התושבים ללא ממ"ד עלה בכ־600 אלף איש

דוח מבקר המדינה מצביע על כ־3.2 מיליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני בתחילת 2025, לעומת כ־2.56 מיליון בשנת 2018 ● לכ־42 אלף תושבים בגבול הצפוני אין מיגון תקני ● תוכנית "מגן הצפון" תוקצבה בפחות ממחצית מהנדרש, ופקע"ר לא מבצע ביקורות כנדרש ● כ-56% ממיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים אינן מוגנות

ירין משולם, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

"אי אפשר להתעלם מזה": מנהל ההשקעות שרואה את ונצואלה, וממליץ על הסקטור הזה

ירין משולם, מנהל ההשקעות בסיגמא-קלאריטי, בטוח שהצמיחה בשוקי המניות תימשך, ומסביר מדוע הוא מעדיף בארץ את קמעונאיות המזון, שנהנות "מריכוזיות מאוד גבוהה" ● מעבר לים הוא מזהה פוטנציאל במניות הבנקים האירופיים ובחברות טכנולוגיה מסין

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

שעשוע על עסקת הענק של מובילאיי: "הדבר הכי טוב שקרה לחברה". וכמה הוא ירוויח ממנה?

מנטי מפתחת רובוטים בעלי גפיים המסוגלים להרים משאות, למיין חפצים ובעתיד מתוכננים גם לשמש כפועלי ייצור במפעלים ובמחסנים לוגיסטיים ● שעשוע יכניס 341 מיליון דולר מהעסקה ● "יש כאן תחום חדש עם סינרגיה טכנולוגית מלאה, התאמה תרבותית בנוסף לכך שהחברה נמצאת ב"חצר הבית", כך שקל לשלב אותה במובילאיי", אמר שעשוע בשיחה עם גלובס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"