גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלים שימו לב: זאת ההשפעה של עבודה מלאה מרחוק על העובדים

בסקרים שנעשו בקרב עובדים, נשים בדרך-כלל מתלהבות יותר מגברים מהאפשרות לעבוד מרחוק, אבל הגמישות הזאת מסכנת את הקידום שלהן בקריירה ומעמידה אותן בנחיתות כפולה

עבודה מרחוק יכולה להרחיב את האי-שוויון בין העובדים / צילום: Shutterstock
עבודה מרחוק יכולה להרחיב את האי-שוויון בין העובדים / צילום: Shutterstock

 

 

בסקרים שנערכו לאחרונה, נשים אמרו שהן רוצות לעבוד מרחוק, באופן מלא או חלקי, בשיעור של כ-10% יותר מגברים. אני שומעת התלהבות דומה מעבודה מרחוק בדיונים  עם נשים המשתתפות בתוכניות להכשרת מנהלים שאני מלמדת, וגם בשיחות לא רשמיות. היתרונות שהן מזהות כוללים איזון טוב יותר בין עבודה לחיים הפרטיים ושליטה רבה יותר בזמן שלהן, דבר המקל את ניהול הפעילויות של משפחותיהן, נוסף על הזמן והכסף שהן חוסכות כשהן לא נוסעות לעבודה.

אבל מה לגבי סידורי עבודה היברידיים, שבהם חלק מהעובדים נמצאים יחד במקום אחד ואחרים עובדים מרחוק? האם הם טובים לקריירות של נשים - מבחינת ההזדמנויות שלהן לקידום, ההתפתחות וההתקדמות?

עובדים מחוץ למשרד בעמדת נחיתות

ראשית, כדאי להגדיר באופן ברור יותר מהי עבודה היברידית, ולהבחין בין שני סוגים מובחנים שלה אך לעתים קרובות קשורים.

ניתן להגדיר סידורי עבודה היברידיים בשתי דרכים שונות מאוד, שאני מכנה "היברידיות גמישה" ו"היברידיות קבועה". במערכת היברידית גמישה, אותו עובד לפעמים נוכח ולפעמים מרוחק, כך שהמיקום שלו משתנה במהלך שבוע עבודה טיפוסי. במערכת היברידית קבועה, חלק מהעובדים תמיד נמצאים במשרד בעוד שאחרים תמיד מרוחקים, והמיקומים שלהם אינם משתנים במהלך השבוע.

מדוע ההבחנה הזאת חשובה? אני מאמינה שיש מקום לאופטימיות זהירה לגבי השתלבות נשים במערכת היברידית גמישה, שבה הן עובדות מרחוק חלק מהזמן אבל נוכחות במשרד לפחות בחלקו. אבל יש סיבות להיות פחות אופטימיים לגבי ההשתלבות של נשים  במערכת היברידית קבועה, שבה הן עובדות מרחוק במשרה מלאה, בעוד שלפחות חלק מהקולגות שלהן נוכחים במשרד. במיוחד במקרה הזה, מנהלים חייבים להיות מודעים לכך שנשים מסתכנות בנחיתות כפולה כאשר הן עובדות מרחוק במערכת היברידית.

לפי הממצאים של מחקר נרחב, נשים נמצאות לעתים קרובות בנחיתות ביחס לגברים במקום העבודה. כרגע יש פחות מחקרים על ההשפעות של עבודה מרחוק, אבל מתברר שסידורי עבודה היברידיים יוצרים לרוב הבדלי כוח בין מי שנמצאים במשרד לבין אלה שנמצאים מחוצה לו, ויש סיבות טובות לצפות שאנשים העובדים מרחוק יקופחו, ללא קשר למגדר. לכן נשים שעובדות מרחוק יכולות למצוא את עצמן מקופחות פעמיים.

 

שלוש סיבות לנחיתות כפולה

הנחיתות הכפולה הזאת נובעת משלושה מקורות עיקריים:

גישה לחונכות ולחסות. מחקרים הראו שיחסי חונכות ונותני חסות בעלי השפעה הם קריטיים לקידום בחברות, אבל לנשים לעתים קרובות קשה יותר לבנות רשתות ולהשיג תומכים שיגבו אותן בקריירה שלהן. עבודה מרחוק מקשה על פיתוח קשרי חונכות או חסות, כיוון שמי שעובד מרחוק נעשה פחות גלוי לאלה שעשויים להתעניין ברווחה ובקידום של העובדים. יש פחות הזדמנויות להתחבר באופן לא רשמי או לחזק מערכות יחסים על ידי התייעצות או ארוחת צהריים.

הנחות לגבי מחויבות. לעתים קרובות מניחים שנשים מחויבות פחות לעבודה ולקריירה שלהן מאשר גברים, במיוחד אם הן אימהות, כפי שאישר מחקר על סטריאוטיפים במקום העבודה מ-2012 (Gender stereotypes and workplace bias). לפעמים, מעודדים נשים לבצע התאמות שעלולות לפגוע בקריירה שלהן, כמו מעבר לעבודה חלקית. בינתיים, עבודה מרחוק מגבירה את הסיכון שנשים ייראו פחות מחויבות מעמיתיהם במשרד, כיוון שהעבודה הקשה שלהן מחוץ למשרד פחות גלויה לעמיתיהן ולמנהלים שלהן.

לדבר, ולהישמע. לנשים לפעמים קשה יותר לדבר בפגישות או עם המנהלים שלהן מאשר לגברים, במיוחד במקומות עבודה עם רוב גברי. ייתכן שלא יקשיבו להן (או שהן חוששות שלא יקשיבו להן) או לא ייקחו אותן ברצינות, מה שגורם למקומות העבודה שלהן להרגיש פחות בטוחים מבחינה פסיכולוגית. בכלל, אנשים שעובדים מרחוק עלולים להתקשות לדבר או להישמע, ללא קשר למגדר, במיוחד כאשר לא כולם מרחוק. במצב כזה, ייתכן שיהיה קשה אפילו יותר להתערב ולהשמיע הערה ברגע הנכון או להציג דעה לא פופולרית, מאשר כאשר יושבים יחד באותו חדר. הבעיות האלה עלולות להחמיר זו את זו, כך שלא מפתיע שבסקר של Catalyst (ארגון גלובלי ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם מקומות עבודה שמיטיבים עם נשים), שנערך בקרב יותר מ-1,000 עובדים בארה"ב, נמצא ש-45% מהמנהלות דיווחו שקשה לנשים לדבר בפגישות וירטואליות, ו-20% מהנשים דיווחו שחוו התעלמות מהקולגות שלהן במהלך שיחות וידאו.

ברור שהסיכונים לנחיתות כפולה חריפים ביותר במערכת היברידית קבועה, שבה נשים שעובדות מרחוק במשרה מלאה לעתים רחוקות מאוד, או אף פעם לא, מבלות זמן עם עמיתיהן פנים אל פנים. הסיכונים הללו צפויים להיות פחות חריפים במערכת היברידית גמישה, שבה ניתן להתגבר על האתגרים של עבודה מרחוק, לפחות חלקית, על ידי הרחבת ההזדמנויות ליצירת קשרים ופיתוח יחסי חונכות, מציאת דרכים נוספות להפגין מחויבות באופן גלוי והפחתת מחסומים להשמיע קול במהלך העבודה מהמשרד.

האחריות מוטלת גם על עמיתים ומנהלים

כמובן, חלק מהנשים עדיין עשויות לראות בעבודה מרחוק אופציה אטרקטיבית מאוד לאופן שבו רוצות לחיות את חייהן, למרות הבנת הסיכונים הפוטנציאליים למטרות הקריירה והסיכויים שלהן. אחרות עשויות להיות לא מודעות לנחיתות הכפולה או לחשוב שהסכנות אינן רלוונטיות להן. כך או כך, החסרונות הללו עדיין קיימים.

כיצד ניתן למזער את הסיכונים הפוטנציאליים לקריירה ולקידום של נשים שבוחרות לעבוד מרחוק? אותן נשים צריכות לדחוף את עצמן קדימה ו"לקחת" - לדוגמה, באמצעות בקשת המשאבים הדרושים שלהן, כולל חניכה. הן גם צריכות להגביר את מאמציהן להיראות, על ידי מציאת דרכים להפגין מחויבות ומציאת הזדמנויות לדבר ולהישמע.

עם זאת, חשוב שהנטל ייפול לא רק על כתפיהן של אותן נשים. גם לעמיתיהם שעובדים במשרד יש אחריות לסגת ולתת - להציע משאבים לאלו שעובדות מרחוק וליצור להן הזדמנויות להיראות. 

למנהלים יש גם תפקיד חשוב: ליצור ולשמור על איזון בין מי שעובד מרחוק לבין מי שנמצא במשרד, על ידי זיהוי האי-שוויון במשאבים ובנראות שלהם, ומאמצים משותפים לצמצום הפערים.

לבסוף, בדרגים הגבוהים ביותר של הארגון, מנהלים בכירים צריכים לחשוב היטב לא רק על סוגי ההסדרים של עבודה היברידית שהם יאפשרו (כלומר, גמישים או קבועים), אלא גם על שאלת ההשלכות שלהם על נשים (או על כל אחד) לאורך זמן. כדי להימנע מהשלכות כאלה, עליהם לתכנן וליישם מדיניות ופרקטיקות שיכולות לסייע בשוויון, כגון קביעת קריטריונים למשוב שנתי שאינו תלוי בנוכחות פיזית, וגיבוש תוכניות חונכות רשמיות שאינן מסתמכות על קשרים אישיים. וכמובן, תמיד כדאי, בעת יישום הסדרים מרחיקי לכת כמו עבודה היברידית, לקבוע תחנות רשמיות בעתיד, שבהן ייבחנו הסדרי העבודה מחדש ותיבדק השאלה עד כמה הם משרתים את כל הנוגעים בדבר ולשנות אותם לפי הצורך.

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות