צילום: Shutterstock
הטלטלה העולמית שנרשמה בפתיחת השנה עקב שינוי המדיניות של הבנקים המרכזיים מתגלגלת לנתוני הצמיחה של המשק. אחרי הירידות החדות בשווקים שריסקו את מניותיהן של לא מעט חברות חלום ישראליות, הירידה ביצוא מורגשת כבר ברבעון הראשון של השנה. על פי אומדן ראשוני שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוצר המשק התכווץ בשיעור של 1.6% (בחישוב שנתי) ברבעון הראשון של 2022.
לאחר נתון צמיחה של לא פחות מ-15.6% ברבעון הקודם, אף אחד לא ציפה לנתון דומה אך הכלכלנים בשוק כן ציפו לנתון חיובי. אלא שמדד הנאסד"ק שלו השפעה ניכרת על ענף ההייטק הישראלי השלים נפילה של 25% מהשיא וזה כבר מתבטא בענף היייטק המקומי. קיים מתאם כמעט מושלם בין צמיחתו של מדד הנאסד"ק לסך היקף ההשקעות בישראל כך שהירידה במדד באה לידי ביטוי בירידה בהשקעות בחברות ההייטק. ברבעון הראשון השנה יצוא השירותים צנח ב-21.4%, לאחר עלייה משמעותית במיוחד של 53.4% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי אשתקד. "ברמות התמחור החדשות של חברות הטכנולוגיה, משקיעי ההון סיכון צפויים להיות בררניים יותר בהשקעות שלהם, כל שכן בתקופה בה הכסף כבר לא זול", כך לפי כלכלני פועלים. "זרם ההשקעות לחברות אלו, תורגם עד כה למשכורות ורווחים של המשקיעים. "אפקט העושר" שיצר ההי-טק היה משמעותי מאוד בכלכלה - הוא העלה את הצריכה הפרטית, את ההשקעות בדיור ותרם להכנסות המדינה ממסים. אנו מעריכים שההיי-טק ימשיך להיות ענף מוביל וההשקעות לא ייעלמו בן יום, אך הזינוק במשכורות ובמספר חדי הקרן ייבלם".
מנגד, היבואנים שנהנו מהחלשות השקל הצביעו ברגליים כאשר ברבעון הראשון נרשמה עלייה של 17.3% ביבוא הסחורות והשירותים, אחרי שהשקל רשם פיחות של מעל 10% מול הדולר מתחילת השנה.
קצב הצמיחה השנתי של ישראל עדיין גבוה יחסית למדינות ה-OECD
בהשוואה לרבעון הראשון של 2021 מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 9% בשנה שממקמת את ישראל במקום גבוה מבין מדינות ה-OECD - מעל אוסטריה (8.7%), בריטניה (8.7%), צרפת (5.3%) ובלגיה (4.6%). אלא שברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון הקודם לפי האומדן הראשוני ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף מבין המדינות שפרסמו את נתוני הצמיחה יחד עם שבדיה ונורבגיה.
התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-3.2% בחישוב שנתי. יחד עם זאת, הירידה באה לאחר זינוק חריג ברבעון אחרון, כך שהתוצר עלה ב-9% בהשוואה לרבעון הראשון של 2021. עם זאת, רבעון כלל את השפעות הסגר השלישי על המשק. בתוך כך, ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-0.7% אחרי עלייה של 18.2% ברבעון הרביעי של 2021.
"הירידה בתוצר ברבעון הראשון משקפת קיזוז מסוים של העלייה החריגה שנרשמה ברבעון האחרון של 2021. אמנם הירידה בביקוש המצרפי (בניכוי המלאי) הייתה גבוהה יותר והגיעה לכ-4%, אך לאחר עלייה חדה של כ-18% ברבעון האחרון של 2021", אמר רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI. "למרות הירידה בתוצר ברבעון הראשון, רמת הפעילות המשקית גבוהה מאוד, בוודאי בהתחשב בעלייה החריגה בסוף 2021, והמשק חזר למגמת הצמיחה של טרום המשבר. עוצמת שוק העבודה תתמוך בביקושים המקומיים בהמשך השנה. לעומת זאת, הנתון הבעייתי יותר ברבעון הראשון שעלול להמשיך ולהעיב גם בהמשך הוא הירידה ביצוא השירותים, וזאת בעקבות ההאטה המסתמנת בענפי הטכנולוגיה".
כמו בישראל, גם כלכלת ארה"ב רשמה האטה מוקדם מהצפוי ברבעון הראשון של השנה לאור צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה על ידי הפד. העלאות הריבית מטרתן לרסן את האינפלציה, והפד האמריקאי מנסה לשדר נכונות להנחית את הכלכלה ברכות למקום מבטחים. התחזקות הדולר האמריקאי לשיא של 20 שנה מקלה על מחירי המוצרים המיובאים לארה"ב, אך בזמן שלא ברור אם האינפלציה מאחורינו, הפאניקה בשווקים היא לא מהעלאות הריבית של הפד בקצב של 0.5% אלא מהעלאות חדות יותר שיביאו להאטה בצמיחה, מה שכבר משפיע על הכלכלה הישראלית.