גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צריכים לקחת הלוואה? כך תעשו את זה נכון

קצב האינפלציה השנתי מייקר את כל ההלוואות צמודות המדד, והמציאות החדשה עלולה לפגוע בכיס של כל אחד מאיתנו • כיצד הטלטלה בכלכלה העולמית משפיעה על החובות, ולמה כדאי להיות ערים במיוחד בעת הזו? • ניהול החיסכון המשפחתי: כתבה 14 בסדרה

בחינה מחודשת בתקופת אינפלציה / אילוסטרציה: Shutterstock
בחינה מחודשת בתקופת אינפלציה / אילוסטרציה: Shutterstock

הכתבה הקודמת בסדרת ניהול הכסף המשפחתי עסקה במשבר בשוק ההון - הזינוק באינפלציה והריבית המטפסת - והשפעתו על ניהול החסכונות. הכתבה הנוכחית גם תעסוק במשבר, ובעיקר בגורמים הכלכליים שמשתנים ועומדים בבסיסו, תוך התמקדות בהשפעתם על ניהול החובות של משקי הבית.

האיום על החובות

החובות מתחלקים לסוגים שונים על פי בסיס ההצמדה. יש הלוואות שנלקחות בריבית קבועה, כלומר הריבית ידועה בעת לקיחת ההלוואה, והיא לא משתנה לאורך חיי ההלוואה. אפשרות אחרת היא הלוואה שצמודה למדד המחירים לצרכן, בה הריבית משתנה ביחד עם מדד המחירים לצרכן. הלוואות נפוצות נוספות צמודות לריבית הפריים, שהיא ריבית בנק ישראל +1.5%. הריבית בהלוואות אלו משתנה ביחד עם השינוי בריבית בנק ישראל.

ישנן גם הלוואות שצמודות לשינויים במנגנונים נוספים: הלוואות צמודות למדד תשומות הבניה, הלוואות שצמודות לשינויים במט"ח, הלוואות שצמודות לעוגנים מסוימים ומשתנות מידי תקופה (למשל, כל חמש שנים), וגם הלוואות שצמודות למספר גורמים, כמו מדד מחירים לצרכן.

המצב הכלכלי בעולם כיום מוביל לכך שכל ההלוואות במסלולים המרכזיים מתייקרות. לאחר שנים של אינפלציה אפסית בעולם, גל של התייקרויות מוביל לכך שמדד המחירים מרים את הראש. בישראל קצב האינפלציה השנתי כבר הגיע ל-4% - מעל היעד של בנק ישראל. קצב האינפלציה השנתי מייקר את כל ההלוואות צמודות המדד.

הדרך להילחם באינפלציה היא על ידי העלאת ריבית הבנקים המרכזיים, ובהם ריבית בנק ישראל, מה שייקר את כל ההלוואות צמודות הפריים ואת הריביות במסלולים הקבועים. מדוע? מכיוון שריבית קבועה משקפת מצב בו הלווה לא לוקח סיכונים על עצמו, כך שהבנק הוא זה שמתמודד עם סיכון האינפלציה או סיכון העלאת ריבית בנק ישראל. לכן, הריבית הקבועה תהיה הריבית היקרה ביותר מבין האפשרויות.

 

אולם, חשוב להבין שהריבית הקבועה משקפת את ההערכות של הבנק לגבי הסיכונים שהוא לוקח על עצמו - כמו אינפלציה. בתקופה בה האינפלציה מרימה ראש, הסיכון שהבנק רואה לנגד עיניו עולה, וישתקף בגובה הריבית הקבועה. חשוב להדגיש שהשינוי המדובר רלוונטי רק למי שלוקח הלוואה חדשה ויקבל אותה בריבית גבוהה יותר, ולא למי שכבר יש לו הלוואה קיימת, בה הריבית הקבועה לא תשתנה.

אז מה בעצם קורה בשבועות האחרונים? בנק ישראל פרסם השבוע את נתוני ריביות המשכנתאות בחודש אפריל, וכבר אז נרשמה קפיצה גבוהה בגובה הריבית. חשוב להדגיש שמדובר בקפיצה בריבית הבסיס ההתחלתית לאלו שלקחו משכנתאות חדשות. כלומר, כל מי שלוקח משכנתא כעת, לוקח אותה בריבית התחלתית גבוהה יותר, ובהמשך הריבית תעלה בהתאם למנגנון ההצמדה שהוא בחר: פריים, מדד, עוגן וכדומה.

הגברת הרגישות למחיר

עידן הריבית הנמוכה בעשור וחצי האחרונים הוא גם עידן "הכסף הזול". כלומר, היה זול ללוות כסף, בין אם זה לצריכה, להשקעה או למשכנתא. עידן הכסף הזול היה חלק ממדיניות מוניטרית מכוונת של הבנקים המרכזיים, שנועדה לעודד את האזרחים להוציא כסף לצריכה ועל ידי כך לעודד צמיחה כלכלית. העידן הזה כעת מגיע לסיומו, לבצע מספר התאמות בחשיבה הכלכלית ובהתנהלות.

ככל שהכסף יקר יותר, מומלץ לעבור מהחשיבה "כמה זה ייצא לי בהחזר החודשי" ל"כמה עולה לי ההלוואה". בשנים האחרונות רבים התרגלו לחשוב במונחים של החזרת סכום מסוים בכל חודש, בתמורה לרכישת מוצר מסוים (למשל, רכב). כאשר המוצר או ההלוואה התייקרו, ההחזר נשאר קבוע והתארך במספר חודשים, מה שלמעשה גם מוביל להתארכות תקופת ההחזר הממוצעת של המשכנתא.

כשהכסף מתחיל להתייקר בצורה משמעותית, כדאי מאוד לסגל הסתכלות שונה, ולשאול "כמה זה עולה לי?". לדוגמא, בשנה שעברה נלקחה הלוואה בריבית 8% צמוד לשלושה שנים עבור חופשה בחו"ל. כמה החופשה תעלה בשקלים, ולא באחוזים? כמה תעלה הלוואה להחליף ריהוט, כשריבית בנק ישראל היא כבר לא 0.1%, אלא 1.5%? ההבנה של העלות האמיתית של הכסף, היא הבסיס ללקיחת הלוואה מושכלת ונכונה. על העלות משפיעה גם אורך תקופת ההלוואה, ולא רק גובה הריבית, כך שהארכת תקופת החזרת המשכנתא - רק מייקרת אותה.

הבנת הסיכונים

החודשים האחרונים מלמדים שאחרי תקופה די ארוכה של אינפלציה אפסית, כנראה שסיכון האינפלציה הוערך בחסר - לא רק ברמת הלווה הסופי, אלא גם ברמת קובעי המדיניות. למשל, אינפלציה היא תהליך לא ידוע וקשה לחיזוי, ופעמים רבות מתבטאת בהערכת חסר של הסיכון. התקופה הנוכחית מתאפיינת בחוסר ודאות גבוה מהרגיל, גם בשווקים הפיננסים וגם בכלכלה העולמית. בתקופה הזו, צריך להבין לעומק את מהות הסיכונים להם חשופים המשקיעים בעת לקיחת ההלוואה, ולא להקל בהם ראש.

זהירות עם המינוף

"הכסף הזול" הוביל לפרקטיקה שהפכה להיות נפוצה - לקיחת הלוואות במטרה להשקיע את הכסף ולקבל תשואה גבוהה יותר. כלומר, מינוף לטובת השקעה. ההלוואות אטרקטיביות נלקחות פעמים רבות מגופים מוסדיים למי שמנהל אצלן את החיסכון. באקלים הפיננסי הנוכחי, הסיכון בפרקטיקה הזאת עלה מאוד - בייחוד למי שלוקח את ההלוואה להשקעות בשוק ההון. מומלץ לשים לב שככל שתעלה ריבית בנק ישראל, גם הכדאיות הכלכלית של הפרקטיקה הזאת דורשת בחינה מחדש.

משכנתאות בקצה המזלג

למשכנתאות, שהם החוב הפיננסי הגדול ביותר שלוקח על עצמו משק הבית, נקדיש כתבה נפרדת שתעסוק באופן המיטבי לתכנון המשכנתא. עם זאת, בהקשר של השינויים בכלכלה שמשפיעים על המשכנתאות, ראוי לציין שלקיחת משכנתא כעת - שנקודת הפתיחה שלה מראש יקרה יותר, בתקופה בה ישנן עליות בכל מנגנוני ההצמדה - כדאי מאוד להיות ערים לתרחישים של עליית ריבית בנק ישראל ואף בקצב האינפלציה. עליית ריבית ואף קצב אינפלציה הם תרחישים שעשויים להשפיע על גובה ההחזר החודשי כבר בחודשים הקרובים.

לסיכום, הכלל שתקף תמיד לכל תקופה, בין אם קצב האינפלציה דוהר והריבית מטפסת, חשוב לדעת ולתכנן מראש מהיכן וכיצד מחזירים את ההלוואה.

הצעת חוק: מיחזור משכנתאות ייכנס לרפורמת הניוד

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקריאה טרומית את הצעת החוק להקלה בתהליך מיחזור משכנתאות והעברת משכנתא קיימת מבנק לבנק. על פי ההצעה - אותה יזם חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה - העברת הרישומים בין הבנקים תבוצע בהליך פנימי במקום, ותחסוך ללקוח את ההליך המסורבל.

"מדובר במהלך צרכני שיגביר את התחרות בתחום מיחזורי המשכנתאות, ויאפשר לצרכנים שנרתעים מההליך המסורבל והמתיש לחסוך בעמלות מיותרות", אמר לגלובס חבר הכנסת אשר. הצעת החוק זכתה לתמיכת חבר הכנסת מיכאל ביטון ממפלגת כחול לבן, יו"ר ועדת הכלכלה.

ההליך הנוכחי ארוך ומסורבל ללקוח

במסגרת הליך מיחזור משכנתא, הלקוח נדרש להגיע פיזית אל הבנק מספר פעמים לשם הרישומים ומתן הוראות להיכן להעביר את התשלום בין הבנקים. על פי הצעת החוק, תהליך סילוק ההלוואה הישנה והפרוצדורה הנלווית לכך, יתבצע במערכות הפנימיות בין הבנקים ותחסוך ללקוח את ההליך ארוך ומייגע.

הצעת החוק מתבססת על רפורמת הניוד בין חשבונות הבנקים, ומרחיבה אותה לניוד הלוואות לדיור. בהתאם, לבנק ישראל תוענק סמכות לקבוע עמלות לגבי ביצוע ניוד משכנתאות על ידי הבנקים. במקביל, בנק ישראל יידרש לקדם תקנות ברוח החוק בתוך ארבעה חודשים.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית