שר האוצר אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. ישיבת סיעה, 9.5.22 / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
בישיבת הסיעה השבועית של מפלגת ישראל ביתנו התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בעוד חודש מוצלח לכלכלה הישראלית. " גם באפריל היה עודף בהכנסות המדינה מול ההוצאות", הוא סיפר לחברי הסיעה. "זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה (שבמשך) ארבעה חודשים ברצף יש לנו הכנסות… שעולות על ההוצאות". האם אכן נקבע במהלך החודש שעבר תקדים משמח עבור המשק הישראלי? בדקנו.
הכנסות המדינה מורכבות מגביית מיסים, מכסים, גביית חובות על הלוואות ועוד. ההוצאות הן על פעילויות משרדי הממשלה השונים, תשלום ריבית על החוב הממשלתי ועוד. האוצר מסכם את הנתונים הללו מדי חודש, וכך בתחילת מאי, בדוח "אומדן ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממיסים", שסוקר את ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022, אכן מדווח על המגמה החיובית שהזכיר ליברמן. לפי הפרסום, באפריל, בו הגיע העודף התקציבי לכ-8 מיליארד שקל, נמשכה המגמה שראינו בשלושת החודשים שקדמו לו, שגם בהם הכניסה המדינה מדי חודש לקופתה סכום גדול יותר מזה שהוציאה. בינואר עמד העודף החודשי על 18.5 מיליארד שקל; בפברואר על כ-4.5 מיליארד שקל; ובמרץ על כמיליארד שקל. כך, בסך הכל, מאז תחילת השנה, מצטבר העודף הכולל של המדינה לכ-32 מיליארד שקל.
אלא שליברמן, כזכור, לא הסתפק בכך, וציין כי רצף כזה הוא חסר תקדים בתולדות המדינה. לטענה הזאת כבר אין זכר בדוח שפרסם האוצר. החלטנו לחפש בעצמנו. באתר משרד האוצר ניתן למצוא נתונים על עודפים או גירעונות חודשיים החל משנת 2001. כלומר, הנתונים הללו מספיקים רק כדי לבדוק האם הנתון הנוכחי הוא תקדימי ביחס לעשרים השנים האחרונות, ולא מאז קום המדינה. אלא שמתברר שכדי לשלול את טענתו של ליברמן אין צורך ללכת רחוק יותר. לפי הדוחות של משרד האוצר, בשנת 2007, תחת ממשלתו של אהוד אולמרט שליברמן היה שותף לה נרשמו שני רצפים נפרדים של עודפים תקציביים חודשיים: אחד של חמישה חודשים בין ינואר למאי, והשני של ארבעה חודשים בין יולי לאוקטובר. כלומר, המקרים הללו סותרים את טענתו של ליברמן, כשהראשון שבהם אף מציב לממשלה הנוכחית יעד שאליו היא טרם הגיעה (לשם כך נצטרך לחכות לחודש הבא).
יעד נוסף שאליו יכולה לשאוף הממשלה הנוכחית נוגע לנתון הגירעון המצטבר, שבוחן איך נראה מאזן ההוצאות וההכנסות של המדינה לאורך זמן ולא בכל חודש בנפרד (כלומר, גם לאחר חודש שלילי, או כמה כאלה, המאזן הכולל עדיין יכול להישאר חיובי). בממשלה הנוכחית המאזן המצטבר החיובי עומד כעת על רצף של ארבעה חודשים שבהם העודף התקציבי המצטבר הגיע כאמור ל-32 מיליארד שקל. בשנים 2005, 2006, 2007, ו-2008 נרשמו רצפים חיובים ארוכים הרבה יותר, חלקם של 10 או 11 חודשים. עם זאת, מאז 2009 נרשם רק מקרה נוסף אחד שבו היה רצף של 4 חודשים או יותר עם עודף תקציבי מצטבר (ינואר עד מאי 2015, תחת ממשלת נתניהו).
מטעמו של ליברמן נמסר בתגובה כי כוונתו הייתה ש"במונחים של כסף, אנחנו בשיא של כל הזמנים - 32 מיליארד שקל עודף". זאת כמובן טענה שונה מהטענה המקורית שאותה השמיע, והיא לא נבדקה על ידינו הפעם.
בשורה התחתונה: דבריו של ליברמן לא נכונים. רצף של ארבעה חודשים שבכל אחד מהם נרשם עודף תקציבי הוא אכן הישג מרשים שלא נראה בישראל למעלה מעשור, אך בשנת 2007 נרשמו שני רצפים כאלה: אחד מהם זהה לתקופה הנוכחית, ואחד ארוך יותר שנמשך חמישה חודשים.
תחקיר: אורי כהן