נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Associated Press, Burhan Ozbilici
שתי מדינות מפתח מאטות בשלב הנוכחי את גיבוש וחיזוק החזית המערבית נגד רוסיה, שנוצרה בשל הפלישה לאוקראינה לפני קרוב לשלושה חודשים. טורקיה מאיימת לטרפד את ההצטרפות ההיסטורית של פינלנד ושבדיה לברית נאט"ו, בעוד הונגריה ממשיכה להטיל וטו למעשה על סנקציות מקיפות על יבוא נפט גולמי מרוסיה באיחוד האירופי. שני הארגונים דורשים הסכמה פה-אחד כדי להתקדם ולקבל החלטות, וכעת מאשימים דיפלומטים ובכירים במערב אירופה את המדינות ב"סחטנות" ובניצול לרעה של המנגנונים הקיימים לטובתן.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הביע בימים האחרונים התנגדות הולכת ומחריפה להצטרפותן של פינלנד ושבדיה לברית נאט"ו, כשהן זונחות עשורים של ניטרליות צבאית. הנימוק של ארדואן הוא העובדה כי ישנם כמה מתנגדי משטר, מארגון ה-PKK ומארגונו של המנהיג הדתי פטהוללה גולן, שנחשבים ל"טרוריסטים" בטורקיה אך קיבלו מקלט מדיני במדינות הנורדיות.
ייתכן שארדואן מנסה לקבל מנדט מנאט"ו לפעילות צבאית בצפון סוריה
"אנחנו לא נאמר כן (להצטרפות) של המדינות הללו שמטילות סנקציות על טורקיה לברית הצבאית נאט"ו", אמר אתמול (ב') ארדואן בנאום פומבי, "הם אומרים שהם יבואו לטורקיה. הם יבואו כדי לשכנע אותנו? סלחו לי, אבל הם לא צריכים לטרוח". לפני כן דווח כי ארה"ב וגורמים במערב אירופה סבורים כי ניתן לשכנע את ארדואן להסיר את התנגדותו. גם נציגים שבדים הודיעו כי יגיעו לאנקרה כדי לשכנע אותו להסיר את התנגדותה.
כל 30 המדינות החברות כיום בנאט"ו צריכות לאשר הצטרפות של מדינות חדשות, והתהליך עשוי לקחת כשנה בגלל הצורך להצביע על כך בפרלמנטים שונים. בתקופה זו, שבה סעיף 5 להגנה קולקטיבית אינו בתוקף, שתי המדינות חשופות תיאורטית להתקפות מבלי ליהנות ממטריית ההגנה של נאט"ו.
ארדואן וטורקיה גם הזכירו בהתנגדותם את האמברגו השבדי והפיני על יצוא נשק לטורקיה בעקבות הפלישה שלה לצפון סוריה ב-2019 והפעילות הצבאית שלה נגד הכורדים. משרד המשפטים הטורקי פירט כי נשלחו 33 בקשות הסגרה ל"טרוריסטים" ממפלגת הפועלים הכורדית PKK וכן פעילים בארגונו של גולן, "אך הן לא קיבלו מענה חיובי". פרשנים העריכו כי ייתכן שארדואן ינסה לקבל מנדט למעשה מנאט"ו לפעילות צבאית באזורים כורדיים בצפון סוריה, וכי הוא למעשה "סוחט" את הברית תמורת הליך הצטרפות חלק של שתי המדינות.
מזכ"ל הברית, הנורבגי ינס סטולטנברג, שאמר בעבר כי נאט"ו "תקבל בזרועות פתוחות" את פינלנד ושבדיה, אמר אתמול כי הוא סמוך ובטוח כי "ניתן יהיה להסדיר את הדאגות הטורקיות בדרך שאינה מעכבת את החברות". כמעט כל המדינות האחרות, כולל מדינות מרכזיות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת, הביעו תמיכה בהכרעה הפינית והשבדית להתחיל בהליך ההצטרפות לנאט"ו. היום צפוי הנשיא הפיני לבקר בשבדיה, ושתי המדינות מציגות "חזית מאוחדת" בעניין. בריטניה כבר חתמה על הסכם הגנה הדדי עם שתיהן שנועד להבטיח את ביטחונן במהלך הליך ההצטרפות, ואתמול גם הודיעו השכנות הנורדיות החברות בנאט"ו על מחויבות דומה.
אמברגו הנפט הגולמי תקוע
האיחוד האירופי, לעומת זאת, נתקל בקשיים משמעותיים להוציא לדרך את אמברגו הנפט הגולמי עליו הכריז כבר לפני כשבועיים. מדינות מפתח כמו גרמניה והולנד הודיעו כי יהיו מוכנות להפסיק באופן הדרגתי את רכש הנפט הגולמי מרוסיה, למרות ההשלכות הכבדות על התעשייה המקומית ועל מפעלי זיקוק, אך הונגריה עיקשת בהתנגדותה - ובנכונותה להטיל וטו על המהלך. באופן מעשי, נדרשת הסכמה פה-אחד של כל 27 חברות האיחוד האירופי כדי להוציא לדרך את המהלך, והונגריה קיבלה את האפשרות להיות מוחרגת מהאמברגו. למרות זאת ראש הממשלה ויקטור אורבן מעדיף לבלום את המהלך כולו, ומסתכן בעימות נוסף עם בריסל ומדינות מפתח באיחוד האירופי.
הונגריה, וגם סלובקיה, תלויות בנפט גולמי רוסי באופן משמעותי יותר ממדינות אחרות, בין היתר מכיוון שאין להן מוצא לים ואינן יכולות לייבא תחליפים במהירות. הן גם היעד של צינורות נפט גולמי קיימים, ויש בהן תשתית קיימת לזיקוק הנפט. זו הסיבה שהאיחוד האירופי - שמנסה לשים קץ ליבוא של 25% מצרכי הנפט הגולמי שלו מרוסיה - הציע להחריג אותן מהאמברגו. עם זאת, אחרי שלושה סבבי דיונים, אין נכון לעכשיו התקדמות והונגריה מסרבת לבטל את הווטו דה-פקטו על המהלך.
האמברגו על הנפט אמור להיות חלק מחבילת סנקציות שישית של האיחוד האירופי על רוסיה, והוצג כבר לפני כשבועיים כאפשרות על ידי הנציבות האירופית. מאז, למרות משא ומתן בתוך האיחוד האירופי, אין התקדמות בנושא. "נעשה את מירב המאמצים לפתור את המצב", אמר האחראי על מדיניות החוץ של האיחוד, ג'וזפ בורל, אך הבהיר כי "העמדות של המדינות די תקיפות". שר החוץ הליטאי האשים את אורבן והונגריה ב"סחיטה" של האיחוד האירופי, על רקע דיווחים כי המדינה מבקשת פיצוי כספי מהאיחוד על הצטרפות להחלטה.
בעבור חלק ממנהיגי האיחוד האירופי, ההליך הנוכחי שב וממחיש את הבעייתיות הכרוכה בצורך להסכמה פה-אחד. אורבן נחשב למקורב-יחסית לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ראש ממשלת איטליה מריו דראגי קרא בשבועות האחרונים לשים קץ לצורך בתמיכה פה-אחד, ולעבור במקום זאת לשיטה של רוב יחסי, שיאפשר גמישות ויעילות רבה יותר ביישום צעדים ברמת האיחוד האירופי. דראגי אמר כי המעבר לשיטה של רוב יכול להיות בתחילה תקף רק לנושאי חוץ, המפלגים את האיחוד באופן קבוע.