שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר
ועדת המחירים המליצה להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם ולהמשיך לפקח רק על רווחיות המאפיות ועל השינויים במחירים, אלא ששרת הכלכלה אורנה ברביבאי הודיעה כי לא תתמוך בהמלצה זו ונימקה: "הלחם המפוקח הוא מוצר בסיסי שצריך להיות נגיש בכל בית, בייחוד עבור אלה שהלחם עבורם הוא מרכיב חיוני בהזנת המשפחה, ואין ידם משגת מוצרי לחם שאינם מפוקחים".
מוצרי הלחם שנמצאים בפיקוח מחירים ממשלתי כוללים לחם אחיד כהה גם כפרוס וארוז, חלה, לחם לבן ולחם לבן פרוס וארוז.
בהודעת השרה ברביבאי מופיעה התייחסות לעליית מחירי התשומות בעולם שהובילו כבר לעליית מחירים גם במאפים ובלחמים לא מפוקחים, ועל-פי המלצת הוועדה יש ליישמה גם במחירון המפוקח: "למרות עליית מחירי החיטה בעולם, עלייה במחירי האנרגיה, בשרשראות האספקה ובחומרי הגלם, עמדתי היא שאין סיבה לחרוג ממדיניות הפיקוח הקיימת. הציפייה היא שגם המגזר העסקי יימנע בתקופה מאתגרת זו מהעלאות מחירים, ובפרט יימנע מהעלאת מחירי מוצרים בסיסיים, ולכן החלטתי בשלב זה שלא לקבל את המלצת הוועדה.
"אנו נמשיך את הדיאלוג מול ועדת המחירים ומול התעשייה, על-מנת למצוא פתרונות הולמים באופן שיאפשר את שמירת הלחם כמוצר צריכה בסיסי במחיר הוגן, לרבות בחינת מחיר הלחם המלא, וזאת לצד רגישות והתחשבות בצורכי התעשייה".
המחירים יעלו?
המלצה נוספת שעלתה מהוועדה היא להעלות את מחירי הלחם, היה ויישארו בפיקוח מחירים: הלחם האחיד הכהה יתייקר ל-6.54 שקלים לעומת 5.12 שקלים כיום, לחם אחיד פרוס יתייקר מ-7.11 שקלים ל-7.45 שקלים, לחם לבן יתייקר מ-5.12 שקלים כיום למחיר של 6.55 שקלים, חלה תתייקר מ-5.17 שקלים ל-5.88 שקלים, והמוצר היחיד שמחירו ישקף ירידה הוא לחם לבן, פרוס שיוזל מ-6.10 שקלים ל-5.71 שקלים.
כדי לשנות את מדיניות הפיקוח נדרשת חתימת שני שרים - שרת הכלכלה ברביבאי, שעמדתה כאמור היא נגד ביטול הפיקוח; ושר האוצר אביגדור ליברמן. שני השרים מביעים את עמדתם בנושא, אלא שבשעה שאחד מהם מביע התנגדות, לא יחול שינוי במדיניות הקיימת כיום.
לאחר שראו את המלצות הוועדה, ומאחר שלא נדרש אישור מליאת הכנסת לטובת הפיקוח על המחירים, במפלגת העבודה תכננו לדרוש לקיים דיון על הנושא כדי להרתיע את שרי האוצר והכלכלה מלתמוך בהם. לאחר שהבוקר (ג') כאמור הודיעה השרה ברביבאי במעורפל כי לא תתמוך בהמלצות, הן לא יאושרו, ולכן חברי מפלגת העבודה לא הגישו את הבקשה לדיון. במצב הפוליטי המתוח, לא מן הנמנע כי ביש עתיד בחרו הפעם שלא לתמוך בהמלצות הורדת הפיקוח על הלחם, נוכח הביקורת הציבורית על יוקר המחיה - צעד שאולי יכול היה להיות מאושר במצב פוליטי יציב יותר.
ועדת המחירים שדנה בנושא הפיקוח על מוצרי הלחם כללה שני נציגים ממשרד האוצר ושני נציגים ממשרד הכלכלה והתעשייה. הוועדה פנתה למאפיות הגדולות בענף המוצרים המפוקחים, מהן קיבלה נתונים במטרה ללמוד על מחיר הבסיס. הוועדה הדגישה כי פיקוח מחירים אינו מוגדר כסבסוד, אלא הוא אמור לשקף את המאזן בין אינטרס היצרן מול אינטרס הצרכן.
תחרות ותנועה בין מאפיות
נתחי השוק של המאפיות שפורטו בדוח הוועדה מצביעים על שליטה של מאפית אנג'ל המחזיקה ב-53% מהשוק (כמותית) מאפיית דגנית עין-הבר מחזיקה ב-23% מהשוק, מאפיית ברמן עם כ-19%, ושאר השוק נחלק בין מאפיית דוידוביץ', אגמי, ברון ומותג פרטי. הוועדה מציינת כי קיימת ירידה בנתח השוק של אנג'ל, "דבר המעיד על התפתחות תחרות ותנועה בין מאפיות".
הנושא שנידון התייחס לפיקוח גם מזווית הבריאות: לחם לבן שמורכב מקמח ומסוכר לא עונה על ההגדרה של מזון בריא, לעומת מוצרים העשויים מקמח מלא למשל. בעניין זה שרת הכלכלה הניחה הצעה בסוף חודש נובמבר לבחון החלת פיקוח מחירים על מוצרי לחם העשויים מקמח מלא. הוועדה אף סברה כי אין חשש ל"תמחור טורף" אם מוצרי הלחם יוצאו מפיקוח מחירים.
מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "שר האוצר ילמד את מסקנות ועדת המחירים ויפעל באחריות להגברת התחרות ללא פגיעה ביוקר המחיה של אזרחי המדינה".
ממשרד האוצר נמסר: "המלצת ועדת המחירים בעניין הפיקוח על מוצרי הלחם ניתנה לאחר עריכת שימוע ציבורי ובהתבסס על ניתוח מעמיק שנערך בשוק".