גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיקוח על הבנקים מציג לראשונה: חשיפת המערכת הבנקאית לעסקים מזהמים

סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב מצביעה על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות עמדה ב-2020 על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בשנת 2019 - גידול של כ-57% בשנה ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מדינת ישראל מחויבת להפחתת פליטות במסגרת אמנת האקלים הבינלאומית, אך סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב, מצביעה דווקא על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות, גדלה ב-57% בשנה. בשנת 2020, עמדה יתרת סיכון האשראי ללווים מזהמים על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 בשנת 2019. יתרה זו לסוף שנת 2020 מהווה גם כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ-3.8% בממוצע.

מדובר בניתוח ראשון מסוגו של המפקח על הבנקים, בעקבות החלטת המפקח, יאיר אבידן, לשלב בעבודת הפיקוח בחינה של השפעת שינויי האקלים על המערכות הכלכליות, בדומה למתרחש בעולם. אבידן החליט להצליב לראשונה בין רשימת הלווים הגדולים במערכת הבנקאית, ובין דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, המדרג את המזהמים הגדולים במשק.

בנק ישראל מציג ניתוח ראשוני, בו הוצלבו מאגרי מידע קיימים של המשרד להגנת הסביבה וחשיפות אשראי גדולות, שמבוסס על דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים. מאגרי המידע כוללים כרבע מתיק האשראי הבנקאי וכ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל ולכן אינם משקפים את תמונת המצב המלאה של היקף הסיכונים. עם זאת, הלווים שנכללו בניתוח מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במאגר המשרד להגנת הסביבה, ולכן הוא מהווה אינדיקציה לממשק בין המערכת הבנקאית לסיכונים האקלימיים.

הניתוח מתייחס ללווים גדולים בלבד במשק (ללא התייחסות לכלל האשראי הכולל עסקים קטנים, משכנתאות ועוד). מיהם הלווים הגדולים? בפיקוח על הבנקים לא יכולים לפרסם את שמות החברות להן העניקה המערכת הבנקאית אשראי, אך מבצעים פילוח של הענפים השונים. ענף אספקת החשמל, הגז ומיזוג האוויר מהווה למעלה מ-80% מסך הפליטות בקרב לווים גדולים ומזהמים בעוד שמשקל האשראי לענף זה מסך האשראי ללווים מזהמים עומד על 37.8%, לעומת 7.2% בסך הפליטות בכרייה וחציבה ו-2.8% מסך משקל האשראי, 5.5% בייצור כימיקלים ו-12.2% של משקל אשראי לענף זה, 4.8% פליטות בייצור נפט ו-19.5% משקל אשראי, ו-0.7% בתחומים אחרים, המהווים כ-28% מסך האשראי.

לפי הניתוח, ענף הכרייה והחציבה הוא הענף עם יחס הפליטות לאשראי הגבוה ביותר לשנת 2020, בעוד שענף החשמל והגז הוא הענף העתיר ביותר בפליטות בממוצע לאורך השנתיים שנבדקו, אולם בענף זה יש ירידה משמעותית ביחס הפליטות לאשראי, בשל גידול מהיר יותר באשראי מאשר גידול בהיקף הפליטות של הענף. צמיחת האשראי לענפי אספקת חשמל וגז, ייצור כימיקלים וייצור מוצרי נפט, היוותה נדבך מרכזי בגידול האשראי ללווים מזהמים במהלך שנת 2020 וזאת על אף צמצום מתון ביתרת האשראי בענפים אחרים (כגון כרייה וחציבה ועבודות הנדסה אזרחית). יחס הפליטות לאשראי עשוי להוות סממן למידת רגישות האשראי לענפי משק מסוימים לסיכון המעבר ובמידה שבה הם יידרשו לבצע שינויים והתאמות במודל העסקי שלהם על מנת לשמר רווחיות בת־קיימה.

כמה יאלצו לשלם חברות עתירות פליטות אילו הממשלה תממש את התחייבותה להטלת מס פחמן, יוזמה שלא התקדמה בחודשים האחרונים, אך מהווה 'תוכנית דגל' של הממשלה בנושא הפחתת הפליטות, ואף הומלצה ליישום בישראל על ידי ה-OECD, וקיימת במרבית המדינות המפותחות? הניתוח הראשוני של המפקח על הבנקים מעלה בנוסף כי אילו יתומחרו פליטות גזי החממה לפי המתווה שפרסמה הממשלה אשתקד, היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד שקל, שמהווים כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.

לפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "דוגמה לסיכון פיננסי שנובע מסיכוני המעבר הוא תמחור נמוך יותר של שווי חברות המאופיינות בעצימות בפליטות פחמן. אותן חברות חשופות לסיכון הורדה בדירוגי האשראי, ולהפסדי שוק עבור הגופים הפיננסיים החשופים לאותן חברות. יתרת סיכון האשראי ללווים גדולים מזהמים עומד על כ-6% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי ללווים גדולים, ועל כ-2.3% במערכת הבנקאית כולה. זהו אמנם שיעור קטן, אך הוא אינו זניח".

לאור המאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה ומעבר לכלכלה מאופסת פחמן, מבצעים בפיקוח על הבנקים הליך ארוך טווח, בו יבדקו את השפעת סיכוני האקלים על המערכת הבנקאית, הן בשל התגברותן של תופעות קיצון אקלימיות המשבשות את מערכות החיים והן בשל החשיפה של המערכת הבנקאית ללווים גדולים עם היקפים גבוהים של פליטות גזי חממה, שעלולים להיקלע לקשיים בשל סיכוני המעבר לכללה מאופסת פליטות, בה ישתנו מקורות האנרגיה. בשנה הבאה, מתכננים בפיקוח על הבנקים להכניס למבחני הקיצון של המערכת הבנקאית, שעד היום בחנו תרחישים מאקרו כלכליים בלבד, גם תרחישי קיצון אקלימיים.

"ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"

הניתוח של הפיקוח על הבנקים, משקף את תמונת המצב בישראל: למרות ההתחייבויות הממשלתיות, ישראל איננה מצויה על המסלול אליו התחייבה להפחתת פליטות. האוכלוסייה בישראל גדלה וכך גם צורכי האנרגיה, אך בשנת 2021 לא הצליחה ישראל להשיג את יעדי הפחתת הפליטות הצנועים שהציבה לעצמה - 10% של אנרגיה מתחדשת בלבד לעומת כ-7% בפועל, בעוד שמרבית מקורות ייצור החשמל שלה נשענים על פחם, נפט וגז, דלקים עתירי פליטות הדוחקים את ריכוז גזי החממה באטמוספירה ואת הטמפרטורה הגלובלית כלפי מעלה.

גם בענף הרכב, חשמול התחבורה טרם חדר לישראל בדומה למדינות המפותחות, כאשר בשטח ישנם כ-14 אלף רכבים חשמליים, וחשמול התחבורה מתמהמה, עם כ-100 אוטובוסים חשמליים בלבד. למרות היעדים שהציבה הממשלה בתחום הפחתת הפליטות, נכון להיום אין לישראל כל תוכנית מאושרת להפחתת פליטות בכלל הסקטורים במשק, וקיימים חסמים ממשלתיים רבים המקשים על המעבר לאנרגיות מתחדשות.

"משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו"

האם ישראל תעמוד בעתיד ביעדי הפליטות שהציבה לעצמה? "נכון להיום, אין תרחיש שבו ישראל תעמוד ביעדים. במצב הנתון, אין בידיה של ישראל פתרון המאפשר עמידה ביעדי האקלים הקיימים", כך טען היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס האנרגיה של "המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט לשעבר), המייצג את חברות הדלק והפטרוכימיה בישראל. אמירתו של ירון מתבססת על סימולציה שבוצעה בחטיבת המחקר של הבנק, ופורסמה לפני מספר שבועות.

לפי ירון, "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות, כגון עלייה בפרמיית הסיכון של המשק באופן שיקשה על תנאי ועלות המימון במשק, הוצאות ענף הביטוח, ובתרחיש קיצון -אף לפגיעה ביכולת החזרת הלוואות ושחיקת השווי של תיק הבטוחות של נותני אשראי. חשוב לציין כי אנו לא רואים כיום הסתברות ממשית להתממשות תרחיש שכזה בישראל בטווח זמן הקרוב, אך עלינו לתת את הדעת על קיום האפשרות הזו".

מפורום כסף נקי נמסר: "נתוני האשראי של הבנקים אינם חשופים לציבור, וזו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד שהבנקים הישראלים מממנים את משבר האקלים בלא פחות מ-19.1 מיליארד ש"ח. סביר להניח שהמספר בפועל הוא כפול מכך ויותר כי גם לבנק ישראל יש גישה מוגבלת לנתונים, ומספר זה הינו תוצאה של בדיקת רבע בלבד מתיק האשראי הכולל. עפ"י מדרג כסף נקי, נתונים אלו מצטרפים ליותר מ-57 מיליארד ש"ח שהמוסדיים משקיעים בחברות פוסיליות המאיצות את משבר האקלים. בפועל, משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו. אנו קוראים למקבלי ההחלטות להפנים את מה שגופים כלכליים ורגולטורים בעולם כבר הבינו, משבר האקלים מחייב התמודדות רב מערכתית, ולרגולציה הפיננסית יש בה תפקיד מפתח".

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק וחוצה את רף 3.14 שקלים

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת ב-12% אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

דיון בבג"ץ על חוסר שיתוף-הפעולה בין לוין ועמית: "סיטואציה משברית מאוד"

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט אלכס שטיין: "אם אין לי נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט עופר גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם השופט עמית אינה קבילה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה