גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיקוח על הבנקים מציג לראשונה: חשיפת המערכת הבנקאית לעסקים מזהמים

סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב מצביעה על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות עמדה ב-2020 על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בשנת 2019 - גידול של כ-57% בשנה ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מדינת ישראל מחויבת להפחתת פליטות במסגרת אמנת האקלים הבינלאומית, אך סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב, מצביעה דווקא על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות, גדלה ב-57% בשנה. בשנת 2020, עמדה יתרת סיכון האשראי ללווים מזהמים על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 בשנת 2019. יתרה זו לסוף שנת 2020 מהווה גם כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ-3.8% בממוצע.

מדובר בניתוח ראשון מסוגו של המפקח על הבנקים, בעקבות החלטת המפקח, יאיר אבידן, לשלב בעבודת הפיקוח בחינה של השפעת שינויי האקלים על המערכות הכלכליות, בדומה למתרחש בעולם. אבידן החליט להצליב לראשונה בין רשימת הלווים הגדולים במערכת הבנקאית, ובין דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, המדרג את המזהמים הגדולים במשק.

בנק ישראל מציג ניתוח ראשוני, בו הוצלבו מאגרי מידע קיימים של המשרד להגנת הסביבה וחשיפות אשראי גדולות, שמבוסס על דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים. מאגרי המידע כוללים כרבע מתיק האשראי הבנקאי וכ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל ולכן אינם משקפים את תמונת המצב המלאה של היקף הסיכונים. עם זאת, הלווים שנכללו בניתוח מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במאגר המשרד להגנת הסביבה, ולכן הוא מהווה אינדיקציה לממשק בין המערכת הבנקאית לסיכונים האקלימיים.

הניתוח מתייחס ללווים גדולים בלבד במשק (ללא התייחסות לכלל האשראי הכולל עסקים קטנים, משכנתאות ועוד). מיהם הלווים הגדולים? בפיקוח על הבנקים לא יכולים לפרסם את שמות החברות להן העניקה המערכת הבנקאית אשראי, אך מבצעים פילוח של הענפים השונים. ענף אספקת החשמל, הגז ומיזוג האוויר מהווה למעלה מ-80% מסך הפליטות בקרב לווים גדולים ומזהמים בעוד שמשקל האשראי לענף זה מסך האשראי ללווים מזהמים עומד על 37.8%, לעומת 7.2% בסך הפליטות בכרייה וחציבה ו-2.8% מסך משקל האשראי, 5.5% בייצור כימיקלים ו-12.2% של משקל אשראי לענף זה, 4.8% פליטות בייצור נפט ו-19.5% משקל אשראי, ו-0.7% בתחומים אחרים, המהווים כ-28% מסך האשראי.

לפי הניתוח, ענף הכרייה והחציבה הוא הענף עם יחס הפליטות לאשראי הגבוה ביותר לשנת 2020, בעוד שענף החשמל והגז הוא הענף העתיר ביותר בפליטות בממוצע לאורך השנתיים שנבדקו, אולם בענף זה יש ירידה משמעותית ביחס הפליטות לאשראי, בשל גידול מהיר יותר באשראי מאשר גידול בהיקף הפליטות של הענף. צמיחת האשראי לענפי אספקת חשמל וגז, ייצור כימיקלים וייצור מוצרי נפט, היוותה נדבך מרכזי בגידול האשראי ללווים מזהמים במהלך שנת 2020 וזאת על אף צמצום מתון ביתרת האשראי בענפים אחרים (כגון כרייה וחציבה ועבודות הנדסה אזרחית). יחס הפליטות לאשראי עשוי להוות סממן למידת רגישות האשראי לענפי משק מסוימים לסיכון המעבר ובמידה שבה הם יידרשו לבצע שינויים והתאמות במודל העסקי שלהם על מנת לשמר רווחיות בת־קיימה.

כמה יאלצו לשלם חברות עתירות פליטות אילו הממשלה תממש את התחייבותה להטלת מס פחמן, יוזמה שלא התקדמה בחודשים האחרונים, אך מהווה 'תוכנית דגל' של הממשלה בנושא הפחתת הפליטות, ואף הומלצה ליישום בישראל על ידי ה-OECD, וקיימת במרבית המדינות המפותחות? הניתוח הראשוני של המפקח על הבנקים מעלה בנוסף כי אילו יתומחרו פליטות גזי החממה לפי המתווה שפרסמה הממשלה אשתקד, היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד שקל, שמהווים כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.

לפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "דוגמה לסיכון פיננסי שנובע מסיכוני המעבר הוא תמחור נמוך יותר של שווי חברות המאופיינות בעצימות בפליטות פחמן. אותן חברות חשופות לסיכון הורדה בדירוגי האשראי, ולהפסדי שוק עבור הגופים הפיננסיים החשופים לאותן חברות. יתרת סיכון האשראי ללווים גדולים מזהמים עומד על כ-6% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי ללווים גדולים, ועל כ-2.3% במערכת הבנקאית כולה. זהו אמנם שיעור קטן, אך הוא אינו זניח".

לאור המאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה ומעבר לכלכלה מאופסת פחמן, מבצעים בפיקוח על הבנקים הליך ארוך טווח, בו יבדקו את השפעת סיכוני האקלים על המערכת הבנקאית, הן בשל התגברותן של תופעות קיצון אקלימיות המשבשות את מערכות החיים והן בשל החשיפה של המערכת הבנקאית ללווים גדולים עם היקפים גבוהים של פליטות גזי חממה, שעלולים להיקלע לקשיים בשל סיכוני המעבר לכללה מאופסת פליטות, בה ישתנו מקורות האנרגיה. בשנה הבאה, מתכננים בפיקוח על הבנקים להכניס למבחני הקיצון של המערכת הבנקאית, שעד היום בחנו תרחישים מאקרו כלכליים בלבד, גם תרחישי קיצון אקלימיים.

"ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"

הניתוח של הפיקוח על הבנקים, משקף את תמונת המצב בישראל: למרות ההתחייבויות הממשלתיות, ישראל איננה מצויה על המסלול אליו התחייבה להפחתת פליטות. האוכלוסייה בישראל גדלה וכך גם צורכי האנרגיה, אך בשנת 2021 לא הצליחה ישראל להשיג את יעדי הפחתת הפליטות הצנועים שהציבה לעצמה - 10% של אנרגיה מתחדשת בלבד לעומת כ-7% בפועל, בעוד שמרבית מקורות ייצור החשמל שלה נשענים על פחם, נפט וגז, דלקים עתירי פליטות הדוחקים את ריכוז גזי החממה באטמוספירה ואת הטמפרטורה הגלובלית כלפי מעלה.

גם בענף הרכב, חשמול התחבורה טרם חדר לישראל בדומה למדינות המפותחות, כאשר בשטח ישנם כ-14 אלף רכבים חשמליים, וחשמול התחבורה מתמהמה, עם כ-100 אוטובוסים חשמליים בלבד. למרות היעדים שהציבה הממשלה בתחום הפחתת הפליטות, נכון להיום אין לישראל כל תוכנית מאושרת להפחתת פליטות בכלל הסקטורים במשק, וקיימים חסמים ממשלתיים רבים המקשים על המעבר לאנרגיות מתחדשות.

"משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו"

האם ישראל תעמוד בעתיד ביעדי הפליטות שהציבה לעצמה? "נכון להיום, אין תרחיש שבו ישראל תעמוד ביעדים. במצב הנתון, אין בידיה של ישראל פתרון המאפשר עמידה ביעדי האקלים הקיימים", כך טען היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס האנרגיה של "המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט לשעבר), המייצג את חברות הדלק והפטרוכימיה בישראל. אמירתו של ירון מתבססת על סימולציה שבוצעה בחטיבת המחקר של הבנק, ופורסמה לפני מספר שבועות.

לפי ירון, "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות, כגון עלייה בפרמיית הסיכון של המשק באופן שיקשה על תנאי ועלות המימון במשק, הוצאות ענף הביטוח, ובתרחיש קיצון -אף לפגיעה ביכולת החזרת הלוואות ושחיקת השווי של תיק הבטוחות של נותני אשראי. חשוב לציין כי אנו לא רואים כיום הסתברות ממשית להתממשות תרחיש שכזה בישראל בטווח זמן הקרוב, אך עלינו לתת את הדעת על קיום האפשרות הזו".

מפורום כסף נקי נמסר: "נתוני האשראי של הבנקים אינם חשופים לציבור, וזו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד שהבנקים הישראלים מממנים את משבר האקלים בלא פחות מ-19.1 מיליארד ש"ח. סביר להניח שהמספר בפועל הוא כפול מכך ויותר כי גם לבנק ישראל יש גישה מוגבלת לנתונים, ומספר זה הינו תוצאה של בדיקת רבע בלבד מתיק האשראי הכולל. עפ"י מדרג כסף נקי, נתונים אלו מצטרפים ליותר מ-57 מיליארד ש"ח שהמוסדיים משקיעים בחברות פוסיליות המאיצות את משבר האקלים. בפועל, משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו. אנו קוראים למקבלי ההחלטות להפנים את מה שגופים כלכליים ורגולטורים בעולם כבר הבינו, משבר האקלים מחייב התמודדות רב מערכתית, ולרגולציה הפיננסית יש בה תפקיד מפתח".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

נגע בשיא, ואז ירד: האתר הישראלי שמנסה לחזות מתי תהיה התקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר