גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיקוח על הבנקים מציג לראשונה: חשיפת המערכת הבנקאית לעסקים מזהמים

סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב מצביעה על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות עמדה ב-2020 על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בשנת 2019 - גידול של כ-57% בשנה ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מדינת ישראל מחויבת להפחתת פליטות במסגרת אמנת האקלים הבינלאומית, אך סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב, מצביעה דווקא על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות, גדלה ב-57% בשנה. בשנת 2020, עמדה יתרת סיכון האשראי ללווים מזהמים על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 בשנת 2019. יתרה זו לסוף שנת 2020 מהווה גם כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ-3.8% בממוצע.

מדובר בניתוח ראשון מסוגו של המפקח על הבנקים, בעקבות החלטת המפקח, יאיר אבידן, לשלב בעבודת הפיקוח בחינה של השפעת שינויי האקלים על המערכות הכלכליות, בדומה למתרחש בעולם. אבידן החליט להצליב לראשונה בין רשימת הלווים הגדולים במערכת הבנקאית, ובין דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, המדרג את המזהמים הגדולים במשק.

בנק ישראל מציג ניתוח ראשוני, בו הוצלבו מאגרי מידע קיימים של המשרד להגנת הסביבה וחשיפות אשראי גדולות, שמבוסס על דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים. מאגרי המידע כוללים כרבע מתיק האשראי הבנקאי וכ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל ולכן אינם משקפים את תמונת המצב המלאה של היקף הסיכונים. עם זאת, הלווים שנכללו בניתוח מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במאגר המשרד להגנת הסביבה, ולכן הוא מהווה אינדיקציה לממשק בין המערכת הבנקאית לסיכונים האקלימיים.

הניתוח מתייחס ללווים גדולים בלבד במשק (ללא התייחסות לכלל האשראי הכולל עסקים קטנים, משכנתאות ועוד). מיהם הלווים הגדולים? בפיקוח על הבנקים לא יכולים לפרסם את שמות החברות להן העניקה המערכת הבנקאית אשראי, אך מבצעים פילוח של הענפים השונים. ענף אספקת החשמל, הגז ומיזוג האוויר מהווה למעלה מ-80% מסך הפליטות בקרב לווים גדולים ומזהמים בעוד שמשקל האשראי לענף זה מסך האשראי ללווים מזהמים עומד על 37.8%, לעומת 7.2% בסך הפליטות בכרייה וחציבה ו-2.8% מסך משקל האשראי, 5.5% בייצור כימיקלים ו-12.2% של משקל אשראי לענף זה, 4.8% פליטות בייצור נפט ו-19.5% משקל אשראי, ו-0.7% בתחומים אחרים, המהווים כ-28% מסך האשראי.

לפי הניתוח, ענף הכרייה והחציבה הוא הענף עם יחס הפליטות לאשראי הגבוה ביותר לשנת 2020, בעוד שענף החשמל והגז הוא הענף העתיר ביותר בפליטות בממוצע לאורך השנתיים שנבדקו, אולם בענף זה יש ירידה משמעותית ביחס הפליטות לאשראי, בשל גידול מהיר יותר באשראי מאשר גידול בהיקף הפליטות של הענף. צמיחת האשראי לענפי אספקת חשמל וגז, ייצור כימיקלים וייצור מוצרי נפט, היוותה נדבך מרכזי בגידול האשראי ללווים מזהמים במהלך שנת 2020 וזאת על אף צמצום מתון ביתרת האשראי בענפים אחרים (כגון כרייה וחציבה ועבודות הנדסה אזרחית). יחס הפליטות לאשראי עשוי להוות סממן למידת רגישות האשראי לענפי משק מסוימים לסיכון המעבר ובמידה שבה הם יידרשו לבצע שינויים והתאמות במודל העסקי שלהם על מנת לשמר רווחיות בת־קיימה.

כמה יאלצו לשלם חברות עתירות פליטות אילו הממשלה תממש את התחייבותה להטלת מס פחמן, יוזמה שלא התקדמה בחודשים האחרונים, אך מהווה 'תוכנית דגל' של הממשלה בנושא הפחתת הפליטות, ואף הומלצה ליישום בישראל על ידי ה-OECD, וקיימת במרבית המדינות המפותחות? הניתוח הראשוני של המפקח על הבנקים מעלה בנוסף כי אילו יתומחרו פליטות גזי החממה לפי המתווה שפרסמה הממשלה אשתקד, היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד שקל, שמהווים כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.

לפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "דוגמה לסיכון פיננסי שנובע מסיכוני המעבר הוא תמחור נמוך יותר של שווי חברות המאופיינות בעצימות בפליטות פחמן. אותן חברות חשופות לסיכון הורדה בדירוגי האשראי, ולהפסדי שוק עבור הגופים הפיננסיים החשופים לאותן חברות. יתרת סיכון האשראי ללווים גדולים מזהמים עומד על כ-6% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי ללווים גדולים, ועל כ-2.3% במערכת הבנקאית כולה. זהו אמנם שיעור קטן, אך הוא אינו זניח".

לאור המאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה ומעבר לכלכלה מאופסת פחמן, מבצעים בפיקוח על הבנקים הליך ארוך טווח, בו יבדקו את השפעת סיכוני האקלים על המערכת הבנקאית, הן בשל התגברותן של תופעות קיצון אקלימיות המשבשות את מערכות החיים והן בשל החשיפה של המערכת הבנקאית ללווים גדולים עם היקפים גבוהים של פליטות גזי חממה, שעלולים להיקלע לקשיים בשל סיכוני המעבר לכללה מאופסת פליטות, בה ישתנו מקורות האנרגיה. בשנה הבאה, מתכננים בפיקוח על הבנקים להכניס למבחני הקיצון של המערכת הבנקאית, שעד היום בחנו תרחישים מאקרו כלכליים בלבד, גם תרחישי קיצון אקלימיים.

"ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"

הניתוח של הפיקוח על הבנקים, משקף את תמונת המצב בישראל: למרות ההתחייבויות הממשלתיות, ישראל איננה מצויה על המסלול אליו התחייבה להפחתת פליטות. האוכלוסייה בישראל גדלה וכך גם צורכי האנרגיה, אך בשנת 2021 לא הצליחה ישראל להשיג את יעדי הפחתת הפליטות הצנועים שהציבה לעצמה - 10% של אנרגיה מתחדשת בלבד לעומת כ-7% בפועל, בעוד שמרבית מקורות ייצור החשמל שלה נשענים על פחם, נפט וגז, דלקים עתירי פליטות הדוחקים את ריכוז גזי החממה באטמוספירה ואת הטמפרטורה הגלובלית כלפי מעלה.

גם בענף הרכב, חשמול התחבורה טרם חדר לישראל בדומה למדינות המפותחות, כאשר בשטח ישנם כ-14 אלף רכבים חשמליים, וחשמול התחבורה מתמהמה, עם כ-100 אוטובוסים חשמליים בלבד. למרות היעדים שהציבה הממשלה בתחום הפחתת הפליטות, נכון להיום אין לישראל כל תוכנית מאושרת להפחתת פליטות בכלל הסקטורים במשק, וקיימים חסמים ממשלתיים רבים המקשים על המעבר לאנרגיות מתחדשות.

"משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו"

האם ישראל תעמוד בעתיד ביעדי הפליטות שהציבה לעצמה? "נכון להיום, אין תרחיש שבו ישראל תעמוד ביעדים. במצב הנתון, אין בידיה של ישראל פתרון המאפשר עמידה ביעדי האקלים הקיימים", כך טען היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס האנרגיה של "המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט לשעבר), המייצג את חברות הדלק והפטרוכימיה בישראל. אמירתו של ירון מתבססת על סימולציה שבוצעה בחטיבת המחקר של הבנק, ופורסמה לפני מספר שבועות.

לפי ירון, "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות, כגון עלייה בפרמיית הסיכון של המשק באופן שיקשה על תנאי ועלות המימון במשק, הוצאות ענף הביטוח, ובתרחיש קיצון -אף לפגיעה ביכולת החזרת הלוואות ושחיקת השווי של תיק הבטוחות של נותני אשראי. חשוב לציין כי אנו לא רואים כיום הסתברות ממשית להתממשות תרחיש שכזה בישראל בטווח זמן הקרוב, אך עלינו לתת את הדעת על קיום האפשרות הזו".

מפורום כסף נקי נמסר: "נתוני האשראי של הבנקים אינם חשופים לציבור, וזו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד שהבנקים הישראלים מממנים את משבר האקלים בלא פחות מ-19.1 מיליארד ש"ח. סביר להניח שהמספר בפועל הוא כפול מכך ויותר כי גם לבנק ישראל יש גישה מוגבלת לנתונים, ומספר זה הינו תוצאה של בדיקת רבע בלבד מתיק האשראי הכולל. עפ"י מדרג כסף נקי, נתונים אלו מצטרפים ליותר מ-57 מיליארד ש"ח שהמוסדיים משקיעים בחברות פוסיליות המאיצות את משבר האקלים. בפועל, משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו. אנו קוראים למקבלי ההחלטות להפנים את מה שגופים כלכליים ורגולטורים בעולם כבר הבינו, משבר האקלים מחייב התמודדות רב מערכתית, ולרגולציה הפיננסית יש בה תפקיד מפתח".

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות