פריקת סחורה. אילו מוצרים נותרו מחוץ לרפורמת היבוא? / צילום: Shutterstock
השלב הראשון של רפורמת היבוא ייכנס לתוקף בעוד שבועיים, בתחילת חודש יוני. מדובר באחת מתוכניות הדגל שהציגה הממשלה בחוק ההסדרים האחרון, שנועדה להקל בבירוקרטיה המשבשת כיום יבוא של מוצרים מכל סוג אפשרי כמעט ופוגעת בתחרות.
אימוץ רגולציה בינלאומית ומעבר למסלולי הצהרה ביבוא מוצרים לארץ יקל על היבואנים ועשוי להוביל להוזלת מחירים. למרות שנראה שהתוכנית כל-כך מבטיחה, רשימה ארוכה של מוצרים הוחרגו מהרפורמה ועדיין יצטרכו לעמוד בדרישות תקן ישראלי ייחודי.
מרבית המוצרים שהוחרגו הם אומנם רכיבי תשתית וחשמל, דלקים, ציוד הרמה ופריטים בטיחותיים, שלגביהם תקינה ממשלתית עשויה להיות הגיונית; אולם מוצרים אחרים שהוחרגו, כמו שואבי אבק, חיתולים חד-פעמיים, שטיחים, ילקוט לתלמיד ועוד - בולטים בהיעדרם מהרפורמה ביבוא.
כל תקן מתייחס לקטגוריה של מוצרים. מתוך 525 התקנים המקוריים של מכון התקנים, כ-300 תקנים ייפתחו בעוד שבועיים במסגרת הרפורמה, כך שניתן יהיה לייבא אותם באופן חופשי אם הם עומדים בתקינה מערבית באירופה, ארצות-הברית ואוסטרליה. ישנם עוד יותר מ־100 תקנים שמראש לא שקלו בממשלה להכניס לרפורמה, ועוד כ־70 תקנים שנכנסו אל רשימת החריגים, ובשלב זה היבוא שלהם יישאר מסורבל למדי. מתחת לכל תקן אחד יש תתי תקנים רבים שמקיפים מאות ואלפי פריטים שונים.
כ־70 תקנים אלה שנותרו מחוץ לרפורמה הם בחלקם הגדול תקנים ייחודיים שלא קיימים במדינות אחרות. מדובר בתקנים שבמעלה הדרך שנקבעו פעמים רבות בגלל אינטרסים של יצרנים ישראלים גדולים או יבואנים חזקים. גורמים במשרד הכלכלה אומרים שהם עדיין בוחנים לבטל אותם, אך מסבירים כי מדובר בתהליך ארוך, כיוון שעל כל תקן כזה יש מספר רגולטורים ומשרדים אחראים.
תקן מקומי או בינלאומי
הרפורמה שתיכנס לתוקף ביוני מחולקת לשני ערוצים מרכזיים: רפורמת ה"קסיס", אליה משויכים המוצרים שהיבואנים שלהם רק יצטרכו להצהיר שהם עומדים בתקינה מערבית. מבחינת היבואנים, מדובר בחלופה הטובה ביותר; החלק השני של הרפורמה נוגע לכל המוצרים האחרים, והיא מחולקת לדרגות שונות: הראשונה היא מוצרים המחויבים בבדיקת עמידה בתקן הישראלי של כל משלוח ומשלוח, השנייה מוצרים המחויבים בבדיקת דגם בלבד, והשלישית - בהצהרה בלבד של היבואן על עמידה בתקן הישראלי. כלומר, אחרי 1 ביוני ניתן יהיה לייבא תחת תקן ישראלי משופר, או במסלול אחר של תקן בינלאומי.
הרגולציה מקלה על מוצרים רבים הודות לרפורמה. כיום כ-244 תקנים מחייבים בדיקה של כל קונטיינר שמגיע לארץ. המספר הזה ירד עתה ל-110 תקנים. מדובר בעשרות אלפי מוצרים שהיו נבדקים באופן שוטף על-ידי מכון התקנים והמעבדות. שינוי זה צפוי לייתר חלק גדול מהעובדים במכון התקנים, שלפי הערכות יופרשו ממנו סדר גודל של 300 עובדים. חלקם יגויסו לעבוד כפקחים ביחידת האכיפה שתבדוק את נכונות ההצהרות של היבואנים בדבר עמידה בתקינה בינלאומית. העיצומים שיוטלו על יבואן שייתפס בהצהרת כזב יגיעו למיליוני שקלים, והוא עלול לשאת אחריות פלילית.
"רשימת החריגים תמוהה"
בימים הקרובים צפויה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי לחתום על רשימת התקנים שנכנסו לרפורמה ושהוחרגו ממנה. הנוסח האחרון שפורסם להערות הציבור כולל מספר שינויים מעניינים לעומת הטיוטה שפורסמה מספר חודשים קודם לכן. לאחר בחינה נוספת של משרד הכלכלה ובדחיפת ארגונים ציבוריים, נוספו למסלול התקן הבינלאומי מוצרים כמו אופניים, מנורות, משקפי שמש, כלי עבודה שונים ועוד.
עם זאת, ישנם לא מעט מוצרים שלא נמצאים לא במסלול תקן בינלאומי ולא במסלול הצהרה, ולכן היבוא שלהם יישאר קשה - ביניהם אבקות כביסה, אבקות למדיח כלים, מזגנים, לולים ועגלולים, ילקוטים, סוללות ועוד.
מבחינת מסלולי הצהרה, אין כמעט שינוי בין הנוסח הסופי לטיוטה הקודמת. היו תקנים שהתבלטו לגביהם, והוחלט שלא לאפשר מסלול הצהרה בסופו של דבר: טבליות מדיח, אבקות כביסה ומסירי שומנים.
בעוד שהקונדומים נכנסו ברגע האחרון לרשימה, יבוא טמפונים הוחרג מהרפורמה להקלת היבוא. גורמים המצויים בפרטים טענו כי במשרד הבריאות מתעקש להתיר יבוא של טמפונים רק בתנאי שיש על הקופסה הוראת הפעלה באנגלית, עברית וערבית, שזו החמרה על המצב כיום, בו מספיק שיש הוראות באנגלית. הדרישה הזאת בפעול חוסמת תחרות מול היבואנים הגדולים בענף.
עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה ב"לובי 99", סבורה כי הרפורמה אומנם מוצלחת בפן של הקלת קבוצות היבוא, אך פחות מוצלחת בצד התקנים הישראלים שהוחרגו. "’רשימת החריגים’ המלאה תמוהה", אמרה גור. "למה נדרש בדיוק תקן ישראלי מיוחד לתיק גב לילד, לחיתולים ולטבליות למדיח? בינתיים הציבור הישראלי ממשיך לשלם מחירים מופקעים על מוצרי יבוא".
אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו", תמה גם הוא אל מול הרשימה: "כמות ההחרגות הגדולות מהרפורמה מלמדת שהממשלה עוד לא הפנימה מספיק את העיקרון שהנחה אותה בהליכי החקיקה. אם מה שטוב לאירופה טוב גם עבור אזרחי ישראל, אין סיבה להחריג חומרי ניקוי, מוצרי תינוקות או חומרי בנייה, שדווקא בהם ישראל יקרה באופן משמעותי מהרפורמה".