ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock, Morrowind
ניר הלפרין הוא מרכז לימודי המסים בתוכנית לחשבונאות Accountech באונ' רייכמן.
שלומי שוב הוא ראש התוכנית לחשבונאות Accountech וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים באונ' רייכמן
דמיינו עולם שכמעט כל תנועה כספית או פיננסית הייתה מהווה אירוע מס. המרתם שקלים לדולרים ורכשתם מניית צ’ק פוינט - אירוע מס; מכרתם את המניה וקיבלתם דולרים - אירוע מס; לקחתם את הדולרים וקניתם כרטיס טיסה - אירוע מס. נשמע הגיוני? ממש לא. אבל זה מה שבדיוק קורה בעולם המטבעות הדיגיטליים.
אם ננסה לרגע לפרק את הדוגמאות הללו, הרי שנמצא את השקל כמטבע העיקרי שלנו, את הדולר או הביטקוין כ"מטבעות תשלום" (Payment Tokens) - כי אי אפשר לקנות את המניה או את הנכס ישירות בשקלים, ואת מניית צ’ק פוינט כנייר הערך (הנכס) בו השקענו. אז מדוע המיסוי בין שתי הדוגמאות כה שונה?
אין שום סיבה כלכלית שביטקוין ודומיו יהיו שונים מהדולר בכובעו כ"מטבע תשלום" לרכישת נכסים אחרים. גם אלו וגם אלו נועדו לשמש כתשלום לרכישת נכסים אחרים וכתמורה בעת מכירתם. אין זה אומר ש"מטבעות התשלום" ייחשבו כמטבע לכל דבר ועניין, אולם כל עוד הם משמשים כאמצעי תשלום לרכישה ומכירה של נכסים דיגיטליים אחרים - לא צריך לחול אירוע מס בהמרתם.
רווחים מביטקוין רק על הנייר
הגישה הרווחת הקיימת כיום ברשות המסים מבוססת על עיקרון המימוש. עיקרון זה מהווה אבן יסוד בדיני המס בישראל, ולפיו אין לחייב אדם במס על הכנסה או רווח שטרם מומשו. כלומר, רווח שטרם ממומש ונוצר מעליית ערך תאורטית, יכול להיעלם בשל ירידת ערך שיכול ותבוא לאחר מכן - מבלי שאותו אדם באמת מימש אותו.
בענייננו, רשות המסים קבעה בעמדתה שכל תנועה כספית ב"מטבעות התשלום" - כמו הביטקוין - הינה מימוש רווח. מנגד, גישה כלכלית והשוואתית תביא למסקנה שרק המרה מביטקוין לפיאט (FIAT), או המרה מביטקוין למטבע עוקב אחר מטבע מסורתי (למשל, USDT העוקב אחר הדולר), או לחילופין שימוש בביטקוין לתשלום עבור מוצרים ושירותים, תוביל לאירוע מס לפי עיקרון המימוש. גישה כלכלית זו תופסת תאוצה בעולם בקרב מדינות נוספות, ביניהן צרפת ואוסטריה, שפרסמו את הנחיותיהן ביחס לאי מיסוי החלפת מטבעות וירטואליים ובכללם "מטבעות התשלום".
החלטת רשות המסים מציבה אותה במלכוד
לזכותה של רשות המסים יש לזקוף את העובדה שהיא הייתה בין הראשונות לפרסם את עמדתה בקשר למיסוי מטבעות וירטואליים, עוד בינואר 2018. עמדה זו הוצגה בצורה ברורה וגורפת, שעיקרה הוא שמטבע וירטואלי מהווה נכס. פרסום מוקדם זה יצר וודאות בכל הנוגע למיסוי בשוק, אך כנראה נועד בעיקר למנוע "זליגת" מס לשיטת רשות המסים. יש הגורסים שמדובר במטבע לכל דבר ועניין או בנכס פרטי, ולכן לא קמה חובת מס גם בהמרת הביטקוין לפיאט אצל יחידים.
אולם, העובדה שרשות המסים הייתה בין הראשונות שפרסמה את עמדתה, מהווה חיסרון משמעותי. ראשית, יש קושי לשנות את עמדתך מרגע שפורסמה (במיוחד כשמדובר בגוף שלא ידוע בגמישותו הרבה). מדובר בתחום דינמי וחדש יחסית, ונוצרים חסמים והשפעות שליליות על השוק עד כדי בריחתו מישראל למדינות אחרות או הרחקתו מעיני הרשויות.
שנית, רשות המסים נאלצה להניח הנחות ולהסתמך על הגדרות קיימות של רשויות אחרות, אשר טרם הביעו את עמדתן בתחום. הסתמכות על הגדרות קיימות - וספק אם רלוונטיות - לשם ניתוח תחום חדש ודינמי בהכרח תיצור קשיים בעתיד, עד שרשויות אלו יביעו עמדתם בפומבי.
הגיע הזמן להתאים את הרגולציה לעולם החדש
בשנת 2019 פרסמה רשות ניירות הערך את דוח הועדה לבחינת אסדרה של הנפקת נכסים קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור. הרשות הבחינה בין שלוש קבוצות של נכסים קריפטוגרפיים: הראשונה, נכסים שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, חליפין או סליקה (Currency). השנייה, נכסים שנועדו להעניק זכויות בעלות, חברות, השתתפות וכדומה במיזם (Security Tokens). השלישית, נכסים שנועדו להקנות זכויות שימוש בשירות או מוצר שמציע המיזם (Utility Tokens).
על פי דוח הוועדה, הקביעה אם נכס קריפטוגרפי הוא נייר ערך תלויה בנסיבות המקרה ובמהות העסקה האמיתית, וכלל, נכסים מהקבוצה הראשונה (Currency) לא ייחשבו לנייר ערך.
לאור החשיבות העצומה של תחום הקריפטו לעוצמת הכלכלה הישראלית על רקע ההתפתחות המואצת שלו בעולם, שר האוצר אביגדור ליברמן סימן את התחום כבעל חשיבות לאומית וככזה שדורש בחינה כוללת. כצעד מתבקש, נראה שהגיעה העת שרשות המסים תבחן מחדש את עמדתה ביחס למטבעות הדיגיטליים, תוך הבחנה בין "מטבעות התשלום" לבין Security Tokens וה-Utility Tokens - כך ששני האחרונים ייחשבו כנייר ערך או כנכס. עם זאת, שימוש ב"מטבעות תשלום", כדוגמת הביטקוין, לרכישת המטבעות הדיגיטליים האחרים, לא יגרור אירוע חייב במס בישראל.
בשורה התחתונה, גם אם תחום הקריפטו עדיין לא בשל לחלוטין, לרבים ברור כיום ששם נמצא העתיד וישראל, שנתפסת בעולם כמובילה טכנולוגית, לא יכולה להרשות לעצמה שלא להתאים את הרגולציה שלה לעולם החדש.