תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty
לא עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות, ולא ביעד להפסקת השימוש בפחם: הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ. מדובר בדחייה נוספת, שכן סגירת יחידות 1-4 שתוכננה לשנת 2022 כבר התעכבה. העיכוב דוחק את תחילת סגירת היחידות הפחמיות ל-ינואר 2023 וינואר 2024, בשל עיכובים של תשעה חודשים בייצור הטורבינות ובשיבושי שרשרת האספקה בזמן הקורונה. העיכוב הראשון נבע ממגבלות רשת החשמל.
לפי נתונים שעלו בכנסת בדיון מעקב אחר ההיערכות לסגירת התחנות הפחמיות, העיכוב יגרום לייצור חשמל מ-2.3 מיליון טון פחם נוספים. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי הנזק הבריאותי והסביבתי מהמשך הפעלת יחידות 1-4 בתחנת הכוח בחדרה, היחידות המזהמות ביותר של חברת החשמל, מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה. העלות הכוללת של הדחיה מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ואף עלולה להוביל להתייקרות של כ-6% בתעריף החשמל, כך לפי פירמת הייעוץ BDO.
מחיר הפחם בעולם עלה בכ-163% בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021, ולאחרונה הודיעה הממשלה על ביטול הבלו מפחם בכדי למנוע עלייה של 6% במחיר החשמל, ולבלום את העלייה לעת עתה בכ-3.8%. בשל המלחמה המתחוללת באוקראינה, ספק הפחם הרוסי הקפיא את חוזי הרכש עמו לשנת 2022.
לפי מכתב של חברת החשמל למשרד להגנת הסביבה, מתברר כי בשל הקפאת החוזים נאלצה חברת החשמל לרכוש פחם מקולומביה שאיננו רק יקר יותר, אלא גם מזהם יותר, שכן תכולת הגופרית בו היא כ-0.66%, לעומת 0.4% בפחם שמקורו ברוסיה. בשל ההתמהמהות בהפסקת פעילות היחידות הפחמיות, אילו תימשך הקפאת חוזי רכש הפחם מרוסיה, תיאלץ חברת החשמל לקנות שוב פחם עתיר גופרית ויקר יותר. לכן, ייאלצו גם במשרד להגנת הסביבה "לתקן" את היתר הפליטה של היחידות הפחמיות, ולאפשר להן בפועל לזהם יותר מבעתות השגרה.
ישראל מתרחקת מהיעדים שהציבה
לפי החלטת הממשלה, פעילותן של 10 היחידות הפחמיות בישראל תופסק בשנת 2025, אלא שלעיכובים הנוכחיים בלוחות הזמנים ישנה משמעות כלכלית ובריאותית, למרות שבחברת החשמל מתחייבים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, ולסיים את השימוש בפחם בישראל עד סוף שנת 2025.
האם ישראל תפספס גם יעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת שהציבה לעצמה רק לפני חודשים בודדים? בשנת 2021, החמיצה הממשלה את מימוש היעד לייצור 10% מהחשמל באמצעות אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים, יעד שהוצב לשנת 2020, והסתפקה ב-7.6% בלבד. בהחלטת ממשלה, נקבע כי ישראל תייצר 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2030 ואף הוצב יעד ביניים של 25% בשנת 2025, אולם בשל ההתקדמות האיטית ונתוני גידול האוכלוסייה של ישראל, מומחים מטילים ספק ביכולת לעמוד ביעדים הללו במועד שנקבע.
לישראל עדיין אין תוכנית קונקרטית להפחתת הפליטות בכלל הסקטורים, למרות שהיעדים שהציבה לעצמה בתחום עד סוף העשור, נמוכים ביחס לעולם. כך למשל, האיחוד האירופי האיחוד האירופי התחייב לקצץ 55% בפליטת גזי חממה עד 2030, ואף מעמיד לצורך כך תקציבים גבוהים משמעותית. זאת, כאשר כבר היום כלל מדינות האיחוד מייצרות חשמל באנרגיה מתחדשת בשיעור גבוה יותר מאשר ישראל.
לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד יורו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד יורו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקיה, 64 מיליארד יורו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד יורו לאנרגיות מתחדשות. בישראל, לא הייתה כל השקעה באנרגיה מתחדשת במסגרת תוכניות ההתאוששות מהקורונה. בשנת 2022 מושקעים דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל בהשוואה לאשתקד למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים, ושאינו עומד בקנה המידה האירופי הנוכחי.
"ללא תקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת אירופה"
על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות. מתוכם 4.5 מיליארד שקל בתחבורה חשמלית, 4 מיליארד שקל בהתייעלות אנרגטית, ו-1.7 מיליארד שקל נוספים באנרגיות מתחדשות, לצד השקעות נוספות בתעשייה, פסולת וכלכלה מעגלית.
לאחרונה, התמקדה הממשלה בניסוח חוק אקלים, אך עד עתה - אין תוכנית אופרטיבית הכוללת תקציבים, אבני דרך, הסרת חסמים והתאמת רגולציה לעידן של איפוס פליטות. לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "יעדים זה לא מספיק. ללא מדיניות ותקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת מדינות אירופה בכניסת תחבורה חשמלית, בקידום אוטובוסים חשמליים ובהקטנת היקף הטמנת פסולת. במקום להפחית על מיסי הבלו על בנזין ופחם, ישראל צריכה לקדם תקציבים המעודדים אנרגיה ותחבורה דלי-פחמן, שייתרמו הן להקטנת הפליטות והן להקטנת יוקר המחיה".
"למעבר לכלכלה דלת-פחמן יתרון כלכלי משולש - הפחתת פליטות, הקטנת יוקר מחיה ועצמאות אנרגטית והקטנת התלות בנפט ופחם מיובאים. את יעד המתחדשות לשנת 2030 כנראה כבר לא ניתן יהיה להשיג, לאור החסמים במערכת ההולכה וחסמים סטוטורים ורגולטוריים בפיתוח הרשת שלא נראה שניתן יהיה לגשר עליהם ב-7.5 השנים שנותרו. אולם להערכתי ניתן להגיע ליעד הכולל שהציבה המדינה של הפחתת פליטות גזי חממה, אם יקודמו צעדי מדיניות תואמים", אמר הרצוג.
לאורך שנים, מתמהמהות הרשויות בהסרת חסמים בתחום האנרגיה הסולארית, למרות היעדים אליהם התחייבה ישראל כבר עם הצטרפותה להסכמי פריז בשנת 2016. דווקא בתחום האנרגיה המתחדשת, המצריך התגייסות של מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה, אין תיאום מספק בין המשרדים והנושא נופל בין הכסאות. לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד האנרגיה המתחדשת, "בעשור האחרון המשרדים מתקוטטים ולכן הביצוע כושל. למשרד האוצר ורשות החשמל דו-שימוש (גגות, מאגרים וכו') תמיד יקר. הם מאוהבים בגדול ובזול, ומעדיפים מתקנים קרקעיים. למנהל התכנון, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה השימוש בקרקע הוא פסול ואלו חוסמים את הפיתוח הקרקעי. רשות מקרקעי ישראל מייקרת את התחום עם דמי חכירה ותהליכים בירוקרטיים ארוכים".
"אין גורם אחד שמתכלל את כולם וכך פרוייקטים בתחום נחסמים. אם לא תהיה התערבות של משרד ראש הממשלה לצד פשרות ו-ויתורים של המשרדים, ואם קידום התחום לא יתנהל במתכונת חירום של ניהול משבר, ישראל תמשיך להשתרך אחרי העולם המפותח ולככב בתחתית מדרוג המדינות המפותחות", אמר פרנס.
במשרד האנרגיה מדגישים כי נכון לסוף שנת 2021 סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות הוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת. ואולם, לא מדובר בנתון שבא לידי ביטוי בפועל באותה שנה, כ-8% לפי מדידת רשות החשמל, או 7.6% לפי מדדים בינלאומיים.
אם האנושות תמשיך כך, עלולות להיות השלכות הרות-אסון
העיכוב במעבר לאנרגיות מתחדשות גובה מחיר כבד. גז טבעי מורכב בעיקרו ממתאן, גז חממה עוצמתי פי 80 מפחמן, וגם לשימוש בו השלכות בריאותיות: גם אם המגמה של המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז מפחיתה את מזהמי האוויר של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית באופן משמעותי, השימוש בגז מוביל לעלייה בשיעור פליטות בנזן ופורמאלדהיד בתחנות הכוח - גם הם מזהמים מסרטנים. ככל שיתבצע מעבר לתחבורה חשמלית, שיעור המזהמים בסקטור החשמל יגדל, ולכן למעבר לאנרגיה מתחדשת ישנה חשיבות אקלימית ובריאותית מכרעת.
פחם, נפט וגז גורמים לאפקט החממה, והשימוש בהם מוביל את האנושות ל"חיסול" מלאי הפחמן שנותר לה, ודהירה לעליית טמפרטורה מסוכנת. אילו תמשיך האנושות במסלול הנוכחי, הטמפרטורה עלולה לעלות ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ולכך תהיינה השלכות הרות-אסון בכלל זירות החיים, בשל עליית ההסתברות להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים בתדירות ובעוצמה גוברות.
כדי להגביל את ההתחממות למעלה וחצי צלזיוס, הסף אותו מגדירים המדענים כבטוח עבור החברה האנושית, תיאלץ האנושות בעשור הקרוב לחתוך בכ-43% את פליטותיה, בעיקר באמצעות הפחתה משמעותית של השימוש בדלקי מאובנים.
לפי מחקר חדש שפורסם השבוע בירחון המדעי "Environmental Research Letters", כדי להגביל את ההתחממות במעלה וחצי, כמעט מחצית מאתרי ייצור דלקי המאובנים הקיימים יצטרכו להיסגר מוקדם מהצפי. לפי החוקרים, חלק מרישיונות ההפקה הקיימים לפרויקטי תשתית של דלקים מזהמים, יצטרכו להישלל או להיבלם בשלב מוקדם. זאת, כאשר תריסר חברות הנפט הגדולות בעולם נמצאות על המסלול להשקעה של 103 מיליון דולר ביום עד סוף העשור בניצול שדות נפט וגז חדשים, שהשימוש בתוצריהם לא יאפשר את בלימת ההתחממות הגלובלית בטווח המעלה וחצי.
יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פתיח בירול, הדגיש השבוע כי הפלישה של רוסיה לאוקראינה צריכה לדרבן דווקא מעבר לאנרגיות מתחדשות. לדברי בירול, "מדינות מסוימות בוחנות פיתוח של פרויקטי דלקים מאובנים חדשים. הן צריכות לזכור שלוקח שנים רבות להתחיל ביצור. הפרויקטים האלו אינם הפתרון לצרכי האנרגיה הדחופים שלנו. הם ינעלו שימוש בדלקי מאובנים. ואם העולם יצליח יעבור לכלכלת אפס נטו, הפרויקטים האלו עלולים לא להחזיר את עלויות הפיתוח שלהם".
בירול הדגיש שבניגוד לזעזועי נפט קודמים שחווה העולם, כיום ישנן חלופות זולות וזמינות: אנרגיית השמש והרוח. "זו הפעם הראשונה שאני רואה מומנטום כזה מאחורי השינוי לאנרגיה נקייה. העולם לא צריך לבחור בין פתרון משבר האנרגיה למשבר האקלים, אנחנו יכולים לעשות את שניהם".