שביל הפסגה במירון. עתיר נקודות תצפית ונוף חלומי / צילום: Shutterstock
מירון - ההילולה של הטבע
השנה מופנות הרבה עיניים להר מירון ולהילולה הגדולה בציון לזכר רבי שמעון בר יוחאי, אבל אם אתם מאלה שמעדיפים את ההילולה הפחות צפופה של הטבע, זה הזמן לטיול בשביל הפסגה במרומי הר מירון, מסלול עתיר תצפיות, פריחות ונופים מוריקים.
מחניון הפסגה יוצא מסלול מעגלי מסומן אדום (שהוא גם חלק משביל ישראל) קצר (כ-2.5 ק"מ) וקל מאוד, מתאים גם לילדים קטנים. בזכות הגובה, 1,204 מטרים, נפתח הנוף למרחוק והתצפיות מגיעות עד לדרום לבנון.
לאורך השביל יש מרפסות מסודרות עם הסברים על הנוף הנשקף מהן: הרי הגליל העליון, רמת הגולן, החרמון, לבנון, מישור החוף הצפוני והגליל התחתון.
שביל הפסגה עובר בתוך שמורת הר מירון, אחת משמורות החורש הגדולות בארץ, שם אפשר למצוא עצי אלון, אלה, ליבנה, קטלב ועוד. בסתיו ובאביב יש כאן פריחה נהדרת של סחלבי בר, חלמוניות, סתוונית, כרכום, אירוסים ועוד. כעת פורחים אחרוני הנציגים של צבעוני ההרים. ליד מגרש החנייה יש שולחנות פיקניק, כך שתוכלו להישאר במקום אחרי שסיימתם את המסלול ולצ'פר את עצמכם בהתאם.
מערות המסתור של בר כוכבא
מסתבר שחמאס לא יכולים לרשום פטנט על מחילות תת-קרקעיות. אזור שפלת יהודה רווי במחילות ובמערות מסתור, שנעשה בהן שימוש נרחב בתקופת מרד בר כוכבא (ועוד קודם לכן בימי החשמונאים).
מערות חזן הן קומפלקס תת-קרקעי רחב ממדים, הממוקם במערב היישוב בני דקלים (שנקרא בתחילה גבעת חזן, על שם המערות) בחבל לכיש, יישוב שהוקם כמגורי קבע לקהילת יוצאי נווה דקלים, שפונתה בתוכנית ההתנתקות.
אתר המערות התגלה על ידי חברי מושב אמציה ב-1979, בראשות הבן הבכור של המושב, אמציה אבודרם, שנהרג בהיותו מפקד צוות בסיירת צנחנים. ב-2021 הוכרז האתר כגן לאומי.
המערכת כוללת 35 חללים תת-קרקעיים, מחילות ומנהרות באורך כולל של כ-220 מטרים בשטח המשתרע על כ-650 מ"ר. היא מורכבת ממערות קרסטיות, חללים חצובים ובורות מים, המקושרים זה לזה במנהרות ומחילות תת-קרקעיות.
בימי ההכנה למרד הסתתרו בר כוכבא ואנשיו באזור, ואולי גם ממש במערות הללו, שנחפרו עוד קודם בסלע הקירטון, אך שופצו והותאמו לדיירים החדשים, עם חללי מגורים, מחסנים, מתקני חקלאות (כולל בית בד), מערכת מים וגם מקווה. היעד נבחר על-ידם בין היתר בשל מיקומו, שהיה מצד אחד קרוב דיו לירושלים (להתקפה) ורחוק מספיק (למסתור).
טיול במערות אמנם יוריד אתכם בנקודות מסוימות על הברכיים, אבל החוויה שווה את הלכלוך.
המערה והמעיין של רשב"י
אותו רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) מההילולה במירון, מספק עוד אופציה לטיול. לאחר כישלון מרד בר כוכבא נאלץ בר יוחאי להסתתר במערה בפקיעין מאימת הרומאים. לפי המסורת, הוא ובנו אלעזר חיו בה במשך 13 שנה וניזונו ממי המעיין ומהחרובים שבצלם חסו, וכך חמקו מהרומאים.
מערת הרשב"י נמצאת במרכז השביל אל הכפר, ויש סביבה כמה עצי חרוב אימתניים בגודלם, שמזכירים את האגדה. מהכביש הראשי יורדים במדרון שופע מדרגות עד למתחם המערה. המערה עצמה היא רק כוך קטן, אבל מסורת היא מסורת.
אפשר לנסות להציץ פנימה לסדק בסלע, לנוח כמה דקות ולהתפעל מעצי החרוב העצומים. הגזעים שלהם כל כך רחבים וגדולים, שסיפורי רבי שמעון בר יוחאי מתחילים ממש להתעורר לחיים.
ממתחם המערה ממשיכים לרדת במדרגות, לכיכר המעיין המפורסמת. בכיכר ניצב פסלו של סולטן באשה אל אטרש, מנהיג הדרוזים בסוריה שהיה גם דודו של הזמר המצרי הנודע פריד אל אטרש, ולצדו כמאל ג'ונבלאט, חכם סופי גדול, שגם לו יש ייחוס: בנו הוא ווליד ג'ונבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון.
נחמד גם להסתובב קצת בפקיעין, כמו מסע בזמן ובמרחב לכפר ציורי המשמר מסורת של דו-קיום בין יהודים, ערבים ודרוזים. יש בכפר בתים מארחים, מסעדות נעימות, סמטאות עתיקות ואווירה פסטורלית.