גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ֿהוא הציל את ברבי והפך למנכ"ל ענקית הצעצועים שכולם מכירים

כשינון קרייז נחת בכיסא המנכ"ל של ענקית הצעצועים האמריקאית מאטל - החברה שמאחורי ברבי והוט ווילס - היא סבלה מהפסדים, מתזרים שלילי ומאובדן נתח שוק ● ארבע שנים אחרי היא רושמת צמיחה של 19% ורווח תפעולי של יותר ממיליארד דולר ● כך הוא עשה את זה

חצי שעה של השראה עם ינון קרייז / צילום: כדיה לוי, מנחם רייס
חצי שעה של השראה עם ינון קרייז / צילום: כדיה לוי, מנחם רייס

חצי שעה של השראה עם ערן גפן · ינון קרייז | מנכ״ל מטאל העולמית: האיש שהציל את ברבי

ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם ינון קרייז, מנכ"ל ענקית הצעצועים האמריקאית מאטל

הסיפור של ינון קרייז מתאים יותר לעולמות הפנטזיה מאשר לעולם האמיתי. בעקבות פגישה גורלית אחת של 15 דקות, אי שם בשנות ה-90, הוא הפך ממדריך גלישה צעיר ליד ימינו של המיליארדר חיים סבן, שעמד מאחורי שיגעון הפאוור ריינג'רס. משם המשיך קרייז למגוון תפקידים בכירים בעולמות המדיה, עד שלפני ארבע שנים נקרא למשימה מיוחדת - להציל את ברבי. כן, אותה בובה, גיבורת המאה הקודמת, שכבר עברה את גיל 60 וימי הזוהר שלה מאחוריה. אלא שגם החברה שמאחוריה, ענקית הצעצועים מאטל (Mattel), שמחזיקה גם במותגים כמו הוט ווילס, בוב הבנאי וסמי הכבאי, היתה על הקרשים וחוותה זעזועים לאחר שהתחלפו בה ארבעה מנכ"לים בשנתיים. כך קיבל קרייז את המושכות.

הצלת חברה מדשדשת היא אחת המשימות הקשות וכפויות הטובה ביותר שיש. מניסיוני בעבודה עם מנכ"לים והנהלות, כשניגשים ליצור צמיחה מחודשת, כל האנרגיות מבפנים ומבחוץ מופנות כנגד המהלך.

כעת קרייז מדווח שהוא עומד במשימה: "השווי הוא 8 מיליארד דולר, המחזור 6 מיליארד דולר ורווח תפעולי ב-2021 קצת מעל מיליארד דולר. צמחנו בשנה הזאת ב-19%, הצמיחה הכי גדולה של החברה בעשורים האחרונים, כולל צמיחה בנתח השוק ובהרבה פרמטרים כספיים".

אז איך הגעת לתפקיד ולמה דווקא אתה?
"אני הצטרפתי לדירקטוריון החברה ב-2017, כשהיא היתה במצב יחסית קשה, אחרי כמה שנים של ירידה במכירות והפסדים. כמה חודשים אחרי שהצטרפתי ביקשו ממני להיות יו"ר, ועוד לפני שמוניתי בפועל, המנכ"לית הקודמת פרשה וביקשו ממני להיכנס כמנכ"ל. הפכתי להיות המנכ"ל הרביעי של החברה בארבע שנים. אפשר להגיד שלקחתי סיכון כי החברה היתה באמת בבעיה, היה תזרים מזומנים שלילי, ההפסדים גדלו ואיבדנו נתח שוק לאורך כמה שנים".

ספר קצת על הטרנספורמציה שעברתם.
"התקופה הבעייתית התחילה ב-2014, ועכשיו אנחנו גומרים את השלב הראשון של הטרנספורמציה. חתכנו בעלויות יותר מ-1.1 מיליארד דולר ועשינו הרבה שינויים כדי להביא אותה לעמדת צמיחה. השינוי המשמעותי ביותר שעשינו היה לשנות את האסטרטגיה מחברת ייצור לחברת IP (קניין רוחני, Intellectual Property, ע"ג), חברה בעלת מותגים ונכסים שאפשר לייצר דרכם ערך לא רק בתחום הצעצועים אלא גם בתוכן, בדיגיטל ובעוד ורטיקלים שתלויים במותגים גדולים וחשובים".

אני עובד עם הרבה חברות מצליחות שצריכות לעשות שינוי. לפעמים הוא נורא ברור, אבל מכל מיני סיבות לא קורה. מה חוסם חברה מלהתפתח?
"מאטל ראתה את עצמה כחברת צעצועים. גם כשעשינו תוכן לטלוויזיה, זה היה כדי למכור עוד צעצועים. עם הגישה הזאת קשה למשוך יוצרים מצליחים. אף יוצר לא רוצה ליצור פרסומת, אלא תוכן שימשוך את הקהל. זה היה המנדט שנתנו לאנשים שהבאנו לחברה והגיעו מעולמות הסרטים, הטלוויזיה והדיגיטל.

"הסרט ברבי נמצא עכשיו בצילומים. את התסריט כתבו גרטה גרוויג ונואה באומבך, שנחשבים ליוצרים מהמוכשרים ביותר בתעשיית הקולנוע, מרגו רובי משחקת את ברבי וריאן גוסלינג את קן. עשינו גם סרטים עם טום הנקס, וין דיזל ועוד הרבה יוצרים מוכשרים. הכניסה שלי לתפקיד היתה יחסית מהירה ולא היתה ממש תוכנית. אבל די מהר בנינו אסטרטגיה והתחלנו להוציא דברים לפועל".

רגע רגע, זה נשמע לי קל מדי. זה תהליך קשה. כשאתה רוצה לעשות שינוי, בטח בחברה מדממת, אתה מבין שאתה על הקשקש מבחינת משאבים. ואז קיצוצים ופיטורים, שזה תהליך טראומטי לחברה.
"בתוך חודשיים הורדנו את מספר העובדים ב-20%. היום יש לנו 35% פחות עובדים משהיו בתחילת הדרך, זה כ-5,000 פחות. ואז גם הקטנו את מספר המוצרים שייצרנו, היו בהם הרבה הפסדיים. פישטנו את מבנה הפעילות".

מה היה הכי קשה?
"קודם כל, כחברה ציבורית אין לך את הפריבילגיה לעצור, ואת השינויים עושים תוך כדי תנועה. היה גם שינוי תרבותי בארגון, וזו חברה איקונית שקיימת מעל 75 שנה. היינו צריכים לבנות תרבות חדשה, תחרותית, ביצועית, שגם ממנפת את המורשת של החברה".

נניח שאני מנכ"לית ונכנסתי עכשיו לתפקיד בחברה גדולה, נסחרת, מכניסה כסף, אבל סטטית. אני מבינה שצריך לעשות turnaround קשה וכואב. תן לי עצה ממה שלמדת.
"אחד הדברים הראשונים זה להגדיר מי אנחנו ומה אנחנו מנסים לעשות. זה נשמע פואטי, אבל ההגדרה היא קריטית. ולחברה שלנו לא היתה הגדרה ברורה. מסמך האסטרטגיה היה בעובי של 10 ס"מ. היום האסטרטגיה שלנו היא עמוד אחד. הגדרנו את המטרה, שהיא להעצים את הדור הבא ולאפשר לכל ילד וילדה לממש את הפוטנציאל שלהם. ליצור חוויות ומוצרים חדשניים שמעוררים השראה, מעבירים מסרים חברתיים ומפתחים ילדים דרך משחק".

יפה. אתה חד על זה, ועוד בעברית.
"כל כך הרבה דורות של צרכנים יצרו קשר רגשי עם המותגים שלנו. הכל נבנה על הקשר שאתה יוצר עם הקהל. וברגע שאתה עושה את הסוויץ' מחברת ייצור לחברת קניין רוחני, הרבה דברים פתאום מובנים מאליהם. כמו למשל לעשות סרטים ולהיכנס לעוד תחומים. תעשיית הצעצועים היא הבסיס והיא תעשייה מצוינת, אבל את מאטל מעניין לפעול בוורטיקלים אחרים שחלקם יותר גדולים מהעולם הזה".

היום כל מותג צריך חיבור רגשי, אפילו חברה בתחום המתכות. אבל אני עדיין בשבוע הראשון שלי כמנכ"לית, מה עוד אתה נותן לי מבחינה ניהולית ואישית?
"מאוד חשוב לפשט תהליכים. בין אם זה ייצור, חדשנות, הפצה, היכולת לשים מוצרים על מדפים ביותר מ-490 אלף חנויות בעולם. בכל חנות אנחנו שמים מוצרים על המדף וצריך לתכנן את הכמות והעיתוי ואיזה ליין שמים איפה. ככל שהדברים מורכבים, המטרה שלך כמנהל היא להפוך אותם לפשוטים ומובנים גם עבור העובדים שצריכים לבצע, וגם מול המשקיעים ובעלי העניין".

תן דוגמה לתהליך מורכב שפישטתם.
"בעולם הייצור חתכנו יותר משליש מכמות המוצרים, וזה כבר מפשט את המשאבים שצריך להוציא על הובלה, שעות עבודה, משאבים, תשומת לב ניהולית. היו עוד תהליכים בתחומי העיצוב והחדשנות ששינו את תשומת הלב שהשקענו במקומות הלא פרודוקטיביים".

כל תפקיד מגדל אותנו כמנהלים ומלמד אותנו יכולות חדשות. מה למדת ממאטל?
"זה תמיד מגיע לרמת הבנאדם, הצוות הניהולי. גם חברה עם אסטרטגיה מדהימה והנכסים הכי טובים שיש לא תצליח אם הדברים לא יבוצעו נכון. ולהפך - לקחת חברה עם בעיות ואתגרים, אבל עם האנשים הטובים והנכונים אתה יכול לכבוש כל הר".

כשאתה מסתכל קדימה, איזה טרנדים ושינויים אתה רואה שרלוונטיים לכם ובכלל?
"אני רואה שהחשיבות של מותגים רק הולכת וגדלה. מותגי-על, מותגים שאנשים מכירים ושמייצרים אמון של הצרכן - הם אלה שינצחו".

מאז שיש מדיה המונית יש מותגי-על. קוקה קולה זה מאז ומתמיד. למה זה הולך ומתחזק?
"העולם רווי. אנחנו חיים בתוך מדפים בלתי נגמרים ובכמה קליקים אתה מוצא כל מה שאתה רוצה. מותג חזק צריך להתעלות מעל הרעש וליצור בידול וייחוד מול אינספור מוצרים".

פעם התפקיד היחיד של מותגים היה להביא ערך לבעלי המניות. היום למותג כמו ברבי יש גם השפעה חברתית על דימוי גוף ותפיסת נשיות. אתם עושים שינוי גם בעולם הזה?
"מאוד מאוד חשוב. כחברה יש לנו אחריות לעשות את הדבר הנכון מול ההורים שסומכים עלינו, הילדים שקונים את המוצרים שלנו, מחקים אותם, הולכים לישון איתם".

מה השינוי הכי דרמטי שעשיתם?
"הגדרנו מטרה ברורה, לתרום לעתיד עם יותר גיוון, שוויון, הכלה וקיימות. היעד שלנו הוא להגיע ל-100% שימוש בחומרים פלסטיים ממוחזרים מתכלים במוצרים ובאריזות, להפחית פליטות גזי חממה ב-50% ולהשיג אפס פסולת ייצור עד 2030. בשנה שעברה כבר השגנו יעד, שצריך לשמר, של 100% שוויון בשכר לכל עובד ועובדת שעושים את אותה עבודה בכל העולם, לא רק בארה"ב. וכמובן להגדיל ייצוג של נשים וזהויות אתניות שונות בכל הרמות".

הבת שלי עכשיו בדיוק בגיל של בובות. כשאני שומע ברבי עדיין יש לי מול העיניים את הסילואטה האיקונית. אתה חושב שכשהיא תתבגר, היא לא תדמיין את אותו אייקון?
"אתה קצת בדיליי. ברבי עברה שינוי מאוד גדול והיא היום מותג מוביל בתחום הגיוון. יש לנו ליין שלם של קריירות בכל תחום, לא רק כאלה שיוחסו בעבר לנשים, יש כמה צורות גוף וכמובן צבעי עור ושיער שונים. המטרה היא לייצג את העולם, כפי שילדים רואים אותו".

יש לך מבטא אמריקאי פצצה. כמה שנים אתה בארה"ב?
"אני פה 9 שנים, גרתי בלונדון 15 שנה ולפני זה עוד 6 שנים בארה"ב בשנות ה-90. הגעתי לארה"ב ללימודים בגיל 26. אבל בבית אנחנו מדברים עברית, גם בינינו וגם הילדים ביניהם".

מה עשית פה אחרי הלימודים?
"היו לי כל מיני רעיונות יזמיים ועשיתי הרבה נטוורקינג. ככה הכרתי את חיים סבן. אני לא חיפשתי עבודה והוא לא חיפש עובד, אבל תוך רבע שעה סיכמנו שאצטרף אליו".

מה הרגשת כשהוא אמר לך את זה?
"מהרגע הראשון אהבתי אותו. היה לי רקע עסקי בגלל התואר השני שעשיתי במינהל עסקים. בשנה הראשונה לא תרמתי הרבה, אבל בשנה השנייה הייתי מעורב בביזנס, במיוחד בשיתוף הפעולה עם פוקס ואז הקמנו את פוקס פמילי וורלדווייד, החברה שהחזיקה בזמנו בפוקס קידס ונמכרה לדיסני.
"הייתי בן 30 וניסיון העבודה הכי ארוך שלי היה שנה שבה הייתי מדריך גלישת רוח. נזרקתי למים העמוקים והייתי צריך למצוא את הדרך".

מה היה הרגע הכי מרגש בקריירה שלך?
"הלידה של כל אחד מהילדים שלנו".

אהבתי ששאלתי על קריירה וענית על הילדים. כשאתה מסתכל אל העתיד של עולם התוכן שלכם, כמה אתה חושב שדברים כמו NFT והמטאוורס יהיו משמעותיים?
"כל טכנולוגיה חדשה מייצרת הזדמנויות. לכן טוב למקם את עצמך קרוב לתחום ולנסות להבין איפה הן ייפתחו".

אם היום היית בן 26, איזה סטארט-אפ היית מקים?
"שילוב של טכנולוגיה ומותגים זה נוסחה מנצחת. אז למצוא את החיבור בין לאן הטכנולוגיה הולכת ואיך אתה ממנף מותגים שאנשים מכירים כדי ליצור חיבור רגשי. לשם הייתי מכוון".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

gefen@gteam.org

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור