השרה לשוויון חברתי מירב כהן, יש עתיד / צילום: יח''צ
גם ביום השואה האחרון התעורר הדיון על מצבם הכלכלי של ניצולי השואה בישראל. השרה לשוויון חברתי מירב כהן התייחסה בראיון בגלי צה"ל לקבוצת הניצולים שנמצאים במצב הכלכלי הבעייתי ביותר, מכיוון שהם לא זוכים לקצבה חודשית, אלא לסיוע שנתי בהיקף נמוך בהרבה. "כשאנחנו התחלנו את הקדנציה (הסיוע השנתי שקיבלה הקבוצה הזאת) עמד על סדר גודל של 42 אלף שקל בשנה. אנחנו הגדלנו את התקציב לקבוצה הזו בכמעט 13 אלף שקל... את הכספים הבאנו גם מהארץ וגם מהעולם".
בדקנו את המספרים. ראשית, מי משתייך לאותה קבוצה שנמצאת בבעיה? מדובר באנשים שלא זכאים לרנטה חודשית של אלפי שקלים מכיוון שהם אינם עומדים בהגדרות של חוק נכי רדיפת הנאצים שמכיר רק בניצולים שעלו לארץ לפני 1953, או שהם לא עומדים בשורה של קריטריונים אחרים (שהות במחנה השמדה, גטו סגור, מחנה עבודה ועוד). במקום רנטה חודשית, האנשים הללו מקבלים רק קצבה שנתית, בסך 3,991 שקל בשנה, מתוקף חוק הטבות לניצולי שואה מ-2007.
בכמה אנשים מדובר? על פי מבקר המדינה, נכון לתחילת 2020 חיו בישראל כ-72 אלף ניצולים כאלו. רובם עולי בריה"מ לשעבר, שהגיעו לארץ ללא נכסים או פנסיה. 70% מהם זכאים להשלמת הכנסה, כלומר חיים מתחת לקו העוני. ומה עשו כעת השרה כהן והממשלה הנוכחית כדי להגדיל את הקצבה השנתית של האנשים הללו ב-13 אלף שקל? ראשית, בחוק ההסדרים שעבר בנובמבר, אושרה העלאה של כ-480 שקל לגמלת השלמת הכנסה, אותה קצבה חודשית שמחולקת לקשישים בישראל הזקוקים לה - בהם כאמור כ-70% מקבוצת הניצולים הזו. באותו חוק אושר גם תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה, שהגדיל את הקצבה השנתית שמקבלים הניצולים הללו מ-3,991 שקל ל-6,500 שקל.
כלומר, הממשלה הנוכחית אחראית על הגדלה של כ-2,500 שקל בקצבה השנתית של ניצולי השואה הללו, ושל כ-6,000 שקל נוספים בהשלמת ההכנסה השנתית שאינה מיועדת ספציפית לקבוצה הזאת אך נוגעת ל-70% ממנה. אם נקבל את ההנחות הללו הגענו לכ-8,500 שקל בשנה. איפה שאר הסכום עליו דיברה כהן?
באוקטובר 2020 הודיעה ועידת התביעות, שעל פי החוק הגרמני מייצגת את ניצולי השואה בכל העולם מול ממשלת גרמניה, על הישג: גרמניה תשלם מענק חד-פעמי של כ-8,400 שקל על פני שנתיים לניצולי שואה ברחבי העולם שאינם מקבלים קצבה חודשית. כך, אם נוסיף כ-4,200 שקל בשנה לסכום שכבר הזכרנו, נוכל להגיע לנתון קרוב לזה שצוין על ידי השרה כהן.
אך מהו חלקה של הממשלה הנוכחית בתוספת האחרונה? ראשית, מדובר בסיכום שנחתם בסוף 2020, כלומר הרבה לפני שהושבעה ממשלת בנט-לפיד. כהן, אז שרה בכחול לבן, אמנם כיהנה באותו תפקיד כמו היום, אך כאמור המענק הושג במסגרת מו"מ בין גרמניה לארגון גג בינלאומי, ללא מעורבות רשמית של ממשלת ישראל, והוא גם לא יוצא מתקציב הממשלה. ומה שחשוב יותר, בניגוד לתוספות האחרות, כאן מדובר במענק חד-פעמי שיינתן למשך שנתיים וכעת ייפסק.
בשורה התחתונה: דבריה של כהן נכונים ברובם. הממשלה בה היא מכהנת הגדילה את תקציב קבוצת ניצולי השואה שמצבה הוא הקשה ביותר בכ-8,500 שקל בשנה. יחד עם זאת, בדבריה כללה כהן גם מענק דו-שנתי שמגיע מוועידת התביעות, שאינו קשור לתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, ויינתן רק למשך שנתיים שלאחריהן הוא יופסק.
תחקיר: אורי כהן