גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקרוב מעסיקים ייאלצו לחשוף את פערי השכר בחברה, וזו לא תהיה משימה פשוטה

ב-1 ביוני יידרשו לראשונה חברות פרטיות עם יותר מ-518 עובדים וחברות ציבוריות להגיש דוח על פערי השכר המגדריים הקיימים בהן ● איך מעסיקים יכולים להתגבר על סוגיית הפרטיות, מה משמעות הדרישה לפרסום פומבי, ומה צפוי לארגון שלא יפרסם את הדוח? ● מומחים עונים על השאלות הפתוחות, ומאמינים שבשנה הבאה נראה דוחות אחרים

פערי שכר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
פערי שכר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בעוד כשבועיים, ב-1 ביוני 2022, יידרשו לראשונה חברות בישראל לדווח על פערי השכר הקיימים אצלן בין גברים לנשים. לפי התנאים שהגדירה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, החברות החייבות בדיווח כזה הן חברות פרטיות המעסיקות 518 עובדים ויותר, וכל העמותות והחברות הציבוריות החייבות בדיווח (למשל לפי חוק ניירות ערך), גם אם הן מעסיקות עובדים ספורים.

הדיווח ביוני, שיתייחס לשנת 2021, הוא קו הגמר של תהליך היערכות ממושך, שהחל באוגוסט 2020, כאשר התקבל תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה, שקבע כי אחת לשנה ידווחו המעסיקים על פערי השכר מתוך כוונה לצמצם את התופעה. מאחר שזו הפעם הראשונה שבה תחול חובת דיווח כזאת, התהליך הזה מעלה שאלות רבות, וננסה כאן לענות עליהן בעזרת מומחים.

1. מדוע מעסיקים נדרשים לפלח את שכר העובדים לפי קבוצות?

הפקת דוחות פערי הכר מחייבים את המעסיקים בין השאר לפלח את העובדים ואת העובדות לקבוצות השוואה יחסיות. לדברי עו"ד נטע ברומברג, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג’פה לנדה, החוק וההנחיות מניחים שאם נשווה את כלל העובדים לשכר הממוצע בחברה, מובן שנראה פערים ולא יהיה ברור ממה הם נובעים.

"לכן ההנחיות אומרות לחלק לקבוצות. לדוגמה: מקבלות ומקבלי שכר חודשי, יומי ושעתי, קבוצת לפי סוגי התפקידים, לפי סקטורים, לפי הדרג (הנהלה זוטרה ובכירה) וכן הלאה. בתוך אותן קבוצות יש לבדוק מה השכר הממוצע של הגברים ושל הנשים, וכך לבחון את הפערים. אם קיימים פערי שכר, ההצהרה בדוח הפומבי תהיה שבקבוצה מסוימת, ללא זיהויה, פערי השכר עומדים על X אחוזים לטובת הנשים או לטובת הגברים".

 

לדברי ברומברג, "אני חושבת שמאוד נופתע מהתוצאות, והן דווקא לא יהיו אלו שלהן אנחנו מצפים".

2. מי מחליט לפי אילו קבוצות יחלק המעסיק את העובדים שלו?

הבחירה לפי איזו חלוקה לפלח את העובדים נתונה בידיו של המעסיק. האם הוא עלול לפלח לקבוצות באופן שיסווה פערי שכר? ברומברג סבורה שלא צפויים עיוותים חמורים בעקבות זאת. "ממה שראיתי, זה לא עניין שקל לשחק בו. אם יש פערי שכר, בסופו של דבר נראה אותם", היא אומרת.

לדברי עו"ד לימור ארגוב-שנהב, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן, החוק לא קובע כמה קבוצות צריך וכיצד לחלק אותן, ולכן "יש לקחת את הקבוצות ההגיוניות ביותר. בחברות ציבוריות קטנות מאוד, יש קושי. מספיק שיצרת ארבע קבוצות ברור למי התכוונת. ההמלצה שלי היא להעלות רזולוציה עד כמה שניתן".

עו''ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות' / צילום: יורם רשף

3. אם לחברה אין אתר אינטרנט, היכן היא תפרסם את הדוח הפומבי שלה?

"אם אין לחברה אתר, ניתן לפרסם גם בפייסבוק. כשדיברנו עם הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, הם הציעו, למשל, לפרסם מודעה בעיתון, אבל כמובן יותר פשוט למצוא פלטפורמות חינמיות כמו פייסבוק ולינקדאין".

גבולות הפרסום עדיין פרוצים במידה מסוימת. פרסום ברשת חברתית עשוי לזכות לתהודה רבה יותר, אבל גם אפשר להעלות פוסט ואחר כך להסירו, או לדווח באתר במקום זניח. "נכון. אין לזה התייחסות בחוק וצריך עוד לבצע על זה חשיבה", אומרת ברומברג. "מצב זה יצטרך לעבור עוד התאמות למציאות".

4. איך מונעים פגיעה בפרטיות בחברות ציבוריות שיש בהן עובדים ספורים?

"כאשר בחברה ציבורית מועסקים, לדוגמה, עשרה גברים ואישה אחת, כמובן שאם יש פער שכר לטובת הגברים, הדיווח יחשוף את שכרה של העובדת. לכן ניתן לסייג ולהעיר כי לא ניתן לפרסם את הנתונים בגלל חשש לפגיעה פרטיות", אומרת ברומברג. "הערה כזאת ניתן לצרף גם לקבוצה הומוגנית במסגרת החלוקה לקבוצות. שם ניתן לציין לדוגמה שבקבוצה ג’ יש נשים בלבד ולכן אין לחפש בה פערי שכר מגדריים". בכל מקרה, שיקול הפרטיות גובר על חובת הדיווח על פערי השכר.

5. האם יש למעסיק מקום להסביר ממה נובעים פערי השכר בארגון?

"העובדות והעובדים צריכים לקבל הודעה שמסבירה כך: ‘ערכנו מיפוי לפי חוק שכר לעובדת ולעובד לפי תיקון 6, שבמסגרתו בחנו את פערי השכר בארגון. את/ה שייך/ת לקבוצה X שבה הפערים עומדים על X אחוזים לטובת הגברים/נשים’", אומרת ברומברג. "לצד זאת, יהיה מקום להסבר. למשל, הפערים נובעים מוותק. כל החרגה כזאת צריכה להיות עניינית ולא תירוץ. לכל אורך הדרך יש לוודא שמשרתים את מטרת החוק".

6. כיצד המעסיק צריך לשלוח לעובדות ולעובדים אצלו את הנתונים שהתקבלו?

ברומברג: "הדבר נתון לשיקולי המעסיק. יש שמצרפים דיווח לתלוש השכר, יש ששולחים אותו בדוא"ל, במכתב, או בסמס עם קישור שמוביל לפורטל".

7. מה צפוי למעסיק שלא ידווח על פערי השכר בחברה שלו ב־1 ביוני?

החובה חלה על כולם, אך נכון להיום הוחלט שלא להטיל סנקציות על עסק רלוונטי שלא ידווח, ובכל אופן - לא ענישה רשמית. "תיקון החוק לא קבע סנקציות על מעסיקים שלא מפרסמים את פערי השכר ביוני, אבל חשוב לזכור שהנתונים צריכים לצאת החוצה, והעובדות והעובדים יכולים לשאול למה המעסיק שלהם החליט לא לפרסם", אומרת ברומברג. "אין סנקציה פלילית לתיקון הספציפי הזה, אבל יש בו סנקציה אזרחית. עובדים יכולים להגיש תביעה אזרחית ולשאול למה הנתונים לא פורסמו".

גם ארגוב-שנהב מזכירה שאנחנו חיים בעולם מאוד ציבורי. "אי-פרסום עשוי לגרום לציבור לחשוב מה אותו מעסיק מסתיר. כמי שמייצגת חברות במגוון תחומים, ההמלצה היא חד-משמעית לפרסם. לפעמים די להנהלה לראות את הנתונים מול העיניים כדי שזה יגרום שינוי - לא רק בשכר, אלא גם בכך שיש פחות נשים בתפקידים מסוימים".

ארגוב-שנהב מניחה שכבר בשנה הבאה נראה דוחות שונים מאלה שנראה בקרוב, בגלל השאלות שנותרו פתוחות. לדבריה, "אמנם אין סנקציה פלילית, אבל יש זכות תביעה בבית הדין לעבודה לעובד/ת, לארגון העובדים ולארגונים לזכויות נשים. כשהמידע מאוד נגיש, קל הרבה יותר לתבוע. עד עכשיו אחת הבעיות הייתה שאין די מידע כדי לתבוע. לכן שיחה ודברור הסיטואציה לעובדים חשובים כל כך".

8. מה מומלץ לעשות במקרה של תסיסה בעקבות פרסום הנתונים?

ארגוב-שנהב: "חשוב ללוות את פרסום הנתונים בשקיפות ובשיח. הרי לא תמיד פער השכר נובע מאי-שוויון. בחברה שבה מועסקים 2,500 עובדות ועובדים, לא אוכל לנסח הודעה פרטנית להסבר לכל אחד ואחת, זה קשה טכנית ויכול לפגוע בפרטיות. הדבר הנכון הוא לדברר שמי שחש/ה נפגע/ת, מוזמן למחלקת משאבי אנוש כדי לברר אם יש סיבה לגיטימית לפער".

לדבריה, שיח אישי יכול למנוע היווצרות של אינטריגות, וגם אי הבנה והסקת מסקנות מוטעות, כמו אי שביעות רצון מתפקוד העובד/ת. "כדאי גם להקדים את הפרסום ולהסביר על המהלך, ובכך לצמצם מקרים של שיחות מסדרון ומרמור", היא אומרת.

ברומברג סבורה שבמתכונת הנוכחית של החוק, היכולת של עובדת לבקש העלאה בעקבות פרסום הדוח מוגבלת. "תיקון שנעשה באחרונה במדינת ניו יורק, קבע שיחד עם מודעת הדרושים, על המעסיק לציין את השכר הממוצע לתפקיד. זה לדעתי תיקון שמשרת הרבה יותר את הנשים".

9. האם הדוח מביא בחשבון גם הטבות מעבר לשכר, כמו תגמול הוני ותן ביס?

"יש חברות שמעניקות הטבות מעבר לשכר", מזכירה עו"ד ארגוב- שנהב. "הנציבות קבעה שכל מה שמשלמים עליו מס הכנסה, נחשב כשכר - לדוגמה תן ביס, מתנות חגים, דלק ועוד. כלומר, יכול להיות שעובד ועובדת ישתכרו אותו דבר אבל שווי ההטבות של העובד יהיה גבוה יותר".

עו"ד גלית גולן רתם, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד מ. פירון ושות’, מתייחסת למקרים של תגמול הוני, ומוסיפה כי במקרה כזה "ניתן לדווח פעמיים - בשתי עמודות - עם תגמול הוני ובלעדיו, ולצרף לכך הסבר מתאים. לדבריה, "החוק מחייב לכלול את כל הטבות השכר שחייבות במס, אבל אם היו באותה שנה עובדים שקיבלו גם גמר חשבון? לכן, לצד אותו נתון ניתן להסביר שנציג גם את השכר לפיצויים".

10. מה אומר הניסיון בעולם על הסיכוי של המהלך לשנות את פערי השכר?

פערי שכר מגדריים מאפיינים את שוקי העבודה ברוב המדינות המפותחות, ולא רק בישראל נעשים מאמצים לצמצם אותם. בבריטניה, מאז אפריל 2018, מעסיקים של חברות עם יותר מ-250 עובדים חייבים לפרסם סטטיסטיקת שכר מבוססת מגדר.

בגרמניה, לעובדים יש זכות לדעת את השכר החציוני של קבוצת עובדים דומים בחברות עם יותר מ-200 עובדים. בדנמרק, חברות עם יותר מ-35 עובדים נדרשות לחשוף נתונים סטטיסטיים מגדריים. בארה"ב, צו של ממשל אובמה מ-2016 חייב חברות גדולות לדווח סטטיסטיקות נתוני שכר לפי מגדר אך בוטל על ידי ממשל טראמפ.

בעולם יש ויכוח על התועלת בצעדים האלה. בעבר אמר לגלובס פרופ' יניב גרינשטין מאוניברסיטת רייכמן כי ממשלות ואיגודי עובדים המייצגים נשים רואים בשקיפות כלי שתורם לשוויון שכר, ולעומת המתנגדים טוענים שחשיפת הפערים ברמת החברה אינה מועילה לשוויון השכר, ועם זאת היא מגדילים הוצאות ניהוליות ומפירה את פרטיות העובדים. מחקר שנעשה בדנמרק נותן סיבה לאופטימיות: הוא הראה שהחקיקה לגילוי סטטיסטיקת שכר בחברה על פי מגדר שכר הביא לצמצום הפערים.

"אני חושבת שהשינוי יקרה", אומרת פרופ’ שרון רבין-מרגליות, חוקרת מובילה בתחום משפט העבודה בישראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת רייכמן. "הייתה למעסיקים יותר משנה להתארגן, וכבר יש מעסיקים שבינתיים שינו משהו במדיניות השכר. עצם הצורך בדיווח הוא סוג של אכיפה פנימית".

פרופ' שרון רבין־מרגליות / צילום: גל חרמוני

היא מזכירה שגם ללחץ הציבורי בעקבות פרסום הדחות יש תפקיד. "מי היה מאמין שכתבה ב’ניו יורק טיימס’ ב-2017 תוביל למהפכה כמו Metoo? הנעלם הגדול יותר הוא מה יעשו עובדות שיגלו עם הדיווח שיש פערים. כדי להמשיך הלאה, הן צריכות לנקוט צעדים, לבקש מידע נוסף מהמעסיק. האם בהמשך תהיה הגשת תובענה ייצוגית? כרגע עוד קשה להעריך".

חשיפת פערי השכר: עיקרי החוק

מי נדרש לדווח?
חברות פרטיות שבהן 518 ויותר עובדות ועובדים וחברות ועמותות המחויבות ממילא בדיווח מכוח חוק
איך נדרשים לדווח?
באמצעות דוח פנימי שאינו מיועד לפרסום, המפרט את שכר העובדות והעובדים בחברה, ובאמצעות דוח באינטרנט או פלטפורמה ציבורית אחרת המציין רק את פער השכר באחוזים
מה אומרים לעובדים?
על החברה ליידע כל עובדת ועובדת מה הפער בין שכר הנשים והגברים בקבוצת העובדים שאליה הם משתייכים

עוד כתבות

קנצלר גרמניה אולף שולץ נואם בפסגת G7 / צילום: Associated Press, Martin Meissner

בלי החלטות מהותיות, צעדים חדשים נגד פוטין או פתרון למשבר המזון: פסגת G7 הסתיימה בקול ענות חלושה

פורום הכלכלות המובילות בעולם מתקשה לגבות מחיר כלכלי נוסף מרוסיה, ומסתפק בהבטחות "להמשיך ולעבוד" על סנקציות נוספות ● בינתיים, הוא גם מכשיר את ההשקעה בגז טבעי, למרות שהבטיח בעבר לעצור השקעות בדלקי מאובנים "בגלל הנסיבות החריגות ובאופן זמני"

מימין: דקל פרסי, ד''ר שירה ברזיס, חיים זילברשץ, גיא וולטש, ד''ר גיא נבון, נפתלי גיא, גיא ימין, עו''ד רז טפר, סא''ל מיל. זיוה שבתאי / צילום: נוי דקל

בוגרי מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל משיקים מועדון יזמות ועסקים

מועדון היזמות והעסקים של בוגרי מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ), מהיחידות המסווגות ביותר בצה"ל, הושק. בין החברים בו: מייסדי חברות הייטק, מנכ"לים ומשקיעים בקרנות הון סיכון ● וגם: עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עשוי לחזור בקרוב לתפקיד ציבורי ● אירועים ומינויים

מליאת הכנסת / צילום: יוסי זמיר

שיא שלא היה כמותו: חברי הכנסת דאגו לעצמם להגדלה נוספת של מימון המפלגות

המימון צפוי לגדול בבחירות הקרובות בכ־20%, שהם כ־30־35 מיליון שקל לכל המפלגות יחד ● כל מפלגה מתוקצבת הדרגתית לפי המדד, ובהתאם לתוצאות הבחירות

איסטנבול / צילום: Shutterstock

אזהרת המסע לאיסטנבול חוזרת לדרגה 3. ההזמנות לאנטליה מזנקות

האגף ללוחמה בטרור במל"ל החליט להחזיר את רמת אזהרת המסע לאיסטנבול בחזרה לרמה 3 (איום בינוני) ● ההמלצות לנוסעים לטורקיה הן להימנע מפרסום פרטי הנסיעה ברשתות חברתיות, לשמור על ערנות ולא להחצין סממנים ישראליים ● אורן כהן מגורי, סמנכ"ל השטיח המעופף: "המוקד שלנו מוצף בפניות של ישראלים שביטלו חופשתם כשאזהרת המסע הייתה תקפה וכעת הם מבקשים להחזיר את הזמנתם"

עדיקה. בדרך להפוך לחברה פרטית / צילום: ערן סלם יח''צ

המניה צנחה, עשרות מיליונים נמחקו ורגע לפני שהכסף נגמר: עדיקה מגיעה לסוף דרכה העצמאית

כארבע שנים לאחר שהונפקה כהבטחת אופנה מקוונת, במהלכן רשמה הפסד של עשרות מיליוני שקלים והמניה קרסה ב-85%, מגיעה עדיקה לסוף דרכה העצמאית ● בחברה מעריכים מעריכה כי בהעדר גיוס הון משמעותי בתקופה הקרובה היא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה

אמיל וינשל (מימין) וניצן צעיר־הרים, מייסדי ווישור / צילום: איל יצהר

מסתמן: ווישור והנאמן באיילון הגיעו להסכמות הכוללות הפחתה קלה במחיר העסקה

יום לפני המועד האחרון להשלמת העסקה בה תרכוש ווישור 67% מאיילון, הגיעו הצדדים להבנות סביב הנושאים האחרונים שעוד נותרו לסגור ● איילון קיבלה השבוע את האישור האחרון לקיפול שכבה וכך גם המגבלות הרגולטוריות הוסרו

הנפקת פלייטיקה בנאסד''ק, ינואר 2021 / צילום: יח''צ

דיווח רשמי על עסקת פלייטיקה; המניה מאבדת גובה בוול סטריט

אחד הגופים מהתאגיד הסיני ששולט בחברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה פרסם דיווח ב-SEC שלפיו ימכור 25.7% ממניותיה ב-2.2 מיליארד דולר ● מניות חברת הגיימינג הישראלית ימשיכו להיסחר בוול סטריט

דב בהרב / צילום: חברת החשמל

מנהלת רשות החברות לדב בהרב: לא תוכל לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית

דוח הבודק בנוגע למינויים בחברת חשמל יופץ בקרוב למעורבים ● כפי שנחשף בגלובס, הדוח הודף טענות שהעלה היו"ר הפורש בנוגע להליך מינוי המנכ"ל ● בצעד חריג הודיעה מיכל רוזנבוים לבהרב כי הרשות לא תתמוך בו יותר לתפקיד דירקטור בחברות ממשלתיות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

החברה הישראלית שעוזרת לספוטיפיי לשמר עובדים גייסה 90 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ הישראלית גלואט, שפיתחה מערכת לניוד והשמה של עובדים בתוך הארגון, הודיעה על גיוס 90 מיליון דולר בסיבוב רביעי (D) בהובלת קרן ההשקעות של סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור ● בין לקוחות החברה: שניידר, גולדמן זאקס וספוטיפיי

אימון של חיילי נאט''ו במקדוניה, בחודש שעבר / צילום: Associated Press, Boris Grdanoski

השינוי הגדול ביותר מאז המלחמה הקרה: נאט"ו תציב 300 אלף חיילים להגנת מזרח אירופה

בכך יכפיל הארגון את מספר חייליו במזרח אירופה ובמדינות הבלטיות פי 7.5 ממספרם כיום ● זאת בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ולהתגברות האיומים כלפי המדינות הבלטיות ופולין

ירידות בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסה בת"א; ג'נסל צונחת ב-7%, ישראייר ב-3.6%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.8% ות"א 90 נסוג בכ-0.9% ● המניות הדואליות מעיקות על השוק ● ירידות באירופה, יציבות בחוזים ● הדולר מתחזק, נפט בירידה קלה

סצנה מתוך קמפיין מודיבודי / צילום: צילום מסך

מה אפשר ללמוד מהקמפיין לתחתוני מחזור שהסעיר את צופי הטלוויזיה

בשבוע שבו בית המשפט בארה"ב שינה את הפסיקה בנוגע להפלות, בישראל הושק קמפיין שמסמן עוד צעד בשחרור הנשי, ומציג לראשונה דם בזמן מחזור ● איך השתנה הייצוג של נשים בקמפיינים, עד כמה מותגי המיינסטרים הם גם חלק מהמהפכה, ומתי מה שנתפס כעת כפרובוקציה יהפוך לחלק מהתרבות הפופולרית

ד''ר דייבי דישטניק, לירון עזריאלנט, יורם סירקיס / צילום: כדיה לוי

כיצד לנהל את תיק ההשקעות בימים סוערים?

השווקים הגלובליים רועדים, הריביות בעולם עולות והפיקדונות הסולידיים עושים קאמבק ● למה עדיף לעקוב אחרי מדדים ולא אחרי מניות ספציפיות, האם זה זמן טוב להשקיע בסטארטאפים או שאולי בכלל כדאי לפנות לתחום הנדל"ן?

פיתוח חיסונים במעבדה של פייזר / צילום: Reuters, EyePress

חברות התרופות לא עומדות בקצב הווריאנטים: לאן נעלם החיסון נגד האומיקרון

במשך שנה וחצי חברות החיסונים מנסות לפתח חיסון ייעודי אפקטיבי ללא הצלחה ● מדוע הן מתקשות להשיק חיסונים רלוונטיים, איזה שוק בכלל מחכה לחיסונים האלה והאם הפרסום הצפוי של הנחיות מינהל המזון והתרופות האמריקאי לגבי הפיתוח שלהם יוציא את החברות מהקיפאון

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את השינוי במדד תשומות הבנייה. כך זה ייראה

אחרי ארבעה דיונים הושגו הסכמות סביב תיקון חוק המכר, שכוללות אימוץ של ההצמדה לרכיב הבנייה במדד רק לאחר תקופת מעבר, ושיפור מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה לטובת הקבלנים • סעיף שכר הטרחה וסוגיית הרטרואקטיביות הושארו בחוץ • ההערכות: החקיקה תושלם מחר

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסות אירופה; דריכות לקראת פרסום נתוני מאקרו

בספרד פורסם היום (נתון ראשוני) כי קצב האינפלציה השנתי ביוני הגיע ל-10.2%, לעומת 8.7% במאי וצפי כלכלנים לרמה של 9% ● ה-GDP בארה"ב צפוי לרדת ב-1.5% ברבעון הראשון ורכיב האינפלציה (PCE) שבתוך הנתונים צפוי לרשום עלייה שנתית של 8.1%

יונדאי איוניק 6 / צילום: netcarshow.com

איוניק 6, גרסת הספורט-סדאן של איוניק 5 החשמלית נחשפה

יונדאי פירסמה תמונות רשמיות ראשונות של מכונית הספורט-סדאן החשמלית "איוניק 6" ● המכונית תתבסס על הפלטפורמה החשמלית המודולרית שמשמשת את הדגמים איוניק 5 וקיה EV6 ותצויד באותם מכלולים ● טרם פורסמו מפרטים ומחירים רשמיים

חממה לגידול קנאביס / אילוסטרציה: Shutterstock

הוגה מיזם קנאביס נושל מהפרויקט. מה קבע בית המשפט?

יזם פעל להקמת פרויקט לגידול קנאביס ברמת הגולן, שותפו, בעל הקרקע החקלאית ביקש להוציאו מהמיזם בטענה כי השניים לא חתמו על הסכם שותפות ולא הסדירו בכתב את חלוקת הזכויות ● בית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו מתחילת השיתוף ביניהם על חלוקה שווה

ניתוח באמצעות הרובוט של יומן אקסטנשנס

מועמדת להשתלטות: יומן אקסטנשנס משלימה התרסקות של 95% מההנפקה

חברת הרובוטיקה הרפואית דיווחה על הפסקת ההסכם עם המפיץ הבלעדי באירופה, על רקע צלילה חדה בהכנסות וזינוק בהפסדים ● בקופת החברה מזומנים בהיקף כ-90 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נחתך ב-3%, קוגנייט נפלה ב-29%

מדד S&P 500 נסוג 2% ומדד דאו ג'ונס נחלש 1.6%. ● נפט ברנט עלה 2.5% ● נעילה באירופה: מדד דאקס התקדם 0.3%, פוטסי 100 עלה 1% וקאק 40 התחזק 0.6% ● סרגון זינקה 20% לאחר ניסיון השתלטות על החברה