חברת התרופות אנלייבקס הודיעה לאחרונה כי היא מקפיאה את פעילותה בתחום הקורונה, כדי לשמור מזומנים למוצריה האחרים. מדובר בעיקר ב-46 מיליון דולר שאותם גייסה החברה בפברואר 2021, על רקע התלהבות השוק מטיפול שפיתחה לווירוס המסתורי ועליית המניה במאות אחוזים, גם בעקבות פרסום תוצאות ניסוי קליני ראשוני שקדם לגיוס. המיקוד בקורונה שינה דרמטית את המצב התזרימי של החברה ואת המודעות אליה מצד המשקיעים. הקורונה עשתה את שלה עבור אנלייבקס, וכעת היא הולכת.
אנלייבקס , בניהולו של שי נוביק, מפתחת מוצר שנועד למנוע פעילות יתר קטלנית של מערכת החיסון. היא נמצאת בניסויים במוצר זה בהתוויה בשם ספסיס, תגובה של מערכת החיסון בדרך כלל לזיהום חיידקי. ב-2020 נראה היה כי המוצר שלה יכול להיות רלוונטי לטיפול בקורונה, וכבר בפברואר 2020 החברה הודיעה כי היא מגדילה את כושר היצור שלה כדי להציע טיפול חירום לקורונה, וזאת למרות שטרם הראתה את יעילות המוצר בקורונה בניסויים קליניים. באוגוסט 2021 הודיעה החברה על אישור ממשרד הבריאות להתחיל ניסויים במוצר.
אולם בשלב זה שוק הטיפול בקורונה כבר החל להשתנות. החברות מרק ואחר כך פייזר הגיעו לשוק עם תרופות המונעות הידרדרות בשל המחלה. במקביל הגיע וירוס האומיקרון שיוצר תחלואה קלה יותר, לפחות במחוסנים. שוק החולים שמידרדרים למרות החיסון והתרופה הוא עדיין גדול, אך החברה הסבירה כי מדובר בחולים מאוד מורכבים, שיהיה קשה לעזור להם.
היו חולים שכן ניתן היה לטפל בהם באמצעות התרופה של אנלייבקס, משום שהיו בריאים יחסית לפני שהידרדרו בגלל קורונה - אבל כמעט כולם לא היו מחוסנים, וכפי שסירבו להתחסן, כך סירבו ברובם לקבל תרופה ניסיונית מחברת תרופות קטנה ללא מוצרים נוספים. זו בעיה לא רק של אנלייבקס, אלא של כל החברות בתחום.
אנלייבקס נסחרת כיום בת"א ובנאסד"ק לפי שווי של 242 מיליון שקל, אחרי ירידה של כ-85% במניה מהשיא שנרשם בפברואר 2021 (שלו קדמה כאמור עלייה של מאות אחוזים תוך מספר חודשים). החברה החליטה כעת לחזור למקד את מאמציה בשוק הספסיס, כאשר המזומנים בקופתה צפויים להספיק לה כעת עד אמצע 2024, דבר משמעותי מאוד בשוק שכרגע הוא כמעט סגור לגיוסים של חברות מהתחום הרפואי.
יורדות בזו אחר זו מעגלת הקורונה
אנלייבקס אינה היחידה. מעל עשר חברות תרופות ישראליות קפצו על עגלת הקורונה ב-2020. אצל רוב החברות הללו, עצם ההצהרה על פעילות בתחום הקורונה הקפיצה את מניותיהן, וקפיצה נוספת הגיעה אחרי ניסויים קליניים קטנים מאוד או טיפולי חמלה. חלק מן החברות, כמו אנלייבקס, ניצלו את העליות הזמניות לגיוס הון.
כעת, בהדרגה , הן יורדות בזו אחר זו מהעגלה. חברת כן פייט, למשל, שמניותיה נסחרות בת"א ובנאסד"ק, הודיעה על הפסקת הניסוי שערכה בקורונה, על רקע הצלחתה של חברת פייזר בפיתוח התרופה שלה.
אחרות, גם ללא הודעה רשמית, הפסיקו לדווח על פעילותן בתחום. כך למשל, חברת גלמד, הנסחרת בנאסד"ק, שבעבר הציגה את אחת התרופות שלה כרלוונטית לטיפול בקורונה, לא הזכירה את המילה קורונה בסיכום הדוחות השנתיים ל-2021.
גם קמהדע, שפיתחה קוקטייל נוגדנים המופקים ממחלימי קורונה, לא הזכירה את התקדמות הפיתוח בדוחותיה האחרונים. חברת תאי הגזע פלוריסטם עדיין מציגה את ההתוויה של הקורונה בטבלת המחקרים באתר שלה, אבל מדגישה יותר את פעילותה בתחום הפודטק.
יש גם אחרות. חברת רדהיל, ממשיכה לדווח על התקדמות המוצרים שלה בתחום, אך גם היא מציגה את המוצר כ"פונה למגוון התוויות וכרגע נמצא בניסוי שלב 2/3 לחולים מאושפזים עם קורונה".
NRX, שהמוצר שלה לחולי הקורונה הקשים ביותר כבר הוגש לאישור שיווק, מדגישה בהחלט את המוצר הזה, אבל שבה לשים זרקור גם על המוצר שלה לטיפול בדיכאון, שנדחק לשוליים בתקופת הקורונה. החברה נסחרת לפי שווי של 90 מיליון דולר, ירידה של 98% מהשיא.
חברת בונוס, שגלשה על תוצאות ניסוי בקורונה לתוך מדד תל אביב 90 ותל אביב 125 על חשבון חברת ג'נריישן קפיטל, הגישה את המוצר שלה לקורונה לאישור חירום של משרד הבריאות בינואר, ומאז לא דיווחה על התפתחויות בתחום, אלא דווקא על התאמה של המוצר לטיפול בסרטן. החברה נסחרת לפי שווי של 517 מיליון שקל, ירידה של 73% מהשיא שנרשם באוגוסט 2021, מיד לאחר הכניסה למדדים.
דווקא חברת ביונדווקס, שחיפשה מוצרים נוספים אחרי כישלון החיסון האוניברסלי שלה לשפעת, דיווחה בדצמבר על רכישת טכנולוגיה חדשה לטיפול בקורונה ממכון מקס פלנק, ונכון לעכשיו היא ממשיכה בפיתוח המוצר. השוק תגמל בתחילה את המהלך, והכפיל את מניית החברה, אך מאז היא הידרדרה שוב יחד עם כל השוק למחיר של טרום העסקה, המקנה לחברה שווי של 25 מיליון דולר.
