גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נחיל של מטוסים פרטיים ודיונים שלא התרחשו מאז המלחמה הקרה: למה אף אחד לא מתעניין השנה בכנס דאבוס?

ועידת "הפורום הכלכלי העולמי" בעיירת הסקי דאבוס בשוויץ תיפתח בשבוע הבא ● בעוד שחלק מהדברים החשובים קורים בחדרים הצדדים ו"בשיחות המסדרון", באולמות ידונו בהתאוששות מהקורונה, שינויי האקלים, "קפיטליזם של בעלי עניין" וגם ב"הסכמי אברהם" ● הנשיא הרצוג יגיע וינאם, מנהיגי עולם רבים אחרים, ובהם נשיא צרפת, רה"מ בריטניה ונשיא ארה"ב, יישארו בבית

דאבוס, השבוע. הפעם ללא שלג / צילום: Reuters, ARND WIEGMANN
דאבוס, השבוע. הפעם ללא שלג / צילום: Reuters, ARND WIEGMANN

יותר מ־2,000 מנהיגים, אנשי עסקים, נציגי ממשלות מרחבי העולם וגם כמה נציגי ארגונים לא־ממשלתיים וסלבריטאים יגיעו בסוף השבוע הקרוב לעיירה השוויצרית דאבוס, לכינוס הממשי הראשון של "הפורום הכלכלי העולמי" (WEF) מאז פרוץ מגפת הקורונה. בעבור רובם, הנוכחות בוועידה היא כמעט קבועה, אך הם ייאלצו להחליף השנה את המעילים הכבדים והמגפיים האטומות לשלג בנעליים קלות, משום שזו הפעם הראשונה ב־51 שנות קיום הוועידה - הנחשבת למפגש האליטות השנתי של הכלכלה העולמית - שהיא מתקיימת באביב, ולא בחורף.

מספר המשתתפים השנה קטן בשליש מהנוכחות הרגילה בוועידת דאבוס, המתקיימת בדרך כלל בינואר. אך תזמון הוועידה השנה נראה קריטי מתמיד: ההשלכות של המלחמה באוקראינה על הכלכלה האירופית והעולמית; ההשפעות של יוקר המחייה המטפס במערב יחד עם מיתון מאיים וסטגפלציה הנשקפת באופק; שורת הזעזועים הגיאו־פוליטיים ששמים במרכז תשומת הלב נגידי בנקים מרכזיים וממשלות ברחבי העולם, לצד הירידות בבורסות בשבועות האחרונים - כולם מסמלים שינוי־כיוון אפשרי וקרוב בעבור כלכלות מרכזיות בעולם ובעבור המגזר העסקי.

בהתאם לכך, כותרת הוועידה השנה היא "ההיסטוריה בנקודת־מפנה: מדיניות ממשלתית ואסטרטגיות עסקיות".

הפורום מחרים את רוסיה ונציגיה

אם בוועידות הקודמות עמדו המלחמה בשינויי האקלים ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ולאירופה במרכז הדיונים, הפעם מדובר במלחמה של ממש, הראשונה על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, שמאיימת להסלים לעימות רחב יותר בין רוסיה לנאט"ו וכבר שינתה את המציאות באיחוד האירופי.

מארגני הוועידה, הכלכלן הגרמני קלאוס שוואב ו"הפורום הכלכלי העולמי", שהפך לארגון בינלאומי רב־פעילות, בחרו באופן ברור צד בעימות בין רוסיה לאוקראינה. כבר במרץ, אחרי פרוץ הקרבות, הם הודיעו כי השנה לא ישתתפו בוועידה נציגים רוסים כלשהם - לא מהמגזר העסקי ולא מהממשלה. בכירים רוסים, כולל חברות שפעלו עד כה בשיתוף פעולה עם הפורום הכלכלי העולמי ושילמו כ־600 אלף דולר תמורת הזכות לקבל כמה כרטיסים לאירוע העולמי הפכו ל"פרסונה נון גרטה" בדאבוס השנה.

זו תהיה הפעם הראשונה מאז המלחמה הקרה שדבר כזה קורה. רק בוועידה הקודמת, שהתקיימה באופן מקוון בינואר 2021, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נשא נאום כבוד בפני משתתפי הוועידה, שבו השתלח ב"מודל המערבי הליברלי" וצייר תחזית קודרת לעולם. השנה יהיה זה נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, שינאם בפני משתתפי הוועידה בפתח הדיונים ביום שני הקרוב מבניין הממשלה בקייב, שהפך לסמל להתנגדות האוקראינית.
זלנסקי צפוי לקרוא למשתתפים לסייע לאוקראינה פיננסית וכלכלית, בעוד מסתמן כי המלחמה עשויה להימשך עוד זמן רב.

הנשיא זלנסקי. ינאם  בשידור חי מקייב / צילום: Associated Press

מי שצפויים לייצג את אוקראינה פיזית בדאבוס יהיו וולודימיר קליצ'קו, מתאגרף לשעבר, שהפך לראש העיר קייב וניהל את התמודדותה עם ההתקפות הרוסיות, ואחיו ויטלי. המשלחת האוקראינית לדאבוס תהיה המשלחת הגדולה ביותר שעזבה את המדינה מאז תחילת המלחמה, לפי דיווח ב"אי־פי".

"אני בטוח שזו הייתה ההחלטה הנכונה", אמר נשיא הפורום הכלכלי העולמי, הנורבגי בורגה ברנדה, בנוגע להחרמת רוסיה. "אנחנו מקווים שרוסיה תצעד בנתיב שונה בעתיד, ובשנים הקרובות תכבד את אמנת האו"ם ואת ההתחייבויות הבינלאומיות שלה".

ג'ונסון, מקרון וביידן לא באים

גם מבחינת מנהיגים בינלאומיים אחרים, הוועידה השנה תתאפיין בנוכחות דלה יותר בהשוואה לעבר. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, יהיה בין המנהיגים הבכירים היחידים מהשורה הראשונה שיגיע לדאבוס. נשיא צרפת עמנואל מקרון, שהדיר את עצמו מהפורום כבר בימי מחאת האפודים הזוהרים, אינו מעוניין עדיין להיראות מתחכך עם האליטה בדאבוס, בזמן שסוגיות של יוקר מחייה מאיימות לפגוע בתמיכה במפלגתו בבחירות שיתקיימו בחודש הבא.

 

כך גם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שמתמודד עם אינפלציית־שיא בממלכה המאוחדת. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא יגיע, וארה"ב תיוצג על ידי שליח הממשל לנושא האקלים, ג'ון קרי. לעומת זאת, מזכ"ל נאט"ו יינס סטולנטברג ישתתף בוועידה, כמו גם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון־דר־ליין.

הנשיא הרצוג צפוי לבקר בדאבוס

ברשימת המשתתפים הבכירים שפירסם הפורום הכלכלי העולמי נמצא גם שמו של נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שצפוי לנאום בפני המשתתפים ביום רביעי.
פאנל מיוחד יוקדש בוועידה לעתיד "הסכמי אברהם" בין ישראל למדינות מהמפרץ. מהמגזר העסקי יגיעו לכינוס שורת בכירים ישראלים, שרובם כבר השתתפו בו בעבר, כמו יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג'־יחיא, והיזם יוסי ורדי . גם המדען הראשי, ד"ר עמירם אפבלבאום, דורית דור מ"צ'קפוינט" ועינת גז מ"פאפאיה גלובל", ישתתפו בפאנלים ובדיונים שיתקיימו בארבעת ימי הוועידה.

תוכנית הוועידה מתווה כמה נושאים מרכזיים: "התאוששות ממגפת הקורונה", "התמודדות עם שינויי האקלים", "עתיד עולם העבודה", "שימוש בטכנולוגיות חדשות" ו"האצת קפיטליזם של בעלי עניין". הנושא האחרון קרוב במיוחד לסדר היום של הפורום הכלכלי העולמי בשנים האחרונות, והוא כולל התחשבות בציבור, בסביבה ובגורמים נוספים מלבד בעלי המניות. גופי השקעות ענקיים הביעו תמיכה בקידום הנושא, אך מבקרי הגישה אומרים כי דאבוס היא למעשה במה, שעליה ניתנת להם האפשרות להעמיד פנים, מבלי לעסוק בחלק מהבעיות המרכזיות של הקפיטליזם העכשווי.

סוגיות כמו זכויות עובדים בתאגידי ענק ובכלכלת השירותים, מניעת תחרות על ידי התנהגות עסקית בריונית, לוביזם מוצלח מול גופי ממשל, מקלטי מס ואי־שוויון חברתי ההולך וגובר במדינות מפתח אינם עומדים במרכז הדיונים. גם לא ההשפעה של מערכת הבריאות הפרטית בארה"ב, הפרטות באופן כללי, חיסול עסקים משפחתיים על ידי תאגידים בינלאומיים או הכוח ההולך וגובר של תאגידים בשימוש במידע אישי.

במקום זאת, המפגש משמש בין היתר להזדמנויות למאות נציגי התקשורת להיפגש באופן אינטימי עם אנשי מפתח, באירועים צדדיים, שאליהם יש לקבל הזמנה אישית בלבד. למרות ניסיונות להגביר את ייצוג הנשים בוועידה, שבעבר נחשבה למעוז גברי לבן, בפסגה הקודמת נרשם שיעור של 24% משתתפות בלבד. היעד של הפורום הכלכלי העולמי הוא להגיע ל־30% עד שנת 2030.

הוועידה חוזרת לעסוק בגיאו־פוליטיקה

שוואב, שעדיין מעורב בניהול הוועידה, הבהיר כי בראש ובראשונה היא תעסוק במציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה באוקראינה. "זו הפסגה הראשונה שתביא יחד מנהיגים גלובליים במצב החדש שנוצר, המאופיין על ידי עולם רב־קוטבי כתוצאה מהמלחמה וממגפת הקורונה", אמר השבוע. בכך חוזרת הוועידה לעסוק בעיקר בנושאים גיאו־פוליטיים כפי שנעשה לפני כ־50 שנה. ב־1974 החלו להגיע אליה הפוליטיקאים הראשונים; היא הייתה הבמה ליחסים המתהדקים בין רוסיה למערב אחרי נפילת מסך הברזל; ב־1988 חתמו יוון וטורקיה על הצהרה נגד מלחמה ביניהן בוועידה, והיא הייתה גם המקום הראשון שבו הופיעו ראש ממשלת דרום־אפריקה לשעבר פרדריק דה־קלרק

ונלסון מנדלה על במה אחת.הוועידה השנה תמשיך גם לעסוק בנושא המאבק בשינויי האקלים, שהפך בשנים האחרונות לתחום המרכז מאות מיליארדי אירו מצד ממשלות ומשקיעים פרטיים. גם בנושא זה, יש מי שמבקרים את רדידות העיסוק של הוועידה בתחום. אם לפני כשנתיים וחצי הוכרזה יוזמה מצד משתתפי הוועידה (כולל נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ שהשתתף בה) לנטיעת טריליון עצים במטרה להפחית את כמות הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה, בוועידה השנה יוזמה זו כלל אינה מוזכרת. נציגי חברות דלקי מאובנים, יצרניות אנרגיה אטומית ונציגים ממדינות מפיקות נפט ידונו בין היתר בעתיד שוק האנרגיה הגלובלי לאור החרם המתהווה על מקורות אנרגיה רוסיים.

גרטה טונברג כבר לא מגיעה לדאבוס, מאות מטוסים פרטיים עדיין כן

לפני יותר משלוש שנים עשתה נערה שבדית את דרכה ברכבות דרך אירופה לעבר דאבוס. היא ישנה בחוץ על השלג, באוהל דק, כדי להמחיש לאליטה הכלכלית והפוליטית המתכנסת בה את החשיבות של המאבק בשינויי האקלים, ולייצג את הדור הצעיר שרואה בבעיה את האיום הגדול ביותר על האנושות. מאז, הפכה גרטה טונברג לסמל לתנועה עולמית שקיבלה ביטוי פוליטי רב, עם "גרין ניו דיל" שהוכרז בארה"ב ובאירופה, והפיכת צמצום פליטות הפחמן של האנושות לרוח התקופה.

אבל טונברג, שהייתה אורחת הכבוד בוועידת דאבוס הפיזית האחרונה שהתקיימה בינואר 2020, לפני מגפת הקורונה, לא תשתתף הפעם בוועידה. היא הביעה ביקורת נוקבת על חוסר הרלוונטיות של הדיונים של מדינות וגופים עסקיים על הנושא, והאשימה אותם ב"בזבוז זמן".

מי שימשיכו להגיע, כבכל שנה, הם אלפי אנשי העסקים והפוליטיקאים שזורמים בשטיח מעופף של מטוסים פרטיים, של גיחות מסוקים, של לימוזינות עם נהגים ושל פליטות פחמן דו־חמצני בהיקף עצום. אם בשנה שעברה, כאשר הוועידה התקיימה באופן וירטואלי, התגאו המארגנים בכך שהדבר מונע את הזיהום הכרוך במפגש השנתי, הרי שהשנה - כשהיא מתקיימת באופן פיזי - הנושא נדחק לשוליים.

אוסרים על קיום הפגנות

לפי הערכות כלי התקשורת בשווייץ, מאות מטוסים פרטיים יגיעו בימים הקרובים לשדות התעופה של ציריך, סנט-גאלן-אלטנריין ודיבנדורף, ביחד עם שדה התעופה הקרוב קלוטן. עסקי הטיסות הפרטיות למעשה שיגשגו במהלך מגפת הקורונה, וגם כעת - על רקע מחסור בטיסות סדירות לשווייץ - המשתתפים בכינוס בדאבוס צפויים לנהור למדינה במטוסים פרטיים.

ונסה נאקאטה, פעילת אקלים מוכרת מאוגנדה, כן תגיע לדאבוס, אבל לא מטעם הוועידה אלא כדי להשתתף בהפגנה ביום האחרון של הכינוס. אחד הסודות שאיפשרו את קיומו של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס במהלך עשרות השנים האחרונות היא העובדה שהרשויות בשווייץ מונעות למעשה הפרעה והפגנות נגד הכנסים. הבידוד של העיירה מאפשר התכנסות מוגנת יחסית, ללא ההמונים המאיימים בערים גדולות. עם זאת, הן אישרו הפגנה בעד האקלים ביום האחרון של הוועידה, שבה ישתתפו נאקאטה ופעילים אחרים.

החייאה לעסקים המקומיים: מחירי השיא למלונות חזרו לדאבוס

מלבד הפורום הכלכלי העולמי, שמארגן את ועידת דאבוס, מי שעוד מרוצים מאוד מהעובדה כי הוועידה שבה להתקיים באופן ממשי הם בעלי העסקים בעיירה השוויצרית. במשך חמישה עשורים רצופים הם נהנו מזרם קבוע של פוליטיקאים, אנשי עסקים וסלבריטאים, מאז שגרמני צעיר ודי אנונימי באותם ימים בשם קלאוס שוואב השיק בעיירה ב־1971 פורום שנועד ללמד אירופאים דרכי ניהול אמריקאיות, ועד לימים אלה בהם הפורום הכלכלי העולמי הפך לקרן רבת־מיליונים המסייעת לנווט את הכלכלה הגלובלית. זאת למעט חריגה אחת ב־2002 - בהפגנת סולידריות עם ארה"ב אחרי מתקפת הטרור של ה־9/11, התקיימה הוועידה בניו יורק.

ד''ר קלאוס שוואב, מייסד ויו''ר הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, לפני שנתיים / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

כעת, מחירי המלונות בעיירה שוב קופצים בשבוע הקרוב - מהמחירים הרגילים (שבמאי, בין עונת הסקי לעונת טיולי הקיץ הם נמוכים במיוחד), למחירים האסטרונומיים השמורים למי שרוצים עדיין להתחכך במקבלי ההחלטות ובמובילי המגזר העסקי, לראות ולהיראות. חדרים מושכרים כעת ב־1,000 אירו ללילה (מלון צנטרום האוס לא רחוק מהמרכז) או ב־7,000 אירו ללילה (וילה של אותו המלון). דירת סטודיו של 32 מ"ר מושכרת באתר בוקינג.קום ב־2,500 אירו ללילה, עם הבטחה שהיא קרובה מרחק שבע דקות הליכה בלבד למרכז הקונגרסים בו יתקיימו דיוני הכינוס.

70 מיליון דולר בשבוע אחד

בימים הקרובים, העסקים בדאבוס, שחלק מהם דיווחו בעבר כי 25% מהמחזור השנתי שלהם נרשמים בשבוע אחד בינואר, ייקחו חלק בהשקות, במסיבות אקסקלוסיביות של גופי השקעות ומוסדות פיננסיים, באירועי חסות של בנקים וחברות. אלפי בקבוקי שמפניה ימשיכו להיפתח מדי יום במלונות ובמסעדות, כפי שקורה בכל שנה, למרות שמזג האוויר צפוי להיות חמים ורחוק מהקור הצורב של ינואר. מחקר שנעשה ב־2017 מצא כי הוועידה מניבה לעסקים המקומיים כ־60 מיליון דולר בשבוע אחד בלבד.

"התושבים המקומיים שמחים מאוד שהוועידה שבה להתקיים", אמר מנהל תחום התיירות המקומי ל"רויטרס". המסעדות המקומיות והמלונות, כמו גם מרכזי כינוסים בכל העולם, סבלו בשנתיים של מגפת הקורונה מירידה קשה בעסקים. בדרך להתאוששות הכלכלה העולמית, שהיא אחת ממטרות הכינוס, משתתפי הוועידה צפויים להחיות לפני הכול את העסקים המקומיים בדאבוס.

עוד כתבות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036