ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: רפי קוץ
הרפורמה שתגדיל את כוחו של הציבור להחליט כמה הוא רוצה לשלם לקרנות הפנסיה וקופות הגמל יוצאת לדרך. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה היום (ד') את טיוטת חוזר לניהול מסלולי השקעה שנועד להסדיר את מסלולי ההשקעה במוצרי חיסכון ארוך טווח.
על פי המסמך שפרסמה הרשות, היא תחייב את הגופים המוסדיים להציע לחוסכים מסלול השקעה פאסיבי שאינו כולל הוצאות ישירות, בדמי ניהול מוזלים. ההוצאות הישירות הן סכומי כסף שמשלמים הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים, כדי שאלו ישקיעו כספים היכן שהגופים הישראליים אינם יכולים להשקיע, וזאת במטרה להביא לתשואה עודפת, כאשר סכומים אלו נגבים מהחוסכים בנוסף לדמי הניהול 'הרגילים' ומכאן השם לא זכו - 'דמי ניהול כפולים'.
בשנת 2014 קבעה לראשונה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון תקרה לאותן הוצאות ישירות (לפחות ביחס לחלקן). שיעור זה נקבע על 0.25% מסך נכסי המשקיע המוסדי במועד הקבוע בתקנה. מגבלת ההוצאות נקבעה להוצאות הנובעות מהשקעות בקרנות השקעה פרטיות, מנהלי תיקים חיצוניים, קרנות נאמנות, תעודות סל וכן השקעות בנכסים בלתי סחירים לרבות מתן אשראי ומשכנתאות.
על פי הרשות, כתוצאה מהמהלך תתאפשר גביית דמי ניהול דיפרנציאליים בין מסלולי ההשקעה, כך שחוסכים שירצו בכך יוכלו לבחור במסלולים פאסיביים בהם הוצאות ניהול ההשקעות נמוכות יותר והגופים המוסדיים אף יהיו חייבים להציע מסלול השקעות סחיר ללא עמלות הוצאות ישירות בשל ניהול חיצוני (למעט עמלות קנייה ומכירה בדומה למצב בקרנות הנאמנות).
חידוש נוסף הנוגע לדמי הניהול מתן אפשרות לגוף המוסדי להציע מסלול השקעה בדמי ניהול מבוססי ביצועים - מודל הצפוי להגביר את סנכרון האינטרסים בין החוסכים לבין הגוף המוסדי, ולהגביר את תמריץ הגופים להשגת תשואה מותאמת סיכון מקסימלית. במסלול זה, יגבו דמי הניהול המבוססים על ביצועי ההשקעות, כאשר אלו ייגבו רק בתקופות בהן מושגת תשואה חיובית. כמו כן, כלל ההוצאות הישירות מובנות בתוך מנגנון דמי הניהול והן מושתות על הגוף המוסדי. צעד זה מומלץ על ידי ה-OECD והן על ידי ועדת הוצאות ישירות להגברת התחרות בניהול ההשקעות.
המוסדיים הגדילו את ההוצאות הישירות
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בהקצאת הנכסים של משקיעים מוסדיים ישראלים. שינוי זה בא לידי ביטוי בהקצאת הון לשווקים בחו"ל ובחיפוש אחר חלופות השקעה, כגון קרנות השקעה פרטיות.
מבדיקה שערך גלובס, באמצעות HA Global מהיועצים האסטרטגיים המובילים בארץ לקרנות השקעה וגופים מוסדיים, עולה כי מרבית הגופים המוסדיים הגדילו את היקפי השקעותיהם בקרנות ההשקעה הפרטיות ושיעור ההוצאות הישירות שלהם גדל. חלקם קרובים מאוד למגבלת התקרה של 0.25%.
הבדיקה נערכה על המסלולים המייצגים המובילים (השתלמות מסלול כללי ופנסיות חדשות מסלול עד 50). קרנות הפנסיה החדשות, הרכיב העיקרי באפיק הפנסיוני, גדלו ב־2021 בשיעור של 24% לעומת שנת 2020 ומנהלות כיום כ־577 מיליארד שקל מחסכונות הציבור. כ-130 מיליארד שקל מנוהלים במסלול החוסכים בגילאי עד 50 על ידי 7 גופים (נכון לדצמבר 2021, שני גופים חדשים, מור ואינפיניטי, הצטרפו בחודש שעבר).
הנתונים מראים כי שיעור סך ההוצאות הישירות גדל משמעותית בהשוואה ל-2020 בקרב מרבית הגופים. בכלל ובהראל שיעור סך ההוצאות הרלוונטי עמד אשתקד על 0.22% ואילו במנורה מבטחים על 0.21%, כשמנגד במגדל השיעור עמד על 0.14% בלבד.
עפ"י ניתוח שערך HA Global , גם בתחום קרנות ההשתלמות מרבית הגופים הגדילו חשיפה במהלך שנת 2021 לקרנות השקעה בינלאומיות ושיעור ההוצאות הישירות שלהם גדל, חלקם אף הגיעו כמעט למגבלת תקרת ה-0.25%. זאת ברשות מנורה מבטחים (0.23%) ומור (0.22%). עוד עפ"י הממצאים, ניתן להסיק כי שיעור סך ההוצאות הישירות הינו משמעותי יותר בקרב חברות הביטוח מאשר בתי ההשקעות, יחד עם זאת ניתן לראות כי שיעור סך ההוצאות הישירות גדל משמעותית בהשוואה ל-2020 בקרב כל הגופים (מלבד ילין לפידות).
"ב-2021 היה גידול בכל הרכיבים בתעשייה, במיוחד בתיקים צעירים שבונים עצמם ומקבלים מיליארדים של שקלים", אומרת עו"ד ענבר שטיינר, שותפה מנהלת ב-HA GLOBAL. "מור הוא הגוף שצמח הכי הרבה בהיקף הנכסים אז ברור שהם יהיו קרובים למגבלה, אבל יכול להיות שהם יתאזנו בשנים הבאות. צריך לזכור שגם בחברות הביטוח שקרובות למגבלה יש צוות השקעות של עשרות אם לא מאות אנשים שבוחנים כל השקעה ובניגוד למסקנות ועדת יפה רואים באופן ודאי שהתשואות ברכיב הזה עודפות בתיק על ההשקעות בעולם הסחיר. חשוב להבין גם שגם אם גוף אחד עומד על 0.18% והשני 0.22%, יכול להיות שדמי הניהול של הגוף שקרוב יותר למגבלה הם מהתחרותיים בשוק, כך שפעמים רבות יש הצדקה להיות מעבר ל-0.25% בהוצאות הישירות כי סך העלות לעמית מאוזנת ולבטח אם החלק הזה בתיק משיא תשואה עודפת".
איך ייראו המסלולים החדשים שיאפשרו יותר השקעות בנכסים לא סחירים?
שטיינר: "אנחנו חושבים שסביר להניח שיהיה גידול בחשיפה לקרנות ההשקעה הפרטיות גם במסלולים האלה, במיוחד במסלולים שהצטרפות אליהם נעשית מתוך בחירה והם מוטי נכסים לא סחירים שאמורים להשיא את התשואה העודפת יותר מעבר למסלולים הכלליים או מסלולי הפנסיונרים. אנו מאמינים שבמסלולים הללו יהיה גידול, בוודאי באלוקציה להשקעות לא סחירות, ובמיוחד לקרנות השקעה פרטיות. מה שבטוח הוא שהמהלך יעלה את החשיבות לבחירת מנהל הקרן הנכון".
כמה תשואה עודפת צריכים להביא כדי שדמי הניהול לא ישחקו אותה?
שטיינר: "גם היום ההשקעות הלא סחירות מצדיקות את סך ההוצאות הישירות. ברוב המסלולים, בטח בגופים הגדולים, גם אם יעברו את רף ה-0.25%, ושוב אנחנו לא מאמינים שהגופים יגזימו כי בסוף יש תחרות בשוק ,וגם אם יגיעו ל-0.35% ואף יותר בתיקים הגדולים זה בהחלט מצדיק את עצמו ורואים את זה בתשואה שהם משיאים ברכיב הלא סחיר, כמעט בכל הגופים. גם מבחינת המוצרים שמגיעים לארץ, מוצרי התשואה העודפת, התחרות שלהם בתוך השווקים האלו גדלה. כמות הקרנות הפרטיות שמגיעות לשוק הישראלי גדולה והגיע לשיאה בשנה האחרונה. זרם הקרנות הפרטיות הרבה יותר גבוה מכל תקופה אחרת שראינו בהיסטוריה ולכן באופן טבעי יש מוצרים שמגיעים לארץ ומוצעים לשוק המוסדי והם הרבה יותר טובים ומשוכללים מבעבר".
בילין לפידות, אשר בוחרים שלא לנצל כמעט את האפשרות שמתיר הרגולטור, אמרו כי "השקעה בקרנות השקעה נעשית בילין לפידות במשורה לאחר בחינה קפדנית ויסודית של תנאי ההשקעה והערך המוסף של השקעה בקרן אל מול האלטרנטיבות. בילין לפידות סבורים שיש לבחון השקעות בקרנות שאינן סחירות בעיקר בתחומים הדורשים מומחיות מיוחדת ושצפויים (בהערכה) להניב תשואה עודפת המפצה על העדר הנזילות של מכשירים אלו. יש לזכור, כי טווחי ההשקעה בקרנות אלו הנם ארוכים (כ-10 שנים) ולכן יש להיתן משקל מסויים גם לעניין זה. בתקופה האחרונה אנו עדים להשקעות של חלק מהגופים שנעשו בשוק הישראלי ושלא עמדו בקריטריונים אלו".
ברקת: היעד להחלת הרפורמה - תחילת 2023
מלבד השינויים הנוגעים לדמי הניהול, הרפורמה כוללת גם עדכון מסלול ברירת מחדל תלוי גיל. כך, ישונה המודל החכ"מ (הצ'ליאני) לפיו החוסכים מחולקים לשלוש קבוצות גיל - עד 50, בין 50 ל-60 ומ-60 ומעלה. מודל זה ישונה למסלול לפי יעדי פרישה כך שלא יפגע בחוסכים עקב מעבר בין מדרגות. זאת מאחר שלקראת פרישה ישנו סיכון במעבר אוטומטי לתיק סולידי במהלך ירידות בשווקים, המביאה לקיבוע הפסדים ועלולה לפגוע בחוסך. במטרה למתן את תופעה זו, מסלול ברירת המחדל יכלול מסלולים המותאמים ליעד הפרישה לפי שנים. במצב זה ניתן יהיה לנהל את הסיכונים בצורה מותאמת לשנת הפרישה.
צעד נוסף הנוגע לתנודות בשוק ההון הוא הגבלת תקופת ההשקעה במסלול השקעה כספי לתקופה של שנתיים בלבד, שלאחריו יועברו הכספים למסלול מותאם לגיל הפרישה, אלא אם יבקש העמית אחרת. צעד זה נועד כדי למנוע מצב בו חוסכים שהעבירו את חסכונותיהם למסלול כספי בתקופה של ירידות חדות בשוק ישכחו להעבירם בחזרה למסלולי השקעה בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ובכך יגרם להם אובדן תשואה פוטנציאלית בחיסכון הפנסיוני.
לצד זאת תתאפשר השקת מסלולי קיימות וסביבה. ברשות שוק ההון מסבירים כי פתיחת האפשרות להקמת מסלול קיימות בכלל המוצרים שינוהל בהתאם ליעדי פיתוח בר-קיימא שהוגדרו על ידי האו"ם (SDG), כאשר ברובד החיסכון השלישי (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה וכו') תתאפשר גם הקמת מסלול השקעה סביבתי המתמקד בהשקעות התורמות לסביבה ומפחיתות את הפגיעה הסביבתית, לרבות כתוצאה משינויי אקלים.
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אמר עם פרסום הטיוטה כי "אנחנו מפרסמים היום להתייחסות הציבור את השלב השני ברפורמה הנוגע במסלולי השקעה. הרשות תמשיך בקידום השלב השלישי של הרפורמה וצעדים משלימים נוספים כבר בחודשים הקרובים, כך שתכנס לתוקף במלואה כבר בתחילת השנה הבאה. הרפורמה המקיפה היא בשורה גדולה עבור הציבור, ותקדם את מערכת הפנסיה הישראלית בכמה רבדים שונים ובניהם הגברת השקיפות לציבור בצורה משמעותית, הרחבת אפשרויות הבחירה המתאימות לכל חוסך, שיכלול שוק החיסכון ארוך הטווח, ואף קידום מטרות פיתוח בר-קיימא במשק הישראלי. אנחנו מאמינים שהרפורמה בכללותה משפרת את מצבו של החוסך ותסייע לתחרות, לשקיפות, ולהשגת תשואות מיטביות עבור ציבור החוסכים בישראל".