גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בחיסכון יוצאת לדרך: אפשרות לביטול "דמי הניהול הכפולים"

רשות שוק ההון תשנה בנוסף את החלוקה לשלושה מסלולי תלויי גיל והם יוחלפו במסלולים לפי שנת הפרישה, מתוך מטרה למזער פגיעת מפולת בשוק ההון עבור מי שעומד לפני יציאה לגמלאות ● וגם: מי הגופים הקרובים ביותר לתקרת ההוצאות הישירות

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: רפי קוץ
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: רפי קוץ

הרפורמה שתגדיל את כוחו של הציבור להחליט כמה הוא רוצה לשלם לקרנות הפנסיה וקופות הגמל יוצאת לדרך. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה היום (ד') את טיוטת חוזר לניהול מסלולי השקעה שנועד להסדיר את מסלולי ההשקעה במוצרי חיסכון ארוך טווח.

על פי המסמך שפרסמה הרשות, היא תחייב את הגופים המוסדיים להציע לחוסכים מסלול השקעה פאסיבי שאינו כולל הוצאות ישירות, בדמי ניהול מוזלים. ההוצאות הישירות הן סכומי כסף שמשלמים הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים, כדי שאלו ישקיעו כספים היכן שהגופים הישראליים אינם יכולים להשקיע, וזאת במטרה להביא לתשואה עודפת, כאשר סכומים אלו נגבים מהחוסכים בנוסף לדמי הניהול 'הרגילים' ומכאן השם לא זכו - 'דמי ניהול כפולים'.

בשנת 2014 קבעה לראשונה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון תקרה לאותן הוצאות ישירות (לפחות ביחס לחלקן). שיעור זה נקבע על 0.25% מסך נכסי המשקיע המוסדי במועד הקבוע בתקנה. מגבלת ההוצאות נקבעה להוצאות הנובעות מהשקעות בקרנות השקעה פרטיות, מנהלי תיקים חיצוניים, קרנות נאמנות, תעודות סל וכן השקעות בנכסים בלתי סחירים לרבות מתן אשראי ומשכנתאות.

על פי הרשות, כתוצאה מהמהלך תתאפשר גביית דמי ניהול דיפרנציאליים בין מסלולי ההשקעה, כך שחוסכים שירצו בכך יוכלו לבחור במסלולים פאסיביים בהם הוצאות ניהול ההשקעות נמוכות יותר והגופים המוסדיים אף יהיו חייבים להציע מסלול השקעות סחיר ללא עמלות הוצאות ישירות בשל ניהול חיצוני (למעט עמלות קנייה ומכירה בדומה למצב בקרנות הנאמנות).

חידוש נוסף הנוגע לדמי הניהול מתן אפשרות לגוף המוסדי להציע מסלול השקעה בדמי ניהול מבוססי ביצועים - מודל הצפוי להגביר את סנכרון האינטרסים בין החוסכים לבין הגוף המוסדי, ולהגביר את תמריץ הגופים להשגת תשואה מותאמת סיכון מקסימלית. במסלול זה, יגבו דמי הניהול המבוססים על ביצועי ההשקעות, כאשר אלו ייגבו רק בתקופות בהן מושגת תשואה חיובית. כמו כן, כלל ההוצאות הישירות מובנות בתוך מנגנון דמי הניהול והן מושתות על הגוף המוסדי. צעד זה מומלץ על ידי ה-OECD והן על ידי ועדת הוצאות ישירות להגברת התחרות בניהול ההשקעות.

המוסדיים הגדילו את ההוצאות הישירות

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בהקצאת הנכסים של משקיעים מוסדיים ישראלים. שינוי זה בא לידי ביטוי בהקצאת הון לשווקים בחו"ל ובחיפוש אחר חלופות השקעה, כגון קרנות השקעה פרטיות.

מבדיקה שערך גלובס, באמצעות HA Global מהיועצים האסטרטגיים המובילים בארץ לקרנות השקעה וגופים מוסדיים, עולה כי מרבית הגופים המוסדיים הגדילו את היקפי השקעותיהם בקרנות ההשקעה הפרטיות ושיעור ההוצאות הישירות שלהם גדל. חלקם קרובים מאוד למגבלת התקרה של 0.25%.

הבדיקה נערכה על המסלולים המייצגים המובילים (השתלמות מסלול כללי ופנסיות חדשות מסלול עד 50). קרנות הפנסיה החדשות, הרכיב העיקרי באפיק הפנסיוני, גדלו ב־2021 בשיעור של 24% לעומת שנת 2020 ומנהלות כיום כ־577 מיליארד שקל מחסכונות הציבור. כ-130 מיליארד שקל מנוהלים במסלול החוסכים בגילאי עד 50 על ידי 7 גופים (נכון לדצמבר 2021, שני גופים חדשים, מור ואינפיניטי, הצטרפו בחודש שעבר).

הנתונים מראים כי שיעור סך ההוצאות הישירות גדל משמעותית בהשוואה ל-2020 בקרב מרבית הגופים. בכלל ובהראל שיעור סך ההוצאות הרלוונטי עמד אשתקד על 0.22% ואילו במנורה מבטחים על 0.21%, כשמנגד במגדל השיעור עמד על 0.14% בלבד.

עפ"י ניתוח שערך HA Global , גם בתחום קרנות ההשתלמות מרבית הגופים הגדילו חשיפה במהלך שנת 2021 לקרנות השקעה בינלאומיות ושיעור ההוצאות הישירות שלהם גדל, חלקם אף הגיעו כמעט למגבלת תקרת ה-0.25%. זאת ברשות מנורה מבטחים (0.23%) ומור (0.22%). עוד עפ"י הממצאים, ניתן להסיק כי שיעור סך ההוצאות הישירות הינו משמעותי יותר בקרב חברות הביטוח מאשר בתי ההשקעות, יחד עם זאת ניתן לראות כי שיעור סך ההוצאות הישירות גדל משמעותית בהשוואה ל-2020 בקרב כל הגופים (מלבד ילין לפידות).

"ב-2021 היה גידול בכל הרכיבים בתעשייה, במיוחד בתיקים צעירים שבונים עצמם ומקבלים מיליארדים של שקלים", אומרת עו"ד ענבר שטיינר, שותפה מנהלת ב-HA GLOBAL. "מור הוא הגוף שצמח הכי הרבה בהיקף הנכסים אז ברור שהם יהיו קרובים למגבלה, אבל יכול להיות שהם יתאזנו בשנים הבאות. צריך לזכור שגם בחברות הביטוח שקרובות למגבלה יש צוות השקעות של עשרות אם לא מאות אנשים שבוחנים כל השקעה ובניגוד למסקנות ועדת יפה רואים באופן ודאי שהתשואות ברכיב הזה עודפות בתיק על ההשקעות בעולם הסחיר. חשוב להבין גם שגם אם גוף אחד עומד על 0.18% והשני 0.22%, יכול להיות שדמי הניהול של הגוף שקרוב יותר למגבלה הם מהתחרותיים בשוק, כך שפעמים רבות יש הצדקה להיות מעבר ל-0.25% בהוצאות הישירות כי סך העלות לעמית מאוזנת ולבטח אם החלק הזה בתיק משיא תשואה עודפת".

איך ייראו המסלולים החדשים שיאפשרו יותר השקעות בנכסים לא סחירים?
שטיינר: "אנחנו חושבים שסביר להניח שיהיה גידול בחשיפה לקרנות ההשקעה הפרטיות גם במסלולים האלה, במיוחד במסלולים שהצטרפות אליהם נעשית מתוך בחירה והם מוטי נכסים לא סחירים שאמורים להשיא את התשואה העודפת יותר מעבר למסלולים הכלליים או מסלולי הפנסיונרים. אנו מאמינים שבמסלולים הללו יהיה גידול, בוודאי באלוקציה להשקעות לא סחירות, ובמיוחד לקרנות השקעה פרטיות. מה שבטוח הוא שהמהלך יעלה את החשיבות לבחירת מנהל הקרן הנכון".

כמה תשואה עודפת צריכים להביא כדי שדמי הניהול לא ישחקו אותה?
שטיינר: "גם היום ההשקעות הלא סחירות מצדיקות את סך ההוצאות הישירות. ברוב המסלולים, בטח בגופים הגדולים, גם אם יעברו את רף ה-0.25%, ושוב אנחנו לא מאמינים שהגופים יגזימו כי בסוף יש תחרות בשוק ,וגם אם יגיעו ל-0.35% ואף יותר בתיקים הגדולים זה בהחלט מצדיק את עצמו ורואים את זה בתשואה שהם משיאים ברכיב הלא סחיר, כמעט בכל הגופים. גם מבחינת המוצרים שמגיעים לארץ, מוצרי התשואה העודפת, התחרות שלהם בתוך השווקים האלו גדלה. כמות הקרנות הפרטיות שמגיעות לשוק הישראלי גדולה והגיע לשיאה בשנה האחרונה. זרם הקרנות הפרטיות הרבה יותר גבוה מכל תקופה אחרת שראינו בהיסטוריה ולכן באופן טבעי יש מוצרים שמגיעים לארץ ומוצעים לשוק המוסדי והם הרבה יותר טובים ומשוכללים מבעבר".

בילין לפידות, אשר בוחרים שלא לנצל כמעט את האפשרות שמתיר הרגולטור, אמרו כי "השקעה בקרנות השקעה נעשית בילין לפידות במשורה לאחר בחינה קפדנית ויסודית של תנאי ההשקעה והערך המוסף של השקעה בקרן אל מול האלטרנטיבות. בילין לפידות סבורים שיש לבחון השקעות בקרנות שאינן סחירות בעיקר בתחומים הדורשים מומחיות מיוחדת ושצפויים (בהערכה) להניב תשואה עודפת המפצה על העדר הנזילות של מכשירים אלו. יש לזכור, כי טווחי ההשקעה בקרנות אלו הנם ארוכים (כ-10 שנים) ולכן יש להיתן משקל מסויים גם לעניין זה. בתקופה האחרונה אנו עדים להשקעות של חלק מהגופים שנעשו בשוק הישראלי ושלא עמדו בקריטריונים אלו".

ברקת: היעד להחלת הרפורמה - תחילת 2023

מלבד השינויים הנוגעים לדמי הניהול, הרפורמה כוללת גם עדכון מסלול ברירת מחדל תלוי גיל. כך, ישונה המודל החכ"מ (הצ'ליאני) לפיו החוסכים מחולקים לשלוש קבוצות גיל - עד 50, בין 50 ל-60 ומ-60 ומעלה. מודל זה ישונה למסלול לפי יעדי פרישה כך שלא יפגע בחוסכים עקב מעבר בין מדרגות. זאת מאחר שלקראת פרישה ישנו סיכון במעבר אוטומטי לתיק סולידי במהלך ירידות בשווקים, המביאה לקיבוע הפסדים ועלולה לפגוע בחוסך. במטרה למתן את תופעה זו, מסלול ברירת המחדל יכלול מסלולים המותאמים ליעד הפרישה לפי שנים. במצב זה ניתן יהיה לנהל את הסיכונים בצורה מותאמת לשנת הפרישה.

צעד נוסף הנוגע לתנודות בשוק ההון הוא הגבלת תקופת ההשקעה במסלול השקעה כספי לתקופה של שנתיים בלבד, שלאחריו יועברו הכספים למסלול מותאם לגיל הפרישה, אלא אם יבקש העמית אחרת. צעד זה נועד כדי למנוע מצב בו חוסכים שהעבירו את חסכונותיהם למסלול כספי בתקופה של ירידות חדות בשוק ישכחו להעבירם בחזרה למסלולי השקעה בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ובכך יגרם להם אובדן תשואה פוטנציאלית בחיסכון הפנסיוני.

לצד זאת תתאפשר השקת מסלולי קיימות וסביבה. ברשות שוק ההון מסבירים כי פתיחת האפשרות להקמת מסלול קיימות בכלל המוצרים שינוהל בהתאם ליעדי פיתוח בר-קיימא שהוגדרו על ידי האו"ם (SDG), כאשר ברובד החיסכון השלישי (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה וכו') תתאפשר גם הקמת מסלול השקעה סביבתי המתמקד בהשקעות התורמות לסביבה ומפחיתות את הפגיעה הסביבתית, לרבות כתוצאה משינויי אקלים.

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אמר עם פרסום הטיוטה כי "אנחנו מפרסמים היום להתייחסות הציבור את השלב השני ברפורמה הנוגע במסלולי השקעה. הרשות תמשיך בקידום השלב השלישי של הרפורמה וצעדים משלימים נוספים כבר בחודשים הקרובים, כך שתכנס לתוקף במלואה כבר בתחילת השנה הבאה. הרפורמה המקיפה היא בשורה גדולה עבור הציבור, ותקדם את מערכת הפנסיה הישראלית בכמה רבדים שונים ובניהם הגברת השקיפות לציבור בצורה משמעותית, הרחבת אפשרויות הבחירה המתאימות לכל חוסך, שיכלול שוק החיסכון ארוך הטווח, ואף קידום מטרות פיתוח בר-קיימא במשק הישראלי. אנחנו מאמינים שהרפורמה בכללותה משפרת את מצבו של החוסך ותסייע לתחרות, לשקיפות, ולהשגת תשואות מיטביות עבור ציבור החוסכים בישראל".

עוד כתבות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם