גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עכשיו מנפיקים? מדוע משפחת זיסאפל מביאה את בינת לבורסה דווקא עכשיו

פעילים בשוק החיתום בת"א מעריכים כי למרות הסערה בשווקים, במחיר הנכון ניתן עדיין להנפיק חברות יציבות הנהנות מחוזקה יחסית בשוקי הפעילות שלהן

נאוה זיסאפל, דירקטורית ובעלים / צילום: איל יצהר
נאוה זיסאפל, דירקטורית ובעלים / צילום: איל יצהר

אחרי תקופה של שקט יחסי בשוק הראשוני בת"א, ודווקא בתקופה של נפילות בשוק המניות, פורסמו בימים האחרונים שלוש טיוטות תשקיף חדשות, של החברות חוליות (מוצרי פלסטיק) סטורנקסט (ניתוח מידע קמעוני) ובינת תקשורת מחשבים.

בשלב הנוכחי, להערכת פעילים בשוק החיתום, למרות חוסר היציבות בבורסות, השוק המקומי עדיין מוכן לקלוט הנפקות של חברות יציבות הנהנות מחוזקה יחסית בשוקי הפעילות שלהן. זו לטענתם הסיבה שהן מנסות לקדם את הליכי ההנפקה, גם אם יצטרכו לתת הנחה ניכרת על המחיר שאליו שאפו בעבר.

בינת היא חברה ותיקה ויציבה, בתחום שהמשקיעים המוסדיים בישראל מכירים היטב, שכן בבורסה בתל אביב כבר נסחרות מספר חברות שירותי IT גדולות. החברה הוקמה בשנת 1975 על ידי יהודה זיסאפל, שהוא יו"ר ובעל השליטה בחברה, לצד אשתו, נאוה זיסאפל, שהינה דירקטורית. כל אחד מהם מחזיק כיום מחצית ממניות החברה (43.2% בדילול מלא). מנכ"ל החברה הוא אלון בן-צור, שיחזיק ב-3% מהמניות בדילול מלא ושעלות שכרו אשתקד עמדה על 3.3 מיליון שקל.

יהודה זיסאפל, יו''ר ובעלים / צילום: תמר מצפי

בינת עוסקת בתחום הפתרונות ושירותי אינטגרציה מקצה לקצה של טכנולוגיות תקשורת ומידע (ICT) למגוון מגזרים. לפי הערכות, החברה מכוונת לשווי של 800 מיליון שקל עד מיליארד שקל לפני הכסף, והגיוס יהיה בסך כ-200-300 מיליון שקל. החתמים המלווים את ההנפקה הם דיסקונט קפיטל חיתום ופועלים אי.בי.אי.

מעריכה שהיא המובילה בארץ בתחום ה-ICT

בינת היא חלק מקבוצת רד-בינת הפועלת בעיקר בענפי הטכנולוגיה והביוטק (ובין החברות בה ניתן לציין את רדוור, סרגון, רדקום, רד ביומד ונעורים). בחברה מועסקים כיום 850 עובדים, כולל 100 המועסקים באמצעות חברות קבלניות אצל לקוחות. 65% מכלל העובדים הם עובדים טכנולוגיים.

לפי התשקיף, בינת מעריכה שהיא החברה המובילה והוותיקה בישראל באספקת פתרונות ושירותי אינטגרציה בתחום תשתיות ה-ICT, והיא פועלת בהקמה, תפעול ותחזוקה של פרויקטי מערכות תקשוב מורכבות, מתן שירותי IT בענן פרטי ובמודל של שירות מנוהל, וכן שירותי ענן ציבורי ופיתוח DevOps. בינת פועלת בשני מגזרי פעילות.

הראשון הוא הוא תחום תשתיות IT, התחום המרכזי של החברה, הכולל תכנון והטמעת פתרונות IT - תקשורת, סייבר, טלפוניה, AI ועוד - המותאמים לצורכי הלקוח. בין הפרויקטים בתחום זה החברה מציינת את פרויקט נמל דרום ופרויקט דואר ישראל.

המגזר השני הוא תחום פרויקטים משולבים, שם החברה מספקת שירותי אינטגרציה בתחום ה-IT בפרויקטים מורכבים ועתירי מערכות, כחלק משיתוף פעולה עם חברות קבלניות ויזמים שזכו במכרזים להקמת ותפעול פרויקטי תשתיות ומבנים ציבוריים.

בין הפרויקטים של החברה בתחום זה - פרויקט מרכז ההספקה האחוד של צה"ל, פרויקט עיר הבה"דים ופרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה.

תחום תשתיות ה-IT צמח בשנת 2021 ב-6.9% והציג הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל, עם רווח תפעולי מגזרי של 57.5 מיליון שקל, כלומר שיעור רווחיות תפעולית של 4.5%. תחום הפרויקטים המשולבים קטן יותר ופחות רווחי אך צומח במהירות גבוהה יותר - ב-2021 ההכנסות צמחו ב-88.3% לקצת יותר מ-100 מיליון שקל, עם רווח תפעולי מגזרי של 4 מיליון שקל.

בסך הכול, בשנת 2021 הסתכמו הכנסות החברה בקרוב ל-1.4 מיליארד שקל, צמיחה של 10.3% לעומת 2020. הרווח התפעולי שלה הגיע ל-62 מיליון שקל לעומת 54.4 מיליון שקל ב-2020, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ב-13% ל-42.5 מיליון שקל. בסוף 2021 היו לבינת יתרות מזומנים בגובה 282 מיליון שקל, לעומת חוב (הלוואות ואשראי) שרובו לטווח קצר, בסך 188 מיליון שקל.

החברה מייעדת את כספי הגיוס למימון פעילותה העסקית, ולמימון הרחבת פעילותה בדגש על שירותי הענן, דאטה סנטר, AI ודיגיטל. כמו כן התמורה עשויה לשמש להחזר הלוואות וקווי אשראי קיימים. טרם ההנפקה אושרה בחברה חלוקת דיבידנד במזומן לבעלי המניות בסך של 115 מיליון שקל, שישולם בפועל עד 30 ימים לאחר השלמת ההנפקה.

בתשקיף נכתב כי פעילות החברה מושפעת מהתנאים הגלובליים. היא מזכירה את ההתאוששות הכלכלית לאחר פרוץ מגפת הקורונה, ומנגד מציינת שהשיבושים בשרשרת האספקה גרמו לדחיית הכרה בהכנסות ב-2021 וצפויים להשפיע על התוצאות גם ב-2022.

באשר לסביבה הטכנולוגית היא מציינת את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלדבריה משנה את יחס הנהלות הארגונים לפעילות ה-IT ומגדילה את תקציבי ה-IT בארגונים. החברה מציינת שתחום הפעילות שלה נחשב לתחרותי מאוד, והתחרות מתבטאת בירידת מחירי השירותים והגמשת מדיניות האשראי כלפי לקוחות.

היא אינה יודעת להעריך את נתח השוק שלה בתחום תשתיות ה-IT אך סבורה שהיא מובילה בו, ומציינת את המתחרות הבולטות - מלם תים, וואן, אמת מיחשוב ומטריקס (כולן חברות ציבוריות בת"א).

עוד כתבות

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הקלעים של ליל התקציב: כך נעצרה היוזמה להקמת נמלים חדשים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"