גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כחלק מהמאבק בפשע: יופקעו מכרזים בהיקף של 7 מיליארד שקלים מהרשויות הערביות

בדוח שגיבש צוות בין משרדי ליישום תוכנית החומש בחברה הערבית, הומלץ להעביר את ניהול המכרזים הפנימיים לידי גופים ממשלתיים ● המטרה: לצמצם לחצים מצד ארגוני פשע על הרשויות המקומיות ● אלא שהמהלך הוביל לטענות שמדובר באפליה ופגיעה בעצמאותן של הרשויות הערביות

רחובות אום אל פחם / צילום: איל יצהר
רחובות אום אל פחם / צילום: איל יצהר

אין ספק שלתוכנית החומש למגזר הערבי יש חשיבות רבה לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בישראל. לא פעם אחת נכתב עליה בגלובס, לרבות השוואתה לתוכנית החומש הקודמת. על פי נתוני משרד הפנים, מאות מיליוני שקלים מכספי התוכנית הקודמת ומתקציבי הרשויות בחברה הערבית - הגיעו לארגוני פשע בעיקר באמצעות מכרזים שעליהם השתלטו.

בתכנית החומש החדשה, שאושרה בממשלה באוקטובר 2021, נקבע שהסיוע התקציבי הניתן לרשויות המקומיות הערביות, ותוענק עדיפות לביצוע התוכנית על ידי משרד ממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידו. במסגרת זו, מונה סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ', להיות אחראי על הסוגיה, והוא הקים צוות בין משרדי ליישום תוכנית החומש בחברה הערבית.

בראש הצוות עמד מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש, והשתתפו בו בין השאר ד"ר גיל לימון - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חיים ביבס - יו"ר מרכז השלטון המקומי הלי רוטנברג - החשב הכללי, ראשי רשויות, נציגי המשטרה ובכירים נוספים. השבוע הצוות הגיש לממשלה את דוח המפרט כיצד לבצע את תוכנית החומש, אשר המלצותיו הגיעו לידי גלובס.

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: יוסי זמיר

על פי הדוח שהוגש, בטווח הקצר ובטווח הבינוני, כלומר בשנתיים הקרובות לפחות, הצוות ממליץ על הוצאת רוב מכרזי הביצוע של תוכנית החומש ותקציבי הפיתוח של משרד הפנים מידי ראשי הרשויות והעברתם למנגנונים "על-רשותיים", כהגדרתם. בין השאר, מדובר על חברות ממשלתיות כמו "ערים" ו"נתיבי איילון" ובעיקר "החברה למשק וכלכלה" (משכ"ל) של המרכז השלטון המקומי.

מחאות ללא כיסוי, ניגודי עניינים והעברת סמכויות

בדוח נכתב שהמנגנונים העל-רשותיים יספקו את אותם שירותים או מוצרים עבור הרשויות המקומיות - שעד היום יכלו לספק אותם בעצמן - על מנת לא לפגוע בסמכויותיהן, מעורבותן בפרויקטים ובחופש הבחירה שלהן. בנוסף, צוין בדוח שיבחנו בטווח הארוך תמריצים לרשויות המקומיות. מדובר בתקציבים בהיקף של 6-7 מיליארד שקלים מתוך תכנית החומש.

כיום, אופן התשלום לקבלנים באמצעות שיקים מנוכים או תשלום ישירות במזומן. לטענת חברי הצוות הבין משרדי, תשלום באמצעים אלו מעודד את השימוש במזומן - המזינים מעגלי פשיעה. הצוות ממליץ לבחון איסור שימוש בהעברת המחאות, ולחייב תשלום באמצעות העברות בנקאיות או תשלום באמצעות מערכות סליקה למעט מקרים חריגים. אלא שכדי לממש את המלצה זו, יש לפעול לתיקון חקיקה - מהלך לא פשוט בימי קואליציה שבריריים אלה.

בנוסף, הצוות ממליץ שכדי למנוע ניגודי עניינים, תתווסף לדיני המכרזים המקומיים הוראה שלפיה חבר ועדת מכרזים שיש לו ולקרוביו זיקה אישית או מוסדית בנושא הנדון בוועדה - לא יוכל להשתתף בדיון באותו העניין, למעט חריגים שיבחנו. בנוסף, חברי ועדות המכרזים בשלטון המקומי יידרשו להצהיר שלא קיבלו הוראה או הנחיה כיצד להצביע. גם בסעיף הזה נדרש תיקון חקיקה.

בכל הנוגע למכרזי איסוף פסולת והסעות - בהם ניכרת חדירה ממשית של ארגוני הפשיעה, והם מבוססים על תקציבים שוטפים של הרשויות - הצוות הבין משרדי ממליץ להעביר אותם לגורמים ממשלתיים, או למשכ"ל. אולם, מדובר במהלך וולונטרי שיצטרכו להחליט לגביו ראשי הרשויות, ולא בקביעה מגורם ממשלתי. בדוח נכתב שעד 31 באוגוסט תקבע רשימה של כל האפשרויות למכרזים על-רשותיים במסגרת הזו.

קביעת תנאי סף להשתתפות קבלנים

בטווח הארוך, הצוות ממליץ להקים מאגר של קבלנים רשומים שיוכלו להשתתף במכרזים, וזאת לאחר שיקבלו חוות דעת משטרתית פרטנית אודותיהם כתנאי סף, דוגמת רשימת הספקים והקבלנים של מערכת הביטחון. טרם נקבע איזה רשות ממשלתית תהיה ממונה על כך, ולמהלך נדרש תיקון חקיקה - בין השאר כדי לאפשר גישה למידע מהמרשם הפלילי.

עוד הומלץ בדוח לפרסם אמות מידה מומלצות לעריכת מכרז ברשויות המקומיות בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בין היתר, יפורסמו אמות מידה מומלצות לחילוט ערבות, אופן העסקת קבלני משנה, בחינת תיאום מחירים, מספר מציעים למכרז ועוד. במסגרת זו, חוזה ייחתם מול כל קבלן וכן קבלני המשנה שיועסקו על ידו, שיצהירו בפני הרשות המקומית על אי ביצוע עבירה פלילית בדגש על עבירות מסוג איומים, סחיטה, תאום מכרזים וכן התנהגות שלא בתום לב.

אחד מהסעיף המעניינים במדד הוא הגדרה מדויקת של הכללים ואופן העסקתם של קבלני משנה מטעם הקבלן הראשי. הסעיף נקבע בעקבות מכרזים שאליהם ניגשים קבלני דמה המעבירים את העבודות ואת הכסף לקבלנים מטעמם של ארגוני הפשע.
סעיף חשוב בהמלצות הוא שינוי הרכבי ועדות המכרזים ברשויות, שיכללו גורמי מקצוע רלוונטיים: מנכ"ל הרשות, מקבילו או נציגו, גזבר הרשות או נציגו והיועץ המשפטי לרשות או נציגו. וזאת במקום חברי מועצת הרשות, הנמצאים בוועדה כיום ונתונים ללחצים רבים. לטובת מימוש ההמלצה יוגש תזכיר חוק על ידי משרד הפנים בתיאום עם משרד המשפטים בתוך חודשיים.

ההמלצות לא זוכות לתמיכה גורפת

ועד ראשי הרשויות הערביות התנגד להוצאת המכרזים מהרשויות, והביע עמדתו זו בדיונים פנימיים, אך היא לא התקבלה. לטענת ראשי הרשויות, שחיתויות במכרזים קיימות גם ברשויות שאינן ערביות, והמהלך הזה מפלה אותם ומגביל את פעילותם.

במהלך חודש ינואר, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות ומרכז אינג’אז ועדאלה - המרכז המשפטי לזכויות הציבור הערבי בישראל, העבירו אל ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, ושרי הפנים וביטחון הפנים, את דרישתם לבטל את היחס המיוחד למכרזים ברשויות הערביות. בין השאר, בנייר עמדה שהגישו, נטען שהעברת המכרזים לידי הממשלה תפגע במעמדן, בעצמאותן, בחופש בחירתן ובשיקול דעתן של הרשויות המקומיות הערביות, וכן ביעילות ובניצול המשאבים שיופנו לתושביהם.

כמו כן, בוועד הארצי ובמרכז אינג’אז ועדאלה טוענים שהמכרזים שינוהלו במסגרות על-רשותיות יפגעו בעסקים הקטנים של היישובים, ובכך גם יביאו לפגיעה עקיפה באיתנות היישוב כולו. בנייר העמדה מודגש ששלילת ניהול מכרזים על בסיס שיוך אתני של תושבי הרשויות המקומיות מייצרת הלכה למעשה שתי מערכות שלטון מקומי הנבדלות בסמכויות ובשיקול הדעת המוקנים להן על בסיס לאום.

גם בין ראשי הרשויות קיימים חילוקי דעות - חלקם מעדיפים להעביר את רוב המכרזים מידיהם כדי להפחית את הלחצים מצד ארגונים ומשפחות פשע. לדבריי גורם במשרד לביטחון פנים, חלק מראשי הרשויות הערביות נוטים לתמוך במהלך שמסיר מעליהם עול ולחצים מצד גורמי פשע, בהם חמולות אליהן הם משתייכים. מנגד, ברשויות אחרות טוענים שהמכרזים מנוהלים באופן תקין, והכללה על בסיס אתני היא אפליה, ולכן יש למקד את המהלכים הללו ברשויות שבהן הוכח קשר לארגוני הפשע.

ברע"ם מקווים ליישם את ההמלצות במהרה

בשלב זה, הקמתו של אגף בקרה ייעודי במשרד הפנים, שנועד להגביר את הפיקוח על פעולות הרשויות המקומיות ותהליכי העבודה שנעשים על ידיהם בהתאם לכללי מנהל תקין, נדחתה לשנה הבאה. עוד נקבע שהנושא יעלה במסגרת דיוני התקציב לשנה הבאה עם משרד האוצר ואגף התקציבים. חלק מראשי הרשויות התנגדו לכך שאגף הבקרה הייעודי יפעל רק מולם ולא מול רשויות שאינן ערביות, ולכן הוא הוגדר כאגף בקרה כללי לכלל הרשויות והעיריות.

בשורה התחתונה, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים והממשלה יצטרכו לקבוע אם לאשר את ההמלצות, ובכך אולי לעכב את יישומה של תכנית החומש. יש לציין שמדובר במהלך חשוב במיוחד למפלגת רע"ם, המבקשת להציג הישגים בחברה הערבית - בוודאי אם יוקדמו הבחירות.

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם