גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רוצים או לא יכולים? למה הפוליטיקאים לא מצליחים לעצור את השתוללות מחירי הדירות

האווירה שהבחירות תמיד מעבר לפינה מביאה פוליטיקאים לנסות פתרונות קסם לשוק הדיור • זה ההפך מהצורך של ענף הנדל”ן: תכנון יציב וארוך-טווח • הפתרון טמון בריכוז סמכויות, יציבות והמשכיות, ולראיה - כחלון הוא היחיד שרשם הצלחה כלשהי בעשור האחרון

השרים אביגדור ליברמן, איילת שקד, זאב אלקין / צילום: יונתן זינדל פלאש 90, מארק ישראל סלם "הארץ", יוסי זמיר
השרים אביגדור ליברמן, איילת שקד, זאב אלקין / צילום: יונתן זינדל פלאש 90, מארק ישראל סלם "הארץ", יוסי זמיר

 

הבעיה: הכאוס הפוליטי מכתיב פתרונות קצרי-טווח

אולי יותר מכל ענף אחר במשק הישראלי, הנדל"ן זקוק נואשות לשלטון מרכזי מתפקד. הממשלה (גם דרך רשויות וחברות מטעמה) היא שאחראית על היקף השיווקים של הקרקעות לבנייה; היא מתקצבת את התשתיות - של כבישים, של מסילות רכבת, של מתקני טיהור שפכים וכדומה; היא קובעת את היקף זכויות הבנייה על כל קרקע; היא קובעת כמובן את שיעור המסים; את מכסת העובדים הזרים; את חוקי התכנון והבנייה; ועוד, ועוד. הבעיה היא שעל רקע הכאוס הפוליטי בשנים האחרונות, והתחושה הכמעט קבועה שהממשלה עוד מעט מתפרקת, במקום לייצר פתרונות יציבים וארוכי-טווח לענף שזקוק לתכנון של שנים ואפילו עשרות שנים קדימה, הפוליטיקאים שלנו מייצרים פתרונות קסם זמניים בלבד והם עסוקים כבר שנים בשליפות של שפנים מהשרוול.

גם בשבועות האחרונים, המשבר הפוליטי והיציבות הקואליציונית המעורערת הובילו לניסיון נואש לייצר פתרון בזק למשבר הדיור. בחדרו של אחד מהפוליטיקאים נמצאו תרשימים ומפות ועליהם נוסחאות חדשות שיובילו להורדת המחירים, בין היתר על ידי הורדת חסמים ביורוקרטיים והפשרה מסיבית של תוכניות בינוי שנותרו על הנייר. אלא שהפעם, אפילו לפני מסיבת עיתונאים מתוקשרת אחת, הוחלט להחזיר את התוכניות למגירה. "מספיק פוליטיקאים שוחים בבריכה הזו ללא הצלחה, עדיף לך לסגת", הציע מי שהציע.

 

בחדרים אחרים התכנסו באותן שעות שלושת השרים הרלוונטיים לנושא: שרת הפנים איילת שקד, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין ודנו בתוכנית משלהם. אם באורח נס תתייצב הספינה של הממשלה בה הם מכהנים, הם ינסו לקדם אותה או לפחות כפי שעשו קודמיהם בתפקידים האלו: להכריז. כשהבחירות מעבר לפינה, כל תוכנית היא הבטחת בחירות ולא כל הבטחת בחירות חייבים לבצע.

השנים האחרונות כללו שלל תוכניות פוליטיות להורדת מחירי הדיור: מחיר למשתכן של שר השיכון לשעבר אריאל אטיאס מ-2011; מע"מ אפס של יאיר לפיד מ-2013; מחיר מטרה של שר השיכון לשעבר אורי אריאל מ-2014; מחיר למשתכן המחודשת של משה כחלון (שהוריד את מבחן הקריטריונים שעצר את אטיאס); מחיר מטרה של השר הנוכחי אלקין; איגוד משרדים וסמכויות תחת השר לשעבר כחלון; ועד לגזירות ולגזרים במיסוי נדל"ן של השרים לשעבר יובל שטייניץ (בעיקר ביטול הפטור ממס שבח) וכחלון (העלאת מס הרכישה למשקיעים, מס דירה שלישית), שמזכירים במעט את התוכנית האחרונה שהציגו השרים המכהנים. עשור של הבטחות, והצלחה חלקית בלבד בדמות בלימת עליית מחירי הדיור לתקופה מוגבלת, שרשומה על שמו של כחלון - ושעלתה לקופת המדינה באובדן הכנסות של מיליארדי שקלים, לפחות.

 

גם בממשלה הנוכחית, אפשר להתרשם עמוקות מגודל התוכניות, ההבטחות והחוקים. חלקם הקטן בלבד עבר, היתר נותרו על הנייר. המון תוכניות וחוקים - אפס השפעה על שוק הנדל"ן.

הפתרונות: ריכוז סמכויות והמשכיות

במציאות אוטופית (בימים אלו) שבה לשר אוצר למשל יש כוח פוליטי גדול לצד המשכיות, אפשר יהיה לצפות לתוכנית דיור עם צעדים דרמטיים. האפשרויות בלתי מוגבלות: הוספת דירות לשוק באמת, האצת קצב התכנון באמת, הורדת ביורוקרטיה וחסמים, הפחתה במחירי הקרקע ועוד.

ברטרוספקטיבה של עשור אחורה, היחיד שקיבל הזדמנות לעבוד קשה כדי לבלום את עליית מחירי הדיור היה כחלון, שזכה לקדנציה יציבה ונדירה יחסית בת כארבע שנים. זו גם הסיבה הראשונה לכך שרשם על שמו הצלחה יחסית. אלא שאפילו כחלון סירב לקחת סיכון וללכת רק על תוכנית איחוד הסמכויות (מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל עברו אליו לאוצר, לפני שיחזרו למשרד הפנים ולמשרד השיכון, בהתאמה) והפעולות השונות תחתיו, וקידם לצד זאת את תוכנית ההגרלות כגיבוי פוליטי בשדה שבו אין ודאות תכנונית להשלמת כהונה, אלא ההיפך מכך. כך שכאשר האי ודאות הפוליטית החמירה בשלוש השנים האחרונות וגם הגיעה הקורונה - הפוליטיקאים לא היו פנויים לעסוק בנדל"ן ולראיה המשבר המחריף ויוקר המחיה שבבסיסו יוקר הדיור.

דוגמה: ההגרלות טובות לקמפיין, אך לא מזיזות לשוק

המאבקים המרים בין הקואליציה לאופוזיציה ובתוך הקואלציה עצמה גבו מחירים גם מרוכשי הדירות בשנה החולפת. כך לדוגמא, במסגרת ההחלטה על העלאת מס הרכישה על משקיעים וכדי לקצץ עשרות רבות של שעות דיונים בוועדת הכנסת, נעתר יו"ר הוועדה אלכס קושניר בכנס החורף לתביעת חברי הכנסת יואב קיש ואחרים מהאופוזיציה לקדם חוק לעדכון מדרגות המס כך שיקלו על רוכשי דירה ראשונה. רוכשים רבים שראו את החוק יוצא לדרך אף החליטו להמתין עם קניית הדירה עד שיעבור (כך על פי ההבטחה המשותפת) עד ינואר.

החוק עבר בקריאה טרומית, ואז החליט משרד האוצר שהוא רוצה לקדם חוק ממשלתי בנושא, ואת החוק האופוזיציוני תקעו מאז על שולחן ועדת כספים מנימוקים שונים אך בעיקר כדי לא לתת ניצחון לאופוזיציה בתודעה הציבורית (בהתאם לכללי הג'ונגל במגרש הפוליטי). בינתיים החוק הממשלתי התעכב והתעכב ולרוכשים המתוסכלים לא נותר אלא להשלים במהרה את קניית הדירה לפני עליית מחירים נוספת בשוק הרותח.

הדוגמה העגומה ביותר לחוסר היכולת של הפוליטיקאים שלנו להביט לטווח הבינוני והארוך, והצורך הנואש לייצר פתרונות שיוכלו להוציא לפועל כבר מחר בבוקר, הן ההגרלות לרכישת דירה בישראל - צעד תמוה שחילק בשנים האחרונות דירות בהנחה מפליגה, לעיתים של מיליון שקל ויותר מול מחירי השוק, לא בהתאם לקריטריונים או בהתאם להעדפת המגורים של הקונים, אלא בהתאם למזלם הטוב בלבד. במקום להוביל רפורמה אמיתית עם תוצאות ארוכות-טווח, המדינה חילקה דירות בקריטריונים גמישים לזוגות צעירים. מה גם שככל שאותם זוגות הגיעו מצוידים בהון עצמי גדול יותר (ממשכורת או מהורים), הם יכלו להשתתף ולרכוש דירה יקרה יותר, עם סבסוד גדול יותר מהקופה הציבורית.

בכל הגרלה שכזו נולדו עוד כמה זכאים מאושרים, שללא ההגרלות לא היו יכולים לרכוש דירה במחיר סביר (גילוי נאות: גם החתומה מעלה זכתה בדירה בהגרלת מחיר למשתכן של אורי אריאל). בעיית הדיור המהותית פגשה את הפוליטיקה והצורך שלה בגזירת סרטים מהירה. כך נולדו תוכניות גדולות שלא יושמו, לצד הגרלות מתוקשרות ושוק דיור רותח. וכן, קרוב לוודאי שנמשיך את מסורת ההגרלות - כי פוליטית את ההצגה הזו כבר אי אפשר להפסיק. 

 

עוד כתבות

תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים / צילום: Shutterstock

"המודל" של קרנות הריט: תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים

חברות הניהול של שבע קרנות נדל"ן ותשתיות הנסחרות בבורסה בת"א חילקו ביניהן אשתקד סכום של יותר מ-170 מיליון שקל - עלייה חדה של קרוב ל-25% לעומת 2020 ● הכירו את היזמים שמנווטים את קרנות ההשקעה וגוזרים קופון גדול על כל עסקה

ג'וני סרוג'י, סגן נשיא לפיתוח שבבים באפל, ובשאר אל מסרי, מייסד רוואבי / צילום: אפל

אפל חושפת: מפעילה מרכז מחקר ופיתוח ברשות הפלסטינית

במפגש של ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, ונשיא המדינה יצחק הרצוג נחשף כי מאז שנת 2018 מפעילה ענקית המחשוב מרכז מחקר ופיתוח בעיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון ● במרכז עובדים בשיתוף עם מרכזי הפיתוח בהרצליה ובחיפה על פרויקטי חומרה גלובליים ● אפל מתכוונת להרחיב את פעילותה ברשות הפלסטינית בשנים הקרובות

מימין: דקל פרסי, ד''ר שירה ברזיס, חיים זילברשץ, גיא וולטש, ד''ר גיא נבון, נפתלי גיא, גיא ימין, עו''ד רז טפר, סא''ל מיל. זיוה שבתאי / צילום: נוי דקל

בוגרי מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל משיקים מועדון יזמות ועסקים

מועדון היזמות והעסקים של בוגרי מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ), מהיחידות המסווגות ביותר בצה"ל, הושק. בין החברים בו: מייסדי חברות הייטק, מנכ"לים ומשקיעים בקרנות הון סיכון ● וגם: עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עשוי לחזור בקרוב לתפקיד ציבורי ● אירועים ומינויים

מליאת הכנסת, 30.5 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?

ועדת הכספים אישרה הבוקר תיקון לחוק המכר, שכולל הצמדה של רק 40% ממחיר דירה חדשה לרכיב הבנייה במדד • המשמעות: ההוזלה שהבטיח לקדם שר הבינוי והשיכון זאב אלקין מצטמצמת, ורוכשי הדירות יפסידו אלפי שקלים שהובטחו להם

חיסון לקורונה / צילום: Associated Press, Darko Vojinovic

ה-FDA אישר כי בוסטר הקורונה הבא יהיה חיסון מותאם אומיקרון - אבל זו רק התחלת הדיון

חברות החיסונים צפויות להוציא לאור במהלך הסתיו את החיסונים המעודכנים שלהן לקורונה ● רוב המומחים מבקשים לכלול בחיסון תשובה ייעודית לווריאנטים BA.4 ו-BA.5, ומוכנים לשם כך להתפשר על אורך הניסויים

דב בהרב / צילום: חברת החשמל

מנהלת רשות החברות לדב בהרב: לא תוכל לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית

דוח הבודק בנוגע למינויים בחברת חשמל יופץ בקרוב למעורבים ● כפי שנחשף בגלובס, הדוח הודף טענות שהעלה היו"ר הפורש בנוגע להליך מינוי המנכ"ל ● בצעד חריג הודיעה מיכל רוזנבוים לבהרב כי הרשות לא תתמוך בו יותר לתפקיד דירקטור בחברות ממשלתיות

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסות אירופה; דריכות לקראת פרסום נתוני מאקרו

בספרד פורסם היום (נתון ראשוני) כי קצב האינפלציה השנתי ביוני הגיע ל-10.2%, לעומת 8.7% במאי וצפי כלכלנים לרמה של 9% ● ה-GDP בארה"ב צפוי לרדת ב-1.5% ברבעון הראשון ורכיב האינפלציה (PCE) שבתוך הנתונים צפוי לרשום עלייה שנתית של 8.1%

צילום מסך מתוך OpenSea. רכש יצירות רגע לפני העלאתן לאתר

ה-NFT בבית המשפט: האם אפשר להחיל חוקי מסחר בני"ע על נכס דיגיטלי?

מנהל בפלטפורמת ה-NFT הגדולה OpenSea הואשם כי רכש יצירות רגע לפני שהעלה אותן לאתר, ומכר אותן ברווח ● הודעת משרד המשפטים האמריקאי כי האישום "נועד להכחיד את מסחר הפנים - בבורסה ובבלוקצ'יין", מעלה שאלות בסיסיות על העירוב בין התחומים

סניף חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בחולון / צילום: יוסי כהן

"הפרת אמונים כלפי החברה": מנכ"ל יונט קרדיט פוטר

ביונט מציינים כי החברה פנתה למנכ"ל המפוטר אזר להשיב לה במיידי, את כל הכספים שנטל ממנה שלא כדין ● כמו כן, בכוונת החברה "לנסות ולהיפרע מאזר בגין כל הנזקים שנגרמו לה" ● לאחרונה התגלו אי סדים בפעילות הצ'קים של יונט וחוסרים של מיליוני שקלים עליהם דיווחה החברה

שר האוצר, אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוזלה נוספת מתעכבת, ומחיר הדלק צפוי לעלות לכ-8 שקלים השבוע

שר האוצר ליברמן הכריז לפני שבוע על הורדה נוספת של מס הבלו על הדלק שתימשך עד סוף אוקטובר, אך ספק אם יצליח להוציא לפועל את המהלך ● משרד האנרגיה צפוי לפרסם מחר את המחיר המעודכן לליטר בנזין. לפי ההערכות, התעריף יטפס לכ-8 שקלים לליטר

אנדרו ביילי, כריסטין לגארד, ג'רום פאוול, יי גאנג / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana, Geert Vanden Wijngaert, Patrick Semansky, Tolga Akmen

בנקים מרכזיים צריכים להעלות ריבית בחדות או להסתכן בתקופת אינפלציה גבוהה

כך עולה מדוח חדש של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) שמוכר כ"בנק המרכזי של הבנקים המרכזיים" ● חוקרי הבנק מזהירים כי הצעדים הנחוצים לבלימת האינפלציה עלולים לגרום לעוד העלאות מחירים גלובליי

תחנת דלק / צילום: איל יצהר

מחיר הדלק עבר את ה-8 שקלים: יעלה מחר בחצות ב-36 אגורות

המשמעות של העלייה במחיר הדלק היא התייקרות של כ-15 שקל נוספים בכל תדלוק בממוצע ● באוצר מקדמים את הארכת ההפחתה במס הבלו, אך לא בטוח אם היוזמה תצא לפועל על רקע היציאה לבחירות

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נחתך ב-3%, קוגנייט נפלה ב-29%

מדד S&P 500 נסוג 2% ומדד דאו ג'ונס נחלש 1.6%. ● נפט ברנט עלה 2.5% ● נעילה באירופה: מדד דאקס התקדם 0.3%, פוטסי 100 עלה 1% וקאק 40 התחזק 0.6% ● סרגון זינקה 20% לאחר ניסיון השתלטות על החברה

טעינת מכוניות חשמליות / צילום: Shutterstock, Scharfsinn

שרי הסביבה של האיחוד האירופי אישרו: סוף למכוניות מונעות בדלק בשנת 2035

החל מ-2035 תיאסר בכל רחבי האיחוד האירופי מכירת כלי רכב חדשים המונעים בדלקי מאובנים כלשהם ● הצורך לקבוע את האיסור לשנת 2035 נובע מהצורך להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050, מטרה שהאיחוד האירופי שב והתחייב אליה בשנים האחרונות

ירידות בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסה בת"א; קבוצת דלק קופצת ב-5.5%, אורמת ב-4%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.6% ות"א 90 נסוג בכ-0.7% ● המניות הדואליות מעיקות על השוק ● ירידות באירופה, יציבות בחוזים ● הדולר מתחזק, הנפט בעלייה קלה

מליאת הכנסת, 25.5 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הקלות לשחקנים חדשים שירצו לפעול בשוק התקשורת

אושר תיקון לחוק התקשורת שמאפשר לשחקנים קטנים להיכנס לשוק בדרך של קבלת היתרים במקום רישיונות

הפגנה נגד ביטול הזכות להפיל בבית משפט במיסיסיפי / צילום: Associated Press, Rogelio V. Solis

שופטים מקומיים נמצאים באור הזרקורים לאחר ביטול פס"ד רו נגד ווייד

שופטת בטקסס מטילה צו הקפאה זמני על איסור הפלות שנחקק לפני מאה שנה, בלואיזיאנה ויוטה ננקטים צעדים משפטיים דומים

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הטבות המס נתקעו: אלפי דירות תמ"א 38 עלולות להתעכב

ההטבות שניתנו במסגרת חוק ההסדרים פקעו כבר לפני חצי שנה, אך בממשלה לא טרחו לחדש אותן עד היום ● בכיר באוצר: "דחו את הנושא, וכעת לא ברור מה יהיה איתו"

סצנה מתוך קמפיין מודיבודי / צילום: צילום מסך

מה אפשר ללמוד מהקמפיין לתחתוני מחזור שהסעיר את צופי הטלוויזיה

בשבוע שבו בית המשפט בארה"ב שינה את הפסיקה בנוגע להפלות, בישראל הושק קמפיין שמסמן עוד צעד בשחרור הנשי, ומציג לראשונה דם בזמן מחזור ● איך השתנה הייצוג של נשים בקמפיינים, עד כמה מותגי המיינסטרים הם גם חלק מהמהפכה, ומתי מה שנתפס כעת כפרובוקציה יהפוך לחלק מהתרבות הפופולרית

חממה לגידול קנאביס / אילוסטרציה: Shutterstock

הוגה מיזם קנאביס נושל מהפרויקט. מה קבע בית המשפט?

יזם פעל להקמת פרויקט לגידול קנאביס ברמת הגולן, שותפו, בעל הקרקע החקלאית ביקש להוציאו מהמיזם בטענה כי השניים לא חתמו על הסכם שותפות ולא הסדירו בכתב את חלוקת הזכויות ● בית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו מתחילת השיתוף ביניהם על חלוקה שווה