גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הקמעונאי: לייצר חוויה דיגיטלית בחנויות הפיזיות

בישראל פועלים יותר מ-150 סטארט-אפים של ריטייל-טק, שמנסים לתת מענה לבעיות שמטרידות קמעונאים בעידן הפוסט-קורונה ● מהדוח השנתי של דלויט ו-UST עולה כי היקף ההשקעה במיזמים הללו עמד ב-2021 על כ-2.4 מיליארד דולר, זינוק של 180% לעומת 2020, והתחזית היא שהמגמה תימשך למרות הסערות בשווקים ● הבעיה: חלק מהיזמים מעדיפים לפעול קודם כל בחו"ל

ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock
ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק הריטייל העולמי מתחיל להתאושש ממשבר הקורונה שליווה אותו בשנתיים וחצי האחרונות: המכירות במגמת עלייה, והלקוחות חוזרים לחנויות הפיזיות. אלא שלצד זאת ישנם אתגרים חדשים שמכבידים על הקמעונאים ולוחצים על שולי הרווח שלהם, כמו שיבושים בשרשרת האספקה, הדומיננטיות של הקניות באינטרנט, עלויות הכרוכות ביצירת תחושת בטיחות במרחב הציבורי ומחסור בעובדים. כדי להתמודד עם כל אלה הם נעזרים בכלים הטכנולוגיים החדשים - שרבים מהם מפותחים בישראל.

מדוח הריטייל-טק השנתי של פירמת Deloitte בשיתוף חברת UST, המתמחה בתחומי האינטגרציה והטרנספורמציה הדיגיטלית, עולה כי בארץ פועלים מעל 150 סטארט-אפים בתחום הריטייל-טק. הדוח עוסק בטכנולוגיות שמייצרות ערך לקמעונאים, מנתח את התופעות העכשוויות בתחום ואת השינויים שצפויים בטווח הארוך. דגש מיוחד ניתן למיזמים הנותנים מענה לאתגרים שנוצרו בעידן הקורונה, והנתונים הוצלבו עם מגמות צרכניות כפי שעלו מסקר גלובלי שערכו השתיים.

 

על פי הדוח, 2021 הייתה שנת שיא לריטייל-טק הישראלי, עם השקעות של 2.4 מיליארד דולר בסטארט-אפים הפועלים בתחום - זינוק של 180% בהשוואה לשנת 2020. בנוסף, נרשמת מגמת רכישות פנימיות, כלומר שחברות טכנולוגיה ישראליות רוכשות טכנולוגיה או חברה ישראלית אחרת.

מפילוח ההשקעות עולה כי 29% מהן התמקדו בחוויית קנייה ופיתוח פעילות טכנולוגית בחנויות, 16% בדאטה, 13% בשיווק, 13% בתפעול ולוגיסטיקה, 11% בשיפור מערך התשלום, 8% באתרי איקומרס, 5% בפעילות אבטחה ו-5% במציאות מדומה ומציאות רבודה.

"אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת של שחקנים גלובליים בפתרונות ישראליים ובטאלנט הישראלי", אומר עמית הראל, מנהל משותף בדלויט קטליסט ומוביל תחום השירותים לתאגידים בינלאומיים. "ההתעניינות אף באה לידי ביטוי בכמות השחקנים הגלובליים הפועלים בישראל, כולל מספר מרכזי פיתוח וחדשנות שנוסדו כאן לאחרונה. אנו מאמינים שמגמת הגידול בהשקעות בתעשיית הריטייל-טק הישראלית תימשך, ואף תואץ בשנים הקרובות.

"עם זאת, בעולם הריטייל הרבה פעמים יש תקורות פיזיות, שבהעדר מודל עסקי חזק הופכות את העסק ללא כלכלי. אין ספק שסטארט-אפים עם הצעת ערך בינונית או ללא מודל עסקי חזק ייפגעו מהמצב הקיים בשווקים, ואף ייסגרו".

רני ארגוב, מנהל משותף בדלויט דיגיטל, מזכיר כי "טכנולוגיה פורצת דרך הפכה ממותרות לשובר שוויון. הקמעונאים הצומחים ביותר בעולם מבדלים את עצמם מהתחרות על ידי הישענות על יכולות טכנולוגיות מתקדמות, שמקנות להם יתרונות בממשק שלהם מול לקוחות, לאורך שרשרת הערך או ביכולת להגיב לשינויים בביקוש או בהיצע.

"אחרי שנים שהשימוש בטכנולוגיה היה בשולי הביזנס, כעת הוא מגיע לליבה: דיגיטציה של נקודת המכירה הפיזית, חיבור ערוצי המגע עם הלקוח, הגמשה של שרשרת האספקה, חיזוי של הצעות ערך וכמובן העמקת הקשר והנאמנות של הלקוחות".

ביטול העולמות המקבילים

לקורונה הייתה כידוע השפעה רחבה על עולם הקמעונאות, וכעת נדרשים בכירי הענף להתמודד עם עידן חדש, פוסט המגפה. "השנתיים האחרונות היו דרמטיות, ואנחנו מנסים להבין את השינוי ארוך הטווח", אומר ארגוב. "יש ארבעה דברים שלקמעונאים קשה איתם היום יותר מבעבר, וזה מה שהטכנולוגיה צריכה לפתור. ראשית, איך לייצר נאמנות ומיצוי של ערך הלקוח. שנית, איך לבלוט, במיוחד בעולם הרווי של אונליין מרקטינג.

"שלישית, קשה להם להבין את החיבור בין האיקומרס לבין מה שקורה בסניף - הצרכנים כבר לא מוכנים לקבל את העובדה שאלה שני עולמות מקבילים. ויותר מהכול, קשה להם לבנות מערכת שיכולה להגיב. בסופו של דבר, קמעונאות זה עסק ליניארי, והקורונה שינתה 80% מהמצב".

רני ארגוב, שותף ומנהל משותף של דלויט דיגיטל / צילום: אלמוג סוגבקר

"שינויים קמעונאיים לא קורים מהרגע להרגע, למעט שני דברים בשנתיים האחרונות: חוויית הלקוח ושרשרת האספקה", מוסיף מיכאל מרקס, מנהל החדשנות ב-UST. "סיפור חוויית הלקוח מאוד השתנה, כי חוסר המגע עם הקמעונאי השתדרג. חנויות ללא מוכרים הפכו למשהו יותר מציאותי.

"הסיפור השני הוא שרשרת האספקה, וזה לא קשור רק לקורונה. הפקק בנמל סואץ, למשל, שיבש את שרשרת האספקה עד לרמת החוסרים במידות הג'ינס בחנות של ליווי'ס. זה פוגש את האקו סיסטם הישראלי ברמה האנושית, אבל גם ברמת הטכנולוגיה".

לפרק את החסמים

הדוח התמקד בארבעה נושאים מרכזיים. הראשון בהם הוא ההאצה הדיגיטלית - בזמן שצרכנים מסתמכים יותר ויותר על ערוצים דיגיטליים, לקמעונאים רבים חסרות יכולות דיגיטליות מתקדמות כדי לעמוד בציפיות האלו.

הנושא השני הוא חוסן שרשרת האספקה. קצב ונפח השינויים בשרשרת האספקה בשנתיים האחרונות גברו באופן דרמטי, ותפסו את הקמעונאים לא ערוכים. בסקר שנערך בקרב חברי הנהלה בכירה ברשתות קמעונאיות עלה כי 64% מהם מודאגים בנוגע לקבלת אספקה בזמן.

בשוק ישנה הבנה כי כדי להגיב מהר לטרנדים ולאירועים יש לפתח יכולות אספקה ושילוח הקרובים יותר לבית הלקוח. כך, 8 מתוך 10 מנהלים בכירים ענו בסקר שהם מצפים להשקיע באופן בינוני עד משמעותי ביכולות שרשרת אספקה.

הנושא השלישי קשור לחזרת הצרכנים לחנויות הפיזיות, שהיוותה מוקד עניין מרכזי עבור קמעונאים בשנה האחרונה. הצמיחה הדרמטית בקניות באינטרנט העלתה סימני שאלה בנוגע לחשיבותן של החנויות הפיזיות. מהדוח של דלויט עולה כי בפועל, לקוחות רוכשים בסכום גבוה יותר בחנות פיזית - 71% מוציאים מעל 50 דולר בחנות פיזית מול 54% בלבד אונליין.

בהקשר זה נציין כי הצורך לספק סביבת קנייה בטוחה ללקוחות, לצד הביקוש לחוויה דיגיטלית יותר, דחף קמעונאים לאמץ טכנולוגיות וחדשנות הנוגעים לאופרציה בחנות הפיזית.

ההתמקדות האחרונה נוגעת לאופטומיזציית העלויות. תחום הקמעונאות סובל מטבעו משולי רווח נמוכים, והצורך לספק מגוון גדול של מוצרים לסוגי לקוחות שונים, יחד עם הקורונה והמעבר לאינטרנט, הקטינו את שולי הרווח עוד יותר. כדי לפצות על כך, קמעונאים פונים לפתרונות טכנולוגיים שיאפשרו הורדת עלויות על ידי אוטומציה, מודלים עסקיים חדשים ומוצרים חדשים.

"אנחנו מזהים תנועה של הרבה מאוד טכנולוגיות שנועדו לפרק חסמים של איקומרס", אומר ארגוב. "בעולם האופנה יש תחום שלם של מדידה מרחוק, והרבה מאוד חברות ישראליות מנסות לגרום לך להרגיש בטוחה לקנות את הבגד. בעולם של עיצוב הבית יש טכנולוגיות שעוזרות להבין איך פריט שאת מסתכלת עליו, כמו שטיח או מקרר, ייראו בתוך הבית שלך. עם זאת, יש גם קוטב אחר של פירוק חסמים - והוא להתמקד בלקוחות שלך, ולהפוך אותם לנכס שיווקי, שניתן לשווק לו מוצרים באופן ממוקד.

"שובה של נקודת המכירה הוא אתגר אסטרטגי. אם קנית אצלי באתר, אני יודע עלייך הכול - איפה את, מי החברים שלך וכו', אבל אם הגעת אליי לחנות אני אפילו לא יודע שנכנסת. הטכנולוגיות החדשות יכולות לנתח את החוליה החסרה בגביע הקדוש של הקמעונאות. אתה לא יכול לנתח ביעילות כשיש חלל מת בחנות הפיזית. אתה צריך שהקופה תהיה חכמה, שהעגלה תהיה חכמה, כל זה נועד לגרום לך להרגיש כאילו אתה בחוויית האיקומרס עכשיו".

לא רק אימוץ טכנולוגיות

הראל מדבר על אפקט המטוטלת. "כולנו עברנו לאונליין, והפכנו להיות שחקנים הרבה יותר מתוחכמים. זה גרם לכך שנוצר פער בציפיות של הצרכן שרוצה לחזור לחנויות הפיזיות, אבל לקבל שם חוויה שונה מזו שהייתה בעבר. מה זאת אומרת שאני אגיע לחנות, ואתה לא תדע מי אני? זה מייצר אכזבה. הקמעונאים מתחילים להבין שאם הם לא ישפרו את היכולות הטכנולוגיות, יהיה להם הרבה יותר קשה. הם חייבים חדשנות כדי לא להיעלם".

לדברי ארגוב, "אנחנו מזהים יותר אימוץ של טכנולוגיה שמסייעת לצפות לאן העולם הולך, אבל זה לא יעזור לקמעונאי אם הוא לא יידע להשתנות. אי אפשר להישען רק על המפעל והחנות, חייבים גם משלוחים באמצעות ספקים חיצוניים, להחזיק מלאי קרוב, לשתף פעולה עם חברות שיכולות לעזור בערוצי המכירה".

בהקשר הזה מציין ארגוב את הנטייה של סטארט-אפים ישראלים בתחום הריטייל-טק לפנות קודם כל לשוק הגלובלי. "לשוק הישראלי נמאס לשבת בצד. הקמעונאים הישראלים אומרים: למה אתם מדלגים עלינו? למה אתם מפתחים פה, ורצים החוצה? אם אני רשת סופרמרקטים גדולה, אל תוותרו עליי, אני רוצה להיחשף לטכנולוגיה, ועל הדרך אני אייצר אפיקים עסקיים נוספים. זה מייצר לי עולם עסקי חדש לגמרי".

 עוד זווית: הפיתוחים הישראלים שמנתחים את המדפים

בין החברות הישראליות שממפה הדוח של דלויט ו-UST נמצאת Vayyar, שפיתחה פתרונות הדמיה מבוססי רדאר, שמסוגלים לראות דרך עצמים ללא שימוש במצלמות. החיישנים של החברה מיועדים לרשתות השיווק, מבצעים ניהול מלאי ומנתחים את "מסע הלקוח" שמתבצע בעת שהוא נכנס לסופר וצועד בין המדפים.

החיישנים מנתחים למעשה למה הלקוח בחר ללכת למדף מסוים, מדוע בחר במוצר אחד ולא באחר, או מה גרם לו להרים מוצר מסוים ואז להחזיר אותו למדף. באמצעות כל אלו מנפקת החברה לרשת הקמעונאית תובנות על סידור שונה של המדפים, מיקומי המוצרים וכדומה. כיום מבצעת החברה פיילוטים עם חברות מוצרי צריכה ורשתות קמעונאית מהגדולות בעולם, ומתעתדת להיכנס גם לשוק הישראלי.

חברה נוספת היא Trax, שבאמצעות ראייה ממוחשבת, למידת מכונה ופלטפורמה המופעלת באמצעות IOT (האינטרנט של הדברים), הופכת תמונות מדף יומיומיות לתובנות עסקיות בזמן אמת. טכנולוגיית החברה נועדה לסייע לחברות לייעל את אסטרטגיית המכירה שלהן בחנויות, ולנהל את זמינות המוצרים. הטכנולוגיה מוטמעת ברשתות קמעונאיות ביותר מ-90 מדינות בעולם, כולל ישראל.

Caja Robotics הופכת מרכזים לוגיסטיים מסורתיים למרכזים חכמים ואוטומטיים, באמצעות רובוטים שמבצעים את מלאכת הליקוט של מוצרים ממדפי המחסן, ומכינים אותם לשילוח. החברה עובדת לרוב עם חברות ישראליות, וגם עם לקוחות בינלאומיים גדולים כמו חברת הלוגיסטיקה ברג'ן.

חברה נוספת היא Supersmart, שפיתחה טכנולוגיה לסיום תהליך הקנייה בצורה מהירה באמצעות עמדת אימות חכמה לתוכן העגלה. למעשה, הפיתוח של סופרסמארט מאפשר לחסוך את התורים בקופות, ומציע חוויית קנייה מהירה לצרכן ויעילות תפעולית גבוהה לקמעונאי. סופרסמארט עובדת בארץ עם אושר עד ושוק העיר.

עוד כתבות

רה''מ בנט ורה''מ החליפי לפיד / צילום: יוסי זמיר

כך צפויה להיראות היממה האחרונה של הכנסת ה-24

החוק לפיזור הכנסת יעלה עד חצות להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית, ולאחר אישורו ימונה יאיר לפיד לראש ממשלת ישראל ● עד אז, חברי הכנסת נמצאים במרתון לחקיקת חוקים כמו חוק המכר, פיצוי לאומיקרון, חלופת שקד לתמ"א 38 ואחרים ● חוק המטרו וחוק הכניסה לישראל עדיין נמצאים תחת סימן שאלה

ניתוח באמצעות הרובוט של יומן אקסטנשנס

מועמדת להשתלטות: יומן אקסטנשנס משלימה התרסקות של 95% מההנפקה

חברת הרובוטיקה הרפואית דיווחה על הפסקת ההסכם עם המפיץ הבלעדי באירופה, על רקע צלילה חדה בהכנסות וזינוק בהפסדים ● בקופת החברה מזומנים בהיקף כ-90 מיליון שקל

ההסתערות על הקפיטול בוושינגטון, ב-6 בינואר 2021 / צילום: Shutterstock, Thomas Hengge

ע. ראש הסגל של הבית הלבן לשעבר: טראמפ ניסה לחטוף את ההגה ודרש שיסיעו אותו לגבעת הקפיטול ב־6 בינואר

על פי העדות בפני הקונגרס של קסידי הטצ'ינסון, טראמפ אמר לראש צוות השירות החשאי ששומר עליו "אני הנשיא המזורגג", ודרש "קח אותי לגבעת הקפיטול עכשיו" ● לאחר שזה סירב, טראמפ ניסה לחטוף את ההגה ביד אחת וביד השנייה תפס את צווארו של איש השירות החשאי

מימין: דקל פרסי, ד''ר שירה ברזיס, חיים זילברשץ, גיא וולטש, ד''ר גיא נבון, נפתלי גיא, גיא ימין, עו''ד רז טפר, סא''ל מיל. זיוה שבתאי / צילום: נוי דקל

בוגרי מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל משיקים מועדון יזמות ועסקים

מועדון היזמות והעסקים של בוגרי מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ), מהיחידות המסווגות ביותר בצה"ל, הושק. בין החברים בו: מייסדי חברות הייטק, מנכ"לים ומשקיעים בקרנות הון סיכון ● וגם: עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עשוי לחזור בקרוב לתפקיד ציבורי ● אירועים ומינויים

אנדרו ביילי, כריסטין לגארד, ג'רום פאוול, יי גאנג / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana, Geert Vanden Wijngaert, Patrick Semansky, Tolga Akmen

בנקים מרכזיים צריכים להעלות ריבית בחדות או להסתכן בתקופת אינפלציה גבוהה

כך עולה מדוח חדש של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) שמוכר כ"בנק המרכזי של הבנקים המרכזיים" ● חוקרי הבנק מזהירים כי הצעדים הנחוצים לבלימת האינפלציה עלולים לגרום לעוד העלאות מחירים גלובליי

יונדאי איוניק 6 / צילום: netcarshow.com

איוניק 6, גרסת הספורט-סדאן של איוניק 5 החשמלית נחשפה

יונדאי פירסמה תמונות רשמיות ראשונות של מכונית הספורט-סדאן החשמלית "איוניק 6" ● המכונית תתבסס על הפלטפורמה החשמלית המודולרית שמשמשת את הדגמים איוניק 5 וקיה EV6 ותצויד באותם מכלולים ● טרם פורסמו מפרטים ומחירים רשמיים

עימותים בכנסת. לא יותר מרעש וצלצולים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פארסת המטרו היא רק סימפטום. הבעיה האמיתית היא הפוליטיקאים

נפילת חוק המטרו היא רק דוגמה הממחישה את גודל הכישלון של השיטה הפרלמנטרית בישראל ● במקום למשול, הפוליטיקאים - כל הפוליטיקאים, מעדיפים לצאת בהכרזות חסרות תכלית ולגלגל את הצרות שלהם ל"קורבן הבא"

שר האוצר, אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוזלה נוספת מתעכבת, ומחיר הדלק צפוי לעלות לכ-8 שקלים השבוע

שר האוצר ליברמן הכריז לפני שבוע על הורדה נוספת של מס הבלו על הדלק שתימשך עד סוף אוקטובר, אך ספק אם יצליח להוציא לפועל את המהלך ● משרד האנרגיה צפוי לפרסם מחר את המחיר המעודכן לליטר בנזין. לפי ההערכות, התעריף יטפס לכ-8 שקלים לליטר

גיליין מקסוול / צילום: Reuters, PA Images

גיליין מקסוול נשפטה ל-20 שנות מאסר על סחר בקטינות

מקסוול, בת 60, הורשעה בדצמבר על כך שגייסה וסחרה 4 נערות עבור אפשטיין, שהיה אז בן זוגה ● השופטת, בעת שהכריזה על העונש, קראה לפשעיה של מקסוול "אכזריים"

אבנר צדוק, בעל חברת 'פלגים בריכות שחייה' / צילום: שבי קדם

החלים מסרטן והמציא עצמו מחדש בענף הבריכות: "עליות המחירים לא פוסחות עלינו. נאלצים לספוג אלפי שקלים"

אבנר צדוק, תושב כפר האורנים, בן 52 ● נשוי פלוס 3 ● בעל חברת 'פלגים בריכות שחייה' ● "הפער בין התמחור שנסגר בזמנו לבין העלויות בפועל הוא גדול" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז   

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את השינוי במדד תשומות הבנייה. כך זה ייראה

אחרי ארבעה דיונים הושגו הסכמות סביב תיקון חוק המכר, שכוללות אימוץ של ההצמדה לרכיב הבנייה במדד רק לאחר תקופת מעבר, ושיפור מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה לטובת הקבלנים • סעיף שכר הטרחה וסוגיית הרטרואקטיביות הושארו בחוץ • ההערכות: החקיקה תושלם מחר

עדיקה. בדרך להפוך לחברה פרטית / צילום: ערן סלם יח''צ

המניה צנחה, עשרות מיליונים נמחקו ורגע לפני שהכסף נגמר: עדיקה מגיעה לסוף דרכה העצמאית

כארבע שנים לאחר שהונפקה כהבטחת אופנה מקוונת, במהלכן רשמה הפסד של עשרות מיליוני שקלים והמניה קרסה ב-85%, מגיעה עדיקה לסוף דרכה העצמאית ● בחברה מעריכים מעריכה כי בהעדר גיוס הון משמעותי בתקופה הקרובה היא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: ת"א 35 עלה 1.2%, מדד נפט וגז קפץ 3.2%

מדד ת"א 90 התחזק 0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.1% ● הדולר קפץ 1.1% ושערו היציג נקבע על 3.43 שקלים, אך לאחר מכן נחלש

אמיל וינשל (מימין) וניצן צעיר־הרים, מייסדי ווישור / צילום: איל יצהר

מסתמן: ווישור והנאמן באיילון הגיעו להסכמות הכוללות הפחתה קלה במחיר העסקה

יום לפני המועד האחרון להשלמת העסקה בה תרכוש ווישור 67% מאיילון, הגיעו הצדדים להבנות סביב הנושאים האחרונים שעוד נותרו לסגור ● איילון קיבלה השבוע את האישור האחרון לקיפול שכבה וכך גם המגבלות הרגולטוריות הוסרו

מבנה בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

בבנק ישראל ובאוצר מסכימים: ישראל בדרך להאטה

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל התייחס בוועידה השנתית של איגוד החברות הציבוריות לעדכון תחזית הצמיחה בשבוע הבא: "לא תהיה רחוקה מהקודמות" ● במקביל, מנכ"ל האוצר רמז שבנק ישראל החל באיחור את העלאות הריבית וטען: "ריבית גבוהה לא בהכרח תוביל למיתון"

תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים / צילום: Shutterstock

"המודל" של קרנות הריט: תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים

חברות הניהול של שבע קרנות נדל"ן ותשתיות הנסחרות בבורסה בת"א חילקו ביניהן אשתקד סכום של יותר מ-170 מיליון שקל - עלייה חדה של קרוב ל-25% לעומת 2020 ● הכירו את היזמים שמנווטים את קרנות ההשקעה וגוזרים קופון גדול על כל עסקה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

החברה הישראלית שעוזרת לספוטיפיי לשמר עובדים גייסה 90 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ הישראלית גלואט, שפיתחה מערכת לניוד והשמה של עובדים בתוך הארגון, הודיעה על גיוס 90 מיליון דולר בסיבוב רביעי (D) בהובלת קרן ההשקעות של סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור ● בין לקוחות החברה: שניידר, גולדמן זאקס וספוטיפיי

דב בהרב / צילום: חברת החשמל

מנהלת רשות החברות לדב בהרב: לא תוכל לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית

דוח הבודק בנוגע למינויים בחברת חשמל יופץ בקרוב למעורבים ● כפי שנחשף בגלובס, הדוח הודף טענות שהעלה היו"ר הפורש בנוגע להליך מינוי המנכ"ל ● בצעד חריג הודיעה מיכל רוזנבוים לבהרב כי הרשות לא תתמוך בו יותר לתפקיד דירקטור בחברות ממשלתיות

גלעד מאירסון / צילום: יח''צ איתקה

האיש של תשובה בים הצפוני לא מאמין שאפשר לכבות את אספקת הנפט: "לא מציאותי ולא אחראי"

לקראת הנפקה מתוכננת בלונדון, מספר גלעד מאירסון, יו"ר איתקה, על ההתרחבות המהירה בפעילותה ("צמיחה שמאפיינת חברת טכנולוגיה"), השגשוג בעסקי הנפט והגז ("התחום היחידי שהניב השנה תשואה חיובית") והתרומה של רכישת נכסי שברון בים הצפוני, שבעבר איימה על יציבות קבוצת דלק ("הפכה אותנו לאחת מחברות האנרגיה המובילות בבריטניה")

הפגנה נגד ביטול הזכות להפיל בבית משפט במיסיסיפי / צילום: Associated Press, Rogelio V. Solis

שופטים מקומיים נמצאים באור הזרקורים לאחר ביטול פס"ד רו נגד ווייד

שופטת בטקסס מטילה צו הקפאה זמני על איסור הפלות שנחקק לפני מאה שנה, בלואיזיאנה ויוטה ננקטים צעדים משפטיים דומים