זה היה מחזה יוצא דופן. בסוף החודש שעבר ישבו על במה אחת נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, ולידם המיליארדר סם בנקמן פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX ונותן החסות לכנס. בנקמן פריד הגיע במכנסיים קצרים ונעלי ספורט מהוהות.
● התחמושת של הפד מצומצמת הפעם | גיא בן סימון, פרשנות
● אשליית האינפלציה: השד יצא מהבקבוק ואף אחד לא זיהה. לאן תוביל המפלה בשווקים? | יניב פגוט, טור אורח
אפשר היה למצוא שלל רבדים באירוע הזה, שנערך במלון באיי בהאמה. להשתאות, למשל, על הנכונות של פוליטיקאים בדימוס להחכיר את המוניטין החבוט שלהם לטובת מתעשרי קריפטו במקלטי מס. אבל עצם הנוכחות של השניים באירוע הזה, שבו השתתפו גם דוגמנית העל ג'יזל ובן זוגה כוכב הפוטבול טום בריידי (ומשקיע ב-FTX), שידרה גם עוד משהו: הגזמה והפרזה. ניחוחות של בועה.
משמעות הקריסה של טרה לונה
לא חלפו שבועיים, ובסוף השבוע שעבר עולם הקריפטו זועזע על ידי קריסתו המהדהדת של טרה, מטבע שאמור היה להיות יציב וצמוד לדולר, אבל בפועל נשען על מנגנון ייצוב מפוקפק. זה סיפור סבוך, וסימני השאלה ריחפו סביב הפרוייקט הזה מזה תקופה. אבל האיש שמאחוריו, יזם בשם דו קוון, נפנף את מבקריו בטענה שהוא "לא מתווכח עם אנשים עניים". זה נגמר במחיקה של 40 מיליארד דולר.
לכאורה טרה לונה הוא דוגמה לניסוי בהנדסה פיננסית שכשל, אירוע מבודד שלא צריך לחפש בו יותר מדי משמעות. אבל הוא מתרחש בתקופה שבה שוק הקריפטו כולו מאבד גובה. כולל הביטקוין, מטבע הקריפטו המפורסם מכולם, שאיבד לא פחות מ-40% מערכו מתחילת השנה.
גם זו לא אמורה להיות התפתחות מפתיעה במיוחד, לאור העובדה שהביטקוין הוא מטבע ספקולטיבי, נכס שאינו משלם ריבית או דיבידנד, בעולם של ריביות עולות. ומה שקרה בשבוע שאחרי הכנס בבהאמס היה בדיוק זה: עוד העלאת ריבית של הפד.
Tony Blair and Bill Clinton on the same stage (and SBF.) You don’t see that very often these days, eh? pic.twitter.com/Vt5pn6egHn
- Dan Keeler (@dankeeler) April 28, 2022
יותר מכך. מסתבר שהביטקוין, שאמור היה להוות סוג של גידור בתקופה של אינפלציה, סוג של זהב דיגיטלי, דווקא פיתח מתאם גבוה למדד הנאסד"ק, ויורד יחד איתו. ההתפתחות הזאת הובילה את הכלכלן נוח סמית לאבחנה המעניינת שאפשר לחשוב על הביטקוין כמניית טכנולוגיה - ובמקרה הזאת טכנולוגיה שכבר מתחילה להתיישן.
אבל מה באמת לגבי ההתרסקות במניות הטכנולוגיה? אחד ההסברים הרווחים כולל חשבון פשוט. כאשר הריבית עולה, זה כמעט בהגדרה מוריד את השווי של חברות שההכנסות שלהן הרחק בעתיד. במציאות כזאת, של ריביות עולות, אפשר לצפות למעבר ממה שנקרא מניות צמיחה למניות ערך, כלומר כאלה עם עסקים בעולם האמיתי וזרם הכנסות איתן כאן ועכשיו. ובאמת, משקיע הערך הגדול מכולם, וורן באפט, חזר לאחרונה לשווקים, אחרי תקופה ארוכה שבה ישב על הר של מזומנים. באפט הוציא לא פחות מ-51 מיליארד דולר על רכישות מאז תחילת השנה.
אבל השבוע ראינו את הנפילות מגיעות גם לשתי ענקיות קמעונאות שהן חלק בלתי נפרד מהנוף האמריקאי: וול מארט וטרגט. ביום רביעי קרסה מניית טרגט, יעד חביב על קונים ממעמד הביניים, בלא פחות מ-25%. ברקע עמדה צניחה של 52% ברווחי החברה, שמאחוריה לא רק זינוק בעלויות התובלה, אלא גם כישלון בחיזוי העדפות הקונים, שגרמו לחברה להיתקע עם מלאי של מוצרים יקרים לבית. אלה כבר מלמדים משהו על הכלכלה ה'ריאלית' עצמה, שמצויה בתהליך של התקררות - שזו המטרה המוצהרת של העלאות הריבית - כשמקביל עדיין לא נפתרו קשיי האספקה שהצטברו במהלך המגפה.
שוק הקריפטו הוא עדיין קטן יחסית. וגם שוק הטכנולוגיה הוא לא שוק המניות. וגם שוק המניות אינו הכלכלה כולה. ובכל זאת, כשהמשקיעים בקריפטו או בגיימסטופ נכווים, זה דבר אחד. כשטרגט מאבדת רבע משוויה ביום אחד - זה כבר סיפור אחר.
