גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא בדיוק בועת הייטק או מחנק אשראי: המשבר הנוכחי לא מזכיר שום דבר שקדם לו

זה לא בדיוק משבר אשראי, וגם לא בדיוק בועת הייטק: העולם סובל משיבושי אספקה, אינפלציה, ולכל אלו התווספה גם המלחמה באירופה ● קברניטי הכלכלה העולמית מנסים לרסן את האינפלציה ולהימנע ממיתון, האם המצב נמצא בכלל בשליטתם?

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק / צילום: Reuters, ANDREW KELLY
רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק / צילום: Reuters, ANDREW KELLY

שני נתונים שמגיעים מארצות הברית ממחישים את התמונה המורכבת של הכלכלה העולמית כרגע. מצד אחד, השווקים צבועים באדום. הדאו ג’ונס איבד בשבוע שעבר 2.9%, ורשם בכך שבוע שמיני ברציפות של ירידות. זהו רצף הירידות הארוך ביותר מאז 1923, כמעט מאה שנה (אם כי חשוב לזכור שלמרות כל הירידות, הדאו עדיין רשם תשואה חיובית של כ-9% מאז תחילת 2020). ומהצד השני, הכלכלה עדיין מפגינה חוזק יחסי. מספר דורשי קצבאות האבטלה החדשים (218 אלף בשבוע השני של מאי), נמצא כרגע בשפל של יותר מחמישים שנה - גם אם מספרם עלה בחודשים האחרונים.

במילים אחרות - השווקים יורדים, אבל הם לא משקפים את התמונה המלאה לגבי הכלכלה. ועדיין, המגמה הברורה היא האטה של המשק האמריקאי. זו האטה מכוונת: הפדרל ריזרב מצוי במהלך של העלאת ריבית במטרה להשתלט על האינפלציה, כשהתוצאה המוצהרת והבלתי נמנעת היא האטה - ואולי אפילו מיתון. מה מבין השניים? זו השאלה הגדולה שמעסיקה כרגע את הכלכלנים באמריקה. האם הפד יצליח לבצע מה שנקרא נחיתה רכה, או "סוג של רכה", כפי שניסח זאת יו"ר הפד ג’רום פאוול בשבוע שעבר, מבלי לגרור את אמריקה למיתון. כפי שפאוול מדגיש: זו משימה "מאתגרת".

תשומת הלב מתמקדת בארה"ב, כי היא נותנת את הטון בשווקים ובכלכלה העולמית כולה. אבל היא לא היחידיה שמתמודדת עם אינפלציה והאטה. כך למשל, לפי ההערכות של בלומברג, הכלכלה הסינית תצמח השנה ב-2% בלבד, לאט יותר מכלכלת ארה"ב, שצפויה לצמוח ב-2.8%. בבלומברג מודים שההערכות שלהם לגבי סין פסימיות יחסית לתחזיות אחרות. אבל סין, שעדיין חיה מסגר אל סגר, ללא ספק בהאטה. כך שבניגוד למשל למשבר ב-2008, כשהצמיחה במזרח חיפתה על החולשה בכלכלות במערב, הפעם ההאטה נרחבת יותר.

התאוששות מרשימה, במקביל לאינפלציה

"אז, האם אנחנו בדרך למיתון עולמי?", נשאל בטור שפרסם בשבוע שעבר הכלכלן הנודע ג’ים אוניל, בעברו הכלכלן הראשי של גולדמן זקס, בהמשך שר כלכלי בממשלת בריטניה, והיום חבר בית הלורדים. לפי אוניל, התשובה תלויה לא רק בפד, אלא גם בהנהגה הסינית, ובהחלטות אותן יקבל נשיא רוסיה פוטין.

הגורמים אותם מונה אוניל - ובהם הקורונה בסין והמלחמה באירופה - ממחישים את אחד ההבדלים בין המשבר הזה למשברים קודמים. אם להציג את הדברים באופן מעט פשטני, הרי שבשני העשורים האחרונים המשברים הכלכליים היו בעיקרם משברי אשראי, חוב, ובועות. מהמיתון שהגיע אחרי בועת הדוט.קום בשוק המניות בתחילת שנות האלפיים, דרך התפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב ובאירופה ב-2008, ועד למשבר החובות של מדינות דרום אירופה בתחילת העשור הקודם. אלה לא היו משברים קלים, אבל לקברניטי הכלכלה, ובמיוחד לבנקאים המרכזיים, היו כלים להתמודד איתם.

גם במשבר הנוכחי יש אלמנטים כאלה. בארה"ב במיוחד, די ברור כרגע שהממשל והפדרל ריזרב "חיממו" יתר על המידה את הכלכלה, באמצעות תוכניות סיוע נדיבות, ריביות אפסיות, וים של נזילות שזרם לשווקים. התוצאה הייתה אמנם התאוששות מרשימה במהירות שיא, הישג שאסור להתעלם ממנו, אבל אליה התלוותה גם אינפלציה שלא נראתה 40 שנה. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל, מדד המחירים רשם זינוק של 8.3%.

אבל עכשיו, כשהפד מעלה את הריבית, נראה שהאינפלציה כבר הגיעה לשיא, והביקושים נחלשים. כפי שניסח זאת בסוף השבוע ג’ים בולארד נשיא הפד של סנט לואיס: "הקמעונאים שמאמינים שהם יכולים להעלות מחירים בלי חשש, הולכים לחטוף ‘אגרוף בפרצוף’. הם יגלו שלצרכנים שלהם נגמר הכסף, והם צריכים להחליט מה לקנות". הדינמיקה הזאת, כך הסביר בולארד, תעזור למתן את האינפלציה. ובולארד, שנחשב לדמות "ניצית" יחסית, משוכנע שהפד יצליח להעלות את הריבית ולהשתלט על האינפלציה מבלי להביא את ארה"ב למיתון, או לסטגפלציה, כלומר שילוב של האטה ואינפלציה.

אבל העניין הוא שהביקושים, שבהם הפד שולט דרך העלאות הריבית, הם לא הכל. כפי שהסביר יו"ר הפד ג’רום פאוול לפני שבוע: "מה שאנחנו יכולים לשלוט בו הוא הביקושים. אנחנו לא באמת יכולים לשלוט בהיצע באמצעות המדיניות שלנו. והיצע הוא חלק גדול מהסיפור כאן". כך למשל, חלק מעליות המחירים בארה"ב נובעות ממחסור בשבבים למכוניות, או מעיכובים בנמלים.

"אבל יותר מזה", המשיך פאוול. "יש אירועים גאו-פוליטיים שהולכים לשחק תפקיד מאוד חשוב בכלכלה בשנה הקרובה. כך שיכול להיות שהשאלה האם אנחנו יכולים לבצע נחיתה רכה או לא, למעשה תלויה בגורמים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם".

חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock

דברים דומים אפשר היה לשמוע גם מכיוון נגיד הבנק אוף אינגלנד, אנדרו ביילי, שדיבר בשבוע שעבר על ההשפעה ה"אפוקליפטית" שעלולה להיות לזינוק במחירי המזון על עניי העולם. ביילי, שזכה לביקורת מהממשלה על הטון הדרמטי שבו בחר, הסביר גם שהוא נמצא בסיטואציה קשה: הוא חוזה אינפלציה של 10%, אבל הרוב המכריע שלה נובע מגורמים שלא בשליטתו. "80% מעליית היתר באינפלציה נובעת מעלייה במחירי האנרגיה, וממוצרים סחירים" - כלומר כאלה שנסחרים בשווקים העולמיים.

גם ממזרח לתעלה אפשר למצוא הסברים דומים. פאולו ג’נטיליוני, הנציב הכלכלי של האיחוד האירופי, הדגיש בשבוע שעבר את המחיר אותה גובה המלחמה ברוסיה מכלכלת האיחוד, שצפויה לצמוח השנה ב-2.7%, לעומת 4% בתחזיות קודמות. "המלחמה הובילה לזינוק במחירי האנרגיה, ולשיבוש בשרשראות האספקה, כך שהאינפלציה צפויה להישאר גבוהה, למשך זמן ארוך יותר".

אירופה, שנשענת במידה לא מבוטלת על אספקת גז, נפט ותבואות מרוסיה ואוקראינה, מרגישה היטב את השפעת המלחמה. אבל היא לא צד פסיבי בעניין: עליות המחירים נובעות בין היתר מההחלטה של אירופה והמערב לתמוך באוקראינה אל מול הפלישה הרוסית, וגם מהמאמצים האירופיים להיגמל מהתלות באנרגיה הרוסית. במילים אחרות, המכה לכלכלה היא מחיר שאירופה מקבלת על עצמה במודע, טרייד אוף שנובע משיקולים אסטרטגיים ומוסריים.

גם בסין אפשר לזהות טרייד אוף, דילמה שהעסיקה את כלל העולם ב-2020, ממשיכה להעסיק את בייג’ינג גם היום. המערב הגיע לשלב בו הוא יכול להסיר את מגבלות הקורונה (אולי יותר מדי), תודות לקמפיין החיסונים. אבל מדיניות אפס הקורונה שלה, גם לנוכח זני האומיקרון, אומרת שהמשטר צריך לבחור בין השתלטות על המגיפה לבין המשך הפעילות הכלכלית. והתוצאה היא האטה של הכלכלה.

 

"סיכונים משמעותיים לכלכלה העולמית"

המציאות של אינפלציה מזנקת, שקשורה לשיבושים בצד ה"היצע" שלחה את הכלכלנים והפרשנים בעולם לאנלוגיה מתבקשת: שנות ה-70, שבהן הזינוק במחירי הנפט עקב האמברגו של מדינות ערב הביא לסטגפלציה, שילוב של האטה כלכלית ועלייה במחירים. בזמנו, זה נגמר ב"הלם וולקר" - העלאת ריביות דרסטית של פול וולקר, יו"ר הפדרל ריזרב, שריסקה את האינפלציה ושלחה את ארה"ב למיתון. הפעם זו המלחמה באוקראינה, שכבר הביאה לזינוק במחירי החיטה, התירס, הנפט, והגז הטבעי באירופה.

אבל האם אנחנו נמצאים בסטגפלציה בנוסח שנות השבעים? לא בהכרח, כך לפי ה-BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים. בסקירה שפרסם השבוע, קובע הבנק: "מחירי סחורות גבוהים ותנודתיים מציבים סיכונים משמעותיים עבור הכלכלה העולמית" - אבל מוסיף שתרחיש של חזרה לסטגפלציה של שנות השבעים הוא "לא סביר".

על פניו, מסבירים כלכלני ה-BIS, האירועים האחרונים נראים אפילו יותר משבשים מאשר בשנות ה-70. אם אז עליות המחירים התרכזו בשוקי הנפט, היום מדובר במחירי האנרגיה, החקלאות, הסחורות והמתכות. אבל מצד שני, עליות המחירים בשנות השבעים היו קיצוניות יותר: ב-1973, מחרי הנפט הוכפל בתוך שבוע. עד כה, מחירי הנפט עלו ב-50% מתחילת 2022, ובמונחים ריאליים (בקיזוז אינפלציה), הם עדיין נמוכים בהשוואה לתחילת העשור הקודם.

במקביל, אנחנו נכנסנו למשבר הנוכחי עם אינפלציה נמוכה יחסית, בשונה ממשבר הנפט, לו קדמה עלייה ממושכת באינפלציה. התוצאה היא שהאינפלציה עדיין לא ‘התקבעה’ באותה מידה בשיקולים של החברות ומשקי הבית. בנוסף, הכלכלה היום תלויה פחות באנרגיה, ובמיוחד בנפט, ולכן גם מושפעת פחות מעליית המחירים. ולקינוח, הבנקים המרכזיים הם היום מוסדות חזקים הרבה יותר בהשוואה לשנות ה-70 - ויש להם כלים שיאפשרו להם לנווט במצב הנוכחי בהצלחה גדולה יותר. אבל בסופו של דבר, קובעים ב-BIS: האמינות של הבנקים המרכזיים תלויה בפעולות שלהם" - והיא עלולה להישחק אם יאפשרו לאינפלציה להימשך זמן רב מדי.

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר