גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא בדיוק בועת הייטק או מחנק אשראי: המשבר הנוכחי לא מזכיר שום דבר שקדם לו

זה לא בדיוק משבר אשראי, וגם לא בדיוק בועת הייטק: העולם סובל משיבושי אספקה, אינפלציה, ולכל אלו התווספה גם המלחמה באירופה ● קברניטי הכלכלה העולמית מנסים לרסן את האינפלציה ולהימנע ממיתון, האם המצב נמצא בכלל בשליטתם?

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק / צילום: Reuters, ANDREW KELLY
רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק / צילום: Reuters, ANDREW KELLY

שני נתונים שמגיעים מארצות הברית ממחישים את התמונה המורכבת של הכלכלה העולמית כרגע. מצד אחד, השווקים צבועים באדום. הדאו ג’ונס איבד בשבוע שעבר 2.9%, ורשם בכך שבוע שמיני ברציפות של ירידות. זהו רצף הירידות הארוך ביותר מאז 1923, כמעט מאה שנה (אם כי חשוב לזכור שלמרות כל הירידות, הדאו עדיין רשם תשואה חיובית של כ-9% מאז תחילת 2020). ומהצד השני, הכלכלה עדיין מפגינה חוזק יחסי. מספר דורשי קצבאות האבטלה החדשים (218 אלף בשבוע השני של מאי), נמצא כרגע בשפל של יותר מחמישים שנה - גם אם מספרם עלה בחודשים האחרונים.

במילים אחרות - השווקים יורדים, אבל הם לא משקפים את התמונה המלאה לגבי הכלכלה. ועדיין, המגמה הברורה היא האטה של המשק האמריקאי. זו האטה מכוונת: הפדרל ריזרב מצוי במהלך של העלאת ריבית במטרה להשתלט על האינפלציה, כשהתוצאה המוצהרת והבלתי נמנעת היא האטה - ואולי אפילו מיתון. מה מבין השניים? זו השאלה הגדולה שמעסיקה כרגע את הכלכלנים באמריקה. האם הפד יצליח לבצע מה שנקרא נחיתה רכה, או "סוג של רכה", כפי שניסח זאת יו"ר הפד ג’רום פאוול בשבוע שעבר, מבלי לגרור את אמריקה למיתון. כפי שפאוול מדגיש: זו משימה "מאתגרת".

תשומת הלב מתמקדת בארה"ב, כי היא נותנת את הטון בשווקים ובכלכלה העולמית כולה. אבל היא לא היחידיה שמתמודדת עם אינפלציה והאטה. כך למשל, לפי ההערכות של בלומברג, הכלכלה הסינית תצמח השנה ב-2% בלבד, לאט יותר מכלכלת ארה"ב, שצפויה לצמוח ב-2.8%. בבלומברג מודים שההערכות שלהם לגבי סין פסימיות יחסית לתחזיות אחרות. אבל סין, שעדיין חיה מסגר אל סגר, ללא ספק בהאטה. כך שבניגוד למשל למשבר ב-2008, כשהצמיחה במזרח חיפתה על החולשה בכלכלות במערב, הפעם ההאטה נרחבת יותר.

התאוששות מרשימה, במקביל לאינפלציה

"אז, האם אנחנו בדרך למיתון עולמי?", נשאל בטור שפרסם בשבוע שעבר הכלכלן הנודע ג’ים אוניל, בעברו הכלכלן הראשי של גולדמן זקס, בהמשך שר כלכלי בממשלת בריטניה, והיום חבר בית הלורדים. לפי אוניל, התשובה תלויה לא רק בפד, אלא גם בהנהגה הסינית, ובהחלטות אותן יקבל נשיא רוסיה פוטין.

הגורמים אותם מונה אוניל - ובהם הקורונה בסין והמלחמה באירופה - ממחישים את אחד ההבדלים בין המשבר הזה למשברים קודמים. אם להציג את הדברים באופן מעט פשטני, הרי שבשני העשורים האחרונים המשברים הכלכליים היו בעיקרם משברי אשראי, חוב, ובועות. מהמיתון שהגיע אחרי בועת הדוט.קום בשוק המניות בתחילת שנות האלפיים, דרך התפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב ובאירופה ב-2008, ועד למשבר החובות של מדינות דרום אירופה בתחילת העשור הקודם. אלה לא היו משברים קלים, אבל לקברניטי הכלכלה, ובמיוחד לבנקאים המרכזיים, היו כלים להתמודד איתם.

גם במשבר הנוכחי יש אלמנטים כאלה. בארה"ב במיוחד, די ברור כרגע שהממשל והפדרל ריזרב "חיממו" יתר על המידה את הכלכלה, באמצעות תוכניות סיוע נדיבות, ריביות אפסיות, וים של נזילות שזרם לשווקים. התוצאה הייתה אמנם התאוששות מרשימה במהירות שיא, הישג שאסור להתעלם ממנו, אבל אליה התלוותה גם אינפלציה שלא נראתה 40 שנה. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל, מדד המחירים רשם זינוק של 8.3%.

אבל עכשיו, כשהפד מעלה את הריבית, נראה שהאינפלציה כבר הגיעה לשיא, והביקושים נחלשים. כפי שניסח זאת בסוף השבוע ג’ים בולארד נשיא הפד של סנט לואיס: "הקמעונאים שמאמינים שהם יכולים להעלות מחירים בלי חשש, הולכים לחטוף ‘אגרוף בפרצוף’. הם יגלו שלצרכנים שלהם נגמר הכסף, והם צריכים להחליט מה לקנות". הדינמיקה הזאת, כך הסביר בולארד, תעזור למתן את האינפלציה. ובולארד, שנחשב לדמות "ניצית" יחסית, משוכנע שהפד יצליח להעלות את הריבית ולהשתלט על האינפלציה מבלי להביא את ארה"ב למיתון, או לסטגפלציה, כלומר שילוב של האטה ואינפלציה.

אבל העניין הוא שהביקושים, שבהם הפד שולט דרך העלאות הריבית, הם לא הכל. כפי שהסביר יו"ר הפד ג’רום פאוול לפני שבוע: "מה שאנחנו יכולים לשלוט בו הוא הביקושים. אנחנו לא באמת יכולים לשלוט בהיצע באמצעות המדיניות שלנו. והיצע הוא חלק גדול מהסיפור כאן". כך למשל, חלק מעליות המחירים בארה"ב נובעות ממחסור בשבבים למכוניות, או מעיכובים בנמלים.

"אבל יותר מזה", המשיך פאוול. "יש אירועים גאו-פוליטיים שהולכים לשחק תפקיד מאוד חשוב בכלכלה בשנה הקרובה. כך שיכול להיות שהשאלה האם אנחנו יכולים לבצע נחיתה רכה או לא, למעשה תלויה בגורמים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם".

חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock

דברים דומים אפשר היה לשמוע גם מכיוון נגיד הבנק אוף אינגלנד, אנדרו ביילי, שדיבר בשבוע שעבר על ההשפעה ה"אפוקליפטית" שעלולה להיות לזינוק במחירי המזון על עניי העולם. ביילי, שזכה לביקורת מהממשלה על הטון הדרמטי שבו בחר, הסביר גם שהוא נמצא בסיטואציה קשה: הוא חוזה אינפלציה של 10%, אבל הרוב המכריע שלה נובע מגורמים שלא בשליטתו. "80% מעליית היתר באינפלציה נובעת מעלייה במחירי האנרגיה, וממוצרים סחירים" - כלומר כאלה שנסחרים בשווקים העולמיים.

גם ממזרח לתעלה אפשר למצוא הסברים דומים. פאולו ג’נטיליוני, הנציב הכלכלי של האיחוד האירופי, הדגיש בשבוע שעבר את המחיר אותה גובה המלחמה ברוסיה מכלכלת האיחוד, שצפויה לצמוח השנה ב-2.7%, לעומת 4% בתחזיות קודמות. "המלחמה הובילה לזינוק במחירי האנרגיה, ולשיבוש בשרשראות האספקה, כך שהאינפלציה צפויה להישאר גבוהה, למשך זמן ארוך יותר".

אירופה, שנשענת במידה לא מבוטלת על אספקת גז, נפט ותבואות מרוסיה ואוקראינה, מרגישה היטב את השפעת המלחמה. אבל היא לא צד פסיבי בעניין: עליות המחירים נובעות בין היתר מההחלטה של אירופה והמערב לתמוך באוקראינה אל מול הפלישה הרוסית, וגם מהמאמצים האירופיים להיגמל מהתלות באנרגיה הרוסית. במילים אחרות, המכה לכלכלה היא מחיר שאירופה מקבלת על עצמה במודע, טרייד אוף שנובע משיקולים אסטרטגיים ומוסריים.

גם בסין אפשר לזהות טרייד אוף, דילמה שהעסיקה את כלל העולם ב-2020, ממשיכה להעסיק את בייג’ינג גם היום. המערב הגיע לשלב בו הוא יכול להסיר את מגבלות הקורונה (אולי יותר מדי), תודות לקמפיין החיסונים. אבל מדיניות אפס הקורונה שלה, גם לנוכח זני האומיקרון, אומרת שהמשטר צריך לבחור בין השתלטות על המגיפה לבין המשך הפעילות הכלכלית. והתוצאה היא האטה של הכלכלה.

 

"סיכונים משמעותיים לכלכלה העולמית"

המציאות של אינפלציה מזנקת, שקשורה לשיבושים בצד ה"היצע" שלחה את הכלכלנים והפרשנים בעולם לאנלוגיה מתבקשת: שנות ה-70, שבהן הזינוק במחירי הנפט עקב האמברגו של מדינות ערב הביא לסטגפלציה, שילוב של האטה כלכלית ועלייה במחירים. בזמנו, זה נגמר ב"הלם וולקר" - העלאת ריביות דרסטית של פול וולקר, יו"ר הפדרל ריזרב, שריסקה את האינפלציה ושלחה את ארה"ב למיתון. הפעם זו המלחמה באוקראינה, שכבר הביאה לזינוק במחירי החיטה, התירס, הנפט, והגז הטבעי באירופה.

אבל האם אנחנו נמצאים בסטגפלציה בנוסח שנות השבעים? לא בהכרח, כך לפי ה-BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים. בסקירה שפרסם השבוע, קובע הבנק: "מחירי סחורות גבוהים ותנודתיים מציבים סיכונים משמעותיים עבור הכלכלה העולמית" - אבל מוסיף שתרחיש של חזרה לסטגפלציה של שנות השבעים הוא "לא סביר".

על פניו, מסבירים כלכלני ה-BIS, האירועים האחרונים נראים אפילו יותר משבשים מאשר בשנות ה-70. אם אז עליות המחירים התרכזו בשוקי הנפט, היום מדובר במחירי האנרגיה, החקלאות, הסחורות והמתכות. אבל מצד שני, עליות המחירים בשנות השבעים היו קיצוניות יותר: ב-1973, מחרי הנפט הוכפל בתוך שבוע. עד כה, מחירי הנפט עלו ב-50% מתחילת 2022, ובמונחים ריאליים (בקיזוז אינפלציה), הם עדיין נמוכים בהשוואה לתחילת העשור הקודם.

במקביל, אנחנו נכנסנו למשבר הנוכחי עם אינפלציה נמוכה יחסית, בשונה ממשבר הנפט, לו קדמה עלייה ממושכת באינפלציה. התוצאה היא שהאינפלציה עדיין לא ‘התקבעה’ באותה מידה בשיקולים של החברות ומשקי הבית. בנוסף, הכלכלה היום תלויה פחות באנרגיה, ובמיוחד בנפט, ולכן גם מושפעת פחות מעליית המחירים. ולקינוח, הבנקים המרכזיים הם היום מוסדות חזקים הרבה יותר בהשוואה לשנות ה-70 - ויש להם כלים שיאפשרו להם לנווט במצב הנוכחי בהצלחה גדולה יותר. אבל בסופו של דבר, קובעים ב-BIS: האמינות של הבנקים המרכזיים תלויה בפעולות שלהם" - והיא עלולה להישחק אם יאפשרו לאינפלציה להימשך זמן רב מדי.

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן