ח''כ דוד ביטן, התכנית של ינון מגל ובן כספית ב-103FM / צילום: שלומי יוסף
קרבות הקואליציה והאופוזיציה הבלתי פוסקים מתנקזים בימים האחרונים אל הצעת חוק שמכונה "ממדים ללימודים". החוק נועד לעגן בחקיקה מימון של שני שלישים משכר הלימוד האקדמי של לוחמים משוחררים, ואמור היה לזכות לקונצנזוס רחב בכנסת, אך מסיבות שונות ששייכות בעיקר לשדה הטקטיקה הפוליטית הוא מצוי כעת במחלוקת עזה.
לא נעסוק כאן בתימרונים פוליטיים, אך כן ניגע בטיעון ענייני שהעלה ח"כ דוד ביטן כדי להסביר מדוע הוא מתנגד כעת לחוק. "שימו לב", הוא אמר בראיון ברדיו 103FM, "לא כל החיילים הקרביים מקבלים מלגה. המלגה הזאת הולכת רק לאוניברסיטאות, לא למכללות". גם כשאחד משני המגישים, בן כספית, ניסה להתווכח איתו, ביטן התעקש: "הצעת החוק אומרת שזה חל רק במקומות שהמדינה משתתפת במימון. זה רק באוניברסיטאות, מחקו את המכללות".
חוק "ממדים ללימודים" הוא למעשה תיקון לחוק קיים שנקרא "חוק קליטת חיילים משוחררים". התיקון שמובילה הקואליציה נועד כאמור להכניס לתוכו סעיפים שיסדירו מימון ללימודים אקדמיים עבור מי ששירתו כלוחמים (וגם ל"חיילים בודדים" ועוד), כך ש-66% משכר הלימוד ישולם על ידי המדינה. למעשה, מאז 2016 כבר קיימת תוכנית כזאת אך עד כה היא מומנה מתרומות ולא מתקציב המדינה.
אז על מה מתבססת טענתו של ביטן? נוסח החוק הסופי אכן כולל תת-סעיף שמוחק את המושג "מכללה" מהסעיף הקיים בחוק לקליטת חיילים משוחררים שמפרט מהו מוסד להשכלה גבוהה. אלא שהתיקון לא יפגע בלומדי המכללות, ונועד להפריד בין מוסדות המעניקים הכשרה מקצועית לבין מוסדות להשכלה גבוהה. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת החוץ והביטחון שהכינה את החוק להצבעה, הסבירו היועצים המשפטיים כי התיקון יאפשר לשמור על זכותה של שרת החינוך להכיר במוסדות אלה, שמעניקים הכשרה מקצועית, כמוסדות שניתן לשלם על הלימודים בהם באמצעות הפיקדון הצבאי, אך לא באמצעות החוק החדש.
למעשה, החוק דווקא הורחב כך שהוא יכלול בתוכו גם מוסדות אקדמיים שלא נכללו בו בתחילה (למשל, בתי ספר למשחק), ואין בו שום סעיף שמגביל את המוסדות בהם ניתן ללמוד באמצעות המלגה, כל עוד מדובר במוסד להשכלה גבוהה כפי שהוא מוגדר בחוק המקורי.
גם טענתו של ביטן שלפיה החוק לא חל על מכללות כי הן אינן ממומנות על ידי המדינה אינה רלוונטית כאן. ראשית, מכיוון שרוב המכללות האקדמיות בישראל דווקא מתוקצבות על ידי המדינה (אמנם בשיעור נמוך יותר). אך מעבר לכך, גם לימודים במוסדות להשכלה גבוהה שלא ממומנים על ידי המדינה הם רלוונטיים להצעה הנוכחית. גובה המימון אמנם נגזר מגובה שכר הלימוד האוניברסיטאי (כעשרת אלפים שקל בשנה), אך ניתן יהיה להשתמש בסכום הזה גם במוסדות שבהם שכר הלימוד השנתי גבוה יותר.
ח"כ ביטן מסר לנו בתגובה כי לאחר בירור שערך הוא מבין שהחוק אכן חל על המכללות, אך לדבריו לא מדובר בכולן ("מחקו מכללות בחוק כדי להבדיל בין מכללות שנתמכות על ידי המועצה לכאלה שלא").
בשורה התחתונה: דבריו של ביטן לא נכונים. מחיקת המושג "מכללה" מסעיף מסוים בחוק נועדה להוציא מההסדר מוסדות שעוסקים בהכשרה מקצועית, ולא נוגעת למוסדות שמעניקים תואר אקדמי. חיילים משוחררים שעומדים בתנאי החוק יקבלו בכל שנה 66% משכר הלימוד האוניברסיטאי ויוכלו להשתמש בהם בכל מוסד שמוכר כמוסד להשכלה גבוהה.
תחקיר: אורי כהן