מבנה בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
בתום ישיבתה של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הוחלט על העלאת הריבית במשק ב-0.4% לרמה של 0.75%. העלאה זו היא ברף העליון של קונצנזוס הכלכלנים בשוק (0.25%-0.4%).
הפעם הקודמת בה נרשמו שתי העלאות ריבית רצופות הייתה בחודשים פברואר ומרץ 2011. בכך בנק ישראל נוקט בקו אגרסיבי יותר מכפי שהביע לאחרונה, וזאת על מנת לרסן את קצב האינפלציה שהגיע באפריל ל-4% - מעל לתחום היעד ב-1%.
בנק ישראל ציין בהודעה כי הוועדה החליטה להמשיך בתהליך "הדרגתי" של העלאת הריבית. אלא שבשוק פירשו עד כה את המונח "הדרגתי" כצנוע יותר מאשר העלאה של 0.4% כמו זו הקרובה לרף העליון של התחזיות.
● המשק יכול לשאת בנטל: מה חושבים הכלכלנים על החלטת הריבית
● משכנתאות, הלוואות וחסכונות: איך תשפיע העלאת הריבית על הכיס שלנו
קו אגרסיבי למרות ההאטה ברבעון הראשון
נראה כי לחצי האינפלציה ושוק העבודה ההדוק עשו את שלהם. נתוני האינפלציה חשפו עלייה משמעותית של רכיב המוצרים הבלתי סחירים, בקצב שנתי של 3.7%. למרות נתוני התוצר ברבעון הראשון שהצביעו על האטה, בבנק ישראל מציינים לטובה את חוזקת המשק למרות התכווצות בשיעור של 1.6% ברבעון הראשון, שכן עדיין מדובר בהאטה מרמות צמיחה חריגות של (של 15% ברבעון הקודם אחרי עדכון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
לזאת יש להוסיף את היחלשות השקל מול הדולר מתחילת השנה שמאפשרת לבנק ישראל להניח למטבע הישראלי להתחזק שוב. זאת מכיוון שהעלאה זו דומה לקצב העלאות של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית, ופערי הריביות שתרמו להיחלשות השקל הולכים ומצטמצמים. להעלאת הריבית ביום שני קדם פיחות חד בשיעור של 4.6% בשער השקל כנגד הדולר, בעוד שלפני ההעלאה הקודמת פוחת השקל בשיעור של 0.5% בלבד.
בנק ישראל בוחר לרסן את האינפלציה, ועל הדרך את שוק הדיור שבו כבר נרשמה האטה בקצב לקיחת המשכנתאות. העלאה של הריבית צפויה לייקר את ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות, אך נגיד בנק ישראל הבהיר לאחרונה לגלובס כי בבנק לקחו בחשבון את התרחיש של השפעת העלאות הריבית על החזרי המשכנתאות. העלאת רכיב הפריים במשכנתה לפני יותר משנה הכניסה יותר ויותר נוטלי משכנתאות לבעיה כעת עם עליית ההחזר החודשי.
בנוסף, גם לעליית האינפלציה יש תרומה לעליית ההחזר החודשי בדמות ההצמדה למדד, כך שגם אם בנק ישראל היה נוקט בקו מתון יותר נוטלי המשכנתאות יספגו עלייה בהחזר החודשי.
בבנק ישראל הסבירו לצד ההודעה כי "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת אינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
כלכלנים: ההעלאות יימשכו, אך אולי יתמתנו
בצד הגורמים שתמכו בהעלאת הריבית ובציפייה להמשך העלאות ריבית בכל אחת מהפגישות הקרובות, מודי שפריר, אסטרטג שווקים גלובליים של בנק הפועלים ציין בעיקר את עליית הלחצים האינפלציוניים, את שוק העבודה ההדוק, את העלייה החדה במחירי הדירות בשנה האחרונה וכן את העלאות הריבית החדות הצפויות בשווקים המפותחים. "אנו מעריכים כי בנק ישראל יעלה עד סוף השנה את הריבית בקצב של 0.25% מדי פגישה, כאשר לקראת 2023 בנק ישראל יתחיל לקחת בחשבון בשיקולי הריבית גם את עתיד צמיחת הכלכלה הגלובלית", אמר שפריר. בצד הסיכונים התומכים בהעלאת ריבית בקצב חד יותר, שפריר ציין בעיקר את הערכתו להמשך לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר. "אנו מעריכים כי האינפלציה תהיה גבוהה מהיעד בטווח של השנה הקרובה), אם כי תתמתן משמעותית החל מאמצע 2023".
בבנק ישראל ציינו בנוסף כי המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין, מגבירות את לחצי האינפלציה. למרות שלהעלאה של הריבית בישראל אין השפעה על מחירי המוצרים המיובאים, בבנק ישראל מציינים כי אלו מובילים להאטה בקצב פעילות הכלכלה הגלובלית. לדברי רונן מנחם מבנק מזרחי טפחות: "הרקע להעלאה הגבוהה, יחסית, מוסבר בפעילות הכלכלית של המשק שברמה גבוהה ביחס לפוטנציאל. בנק ישראל מסביר כי התוצר אמנם ירד 1.6% ברבע הראשון, אך זינק 15.6% ברבע שקדם לו. שוק העבודה הדוק וקרוב לתעסוקה מלאה. בהשוואה להודעה הקודמת הפעם בנק ישראל מציין את התעסוקה המלאה".
מנחם ציין כי עליית מחירי הדירות בחישוב 12 חודשים לאחור התגברה מ-13% טרם העלאת הריבית הקודמת ל-16.3% כעת. עם זאת, ייתכן כי העלאת הריבית הבאה תהייה נמוכה יותר ותסתכם ב-0.15%-0.25%. בנק ישראל מכשיר את הקרקע לאפשרות זו באומרו כי מלחמה באוקראינה והאטת הפעילות בסין... מובילות להאטה בקצב פעילות הכלכלה הגלובלית. תרחיש של האטה כלכלית מסוימת והיעדר התבדרות של האינפלציה יאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בשיעורים מדודים יותר בהמשך".
לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של איי.בי.איי, "למרות העלאה גבוהה מהצפי, הטון המלווה את ההודעה אינו ניצי. ההתייחסות לאינפלציה זהה לזאת שבהודעה קודמת, עם אזכור לכך שהאינפלציה נמצאת מעל לגבול העליון של היעד, נמוכה משמעותית ביחס לעולם ועם ציפיות ארוכות שמעוגנות בתוך היעד. עם זאת, ניתן דגש גבוה יותר בהודעה להתפתחויות המקומיות, ובפרט לרמת הפעילות הגבוהה של המשק (למרות נתוני הצמיחה החלשים מהצפי לרבעון הראשון) ולשוק העבודה ההדוק. ייתכן כי מצב שוק העבודה, כאשר ברקע האינפלציה בשנה האחרונה עלתה ל-4%, הובילה את הועדה לתחושה של מרווח ביטחון נמוך יותר בפני הפתעות אינפלציוניות (בין אם משוק העבודה ובין אם מצד האינפלציה העולמית), ולכן היא בחרה להעלות כצעד מקדים את הריבית בשיעור גבוה מהצפוי. סביר שתרומה מסוימת להחלטה התקבלה גם מההאצה במחירי הדירות, למרות שהוועדה באופן רשמי לא מכוונת להורדת מחירים באמצעות הריבית".
פרופסור צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ומי שהיה בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, סבור כי העלאת הריבית תואמת את מצב המשק. "כדי להשקיט את האינפלציה בעולם צריך להעלות את הריביות הריאליות", אמר אקשטיין בשיחה עם גלובס. "הפד האמריקאי יעלו כמעט בוודאות ב-0.5%, ויכולים לגמור את השנה בהעלאות הריבית ל-2.5% - 3%. העלאת הריבית של בנק ישראל היא החלטה סבירה לחלוטין ותואמת את מה שקורה בשווקים. העלאה זו סגרה את הפער מהסיבוב הקודם של העלאות, ואני חושב שהיא סבירה מהמובן שהפעילות במשק גבוהה, היה פיחות, יש גידול בייצוא ובייבוא, המשק נמצא בתעסוקה מאד גבוהה. צריך לזכור ששיעור התעסוקה חזר ל-2019 כאשר נוספו למשק מאז 4% מועסקים פוטנציאלים כך שזו חזרה מאד יפה לתעסוקה מלאה וצמיחה יפה.
"ההסתכלות על ההאטה על הרבעון הראשון היא לא נכונה, אני לא חושב שיש האטה משמעותית בצמיחה. בנק ישראל עדיין רואה צמיחה של 5% ב-2022 כאשר המשק בתעסוקה מלאה, ואלו לחצים מאד חזקים על שוק העבודה, כך שאני חושב שההחלטה תואמת את הנתונים ואת מה שקורה בעולם", אמר אקשטיין.