רביב צולר, מנכ''ל איי.סי.אל / צילום: נטלי כהן-קדוש
חברת איי.סי.אל (לשעבר כימיקלים לישראל, או כי"ל) דיווחה באחרונה כי סיימה את הרבעון הראשון של 2022 עם רווח נקי לבעלי המניות של 632 מיליון דולר. סכום עתק זה שיקף צמיחה של 368% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ובנוסף היווה כ-81% מסך הרווח הנקי לבעלי המניות שהציגה איי.סי.אל ב-2021 כולה.
עוד ציינה איי.סי.אל כי ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני הוצאות פחת והפחתות) המתואם שלה זינק ברבעון הראשון ב-232% ל-1 מיליארד דולר, וכי להערכתה יסתכם ה-EBITDA המתואם ב-2022 כולה בטווח של 3.5-3.75 מיליארד דולר. לשם השוואה, ב-2021 כולה הציגה החברה EBITDA מתואם של 1.687 מיליארד דולר, כך שלפי תחזית החברה צפוי ה-EBITDA המתואם לצמוח השנה בשיעור של 107%-122%.
צמיחה זו תתבטא כנראה בצמיחה חדה גם ברווח הנקי לבעלי המניות, כפי שאכן קרה גם ברבעון הראשון של 2022. על רקע נתונים ותחזיות אלו, עולה השאלה האם ב-2022 תחל איי.סי.אל לראשונה לשלם את המס בגין רווחים ממשאבי טבע בישראל, כפי שקובע החוק שנחקק בכנסת בעקבות המלצות ועדת ששינסקי 2.
כללי המיסוי על משאבי טבע מטילים מס של 25% על רווח המוגדר "בסיסי" ומחושב כרווח בגובה 14% עד 20% משווי הרכוש הקבוע של איי.סי.אל. עוד קובעים הכללים ומדרגת מס שנייה של 42% על רווחי יתר שמעבר ל-20% משווי הרכוש הקבוע.
החל משנת 2016 חל החוק על המינרלים ברום, פוספט ומגנזיום, ואילו על המינרל אשלג חל החוק החל משנת 2017. בעת הגשת המלצות הוועדה העריכו באוצר כי המס יניב למדינה הכנסה שנתית בסך 400 מיליון שקל, ואולם נכון לסוף 2021 קובעת עמדתה של איי.סי.אל כי היא אינה חייבת במס.
עמדה מבוססת על חוות-דעת שמאית שהזמינה איי.סי.אל, הקובעת כי שווי הרכוש הקבוע של החברה מגיע ל-6 מיליארד דולר וזאת על בסיס עלות שחלוף מופחתת (בנכסים המצויים בשימוש), ביום כניסת החוק לתוקף (31.12.2015).
מדובר בשיטה חשבונאית מקובלת על-פי תקני החשבונאות הבינלאומיים (IFRS), אולם היא הובילה לעמידת שווי הרכוש הקבוע בסכום גבוה בהרבה מזה שהניחה המדינה בעת בניית מודל המיסוי. יש לציין, כי את חישוב מס זה מבצעת איי.סי.אל עפ"י דוחותיהן הכספיים של שלוש חברות בנות - מפעלי ים המלח, ברום ים המלח ומגנזיום ים המלח.
לדברי החברה, חישוב זה כרוך בפרשנויות והנחות במספר נושאים מהותיים, המצריכים שיקול דעת מצד הנהלת החברה. עוד מציינת החברה כי לעמדתה, על היטל רווחי היתר להיות מחושב עבור תמיסת ים המלח, אשר הינה משאב הטבע המשמש את החברה, ולא בעבור כל מוצר המיוצר מתמיסת ים המלח.
בדוחות הכספיים לסיכום 2021, מציינת איי.סי.אל כי "בהתחשב בסביבת המחירים של המינרלים, השפעתה על רווחיות חברות הבת, ולאחר ניכוי של 14% על יתרת הרכוש הקבוע, כאמור בחוק, ובהתבסס על עלות השחלוף המופחתת, נכון ליום 31 בדצמבר 2021, לא קיימת לחברה כל חבות בהיטל רווחי יתר על משאבי טבע. בקשר עם משאב הפוספט, לאור הפסדים משנים קודמות, לא קיימת לחברה כל חבות בהיטל רווחי יתר".
עם זאת, מדגישה איי.סי.אל כי עמדת רשות המסים עשויה להיות שונה באופן מהותי, בעיקר בשל פרשנות שונה באשר לאופן יישום החוק בנוגע למדידת שווי הרכוש הקבוע בספרים לעניין חוק מיסוי משאבי טבע. עוד מדגישה החברה, כי במידה ורשות המסים תחליט כי מדידת הרכוש הקבוע צריכה להיות לפי שיטת ה עלות ההיסטורית המופחתת, ובמידה שבתי המשפט בישראל יקבלו טענה אפשרית זו, אזי התוצאה עלולה להיות גידול בחבויות ההיטל של איי.סי.אל בסכום מצטבר של כ-237 מיליון דולר (כולל ריבית והצמדות) לשנים 2016-2021.
עוד מציינת איי.סי.אל, כי בחודש מארס 2021 הגישה רשות המסים לחברה שומה בגין השנים 2016-2017, הכוללת דרישה לתשלום היטל רווחי יתר בסכום כולל של כ-77 מיליון דולר, בתוספת ריבית והצמדה. סכום זה משקף, בעיקרו, את הפרשנות השונה ביחס למדידת שווי הרכוש הקבוע.
בדוחות לסיכום 2021, מציינת איי.סי.אל, כי "החברה הגישה השגה לרשות המסים בגין שונה זו. נכון למועד הדוח, טרם התקבלה החלטה בקשר להשגה האמורה".
תגובת ICL: "במחירי האשלג הנוכחיים, בניגוד לשנים האחרונות, צפוי שיהיו לחברה רווחי יתר. תוצאות המס תלויות, בין השאר, בהתממשות תחזיות ובהשפעת תוצאות שומות שנים קודמות".