גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו גרים בכלא ולא יודעים איך להיחלץ ממנו": איך הכלכלה הקורסת של מדינות המזרח התיכון משפיעה עלינו

עם אינפלציה של עשרות ואפילו מאות אחוזים, אבטלה בשמים ויחס חוב-תוצר גבוה, הכלכלות של לבנון, סוריה, ירדן ומצרים במצב קשה. באיראן יש מחסור חמור בחיטה על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שמחמיר מצב כלכלי רע ממילא ● מהי ההשפעה עלינו, בישראל? ● האזינו

הפגנה בביירות לפני כחודש / צילום: Associated Press, Hussein Malla
הפגנה בביירות לפני כחודש / צילום: Associated Press, Hussein Malla

בעוד שבאירופה ובארה"ב נאבקים כיום באינפלציה שנושקת ל-10%, וגם בישראל המחירים בעלייה מתמדת, הרי שבמדינות המזרח התיכון - למשל, בלבנון, סוריה ואיראן - האינפלציה מגיעה לשמים. בלבנון ובסוריה מדובר באינפלציה של מאות אחוזים ובאיראן היא גבוהה מ-35%. למעשה, המצב הכלכלי הקשה שהיה עוד טרם המשבר במדינות המזרח התיכון - איראן, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון - וגם ברשות הפלסטינית, הורע עוד יותר על רקע התהליכים של החודשים האחרונים: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המשבר בשרשראות האספקה והאינפלציה שהוא הביא עמו. לבד מאינפלציה גבוהה, רואים גם אבטלה גבוהה: 7.5% במצרים, לפחות 14.5% בלבנון, 23% בירדן, 11% בסוריה ו-9% באיראן.

שתי המדינות השכנות שמצבן הכלכלי הוא הגרוע ביותר הן לבנון וסוריה. רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, אמר בסוף השבוע בראיון לגלובס, שלבנון יכולה "להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח". כך לדבריו יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע. חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש. זאת ועוד, מדובר בממשלת מעבר שאיבדה את את הסמכות שלה בשל כך. כרגע לא נראה באופק אף פוליטיקאי שרוצה לקחת על עצמו את תפקיד ראש הממשלה, והנשיא אמור לסיים את תפקידו באוקטובר. החשש הוא שבשל אובדן הכוח של חיזבאללה, הוא ינסה לטרפד כל נסיון לרפורמה במדינה ולכן עוד לא רואים את סופו של המשבר.

האזרחים הלבנונים חסרי אונים

בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, החיים בלבנון הפכו קשים מנשוא עד כדי חרפת רעב ומחסור בתרופות. חשמל יש רק שעתיים ביום, ובשל המצוקה, יש אנשים שעברו לחיות ממשקים אוטרקיים-חקלאיים: גידול עצמי של בעלי חיים וחקלאות והתקיימות מהתוצרת שהם מעניקים. "אנחנו גרים בכלא ואנחנו לא יודעים איך להיחלץ ממנו. יש לי ילדה בת שש ואני לא יודע מה אוכל לתת לה", כך סיפר באחרונה בייאוש ל-BBC גבר לבנוני מביירות כבן 50. "אני באמת לא יודע מה אני יכול לעשות".

לצד זאת יש עדיין ענפים כלכליים פעילים כמו מסחר ובנקאות, אך גם חלקם של הסמים בתעשייה הלבנונית גדל מאוד. אזור בקאע בלבנון מלא בשדות מריחאונה ובגידולי סמים נוספים, וישנם גם נמלים שפועלים להעברת סחורה לסוריה. על רקע הנסיבות האלה, השכבות המבוססות והמשכילות יותר של לבנון ברחו ממנה בשנים האחרונות, ומחאות שפרצו בה באחרונה מצד מעמד הביניים והצעירים ככל הנראה לא יחזרו בקרוב. במדינות המזרח-התיכון ככלל מחאות לא נפוצות והן כלי לא אפקטיבי כי הציבור תלוי בממשל מבחינה כלכלית, ולכן הוא חושש לצאת נגדו. בכל זאת, ראינו הפגנות סוערות באיראן בימים האחרונים על רקע עלייה של פי 10 ואפילו פי 13 במחירי הלחם. מוצרי פסטה ושמן הפכו לנדירים או אפילו נעלמו מעל המדפים בחנויות גדולות וקטנות ברחבי איראן.

איראן מייבאת את מירב החיטה שלה מאוקראינה ורוסיה והמלחמה טרפה את הקלפים בגזרה זו. זאת ועוד, היא גם ביטלה בראשית החודש את סבסוד הקמח לתעשיית המזון, מה שגרם לעלייה דרסטית של מחירי הלחם ומוצרי מזון נוספים. כך שברוב תסכולם, האזרחים מוחים במוקדים רבים במדינה, אך איראן מנסה למנוע את העברת המידע לגבי ההפגנות ולכן אנו יודעים רק על חלקן.

במצרים, שגם היא סובלת ממחסור בחיטה, מנסים להוביל מהלך של ביטול סובסידיות למוצרי מזון כדי לזכות לתמיכה מהבנק העולמי, אך התוצאה היא פגיעה בשכבות החלשות.

"המשטר הסורי פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות"

ומה קורה בסוריה? משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. לדברי סרן א', "זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת. אפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה ושיעור אבטלה גבוה (19%). ירדן נמצאת כיום בין הפטיש לסדן: מצד אחד, היא הקשיחה את הקו כנגד ישראל שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית. מצד שני, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות לסיוע ממדינות המפרץ, שהן דווקא ביחסים טובים עם ישראל כיום.

ומה ברשות הפלסטינית? בעוד הרשות עצמה במצב כלכלי גרוע, דווקא ברחוב הפלסטיני - בגדה וברצועת עזה - מצבם של האנשים טוב יותר. הסיבה לכך היא התאוששות אחרי היציאה ממגפת הקורונה וגם הקלות כלכליות שהעניקה ישראל באזורים אלה, שמאפשרות לפועלים פלסטינים לעבוד בישראל בהיקפים גדולים. מדובר בכ-180 אלף פלסטינים מיהודה ושומרון ורצועת עזה שעובדים בישראל. הרשות זקוקה יותר מתמיד לתמיכה כלכלית, כי מדינות אירופה כבר כמעט לא מעבירות לה כסף על רקע המשבר הכלכלי שמרים כעת את ראשו באירופה. גם באיחוד האמירויות הפסיקו את העברות הכספים לכיוונה, על רקע הידוק היחסים מול ישראל.

בשורה התחתונה, מצבן הכלכלי הקשה של מדינות האזור משפיע על ישראל באופנים שונים. מצד אחד, יש הידוק של היחסים הכלכליים מול מצרים, ואולי בעתיד גם מול ירדן. מצד שני, חוסר היציבות בלבנון גורם לכך שחיזבאללה ממשיכות להוות גורם עוין כלפינו. כמו כן, אם איראן תשוב לפרויקט הגרעין, ייתכן שהתאוששותה הכלכלית תגרום לכך שיותר כסף יזרום לארגוני טרור שעוינים את ישראל.

עוד כתבות

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

25 שנה אחרי האיפוס, מס רכוש חוזר לחוק ההסדרים. איך זה יראה?

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

הצבא כבר החליט, רפאל בעקבותיו: האם הרכב הסיני הופך לסיכון אסטרטגי?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הונאות בפייסבוק ובאינסטגרם / צילום: צילומי מסך

המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת

ההונאות בפייסבוק ובאינסטגרם לא מפסיקות להשתכלל ● נוכלים מתחזים לדמויות מפתח בשוק ההון ועוקצים מליונים ● בנתיים, הפלטפורמות מרוויחות מהמודעות — והמשתמשים נותרים חשופים

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות, מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות, גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם, אילן רביב מנכ''ל מיטב ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

לאחר השיאים החדשים בוול סטריט: הבורסות באסיה קופצות

הניקיי קפץ בכ-1.4% ● ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו אתמול לשיאים חדשים של כל הזמנים, ומגמת ההתרחבות של ההשקעה בסקטורים שמעבר לטכנולוגיה נמשכת ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום נפלה גם היא במסחר המאוחר, על אף שפרסמה תוצאות חזקות ברבעון ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין עולה נסחר סביב 92 אלף דולר

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

החלטה מתוחה במיוחד: הפד הוריד את הריבית בפעם השלישית ברצף

הפדרל ריזרב הודיע על הפחתת ריבית של רבע אחוז, מרמה של 4% ל-3.75%, באחת ההחלטות המורכבות ביותר שנאלץ לקבל בשנים האחרונות ● כפי שאנליסטים צפו, הבנק המרכזי אותת כי צפויה הפסקה במתווה הורדות הריבית בעתיד הקרוב, וצופה הורדת ריבית אחת בלבד במהלך 2026

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

מנה ב''לונל'' / צילום: דוד מויאל

כך הפך שיפוד טוסיקים לסמל ההצלחה הקולינרית של פלורנטין

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין ● "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא ● "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים ● "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה