גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו גרים בכלא ולא יודעים איך להיחלץ ממנו": איך הכלכלה הקורסת של מדינות המזרח התיכון משפיעה עלינו

עם אינפלציה של עשרות ואפילו מאות אחוזים, אבטלה בשמים ויחס חוב-תוצר גבוה, הכלכלות של לבנון, סוריה, ירדן ומצרים במצב קשה. באיראן יש מחסור חמור בחיטה על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שמחמיר מצב כלכלי רע ממילא ● מהי ההשפעה עלינו, בישראל? ● האזינו

הפגנה בביירות לפני כחודש / צילום: Associated Press, Hussein Malla
הפגנה בביירות לפני כחודש / צילום: Associated Press, Hussein Malla

בעוד שבאירופה ובארה"ב נאבקים כיום באינפלציה שנושקת ל-10%, וגם בישראל המחירים בעלייה מתמדת, הרי שבמדינות המזרח התיכון - למשל, בלבנון, סוריה ואיראן - האינפלציה מגיעה לשמים. בלבנון ובסוריה מדובר באינפלציה של מאות אחוזים ובאיראן היא גבוהה מ-35%. למעשה, המצב הכלכלי הקשה שהיה עוד טרם המשבר במדינות המזרח התיכון - איראן, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון - וגם ברשות הפלסטינית, הורע עוד יותר על רקע התהליכים של החודשים האחרונים: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המשבר בשרשראות האספקה והאינפלציה שהוא הביא עמו. לבד מאינפלציה גבוהה, רואים גם אבטלה גבוהה: 7.5% במצרים, לפחות 14.5% בלבנון, 23% בירדן, 11% בסוריה ו-9% באיראן.

שתי המדינות השכנות שמצבן הכלכלי הוא הגרוע ביותר הן לבנון וסוריה. רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, אמר בסוף השבוע בראיון לגלובס, שלבנון יכולה "להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח". כך לדבריו יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע. חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש. זאת ועוד, מדובר בממשלת מעבר שאיבדה את את הסמכות שלה בשל כך. כרגע לא נראה באופק אף פוליטיקאי שרוצה לקחת על עצמו את תפקיד ראש הממשלה, והנשיא אמור לסיים את תפקידו באוקטובר. החשש הוא שבשל אובדן הכוח של חיזבאללה, הוא ינסה לטרפד כל נסיון לרפורמה במדינה ולכן עוד לא רואים את סופו של המשבר.

האזרחים הלבנונים חסרי אונים

בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, החיים בלבנון הפכו קשים מנשוא עד כדי חרפת רעב ומחסור בתרופות. חשמל יש רק שעתיים ביום, ובשל המצוקה, יש אנשים שעברו לחיות ממשקים אוטרקיים-חקלאיים: גידול עצמי של בעלי חיים וחקלאות והתקיימות מהתוצרת שהם מעניקים. "אנחנו גרים בכלא ואנחנו לא יודעים איך להיחלץ ממנו. יש לי ילדה בת שש ואני לא יודע מה אוכל לתת לה", כך סיפר באחרונה בייאוש ל-BBC גבר לבנוני מביירות כבן 50. "אני באמת לא יודע מה אני יכול לעשות".

לצד זאת יש עדיין ענפים כלכליים פעילים כמו מסחר ובנקאות, אך גם חלקם של הסמים בתעשייה הלבנונית גדל מאוד. אזור בקאע בלבנון מלא בשדות מריחאונה ובגידולי סמים נוספים, וישנם גם נמלים שפועלים להעברת סחורה לסוריה. על רקע הנסיבות האלה, השכבות המבוססות והמשכילות יותר של לבנון ברחו ממנה בשנים האחרונות, ומחאות שפרצו בה באחרונה מצד מעמד הביניים והצעירים ככל הנראה לא יחזרו בקרוב. במדינות המזרח-התיכון ככלל מחאות לא נפוצות והן כלי לא אפקטיבי כי הציבור תלוי בממשל מבחינה כלכלית, ולכן הוא חושש לצאת נגדו. בכל זאת, ראינו הפגנות סוערות באיראן בימים האחרונים על רקע עלייה של פי 10 ואפילו פי 13 במחירי הלחם. מוצרי פסטה ושמן הפכו לנדירים או אפילו נעלמו מעל המדפים בחנויות גדולות וקטנות ברחבי איראן.

איראן מייבאת את מירב החיטה שלה מאוקראינה ורוסיה והמלחמה טרפה את הקלפים בגזרה זו. זאת ועוד, היא גם ביטלה בראשית החודש את סבסוד הקמח לתעשיית המזון, מה שגרם לעלייה דרסטית של מחירי הלחם ומוצרי מזון נוספים. כך שברוב תסכולם, האזרחים מוחים במוקדים רבים במדינה, אך איראן מנסה למנוע את העברת המידע לגבי ההפגנות ולכן אנו יודעים רק על חלקן.

במצרים, שגם היא סובלת ממחסור בחיטה, מנסים להוביל מהלך של ביטול סובסידיות למוצרי מזון כדי לזכות לתמיכה מהבנק העולמי, אך התוצאה היא פגיעה בשכבות החלשות.

"המשטר הסורי פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות"

ומה קורה בסוריה? משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. לדברי סרן א', "זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת. אפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה ושיעור אבטלה גבוה (19%). ירדן נמצאת כיום בין הפטיש לסדן: מצד אחד, היא הקשיחה את הקו כנגד ישראל שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית. מצד שני, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות לסיוע ממדינות המפרץ, שהן דווקא ביחסים טובים עם ישראל כיום.

ומה ברשות הפלסטינית? בעוד הרשות עצמה במצב כלכלי גרוע, דווקא ברחוב הפלסטיני - בגדה וברצועת עזה - מצבם של האנשים טוב יותר. הסיבה לכך היא התאוששות אחרי היציאה ממגפת הקורונה וגם הקלות כלכליות שהעניקה ישראל באזורים אלה, שמאפשרות לפועלים פלסטינים לעבוד בישראל בהיקפים גדולים. מדובר בכ-180 אלף פלסטינים מיהודה ושומרון ורצועת עזה שעובדים בישראל. הרשות זקוקה יותר מתמיד לתמיכה כלכלית, כי מדינות אירופה כבר כמעט לא מעבירות לה כסף על רקע המשבר הכלכלי שמרים כעת את ראשו באירופה. גם באיחוד האמירויות הפסיקו את העברות הכספים לכיוונה, על רקע הידוק היחסים מול ישראל.

בשורה התחתונה, מצבן הכלכלי הקשה של מדינות האזור משפיע על ישראל באופנים שונים. מצד אחד, יש הידוק של היחסים הכלכליים מול מצרים, ואולי בעתיד גם מול ירדן. מצד שני, חוסר היציבות בלבנון גורם לכך שחיזבאללה ממשיכות להוות גורם עוין כלפינו. כמו כן, אם איראן תשוב לפרויקט הגרעין, ייתכן שהתאוששותה הכלכלית תגרום לכך שיותר כסף יזרום לארגוני טרור שעוינים את ישראל.

עוד כתבות

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

לקנות את המזומן ולקבל את המטוסים בחינם: האנומליה במניית אל על

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שיא כל הזמנים, ובפער גדול: הסטארט־אפים הביטחוניים גייסו השנה מיליארד דולר

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גל של העלאות בדמי ניהול מגיע לקרנות הנאמנות. כך תוכלו להיערך אליו

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה בישראל: מגדל גייסה 100 מיליון דולר לאג"ח כהגנה מפני רעידות אדמה

בעקבות חשש מרעידת אדמה בישראל בשנים הקרובות, חברת הביטוח "מגדל" ביצעה מהלך יוצא דופן כשהנפיקה בבורסת ברמודה בחו"ל אג"ח לא סחירות, כהגנה מפני מקרי קטסטרופה ● זהו הגיוס הראשון מסוגו על ידי חברת ביטוח ישראלית, שמוסיף שכבת הגנה נוספת מעבר לביטוחי המשנה המסורתיים

בית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד / צילום: טל וולינסקי

עם נוף לשדות: בכמה נמכר בית עם 5 חדרים בקיבוץ אשדות יעקב?

מחיר הנכס גבוה בזכות המיקום והנוף, אך לא מדובר בעסקה היקרה ביותר בקיבוץ ● הקונה הוא תושב טבריה, שרכש אותו כדי לשנות אווירת מגורים ועל מנת שילדיו ייהנו ממוסדות החינוך האזוריים

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"