גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

7 שנים של אישורים והיתרים: היצע הדירות תקוע עמוק בפקק הבירוקרטי

מהרגע שבו יזם מגבש תוכנית בנייה ועד היום שבו מתחיל הביצוע בשטח, עוברות בממוצע 7 שנים ● הסחבת התכנונית בישראל כוללת מאבקי כוח בין מינהל התכנון למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, הליכים משפטיים ארוכים, והתנגדויות בלי סוף לכל תוכנית ● מה הפתרון? לתמרץ את הרשויות המקומיות לבנות יותר, ולא רק למסחר ● כתבה חמישית בסדרה

היצע הדירות תקוע עמוק בפקק הבירוקרטי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
היצע הדירות תקוע עמוק בפקק הבירוקרטי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הבעיה: הסחבת שמתדלקת את משבר הדיור

מההיתר הפשוט ביותר ועד לתוכניות שאמורות להביא מהפכה למחוז שלם; עוד לפני שאת החפירה נוגעת בקרקע או שהמלט מתחיל להתערבל, התכנון בישראל תקוע בפקק של שנים והנזק לענף הנדל"ן ולמשבר הדיור עצומים.

היזמים וחברות הנדל"ן מכירים היטב את הרעה החולה הזו, אך נמצאים בין הפטיש לסדן: למרות שהם מודעים טוב מכולם לכשלים ולסיבת היווצרותם, אין להם יכולת לעשות דבר, שכן מחוללי הכשל - רשויות מקומיות, גופי התכנון, מוסדות המדינה השולטים בענף - הם בדיוק הגורמים שבהם תלוי אישור ההיתר שאותם יזמים נואשים לקבל.

זאת גם הסיבה שרבים מהיזמים אינם ממהרים לספר את סיפורי "תיאטרון האבסורד" של עולם הרישוי הישראלי: הם חוששים כי כל פרסום כזה יפגע בהם במסגרת ההליך שהם מנהלים. לכן גם כמה מהדוגמאות המובאות בכתבה שממחישות את ממדי האבסורד, נכתבות בעילום שם או בצורה כללית - כדי לא להסגיר את ה"מתלונן".

על אילו מחוללי כשל אנחנו מדברים? בעיקר כוח אדם דליל, ובעל הכשרה לא מספקת לעיתים, ברשויות המקומיות; בניסיונות של הרשויות להשיג הכנסות נוספות, לא פעם במסגרת הליכים משפטיים שאורכים זמן רב; בכמות התנגדויות גדולה לתוכנית ספציפית, שהטיפול בהן בוועדות המחוזיות נמתח על פני חודשים ושנים; בשינויים תכנוניים שנעשים תוך כדי הליך התכנון עצמו, ולעיתים "מחזירים אותו לאחור" לנקודה שדורשת שנים של עבודה מחדש; ובמלחמות אינטרסים ואגו בין גופים ממשלתיים שונים.

המצב הזה, שישתקף לפניכם דרך כמה סיפורים טיפוסיים למדי, הוא-הוא הפנים של ענף הנדל"ן הישראלי, ובמובנים רבים - מהותו של משבר הדיור שאיתו אנחנו מתמודדים כיום.

דוגמאות: "הליכים שיכלו לשנות את מפת המדינה תקועים 20 שנה"

הסוגיה: תיקון תוכנית המיתאר המחוזית, תמ"מ 3, למחוז מרכז

המכשול: הגדרת אזורי נופש מטרופוליניים
משך העיכוב: כ־20 שנה

תוכנית המתאר המחוזית למחוז מרכז, תמ"מ 3, נוגעת לכל האזור שבין גדרה לחדרה, למעט מחוז תל אביב. במסגרת תיקון 21, שאושר ב-2003, הגדירה התוכנית שבעה אזורים מיוחדים, אזורי נופש מטרופוליניים (אנ"מים) אשר חלים על אדמות חקלאיות, שב-15% מהם אפשר לבצע פיתוח עירוני הכולל מגורים, עם פוטנציאל לאלפי דירת חדשות. אלא מה? התיקון לא הגדיר כיצד יחולקו אותם 15%, כלומר כיצד ההגדרה הזו תבוצע בפועל. התוצאה: התיקון נותר כאות מתה, ללא אפשרות יישום מעשי, במשך כמעט 20 שנה.

"תיקון 21 מחִייב תכנון של כל הרצף הפוליגוני יחד, ומדובר באלפי דונמים", מסביר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד גינדי כספי ושות’. "אם ניקח לדוגמה תוכנית שמשתרעת על פני 800 דונם, היא הופכת לפתע לחלק מפוליגון שלם (שטח תחום ומוגדר), ששטחו 3,500 דונם - ומתוכו יש לגזור את אותם 15% שישמשו ליישוב עירוני. מאחר שההוראות לא התייחסו כלל לנושא האיחוד והחלוקה, ולא קבעו מי יתחלק ב’עוגה’ הזאת, החלו מאבקים ו-ויכוחים על זכויות, ולמעשה עשרות תוכניות נבלמו, ל-19 שנה. אלו הליכים שיכלו לשנות את מפת המדינה, באזורים המבוקשים ביותר בישראל. מדובר בנזק אדיר".
לאחרונה פסק בנושא בית המשפט העליון, כמענה לעתירת היישובים בני ציון ובצרה, ולמעשה "שחרר את הפקק", לאחר שקבע כי היישובים לא זכאים לפיצוי על תוכנית אנ"מ השרון שחלה על שטחיהם. בכך למעשה נתן בית המשפט לראשונה את האות לקידומן המיידי של תוכנית האנ"מ.

הסוגיה: אישור תוכנית המבואות הדרומיים בחיפה

המכשול: שדרוג והרחבת מפעל לטיהור שפכים
משך העיכוב: כ־4 שנים

התוכנית להקמת שכונה במבואות הדרומיים של העיר חיפה היא אחת הנדרשות והחשובות באזור: כ-5,000 יחידות דיור חדשות יספקו פתרון דיור חשוב, ויאפשרו רצף בינוי עד לאזור ההייטק שבדרום העיר ולאצטדיון הכדורגל סמי עופר. אלא שהתוכנית מתעכבת עוד מספטמבר 2018, אז אושרה רשמית במוסדות התכנון - בשל מחלוקת על תקצוב שדרוג והרחבה של המט"ש האזורי.

"מדובר בפרויקט הכי משמעותי לעיר חיפה", אומר מור, שהחברה בבעלותו (חנן מור) הייתה בין הזוכות בקרקע בשכונה המתוכננת. "הקרקע שווקה כאן כבר לפני שנתיים וחצי, אבל חוסר האמון בין הרשויות מעכב הכול. העירייה לא מאמינה לגופים הממשלתיים ולמשרדים השונים בנוגע להעברת התקציבים הנדרשים למימון הטיפול במט"ש, ודורשים שהתקציבים יועברו כדי לאפשר תכנון.

"עבודתן של הרשויות המקומיות מוסדות המדינה נגועה היום בחוסר אמון אבסולוטי, וזה חלק מרכזי מבעיות התכנון והרישוי בישראל. רמ"י משווקת משמעותית יותר קרקעות לאחרונה, אבל מפעל ‘ייצור’ הדירות נעצר כולו בגלל חסמים, ואין גורם שאומר ‘אני אחראי’. מה שקורה בחיפה הוא אחד הכשלים הגדולים של מדינת ישראל, והוא ידוע לכול, אבל אף אחד לא לוקח אחריות ומביא לפתרון".

הסוגיה: קידום תוכנית 3700 בצפון תל אביב

המכשול: ריבוי התנגדויות ועומס בוועדות
משך העיכוב: כ־20 שנה

תא/3700 היא תוכנית לרובע צפון-מערב תל אביב, שבה מתוכננות כ-13,500 יחידות דיור חדשות. היא אושרה כבר בשנת 2015, והוכנו לה כבר תוכניות מפורטות. הדיונים בהתנגדויות נמתחו על פני כמה שנים, ורק לפני שנה התקבלה החלטה לתיקון טבלאות ולחלוקת קרקעות המתחם - אלא שעד היום לא פורסמו טבלאות מתוקנות, וגם פרסום זה צפוי לגרור אחריו התנגדויות.

"ישנן תכניות רבות שניתן לקדם ויאפשרו את הגדלת מלאי הדירות בישראל", מציינת עו"ד נעמה שיף, שותפה במשרד שוב ושות’, "אך לצערנו הן לא מקודמות - ואנחנו רואים לא מעט מתחמי תכנון גדולים עם עשרות אלפי יחידות דיור שלא יוצאות לשוק, רק בגלל סחבת תכנונית. תוכנית 3700 בתל אביב היא דוגמה בולטת לכך".

הסוגיה: אישור פרויקט בתוכנית מחיר למשתכן

המכשול: בדיקת ועדת הבקרה
משך העיכוב: שנה וחצי ויותר

מיזמי מחיר למשתכן כוללים הליכי רישוי קבועים, אך מקבילים: בעוד משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל אמונים על קיום תנאי המכרז, הרשות המקומית אחראית על הליכי הרישוי, ושני אלו מתקדמים זה לצד זה, ללא סמכות גוברת זו על זו.

כך קורה לא פעם שלאחר השלמת תהליך הרישוי המייגע מול הרשות המקומית, מגיע היזם אל השלב הבא - שלב בחינת ועדת הבקרה של משרד הבינוי והשיכון, שבוחנת אם היזם עמד בתנאי המכרז. אם לא עמד בתנאים הוא עשוי להידרש לתיקון התוכנית שכבר אושרה בוועדה המקומית, או לניסוח שלה מחדש, תהליך ש"זורק" אותו שנה וחצי לאחור, ולעיתים אף יותר מזה. גם כאן מדובר על מקרה ספציפי שנמצא עדיין בתהליכי אישור, ולכן היזם ביקש שלא להיחשף.

הפתרונות: תמרוץ רשויות מקומיות והליך שונה לפי גודל המיזם

"צריך להגיע למצב שבו היתרי בנייה ניתנים אחרי חצי שנה, ולא אחרי שנתיים ושלוש שנים", אומר היזם חנן מור. אבל כדי להגיע לשם, לדבריו, צריך לרתום את ראשי הערים. "כל זה יכול להתרחש רק אם ראשי ערים יהיו חלק מתהליך הבנייה במדינת ישראל, ויבינו את החשיבות של תכנון ומתן מענה לתושבים העתידיים. היום המגורים לא מעניינים אותם, אלא רק המסחר, משום שהם רוצים להיות מאוזנים - והם צודקים", מסביר מור ומתייחס לבעייתיות בשיטת הארנונה שהופכת את הבנייה למגורים ללא כדאית עבור עיריות. "לכן על הממשלה לשנות את כל שיטת תמרוץ ותחשוב תקציבי הרשויות, כדי שאותו ראש עיר ישים דגש על יעדי דיור ופתרונות מגורים ולא על איזון תקציבי מבוסס ארנונה".

"עוד בימי תל אביב הקטנה הליך הוצאת היתר בנייה נחשב לארוך ומייגע והיווה סמל לסרבול ובירוקרטיה", מספר יגאל קרני, יו"ר קבוצת מגידו. "אולם מה שקורה היום הוא לא פחות מאסון רגולטורי. חולשת השלטון המרכזי, לצד תחושה רווחת של היעדר משילות, הביאו להאדרת כוחו של השלטון המקומי. לרשות הוועדה המקומית עומד נשק יום הדין: זמן. לה יש כל הזמן שבעולם, והיא יודעת שליזם יש אינטרס להאיץ את קבלת ההיתר. מערכת התכנון צריכה להיות בנויה על סטים קבועים של הוראות, שאסור לסטות מהם. ברגע שהיזם עמד בהם, יהיה קל ופשוט עבורו להוציא היתר. הרשויות מזלזלות בחוק בהציבן דרישות לא חוקיות שהיזם נאלץ לקבל בגלל שאיפתו לקצר זמנים".

"כוח האדם בעירייה חייב להיות מתוגמל בהתאם לחשיבות תפקידו", קובע יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי. "השכר כיום לא מאפשר לאנשים לעבוד ברשויות המקומיות לאורך זמן, ולמעשה מי שעובד שם כיום כנראה לא מצא אלטרנטיבה טובה מספיק בשוק הפרטי. צריך כוח אדם איכותי, ומגוון. אי-אפשר לקחת מישהו שרק גמר קורס הנדסאות בניין ולמד איך סוגרים מרפסת, ולתת לו להתעסק עם פרויקט של 2,500 יחידות דיור. צריך להעסיק אנשי מקצוע שמתאימים ביכולותיהם לרמה של כל תוכנית.

"עוד נדרשת כאן הפרדה בין סוגי התוכניות. לא יכול להיות בקשות סביב מרפסת או פרגולה יהיו באותו מעמד של בקשות לבניית 500 יחידות דיור. חובה להעניק עדיפות מדרגית מוגדרת, כך שכבר בקליטת התוכנית תינתן עדיפות לבקשות עם כמות יידות דיור גדולה. כיום זה לא קורה כי פשוט אין לכך מספיק כוח אדם, וזה מחזיר אותנו לתגמול, שחייב להשתנות. רק כך יבואו עוד עובדים לרשויות המקומיות, ויסכימו להחזיק בתפקיד למשך כמה שנים".

עוד כתבות

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי