הועדה המוניטורית של בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל
לראשונה זה 11 שנים, בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השנייה ברציפות. בבנק המרכזי בחרו בקו אגרסיבי יחסית כשהעלו את הריבית ב-0.4% לרמה של 0.75%. מדוע בחר בנק ישראל בגישה זו ומה צפוי בהמשך? זה מה שחושבים האנליסטים.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, טוען כי החלטת בנק ישראל נבעה מארבע סיבות עיקריות וכי גם בפגישות הבאות צפוי הבנק להמשיך במגמת ההעלאה. לדבריו, "בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.4% ל-0.75% (מעט מעל לציפיות השוק וממוצע ציפיות החזאים לעלייה של בין 0.25% ל-0.60%) - עובדה המובילה להתחזקות השקל ולעליית תשואות לאורך עקום האג"ח הממשלתי וה-IRS (שוק הריביות).
הגורמים שתמכו בהעלאת הריבית ובהמשך המגמה לדבריו הם: עליית הלחצים האינפלציוניים, שוק העבודה ההדוק, העלייה החדה במחירי הדירות בשנה האחרונה והעלאות הריבית החדות הצפויות בשווקים המפותחים.
שפריר מוסיף כי בבנק ישראל ציינו כי במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה וכי "המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין, מגבירים את לחצי האינפלציה, אך במקביל מובילים להאטה בקצב פעילות הכלכלה הגלובלית.
"שוק הריביות (IRS) מתמחר עתה כי הריבית בישראל תעלה עד לרמה של כ-2.1% בסוף 2022 (2% טרם הודעת הריבית) וקרוב ל-3% בתחילת 2024", אומר שפריר ומוסיף כי "אנו מעריכים כי בנק ישראל יעלה עד סוף השנה את הריבית בקצב של 0.25% מדי פגישה, כאשר לקראת 2023 הוא יתחיל לקחת בחשבון בשיקולי הריבית גם את עתיד צמיחת הכלכלה הגלובלית".
לאומי: בנק ישראל מעריך שהמשק יכול לעמוד בנטל
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, חוזר אף הוא על התנאים שהובילו להחלטת בנק ישראל ומוסיף כי "הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד, אך הציפיות לטווחים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
"בנק ישראל מציין בהודעתו שישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי עקב המשך גלי תחלואת הקורונה, לפחות בטווח הקצר. עם זאת, קיים חשש להשפעה שלילית מסוימת על הפעילות הכלכלית בשל ההתפתחויות בעולם, ובפרט המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין".
בפמן מוסיף כי "על פי ההודעה, האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים להעיד על רמת פעילות קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי. רמת התוצר ממשיכה לשהות בסביבת קו המגמה שהיה טרום המשבר. מדובר במצב שבו בנק ישראל מעריך שהמשק הישראלי מסוגל לשאת בנטל העלאת הריבית, זאת במטרה להתמודד בצורה מהירה יחסית עם האצת האינפלציה".
נושא נוסף שמזכיר בפמן הוא משבר הדיור בישראל. לדבריו, "בנק ישראל מתריע בנושא האינפלציה של מחירי הדירות שממשיכה להאיץ לקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של השנים האחרונות. לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) עדיין נמוך יחסית ועומד על 3.2%".
לסיכום, בפמן אומר כי "בנק ישראל מציין את ההידוק המוניטרי בעולם שנמשך ונראה שישתמש גם בהתפתחויות אלו כרוח גבית בהמשך העלאת הריבית בישראל. נראה שבנק ישראל ישאף להחזיר את רמת הריבית שלו לרמה "נייטרלית" ואף "מצמצמת" שמשמעותה עליית הריבית במונחים ריאליים מהרמה השלילית הנוכחית לרמה שהינה סביב אפס לכל הפחות ואף לרמה חיובית. במסגרת זו, אנו צופים שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית בהחלטות הקרובות לרמה של כ-1.75% בסוף 2022 וכ-2.00% במהלך הרביע הראשון של 2023".
מזרחי טפחות: "ההחלטה התבקשה לאור החריגה מיעד האינפלציה"
"גם לאחר ההעלאה, הריבית בישראל עדיין נמצאת בקצהו התחתון של טווח הריבית של הפד", אומר יוני פנינג, כלכלן שווקים בחדר המסחר של מזרחי טפחות.
לדבריו, "החלטת הריבית התבקשה לאור ההתרחבות החריגה של האינפלציה מעל טווח היעד של בנק ישראל. עם זאת, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה האחרונים, האינפלציה בישראל נובעת עדיין במידה רבה מגורמים חיצוניים, והיא מסגנלת מדיניות נחושה למאבק באינפלציה בישראל".
להערכתו, בזכות מצב המשק ושוק העבודה, בנק ישראל יכול להמשיך במדיניות הצמצום המוניטרי. "העלאת הריבית מגיעה למרות התכווצות התוצר ברבעון הראשון, לאור נתוני הצמיחה הגבוהים ברבעונים הקודמים. בנוסף, המצב הפוליטי הנוכחי יאפשר לממשלה, או לכזו שתחליף אותה בהמשך לעשות שימוש בגירעון הנמוך העומד לרשותה כדי לבצע הרחבה פיסקאלית, בהמשך.
"כפי שהוכח בנתונים שפרסמה הלמ"ס, שוק התעסוקה המקומי נמצב במצב של תעסוקה מלאה, ולמעלה מכך. דבר זה יאפשר המשך צמצום מוניטרי על ידי הבנק, בהחלטות הקרובות".
פסגות: הלחץ לעליות השכר רק יעלה
"בנק ישראל שם דגש בהחלטה על כך שהפעילות הכלכלית בישראל נמשכת ברמה גבוהה ובהחלטה הם ציינו כי למרות ההתכווצות בתוצר ברבעון הראשון של השנה, האינדיקאטורים השוטפים מאותתים על פעילות איתנה וכי המשק עובד בקרבת הפוטנציאל שלו", אומר גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות.
לדבריו, בבנק ישראל "ממשיכים להדגיש כי שוק העבודה הישראלי ממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה מלאה ומפרטים כי עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת - זהו איתות מבחינת בנק ישראל שהם רואים את הסיכון בהתגברות לחצי השכר ומשם הדרך לאינפלציה גבוהה יותר סלולה.
להערכתו, עם הזינוק המתמשך במשרות הפנויות בישראל, הלחץ לעליות השכר רק יעלה בחודשים הקרובים.
הוא מוסיף כי בבנק ישראל כבר לא מודאגים כל כך מחזרת גלי הקורונה ודואגים הרבה יותר מהמצב בסין ובאוקראינה. "מבחינת בנק ישראל הגיע הזמן להתקדם ולהתמקד הרבה יותר בסיכונים הנובעים מהמלחמה באוקראינה ומההאטה בפעילות בסין עקב הסגרים. בבנק ישראל בעיקר מציינים את הסיכונים הללו כסיכונים אינפלציוניים ומובילים להאטה בכלכלה הגלובלית".
לסיכום, הוא אומר כי "זוהי הפעם השנייה ברציפות שבנק ישראל מפתיע את השוק עם העלאה גדולה יותר ביחס לריביות הגלומות בשוק וביחס לציפיות החזאים. לפחות להערכתנו, נראה כי בנק ישראל מעוניין להצליח ולספק כמה שיותר העלאות ריבית שהוא יכול בפרק זמן קצר, ברוח המהלכים של הבנקים המרכזיים האחרים בעולם".
בוועדה ממשיכים לציין כי מהלך העלאות הריבית ימשיך להיות הדרגתי אך קצב העלאת הריבית יהיה תלוי בנתוני הפעילות ובהתפתחות האינפלציה.
להערכתנו, בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית בישראל תמשיך לעלות כאשר הסיכונים לאינפלציה ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה. במקביל, המשק הישראל צפוי להמשיך ליהנות מרמת פעילות איתנה בטווח הקצר אך אנו מעריכים כי הזעזועים מהשווקים הפיננסים בעולם צפויים להתחיל ולגבות מחיר מיצוא השירותים בישראל ולפגוע באפקט העושר של לא מעט ישראלים. בנוסף, העלאות הריבית כבר באות לידי ביטוי בעליית הריבית על המשכנתאות באופן שצפוי להוביל להתקררות הדרגתית בשוק הנדל"ן.
"על כן, בשלב זה אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל ימשיך מכאן והלאה בהעלאות של 25 נ"ב בכל פגישה אך לאחר הודעה זו, נראה כי הסיכונים להערכה זו מוטים כלפי מטה - כלומר, לאור הסיכונים האינפלציוניים המתגברים בישראל, ייתכן ובנק ישראל אף ירצה להאיץ את הקצב".