גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנת שיא למשרדי עורכי הדין: ההכנסות מההייטק זינקו, ומה קרה למשכורות?

בתחילת הקורונה משרדי עורכי הדין עוד נערכו לתמורות וקיצצו בשכר, אך מהר מאד הם חזרו לשגרה, הביקושים גדלו, והשכר צמח עד ל־16 אלף שקל לעורך דין בשנתו הראשונה ● הרווחים הגבוהים במגזר העסקי בתקופת המגפה היו בשוק ההון, ואילו במגזר משקי הבית ביקושי הנדל"ן השפיעו על תחום המקרקעין שגזר קופון

שוק עורכי הדין מסכם קורונה / צילום: Shutterstock
שוק עורכי הדין מסכם קורונה / צילום: Shutterstock

תקופת הקורונה הייתה טובה לשוק עורכי הדין: בשנת הקורונה הראשונה, בניגוד למצופה, נרשמו עליות שיא, בעיקר בקרב עורכי הדין המייצגים את המגזר העסקי. לפי נתונים שנאספו על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL, ממוצע הרווחים עלה אז ב-8% וממוצע ההכנסות גדל ב-2%. בשנת 2021 המשיכה הפריחה בתחום כך שנרשמה עליה ממוצעת של 9.5% בהכנסות ו-7.5% ברווחים, בכל תחומי המשפט.
בסיומן של שנות הקורונה, זלמנוביץ ערך מדגם להכנסות ורווחי המשרדים תוך השוואה בין השנים. בנוסף, נבדקו נתוני השכר הממוצעים של עורכי הדין ומשיכות השכר הממוצעות של השותפים בדרגות השונות.

 

הנתונים הנוגעים להכנסות ולרווחים בתקופת הקורונה נבדקו באמצעות שתי קבוצות מייצגות: קבוצה אחת המונה 120 משרדי עורכי דין בגדלים שונים המספקים ייצוג לסקטור העסקי; וקבוצה שנייה המונה 150 משרדים המספקים ייצוג לסקטור משקי הבית. שתי הקבוצות משמשות אינדיקטור לפעילותם של משרדי עורכי הדין השונים.

השיאנים במגזר העסקי שוק ההון והייטק

השיאנים בגידול ההכנסות במשרדי עורכי הדין במגזר העסקי בשנת 2021 היו שוק ההון (17%), מיזוגים ורכישות (16%), חברות מסחריות (14%), הייטק (15%) וליטיגציה (12%). בתחומים אלו נמצאו פערים של 4%־6% בין ההכנסות לרווחים, כך שלדוגמה בשוק ההון הגידול ברווחים היה 12%. זלמנוביץ מסביר את הפערים כפועל יוצא של עליות השכר הגבוהות לעורכי דין בתחום זה, מה שמוריד בפועל את רווחי המגזר.

דודי זלמנוביץ, מנכ''ל חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר

מנגד, מהנתונים עולה כי תחומי המגזר העסקי עם הגידול הקטן ביותר בהכנסות בין שנת 2020 לשנת 2021, הם חדלות פירעון (3%), דיני משפחה (4%), ודיני עבודה (5%). בתחום המקרקעין למגזר העסקי נרשמה עליה ממוצעת של 7% ועליה דומה נרשמה גם בתחום המיסוי.

לדברי זלמנוביץ, בימים אלו אפשר להתחיל לראות האטה בפעילות. "סקטור עורכי הדין מהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות המשק, גם לטוב וגם לרע. כבר היום פעילות המשק מציגה האטה בתחומי ההייטק ובשוק ההון. מה שעדיין לא בא לידי ביטוי הוא הליטיגציה והמקרקעין".

כאמור, בתחום דיני העבודה ניכרת התמתנות משמעותית - בעוד שבשנת 2020 נרשם גידול של כ־14% ביחס לשנה שקדמה לה, בשנת 2021 רואים ירידה של 5% בגידול בהכנסות.

משרדי הקניין הרוחני שפעילותם נלווית לעולם ההייטק, הפארמה והמכשור הרפואי זכו לשגשוג בשנת 2020 עם עליה של 9% בממוצע בהכנסות. בשנת 2021 המגמה התמתנה עם עליה של 6% בהכנסות.

בשנת 2020, עם תחילת המשבר, הורגשה האטה בתחום הנדל"ן העסקי, אך בהמשך התחום חזר לפרוח. בשנת 2021 חלה עליה בביקושים למשרדי מקרקעין (7%). זאת, בשל הביקוש הרב לנדל"ן, שהוליד שלל עסקאות לעורכי הדין של רוכשים וקונים במיזמי התחדשות עירונית.

 

הירידות במשקי הבית משפחה וליטיגציה

גם בתחום משקי הבית נרשם גידול בהכנסות וברווחים בחלק מהתחומים, אך עדיין במרחק די גדול מעורכי הדין המעניקים שירות למגזר העסקי. בשנת 2021, נרשמה ירידה של 1.4% בהכנסות ביחס לשנת 2020, וירידה של 1.1% ברווחים.

התחומים בהם נרשמה ירידה ב־2021 בהכנסות הם משפחה (4%-), ליטיגציה (3%-) וליווי אזרחי שוטף (1%-). מנגד, התחומים בהם נרשמה עליה בייצוג משקי בית הם מקרקעין עם הגידול המשמעותי ביותר (9%), חדלות פירעון וגבייה (5%) ומסים (3%).
בשנת 2020 עולם חדלות הפירעון והנשייה זכה לביקוש (15%), אם כי פחות מהצפוי. זאת, בשל דחיית תשלומי משכנתאות והלוואות עסקיות, הנחיות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לפעול ברכות יתר בחייבים, הקלות בהליכי הגבייה כלפי חייבים והארה של תקופות "אזהרה".

בשנת 2021, כאמור, אנו רואים התמתנות ועליה יותר נמוכה של 5% בהכנסות במגזר משקי הבית בחדלות פירעון. בתחום העסקי נרשמה עליה של 3% בהכנסות ו-2% ברווחים לעומת 2020 - מדובר בתחום שבו העליה בביקוש הייתה הנמוכה ביותר והוא נמצא בפער ניכר ממרבית תחומי המשפט.

בתחום דיני המס - משרדי המס נדרשו בשנת 2020 לעבודה בתחום המענקים וייצוג מול הרשויות, וכאן יש דמיון בביקוש בין כל סוגי המשרדים (עליה של 3%-4%).
ב-2021 המשיכה מגמה זו בדיני המס ואף התגברה ביחס למשרדי המס המלווים את הסקטור העסקי (עליה של 7% בהכנסות).

 

השכר במשרדים הקטנים: מחצית מהמשרדים הגדולים

הנתונים שנאספו מתייחסים גם לשכר עורכי הדין. בשנה האחרונה חלה עליה בשכר עורכי הדין במשרדים הגדולים. זאת, כחלק מעליית הביקושים במגזר העסקי והרצון לגייס את עורכי הדין המצטיינים והטובים ביותר. גם התנאים שופרו והמשרדים מציעים חבילת הטבות לאיזון שגרת העבודה וחיי הפנאי. משרד אחרי משרד הכריזו על העלאת משכורות, והמשכורת של עו"ד בשנתו הראשונה במשרדים הגדולים ביותר נסקה ל-16 אלף שקל (ברוטו).

גלובל ערכה מדגם של נתוני השכר במשרדים המבוסס על כ- 5,000 משרות. מהנתונים נראה כי שכר עורכי דין מאופיין בשונות רבה - עורכי דין בתחומים מבוקשים זוכים לרמות שכר גבוהות בעשרות אחוזים מחבריהם באותו ותק. גם רמות התנאים משתנות בין קבוצות שונות של משרדים ועורכי דין, גודלם, תחום ההתמחות והמיקום הגיאוגרפי.

מהנתונים עולה כי עורך דין בשנתו הראשונה במשרד קטן מרוויח בממוצע בין 7,750 ל־ 9,750 שקל ברוטו, כמחצית משכרו של עו"ד באותה השנה במגה משרד. בשנה השנייה ירוויח עורך דין במשרד קטן בין 8.5 ל־10.5 אלף שקל, כאשר עורכי דין במשרדים מגה גדולים ירוויחו בין 16 ל־19 אלף שקל בחודש.

בשנה השלישית יעמוד השכר על 17-21 אלף שקל במגה משרדים ובבוטיקים. במשרדים הקטנים השכר באותה השנה יעמוד על 9-11.5 אלף שקל. עורכי דין עם ותק של 5 שנים ירוויחו במשרדי הענק 20-25 אלף, בבינוני-גדול 17.5-20 אלף, בבינוני-קטן 15-20 אלף ובקטנים 12-14.5 אלף שקלים.

החל מהשנה השישית עומדות המשכורות במשרדים הקטנים על 13-18 אלף שקל, בבינוני-קטן על 17-25 אלף שקל, בגדולים-בינוניים על 18.5-28.7 אלף שקל ואילו במגה משרדים ירוויחו עוה"ד בין 14 ל־32 אלף שקל.

משיכות שותפים מגיעות גם ל־380 אלף

מדגם של חברת גלובל המבוסס על כ-800 משרדי עורכי דין, בהם משרדים של 2 שותפים, לצד משרדים המונים מעל 100 שותפים, מספק גם נתונים על המשיכות הממוצעות של השותפים במשרדי עורכי הדין - משותפי השכר ועד הבכירים ביותר, ואף הבודדים המושכים מאות אלפי שקלים בחודש.

בחינת משיכות השותפים נעשתה ביחס למיצוב המשרד. משרד במיצוב נמוך הוא משרד שמטפל בסוגיות של משקי בית עם תימחור נמוך ומחזור הכנסה של בין 100 אלף ועד חצי מיליון. משרד במיצוב גבוה נותן שירות בעיקר למגזר העסקי ולחברות הגדולות. התימחור גבוה ומחזורי ההכנסה נעים בין 800 אלף ועד 1.4 מיליון. רמות התגמול המוצגות מבטאות תגמול משכר טירחה בלבד או כשכר מכביד כולל אם מדובר בשותף שכיר.

על פי דגם גלובל, שותפי שכר זוטרים וצעירים עם ותק של 8-14 שנה, במשרדים במיצוב נמוך ברמה הראשונה והשנייה, מקבלים בחודש שכר שנע בין 13 אלף ל-28 אלף שקל. סכומים אלו כוללים את עלות המעביד. במשרדים הגדולים והבינוניים ובבוטיקים במיצוב גבוה, יקבל השותף הזוטר בשנים הראשונות כ-31 אלף שקל ועד 59 אלף שקל לחודש.

ברמה השלישית והרביעית - במשרדים במיצוב נמוך השותפים עם ותק של 13-20 שנים, מושכים בין 17 אלף שקל ל-48 אלף שקל. לעומת זאת, במשרדים הגדולים והבינוניים ובבוטיקים במיצוב גבוה, שותפי הון בדרג נמוך או שותפים זוטרים בבוטיקים, מושכים בממוצע 51 אלף שקל עד 108 אלף שקל.

ברמה החמישית, הגבוהה ביותר במיצוב הנמוך, ממוצע המשיכות במשרדים הקטנים לשותפים ותיקים הוא בין 32 אלף שקל ל-66 אלף שקל. במשרדים הגדולים, הבינוניים והבוטיקים במיצוב גבוה, המשיכות מגיעות לממוצע חודשי של כ-92 אלף שקל ועד 151 אלף שקל.

ברמה הבאה, בה הוותק הוא מעל 25 שנה, הולכים ומתמעטים השותפים וגדל סכום המשיכות לבין 137 אלף שקל ועד כ-250 אלף שקל לחודש.
ברמה שלאחר מכן נמצאים מספר קטן אף יותר של שותפים בכירים שמשיכותיהם החודשיות עומדות על ממוצע של למעלה מ-250 אלף שקל בחודש. ברמה הגבוהה ביותר יש עשרות בודדות של שותפים בלבד והם מושכים מעל 380 אלף שקל.

התוצר השנתי: 20.2 מיליארד שקל

ב-2022 מספר עורכי הדין בישראל, שהוסמכו אי פעם, היה מעל 90,000. מתוכם פעילים כ-75 אלף: 40 אלף גברים ו־35 אלף נשים. 50 אלף מכלל עורכי הדין בישראל היו בתל אביב ובמרכז. באופן כללי, מדובר בעורך דין אחד לכ-124 תושבים בארץ, ועורך דין אחד לכ-20 תושבים בגוש דן.

סקטור עורכי הדין נחשב לצעיר יחסית כאשר 70% מכלל עורכי הדין הם מתחת לגיל 40. בנוסף, 20% מהם בוותק של עד 5 שנים בלבד. על פי בדיקה מדגמית שערכה גלובל, התפלגות עורכי הדין היא כזו : כ־55 אלף נמצאים במשרדי עורכי דין, כ-13 אלף בייעוץ המשפטי הפרטי, וכ- 8,000 עורכי דין מחזיקים בתעודת עורכי דין וכלל לא פעילים.

לפי מדגם שערכה החברה על בסיס חיובי שעות משרדי עורכי דין והכנסה לשעה, בכ-800 משרדים, התוצר השנתי במשרדי עורכי דין בישראל ב־2022 חצה את 20.2 מיליארד שקל. התוצר במחלקות המשפטיות (הפרטיות והציבוריות) הינו מעל 4.6 מיליארד שקל לשנה.

עוד כתבות

מכולות  Alibaba.com עם מיתוג של צים / צילום: יח''צ

אחרי חמש שנים: עליבאבא סוגרת את מרכז הפיתוח שלה בישראל

עליבאבא, שפעילה בישראל מ-2017, סוגרת את מרכז הפיתוח במגדלי עזריאלי ● המהלך יגרור את פיטוריהם של כ-60 מהנדסים וחוקרים

הסימנים שהרעיון המצוין  שלכם עומד בפני כישלון / צילום: Unsplash, Jasmin Egger

כל הסימנים שהרעיון המצוין שלכם עומד בפני כישלון

במשך שנים מנסה הכלכלן פרופ’ ג’ון א. ליסט להבין מדוע רעיונות שנראים מבטיחים נכשלים לבסוף כשמיישמים אותם בקנה מידה גדול ורחב • הוא מצא חמש סיבות עיקריות, והוא אופטימי לגבי האפשרות להתגבר עליהן

מנהיגי ה־G7 בגרמניה ביום ראשון / צילום: Reuters, POOL

פסגת ה־G7: מחיר גג לנפט רוסי ו"תוכנית מרשל" לאוקראינה

פסגת ה-G7 מתקיימת בימים אלה בגרמניה. על הפרק: הכרזה על "תוכנית מרשל" לשיקום אוקראינה, קביעת מחיר־גג לנפט רוסי והשקעות בסך 600 מיליארד אירו בפרויקטי תשתית במדינות מתפתחות ● הפסגה אמורה להסתיים בשורת מסיבות עיתונאים, בהן יוכרזו ההסכמות שהושגו בין המנהיגים

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה: חברות שרשומות למסחר מעסיקות בממוצע כפול ממספר העובדים בחברות פרטיות

לפי הבורסה, בניגוד למדינות אחרות, ממשלות ישראל לא שמו דגש על הקשר בין בורסה חזקה ודומיננטית לבין ההשפעה על צמיחת המשק ויצירת מקומות עבודה, ולא הובאו תוכניות ארוכות טווח לתמריצים שיעודדו השקעות דרך הבורסה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; נוירוסנס זינקה ב-49%, טבע קפצה ב-6%

בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת - מדד הדאקס רשם עלייה של 0.5% ואילו הקאק ירד ב-0.4% ● עליות של כ-2% נרשמו במסחר בחוזים על הנפט הגולמי ● התשואה על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים עלתה ב-8 נקודות בסיס ל-3.20%

זינוק של 430 אלף אחוזים מאז ההנפקה / צילום: Shutterstock, Volodymyr Plysiuk

אלף דולר הפכו למיליונים: כמה הרוויח מי שהשקיע בהנפקת מיקרוסופט?

המניה של ענקית הטכנולוגיה שהונפקה ב-1986 זינקה במאות אלפי אחוזים מאז, ומשקיעים שמחזיקים במניה עד היום הפכו למיליונרים ● ומה עשו הנאסד"ק וה-S&P 500 בתקופה הזו?

הפגנה נגד פסיקת בית המשפט העליון / צילום: Eric Gay

ענקיות הטכנולוגיה מתגייסות למחאה נגד פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב: "יום אפל בהיסטוריה של האומה שלנו"

שריל סנדברג מפייסבוק תקפה: הפסיקה מסכנת את חייהן של מיליוני נערות ● בגוגל הבהירו: נהדוף בקשות מהמדינות בנוגע למידע על המשתמשות והמשתמשים שלנו

יריב פז, בעלי פז גרופ, חברה להשקעות נדל''ן / צילום: אייל פישמן

ב־2005 יריב רכש דירה להשקעה, היום הוא עוזר לאחרים: "הממשלה סימנה אותנו כאשמים בעליית מחירי הנדל"ן"

יריב פז, תושב תל אביב, בן 50 ● בזוגיות פלוס 3 ילדים ● בעלי פז גרופ, חברה להשקעות נדל"ן ● "עולם הנדל"ן פותח לכל אחד ואחת הזדמנויות חסרות תקדים להשקעה ולהגדלת ההון העצמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף: "דירקטוריונים לחוצים"

למרות התמורות בשוק ההייטק הישראלי, עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה סבורים שכרגע היא לא נמצאת במשבר ● הם רואים יותר סטארט-אפים לא רווחיים שנמכרים אבל מזהירים חברות מצעדים פזיזים: "אתה לא יכול לקצץ את כל המכירות ולצפות להמשיך לחיות"

פריקת קרונות רכבת בנמל אשדוד / צילום: שמואל רחמני

התערבויות, סכסוכים והפרעה לממשל תקין: האם בכלל יש צורך בדירקטוריונים בחברות תשתיות ממשלתיות?

שורת סכסוכים ועימותים, מהרכבת דרך נתיבי ישראל ועד נמל אשדוד, מעלה תהיות בנוגע לנחיצות דירקטוריונים בחברות תשתית ממשלתיות מתוקצבות, שהמדינה ממילא קובעת את יעדיהן ומפקחת עליהן באופן צמוד ● מה אפשר לעשות אחרת, ומדוע יש מי שסבורים שזה הרע במיעוטו

רפי אלמליח, ראש מינהל התכנון החדש / צילום: דוברות רמ״י

מנהל מינהל התכנון החדש יהיה מנוע מלטפל בתוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור

מחשש לניגוד עניינים מנהל מינהל התכנון החדש, רפי אלמליח, יהיה מנוע מלטפל בתפקידו החדש ב-32 תוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור, כך עולה ממכתבו לשרת הפנים איילת שקד בו הוא הסביר כי לנוכח תפקידו הקודם ברמ"י לא יוכל להיות מעורב בפרויקטים

מנכ''לית אינקרדיבילד, תמי מזאל-שחר / צילום: חיים ברגיג

אינקרדיבילד הישראלית הכפילה את השווי ומגייסת לפי 400 מיליון דולר

החברה העוסקת בהאצת תהליכי פיתוח תוכנה הודיעה על גיוס 35 מיליון דולר ● אינקרדיבילד, שקמה ב-2002, פעלה לאורך שנים רבות ללא השקעה חיצונית

הפגנה נגד חוק ההפלות בארה''ב / צילום: Jose Luis Magana

"הפילוג הגדול": אמריקה נכנסת לסיבוב הבא של מלחמת ההפלות

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון לבטל את הזכות הכללית להפלות, 26 מדינות בשליטה רפובליקאית עומדות להוציא את ההפלות אל מחוץ לחוק ● מדינות דמוקרטיות עושות יד אחת כדי להבטיח שירותי הפלות גם לנשים ממדינות אחרות ● הליברלים חוששים שבית המשפט העליון יבטל עוד זכויות שנויות במחלוקת – ומקווים להעמיד את ההפלות במרכז מערכת הבחירות לקונגרס

היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מבצעים צבאיים, הסכמי שכר ומינויי בכירים: היועמ"שים יקבעו את כללי המשחק

יאיר לפיד ייכנס בימים הקרובים ללשכת ראש הממשלה, אבל הגורמים החזקים בממשלה צפויים להיות דווקא היועצת המשפטית ושופטי בג"ץ ● בסביבתו של ראש הממשלה הנכנס בוחנים כעת את מגבלות הסמכות לקבל החלטות כלכליות בתקופת בחירות

בית רומנו בתל אביב / צילום: יח''צ

משקולת החוב מכבידה על נכסים ובניין: מאחורי ירידה של 40% במניית הנדל"ן

המהלכים האחרונים שביצעה יזמית הנדל"ן למגורים הגדילו את את החוב הפיננסי שלה  לכ-5.2 מיליארד שקל ● כשברקע מגמה שלילית בשווקים הגיעה החברה לשווי של כ-2 מיליארד שקל

ניתוח טכני

ניתוח טכני: ככל ש-S&P 500 יטפס, כך תורגש נחת זרועם של המוכרים

מדד S&P 500 סיים שבוע בירוק, אבל רמת הסיכון בשוק המניות האמריקאי לא ירדה, תחתית משמעותית לא נראית באופק, והגרף הטכני מלמד שהעלייה הנוכחית אמורה להיות זמנית בלבד

אלון בן נון - מנכ''ל Neurosense / צילום: יח''צ

תרופה של נוירוסנס הישראלית נמצאה יעילה בהפחתת חומרים בגוף הקשורים למחלת ניוון השרירים ALS

אם החומרים אכן יתגלו כמדד לחומרת ה-ALS, החברה תמשיך לניסויים בהם ייבחנו ההשפעות על תסמיני המחלה עצמה ● בעקבות ההודעה עולה מניית החברה 56% במסחר בנאסד"ק

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ירידות בנעילה בת"א; אלקטריאון קפצה ב-8.5%, ג'נסל בכ-7%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.5%, ת"א 90 נסוג ב-0.7% ואילו מדד מניות הקנאביס עלה ב-1.2% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל

דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

"במחוז אשקלון רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי", אמרה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת ● במשרד הבריאות מציינים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר, ומפנים את הזרקור לעבר המשרד להגנת הסביבה - שטוען כי דווקא מדובר באחריות משרד הבריאות

"אם יש מפלצת רב ראשית בעולם הכלכלי - זו סטגפלציה"

משבר הקורונה, סגרים שעדיין קיימים בסין, מלחמה במזרח-אירופה ומשבר כלכלי - כל האלה משנים את יחסי הכוחות שבין המעצמות הגדולות בעולם. איך הגיאופוליטיקה מעצבת ומשפיעה על הכלכלה ומה הקשר לחיינו בישראל ● פאנל גיאופוליטיקה מתוך כנס "כלכלה בטלטלה" בגרסת הפודקאסט ● האזינו