גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנת שיא למשרדי עורכי הדין: ההכנסות מההייטק זינקו, ומה קרה למשכורות?

בתחילת הקורונה משרדי עורכי הדין עוד נערכו לתמורות וקיצצו בשכר, אך מהר מאד הם חזרו לשגרה, הביקושים גדלו, והשכר צמח עד ל־16 אלף שקל לעורך דין בשנתו הראשונה ● הרווחים הגבוהים במגזר העסקי בתקופת המגפה היו בשוק ההון, ואילו במגזר משקי הבית ביקושי הנדל"ן השפיעו על תחום המקרקעין שגזר קופון

שוק עורכי הדין מסכם קורונה / צילום: Shutterstock
שוק עורכי הדין מסכם קורונה / צילום: Shutterstock

תקופת הקורונה הייתה טובה לשוק עורכי הדין: בשנת הקורונה הראשונה, בניגוד למצופה, נרשמו עליות שיא, בעיקר בקרב עורכי הדין המייצגים את המגזר העסקי. לפי נתונים שנאספו על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL, ממוצע הרווחים עלה אז ב-8% וממוצע ההכנסות גדל ב-2%. בשנת 2021 המשיכה הפריחה בתחום כך שנרשמה עליה ממוצעת של 9.5% בהכנסות ו-7.5% ברווחים, בכל תחומי המשפט.
בסיומן של שנות הקורונה, זלמנוביץ ערך מדגם להכנסות ורווחי המשרדים תוך השוואה בין השנים. בנוסף, נבדקו נתוני השכר הממוצעים של עורכי הדין ומשיכות השכר הממוצעות של השותפים בדרגות השונות.

 

הנתונים הנוגעים להכנסות ולרווחים בתקופת הקורונה נבדקו באמצעות שתי קבוצות מייצגות: קבוצה אחת המונה 120 משרדי עורכי דין בגדלים שונים המספקים ייצוג לסקטור העסקי; וקבוצה שנייה המונה 150 משרדים המספקים ייצוג לסקטור משקי הבית. שתי הקבוצות משמשות אינדיקטור לפעילותם של משרדי עורכי הדין השונים.

השיאנים במגזר העסקי שוק ההון והייטק

השיאנים בגידול ההכנסות במשרדי עורכי הדין במגזר העסקי בשנת 2021 היו שוק ההון (17%), מיזוגים ורכישות (16%), חברות מסחריות (14%), הייטק (15%) וליטיגציה (12%). בתחומים אלו נמצאו פערים של 4%־6% בין ההכנסות לרווחים, כך שלדוגמה בשוק ההון הגידול ברווחים היה 12%. זלמנוביץ מסביר את הפערים כפועל יוצא של עליות השכר הגבוהות לעורכי דין בתחום זה, מה שמוריד בפועל את רווחי המגזר.

דודי זלמנוביץ, מנכ''ל חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר

מנגד, מהנתונים עולה כי תחומי המגזר העסקי עם הגידול הקטן ביותר בהכנסות בין שנת 2020 לשנת 2021, הם חדלות פירעון (3%), דיני משפחה (4%), ודיני עבודה (5%). בתחום המקרקעין למגזר העסקי נרשמה עליה ממוצעת של 7% ועליה דומה נרשמה גם בתחום המיסוי.

לדברי זלמנוביץ, בימים אלו אפשר להתחיל לראות האטה בפעילות. "סקטור עורכי הדין מהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות המשק, גם לטוב וגם לרע. כבר היום פעילות המשק מציגה האטה בתחומי ההייטק ובשוק ההון. מה שעדיין לא בא לידי ביטוי הוא הליטיגציה והמקרקעין".

כאמור, בתחום דיני העבודה ניכרת התמתנות משמעותית - בעוד שבשנת 2020 נרשם גידול של כ־14% ביחס לשנה שקדמה לה, בשנת 2021 רואים ירידה של 5% בגידול בהכנסות.

משרדי הקניין הרוחני שפעילותם נלווית לעולם ההייטק, הפארמה והמכשור הרפואי זכו לשגשוג בשנת 2020 עם עליה של 9% בממוצע בהכנסות. בשנת 2021 המגמה התמתנה עם עליה של 6% בהכנסות.

בשנת 2020, עם תחילת המשבר, הורגשה האטה בתחום הנדל"ן העסקי, אך בהמשך התחום חזר לפרוח. בשנת 2021 חלה עליה בביקושים למשרדי מקרקעין (7%). זאת, בשל הביקוש הרב לנדל"ן, שהוליד שלל עסקאות לעורכי הדין של רוכשים וקונים במיזמי התחדשות עירונית.

 

הירידות במשקי הבית משפחה וליטיגציה

גם בתחום משקי הבית נרשם גידול בהכנסות וברווחים בחלק מהתחומים, אך עדיין במרחק די גדול מעורכי הדין המעניקים שירות למגזר העסקי. בשנת 2021, נרשמה ירידה של 1.4% בהכנסות ביחס לשנת 2020, וירידה של 1.1% ברווחים.

התחומים בהם נרשמה ירידה ב־2021 בהכנסות הם משפחה (4%-), ליטיגציה (3%-) וליווי אזרחי שוטף (1%-). מנגד, התחומים בהם נרשמה עליה בייצוג משקי בית הם מקרקעין עם הגידול המשמעותי ביותר (9%), חדלות פירעון וגבייה (5%) ומסים (3%).
בשנת 2020 עולם חדלות הפירעון והנשייה זכה לביקוש (15%), אם כי פחות מהצפוי. זאת, בשל דחיית תשלומי משכנתאות והלוואות עסקיות, הנחיות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לפעול ברכות יתר בחייבים, הקלות בהליכי הגבייה כלפי חייבים והארה של תקופות "אזהרה".

בשנת 2021, כאמור, אנו רואים התמתנות ועליה יותר נמוכה של 5% בהכנסות במגזר משקי הבית בחדלות פירעון. בתחום העסקי נרשמה עליה של 3% בהכנסות ו-2% ברווחים לעומת 2020 - מדובר בתחום שבו העליה בביקוש הייתה הנמוכה ביותר והוא נמצא בפער ניכר ממרבית תחומי המשפט.

בתחום דיני המס - משרדי המס נדרשו בשנת 2020 לעבודה בתחום המענקים וייצוג מול הרשויות, וכאן יש דמיון בביקוש בין כל סוגי המשרדים (עליה של 3%-4%).
ב-2021 המשיכה מגמה זו בדיני המס ואף התגברה ביחס למשרדי המס המלווים את הסקטור העסקי (עליה של 7% בהכנסות).

 

השכר במשרדים הקטנים: מחצית מהמשרדים הגדולים

הנתונים שנאספו מתייחסים גם לשכר עורכי הדין. בשנה האחרונה חלה עליה בשכר עורכי הדין במשרדים הגדולים. זאת, כחלק מעליית הביקושים במגזר העסקי והרצון לגייס את עורכי הדין המצטיינים והטובים ביותר. גם התנאים שופרו והמשרדים מציעים חבילת הטבות לאיזון שגרת העבודה וחיי הפנאי. משרד אחרי משרד הכריזו על העלאת משכורות, והמשכורת של עו"ד בשנתו הראשונה במשרדים הגדולים ביותר נסקה ל-16 אלף שקל (ברוטו).

גלובל ערכה מדגם של נתוני השכר במשרדים המבוסס על כ- 5,000 משרות. מהנתונים נראה כי שכר עורכי דין מאופיין בשונות רבה - עורכי דין בתחומים מבוקשים זוכים לרמות שכר גבוהות בעשרות אחוזים מחבריהם באותו ותק. גם רמות התנאים משתנות בין קבוצות שונות של משרדים ועורכי דין, גודלם, תחום ההתמחות והמיקום הגיאוגרפי.

מהנתונים עולה כי עורך דין בשנתו הראשונה במשרד קטן מרוויח בממוצע בין 7,750 ל־ 9,750 שקל ברוטו, כמחצית משכרו של עו"ד באותה השנה במגה משרד. בשנה השנייה ירוויח עורך דין במשרד קטן בין 8.5 ל־10.5 אלף שקל, כאשר עורכי דין במשרדים מגה גדולים ירוויחו בין 16 ל־19 אלף שקל בחודש.

בשנה השלישית יעמוד השכר על 17-21 אלף שקל במגה משרדים ובבוטיקים. במשרדים הקטנים השכר באותה השנה יעמוד על 9-11.5 אלף שקל. עורכי דין עם ותק של 5 שנים ירוויחו במשרדי הענק 20-25 אלף, בבינוני-גדול 17.5-20 אלף, בבינוני-קטן 15-20 אלף ובקטנים 12-14.5 אלף שקלים.

החל מהשנה השישית עומדות המשכורות במשרדים הקטנים על 13-18 אלף שקל, בבינוני-קטן על 17-25 אלף שקל, בגדולים-בינוניים על 18.5-28.7 אלף שקל ואילו במגה משרדים ירוויחו עוה"ד בין 14 ל־32 אלף שקל.

משיכות שותפים מגיעות גם ל־380 אלף

מדגם של חברת גלובל המבוסס על כ-800 משרדי עורכי דין, בהם משרדים של 2 שותפים, לצד משרדים המונים מעל 100 שותפים, מספק גם נתונים על המשיכות הממוצעות של השותפים במשרדי עורכי הדין - משותפי השכר ועד הבכירים ביותר, ואף הבודדים המושכים מאות אלפי שקלים בחודש.

בחינת משיכות השותפים נעשתה ביחס למיצוב המשרד. משרד במיצוב נמוך הוא משרד שמטפל בסוגיות של משקי בית עם תימחור נמוך ומחזור הכנסה של בין 100 אלף ועד חצי מיליון. משרד במיצוב גבוה נותן שירות בעיקר למגזר העסקי ולחברות הגדולות. התימחור גבוה ומחזורי ההכנסה נעים בין 800 אלף ועד 1.4 מיליון. רמות התגמול המוצגות מבטאות תגמול משכר טירחה בלבד או כשכר מכביד כולל אם מדובר בשותף שכיר.

על פי דגם גלובל, שותפי שכר זוטרים וצעירים עם ותק של 8-14 שנה, במשרדים במיצוב נמוך ברמה הראשונה והשנייה, מקבלים בחודש שכר שנע בין 13 אלף ל-28 אלף שקל. סכומים אלו כוללים את עלות המעביד. במשרדים הגדולים והבינוניים ובבוטיקים במיצוב גבוה, יקבל השותף הזוטר בשנים הראשונות כ-31 אלף שקל ועד 59 אלף שקל לחודש.

ברמה השלישית והרביעית - במשרדים במיצוב נמוך השותפים עם ותק של 13-20 שנים, מושכים בין 17 אלף שקל ל-48 אלף שקל. לעומת זאת, במשרדים הגדולים והבינוניים ובבוטיקים במיצוב גבוה, שותפי הון בדרג נמוך או שותפים זוטרים בבוטיקים, מושכים בממוצע 51 אלף שקל עד 108 אלף שקל.

ברמה החמישית, הגבוהה ביותר במיצוב הנמוך, ממוצע המשיכות במשרדים הקטנים לשותפים ותיקים הוא בין 32 אלף שקל ל-66 אלף שקל. במשרדים הגדולים, הבינוניים והבוטיקים במיצוב גבוה, המשיכות מגיעות לממוצע חודשי של כ-92 אלף שקל ועד 151 אלף שקל.

ברמה הבאה, בה הוותק הוא מעל 25 שנה, הולכים ומתמעטים השותפים וגדל סכום המשיכות לבין 137 אלף שקל ועד כ-250 אלף שקל לחודש.
ברמה שלאחר מכן נמצאים מספר קטן אף יותר של שותפים בכירים שמשיכותיהם החודשיות עומדות על ממוצע של למעלה מ-250 אלף שקל בחודש. ברמה הגבוהה ביותר יש עשרות בודדות של שותפים בלבד והם מושכים מעל 380 אלף שקל.

התוצר השנתי: 20.2 מיליארד שקל

ב-2022 מספר עורכי הדין בישראל, שהוסמכו אי פעם, היה מעל 90,000. מתוכם פעילים כ-75 אלף: 40 אלף גברים ו־35 אלף נשים. 50 אלף מכלל עורכי הדין בישראל היו בתל אביב ובמרכז. באופן כללי, מדובר בעורך דין אחד לכ-124 תושבים בארץ, ועורך דין אחד לכ-20 תושבים בגוש דן.

סקטור עורכי הדין נחשב לצעיר יחסית כאשר 70% מכלל עורכי הדין הם מתחת לגיל 40. בנוסף, 20% מהם בוותק של עד 5 שנים בלבד. על פי בדיקה מדגמית שערכה גלובל, התפלגות עורכי הדין היא כזו : כ־55 אלף נמצאים במשרדי עורכי דין, כ-13 אלף בייעוץ המשפטי הפרטי, וכ- 8,000 עורכי דין מחזיקים בתעודת עורכי דין וכלל לא פעילים.

לפי מדגם שערכה החברה על בסיס חיובי שעות משרדי עורכי דין והכנסה לשעה, בכ-800 משרדים, התוצר השנתי במשרדי עורכי דין בישראל ב־2022 חצה את 20.2 מיליארד שקל. התוצר במחלקות המשפטיות (הפרטיות והציבוריות) הינו מעל 4.6 מיליארד שקל לשנה.

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות