גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכל הנוגע לפערים מגדריים, ישראל נמצאת הרבה מאחורי אירופה

ישראל נמצאת בצמרת פערי השכר המגדריים של ה־OECD, שנייה רק לקוריאה הדרומית, עם 22.5% לטובת הגברים – יותר מפי שניים מאשר באיחוד האירופי ● רוב מדינות אירופה כבר אימצו חוקים בעשור האחרון ● בפרלמנט האירופי דנים כעת ביעד שאפתני: כל חברה עם פער העולה על 2.5%, תידרש להציג "תוכנית להשוואת השכר"

חשיפת פערי שכר / צילום: Shutterstock
חשיפת פערי שכר / צילום: Shutterstock

החוק המחייב את חשיפת פערי השכר בין נשים לגברים בחברות ציבוריות ופרטיות וכן בעמותות, שייכנס לתוקף בשבוע הבא, מקדם את ישראל צעד משמעותי לעבר "יישור קו" עם הנעשה ברוב מדינות אירופה. ואולם, ההחרגות הרבות שנכללות בו, העובדה שיהיה תקף רק לחברות פרטיות גדולות בהן מועסקים יותר מ־518 עובדים והערפל בנוגע לסנקציות שיוטלו, אם בכלל, על חברות שלא ימלאו את הדרישות הכלולות בו - עדיין מציבות את ישראל מאחורי מדינות כמו צרפת, איטליה, אוסטריה וחלק ממדינות מערב־אירופה.

מבחינת פערי השכר עצמם, המצב בישראל חמור יותר מאשר באירופה. ישראל ניצבת מאחור בנוגע למאבק בפערי שכר מגדריים, בין היתר משום שרוב מדינות מערב אירופה כבר אימצו כללים דומים לתיקון לחוק שייכנס לתוקף בישראל ב־1 ביוני כבר לפני יותר מעשור. הן גם מציגות מחויבות רבה יותר - גם ברמת המדינה וגם ברמת האיחוד האירופי - לביטול מוחלט של פערי השכר.

נכון לשנה החולפת, פערי השכר הבלתי־מתואמים בין נשים לגברים בישראל (נשים מרוויחות 22.7% פחות מגברים בישראל) יותר מכפולים מאלו באיחוד האירופי (10.8%), לפי נתוני ה־OECD.

 

נורמות לצד אפלייה ברורה

פערי שכר בין נשים לגברים קיימים עדיין בכל הכלכלות המתקדמות ביותר, והם מוסברים על ידי שורה של גורמים כגון: נורמות חברתיות שגורמות לנשים עדיין להקדיש זמן רב יותר למשפחה בהשוואה לגברים, תעסוקה במקצועות הנמצאים בשכבות הנמוכות של השכר במשק, או עבודה במשרות בעלות שכר נמוך במגזרים משגשגים, כמו גם משרות חלקיות. עם זאת, לעתים ישנה גם אפליה ברורה, באותו הארגון או החברה או המגזר העסקי, במסגרתה נשים מקבלות פחות שכר מגברים על עבודה בעלת ערך שווה. את המציאות הזאת מנסים לשנות החוקים לשקיפות פערי השכר.

מדינות שונות באירופה נוקטות מדיניות שונה. מדינות סקנדינביה, שבהן רוב העבודה חוסה תחת הסכמים קיבוציים המאפשרים מאבק מרוכז בנושא, החלו להיאבק בתופעה עוד בסוף שנות ה־90, כחלק מהמשא ומתן הקולקטיבי בין ארגוני העובדים לארגוני המעסיקים. אחריהן, לפי נציבות האיחוד האירופי שהקדישה לנושא פרסומים רבים בשנים האחרונות, הגיעו איטליה, אוסטריה, בלגיה וצרפת, שחוקקו חוקים דומים לחשיפת פערי השכר עד שנת 2010 או מעט אחרי. גרמניה ובריטניה הצטרפו למגמה רק ב־2017, וכמה מדינות במזרח אירופה לשעבר עדיין מנסחות את החקיקה שלהן בנושא. גם ספרד והולנד עדיין נמצאות בהליכי חקיקה.

הדוגמא הגרמנית מספקת הצצה לקשיים האפשריים שביישום החוק. המדינה נחשבת לאחת מארבע המדינות האירופית עם פערי השכר הגבוהים ביותר בין נשים לגברים (כ־14% לפי נתוני ה־OECD, נכון לשנת 2019), ואימוץ החוק היה כרוך במאבק לוביסטים למען ארגוני המעסיקים מחד ומאבק ציבורי מצד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מנגד.

בתחילה דרשה הממשלה הגרמנית כי החוק יחול רק על חברות שבהן מעל 500 עובדים, אולם בעקבות ביקורת הורידה את המספר ל־200. למרות זאת, היא קבעה שורת החרגות שהפכו את יישום החוק לבעייתי.

החברות יכולות "לשחק" עם הנתונים

במצב הנוכחי, רק חברות עם מעל 500 עובדים בגרמניה מחויבות ליזום דו"ח פנימי לבחינת פערי שכר. דוח פרטני לגבי פערי השכר בין נשים לגברים בארגון שבו יותר מ¬־200 עובדים יכול להינתן לעובדים רק עם בקשה מפורשת, מה שמרתיע עובדות רבות מלבקש זאת בשל חשש להיתפס כ"בעייתיות". בנוסף, נדרש כי יהיו לפחות שישה עובדים מהמגדר האחר באותה קטגוריית משרה כדי שהדו"ח יינתן, מה שמאפשר לארגונים "לשחק" עם הקטגוריות.

"החוק לחלוטין בלתי־אפקטיבי", אמר במרץ האחרון אחד מראשי ארגוני העובדים הגדולים בגרמניה (DFK), וקרא לשנות אותו כדי לצמצם את פערי השכר. "אף אחד לא מבקש לדעת כמה הקולגות שלו מרוויחים", דיווח ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" (FAZ) על יישום החוק, שרבים במדינה מגדירים ככישלון ושהקואליציה החדשה שנכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה שואפת לשפר. הנתונים הרשמיים במדינה המחושבים באופן שונה מהחישובים של ה־OECD, מראים השתפרות מינימלית בנושא, מפער שכר מגדרי של 21% ב־2017, ערב אימוץ החוץ, ל־19% בשנה שעברה.

מקור להשראה: צרפת, איסלנד ופורטוגל

מדינות אחרות באירופה יכולות אולי להעניק השראה לשינויים הדרושים. בצרפת, למשל, כל עסק או חברה שבהם יותר מ־50 עובדים חייב להציג לממשלה ולגופי הפיקוח "תוכנית פעולה להשגת שוויון מגדרי". אם הם אינם עושים זאת, הם חשופים לסנקציות מצד הרשויות. באיסלנד, שמובילה את העולם בשוויון מגדרי לפי מדד השוויון של הפורום הכלכלי העולמי (הכולל גם פערי שכר), חברות בעלות 25 עובדים ויותר צריכות להוכיח לרשויות שהן מעניקות שכר שווה לנשים ולגברים, כחלק מהדרישות הבסיסיות לקיומן.

בפורטוגל, נציגות בתוך הסוכנות הלאומית לשוויון מגדרי עוברת על כל ההסכמים הקיבוציים ומאתרת סעיפים היכולים ליצור אי־שוויון בשכר, ומבקשת לשנות אותם. באוסטריה, נדרשים מעסיקים לפרסם את השכר המינימלי למשרות שהם מעוניינים לאייש כבר בשלב חיפוש המועמדים, מה שמאפשר לנשים ולגברים להתאים את דרישות השכר שלהם.

בנוסף לצעדים המחייבים מעסיקים לשלוח מיוזמתם דוחות על פערי שכר בין נשים לגברים לעובדים, והקטנת הרף של החברות הנדרשות לעמוד בחובה זו, יכולות המדינות גם לדרוש מעסקים לערוך ביקורות פנימיות ולעמוד בדרישות שוויון שכר לנשים ולגברים. הביקורות הפנימיות הללו דומות במתכונת לביקורת חשבונאית, ודורשות הצגת נתונים מדויקים. חוקים כאלה, למשל, קיימים בצרפת, בפינלנד ובשבדיה, לפי דו"ח של ה־EUROFOND, קרן מטעם האיחוד האירופי לשיפור רמת החיים. בשתי המדינות הנורדיות האחרונות, אם יש חריגה משוויון מגדרי, החברות נדרשות על פי חוק לתקן אותה.

חובת ההוכחה לגבי אי־אפליה מגדרית

בניגוד לישראל, מספר העובדים בחברות הפרטיות הכפופות לחוק נמוך הרבה יותר, כאשר הוא עומד על 35 בדנמרק, 50 בצרפת, 30 בפינלנד ומספרים דומים במדינות מערב־אירופיות אחרות.

בעבר דווח ב"גלובס" כי בישראל נקבע המספר 518 על פי הצעתו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאז, ח"כ חיים כץ, על בסיס המספר 500 ועוד ח"י (18). במקור דרשו מנסחי החוק כי הרף יעמוד על 100 עובדים בלבד, אך נתקלו בהתנגדות חריפה מצד נציגי המעסיקים. כך ירד מספר החברות הישראליות הפרטיות החייבות בדיווח מ־3,000 ל־180, לפי נתונים שהוצגו בפני הוועדה.

לחוקים על חשיפת פערי שכר, מסכימים באיחוד האירופי, לא הייתה השפעה דרמטית או מיידית על צמצום פערי השכר. אולם מומחי ה־EUROFOND מסבירים כי הדבר תלוי בעיקר בהיקף ההיענות לדרישות הממשלתיות מצד החברות ובסנקציות שמופעלות על חברות שאינן מפרסמות נתונים ובגורמים חברתיים. "פערי שכר מגדריים באיחוד האירופי עומדים בממוצע על 14.1%" נכתב בפרסום הנציבות האירופית משנת 2019, "והם השתנו רק באופן מינימלי במהלך העשור האחרון".

לצד העובדה כי מדינות רבות במזרח אירופה עדיין לא חוקקו חוקים בעניין, התקדמות מינימלית זו היא אחת הסיבות שבימים אלה האיחוד האירופי החליט להיאבק בתופעה באופן מרוכז.

הפרלמנט האירופי הצביע בחודש שעבר בעד דיונים על דירקטיבה חדשה (הליך חוקי שבמסגרתו האיחוד מורה למדינות לאמץ חוקים לאומיים בנושא מסוים), שנועדה לחשוף באופן מקיף ושיטתי את פערי השכר. הדירקטיבה תכלול חיוב של כל חברה פרטית שבה מעל 50 עובדים לחשוף את הבדלי השכר באופן מקיף, מיוזמתה. בכל מדינה שבה פערי השכר יעלו על 2.5%, הממשלה תצטרך לחייב את המעסיקים להציג "תוכנית לשוויון שכר מגדרי" שתצמצם אותו לשיעור זה, או פחות. האיחוד אף מעוניין להנפיק "תווית רשמית" לעסקים שעומדים בתקנות החדשות. התקנות גם יטילו על המעסיק את חובת ההוכחה לגבי אי־אפליה על רקע מגדרי, במקרים שיגיעו לבית משפט.

חקיקה זו, כמו היוזמות הלאומיות במדינות שונות באיחוד האירופי לחשיפת הפערים, זוכה לרוח גבית מהציבור. לפי סקרי ה-Eurobaromer השנתיים, יש רוב גדול - של בין 60% ל־70% מהציבור האירופי - לחשיפת הנתונים במטרה לצמצם את התופעה.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל הודיע כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

אזעקות נוספות במרכז; 16 פצועים במטח הקודם

אישה אחת במצב אנוש, 2 במצב קשה, צה"ל בגל תקיפות באיראן ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים