גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

שותפות אפרודיטה מקדמות פיתוח המאגר בטרם הושגה הסכמה עם ישראל

מאגר אפרודיטה נמצא במחלוקת כבר עשר שנים בין מדינת ישראל וקפריסין ● ישראל מתנגדת ליצוא של עוד גז, אך השותפות במאגר - וכן ממשלת קפריסין - רוצות להפעיל בו אסדת קידוח כבר ב-2023 ● לגלובס נודע כי בשבוע שעבר נפגשו בעלי הזכויות במאגר עם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בפעם הראשונה

מאגר גז לחופי קפריסין / צילום: Reuters, Cyprus Public Information Office
מאגר גז לחופי קפריסין / צילום: Reuters, Cyprus Public Information Office

אתמול (ב') חברת ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) פירסמה את הדוחות שלה, וסעיף אחד תפס את העין במיוחד. מדובר בסעיף 11.3.7 שכותרתו: תוכנית לפיתוח מאגר אפרודיטה. בסעיף נכתב "נכון למועד אישור הדוח, פועלים השותפים במאגר אפרודיטה מול ממשלת קפריסין לעדכון תוכנית הפיתוח וההפקה למאגר, באופן בו ישולב פיתוח המאגר עם מתקנים קיימים ו/או תוכניות פיתוח של נכסים סמוכים. במסגרת זו, קיבלו השותפים החלטה בדבר התקשרות עם אוניית קידוח לצורך ביצוע קידוח אפרודיטה A-3. בשטח בלוק 12 ,אשר ישמש בהמשך כקידוח הפקה , ובכלל זה פועלים לעדכון מועד ביצועו".

קידוחים למיצוי שדות הגז הטבעי במזרח הים התיכון, כמקור האנרגיה המוביל למעבר למתחדשות, הם דבר חיובי, ועל הצמא האירופי לגז הזה והצורך בהפקתו כבר כתבנו. היכן הבעיה?

מאגר אפרודיטה נמצא במחלוקת כבר עשר שנים בין מדינת ישראל וקפריסין, שכן חלקו הקטן שוכן במים הכלכליים של המדינה ושמו בישראל "שדה ישי" . לאחר ששתי הקבוצות המחזיקות בזיכיונות בשני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, בחודש פברואר השנה החליטה שרת האנרגיה קרין אלהרר להחזיר את המחלוקת למישור הבין מדינתי.

היא הודיעה לחברות המחזיקות בחלקו הקפריסאי של מאגר הגז אפרודיטה-ישי, בהן דלק, של ושברון, ולחברות המחזיקות בישי (צדו הישראלי של המאגר), בהן החברות "הזדמנות ישראלית" ונאממאקס, כי היא מקציבה עוד חודש בלבד להגעה להסכם על תשלום פיצוי לצד הישראלי במאגר כנגד ויתור מלא על זכויותיו ונכסיו.

"מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה"

המו"מ לא צלח והמשמעות הדברים היא חזרה לשולחן המו"מ בין המדינות, לרבות יוניטיזציה (איחוד) של המאגר המשותף, עליה כבר הוסכם עקרונית באמנה שנחתמה בין המדינות בשנת 2010. במכתב ששלחה השרה אלהרר נאמר כי "מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה, לרבות הדרישה שהמאגר לא יפותח חד צדדית [ע"י קפריסין]". בשותפות ישי הביעו שביעות רצון רבה מעמדתה זו של השרה ומציינים כי הדבר נעשה בניגוד לקודמה בתפקיד השר יובל שטייניץ.

מאגר הגז אפרודיטה-ישי ממוקם על גבול המים הכלכליים שבין ישראל וקפריסין, כשרובו נמצא בתחום המים הכלכליים של קפריסין. כמות הגז בחלקו הישראלי של המאגר, המכונה מוערכת ע"י משרד האנרגיה ב-10 עד 12 BCM, בעוד כמות הגז בחלקו הקפריסאי של המאגר, נאמדת בכ-120 BCM. מאחר שהגז שבחזקת ישי מהווה חלק אינטגרלי גיאולוגי ממאגר אחד החוצה את הגבול בין קפריסין וישראל, הרי שפיתוחו והפקתו תלויה בהסכמות בין שתי המדינות.

לגלובס נודע כי בשבוע שעבר נפגשו בעלי הזכויות במאגר ישי עם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בפעם הראשונה. בפגישה השתתפו גם מנכ"ל המשרד, ליאור שילת, הממונה על הנפט, גיא סמט, ואנשי מקצוע נוספים במשרד. לפי המשתתפים הפגישה התקיימה באווירה טובה מאד ובמהלכה חזרה השרה על מחויבות המדינה לשמירת כלל זכויותיה במאגר ישי לרבות זכויותיהם של בעלי החזקה. הצדדים חזרו והצהירו על מחוייבותם לתהליך שקוף המבוסס על שיתוף פעולה מלא מתוך מטרה למצות את זכויות המדינה במאגר, אם במסגרת מתווה לפיצוי הולם עבור חלקה של המדינה במאגר או במסגרת פיתוח משותף.

בניו מד אנרג'י מנסים ללחוץ על ישראל ומודיעים שיפעילו את אסדה במאגר ב-2023

שטייניץ ניסה להוביל יחד עם שרת האנרגיה הקפריסאית נטשה פילידס פיתרון שנטה למתווה הפיצוי ולא לפיתוח משותף. בחברות הישראליות התנגדו וראו בכך ויתור מראש של המדינה על משאב לאומי. משרד האנרגיה דחה אז (מאי 2021) את הטענות והזכיר כי יש חשש שהחברות המחזיקות באפרודיטה יחלו בפיתוח ללא הסכמה ישראלית וכי חלקו מהמאגר המשותף קטנה למדי. הנסיון העולמי לימד כי במצבים דומים רוב הפתרונות היו של פיצוי ולא אחזקה משותפת ויוניטיזציה.

העמדה הזו נראה כי מתממשת כעת עם הודעת ניו מד אנרג'י. החברה מתכוונת להעביר אסדת קידוח ממאגר לוויתן אל אפרודיטה ולגלובס נודע כי תאריך היעד להפעלתה הוא במחצית הראשונה של 2023. ההחלטה של שותפות אפרודיטה להניע את המהלך הוא בעקבות הידברות ולחצים מצד ממשלת קפריסין המבקשת לצאת מהפלונטר ואולי בדרך זו ללחוץ על ישראל ולהביא לפתרון שכן זהו המאגר המוכח הגדול של קפריסין ואמור לספק לה הכנסות וכמובן מקור אנרגיה לעשרות השנים הבאות, עד למעבר לאנרגיות מתחדשות. לפי גורמים המעורים בנושא המחלוקת אינה גדולה במיוחד והצורך הגיאופוליטי והכלכלי של כל הצדדים הוא להביא במהירה להפקת גז מאפרודיטה גם כדי לענות על הצורך האירופי הדחוף בגז לשנים הקרובות במקום הגז הרוסי.

בגלובס כתבנו כי האיחוד האירופי וישראל מנהלים מגעים מתקדמים לקידום האפשרות של יצוא גז ממזרח הים התיכון לאירופה, כשברקע שני מכשולים, האחד היכולת השינוע המוגבלת בינתיים, כשהפתרון המהיר הוא הרחבת והוספת צנרת אל מתריים משם הנזלתו והעברתו לאירופה, או הבאה של אסדת הנזלה לחופי ישראל, או צינור מהמאגרים ישירות למתקני ההנזלה שבמצרים. המכשול השני הוא התנגדות בישראל ליצוא עוד גז. לפי עבודה שהכינה מומחית הגז ג'ינה כהן לאיחוד האירופי ולישראל, ישראל וקפריסין יחדיו יכולות לספק 15 BCM גז בשנה לאירופה, לאחר שיפתחו את השדות הקיימים וחדשים ובכך יספקו גם את צרכיהן וצרכי האיזור, זאת למשך 25 שנה. אלא שכל זה תלוי גם בפיתוח הקפריסאי והמהלך של ניו מד אנרג'י, עשוי להביא גם אם באמצעות הפעלת לחץ, לשחרור הפקק.

אלא שהשותפות הישראליות יתנגדו לכך כמובן. תגובת השותפות שנמסרה לנו: "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם משרד האנרגיה ועם שרת האנרגיה אשר הבהירה לכל הצדדים המעורבים כי ישראל מתנגדת לפיתוח חד צדדי של המאגר וכי מדינת ישראל תפעל בכל המישורים על מנת לשמור על זכויותיה במאגר לרבות אלה של בעלי חזקת ישי. אנו בטוחים כי משרד האנרגיה והעומדת בראשו, יעשו כל שנדרש על מנת להבטיח את זכויותינו וזכויותיה של מדינת ישראל במאגר וידאגו לכך שהמאגר לא יפותח באופן חד צדדי טרם הגעה להבנות עם קפריסין".

התגובה של משרד האנרגיה וממשלת ישראל תלויה גם בתוצאות המגעים עם אירופה ועם מצרים בהיבטים הרחבים האסטרטגיים של העניין.

ממשרד האנרגיה נמסר כי "עמדת ממשלת ישראל היא שלא יבוצעו פעולות פיתוח המאגר המשותף באופן חד צדדי טרם הסדרת הנושא. עמדה זו הובהרה מספר פעמים לממשלת קפריסין. איננו מכירים את ההודעה שפורסמה והנושא ייבדק במהלך המפגש הקרוב עם הצוות המקצועי הקפריסאי".

עוד כתבות

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק