גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח התעסוקה לשנת 2021: התאוששות חדה לצד הגדלת פערים

בחודש פברואר 2021 הגיע מספר דורשי העבודה בישראל ל-867 אלף, ועם פתיחת הסגרים חלה ירידה עקבית ורצופה במספרם ● בדצמבר 2021 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים עד ל-177.8 אלף נשים וגברים ● מגמת השיפור והחזרה החדה לשגרה תקפה לאוכלוסייה הכללית, אולם בפילוח לפי חברות ואוכלוסיות וענפים - התמונה מתונה יותר

לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר

אם את שנת 2020 סיכם שירות התעסוקה עם שיעורי אבטלה חסרי תקדים שמקורם במגפת הקורונה והמשבר שבא בעקבותיה, סיכום שנת 2021 מציג כבר שינוי מגמה חד וחזרה לשגרה, כך לפחות בכל הנוגע לאוכלוסייה הכללית.

בחודש פברואר 2021 הגיע מספר דורשי העבודה בישראל ל-867 אלף, ועם פתיחת הסגרים חלה ירידה עקבית ורצופה במספרם. היציאה ההדרגתית אך המהירה מהאבטלה התחזקה בחודשים הבאים בשל ההסרה ההדרגתית של המגבלות וחזרה הדרגתית לתעסוקה. המגמה זו התחדדה עם תום הפסקת הזכאות לדורשי עבודה בחודש יולי (מתחת גיל 45) ובחודש אוקטובר (גיל 45 ומעלה), כשמספר דורשי העבודה ירד ל-341.6 אלף ו-206 אלף בהתאמה. הירידה נמשכה, גם אם באופן מתון יותר, עד כי בדצמבר 2021 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים עד ל-177.8 אלף נשים וגברים.

בשירות התעסוקה מציינים כי כבר בחודש אוגוסט 2021 חצה מספר המועסקים בישראל את המספר שעמו נכנסה ישראל למשבר הקורונה. עם זאת, כאשר מביאים בחשבון את מגמות הגידול שאפיינו את שוק העבודה הישראלי בשנתיים שקדמו למשבר, הרי שמספר המועסקים בדצמבר היה מגיע לקו מגמה זה - כ-4.04 מיליון. בסוף 2021 נסגר הפער בין המספר שחזו על בסיס המגמות שאפיינו את השנתיים שקדמו למשבר לבין מספר המועסקים בפועל. בשירות אף מציינים כי "בכל המדינות חל מעבר ממשבר לשלב צמיחה, שמאפשר להן לנקוט במדיניות אקטיבית לקידום תעסוקה ותעסוקה איכותית, תוך אפשרות שאדוות מסוימות של המשך המשבר עלולות להשפיע".

 

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מסביר בשיחה עם גלובס כי "המשק הישראלי חזר במובנים מסוימים למשק של לפני המשבר. יש התאוששות מאוד מהירה, וזה משהו שרואים בכל העולם. עם זאת, מגמת החזרה לעבודה היא לאו דווקא באותו מקום. אפשר לראות את זה במספר הנמוך של דורשי העבודה".

עולם התעסוקה שאחרי המגפה: הרבה יותר משרות חלקיות

הפרדוקס לפי זהר הוא בכך שלמרות שרבים חזרו לעבודה, מספר המשרות הפנויות עדיין גדול. "אחד הדברים שרואים אצלנו הוא עלייה במספר המשרות החלקיות. כלומר, אנשים חזרו לעבודה, אבל יכול להיות שרק במשרה חלקית, ולכן הם לא רשומים כדורשי עבודה". ירידה בשעות העבודה, מסביר זהר, היא מגמה עולמית שאף קדמה לקורונה, והועצמה בעקבותיה. עדות לכך ניתן לראות בנתונים - לפי הדוח, מספר המועסקים במשרה מלאה היה בדצמבר 2021 גבוה בכ-1.6% מזה שנהג ערב המשבר, אולם, הוא נמוך משמעותית מהתחזית אם לא הייתה פורצת מגפה. "אילולא פרץ המשבר מספר המועסקים במשרה מלאה בסוף 2021 אמור היה להיות גבוה בכ-2.5% (כ-80 אלף מועסקים) ממספרם בפועל", מציינים בדוח.

נוסף לכך הם מזכירים כי שכרם של המועסקים במשרה חלקית, נמוך יחסית במקום עבודה אחד. "כדי לעמוד נכונה על מצב שוק העבודה, קצב ואופן התאוששותו יש לבחון גם את אופי המשרות שאוישו בתקופת הקורונה והיקפן", מציינים בשירות התעסוקה, ובין היתר מסבירים כי משבר הקורונה הגדיל את הפערים בין מגזר השירותים למשל, שבו היכולת לעבוד "מרחוק" גבוהה יותר, ובו למשק הישראלי יתרון יחסי, לבין ענפים שבהם הפריון נמוך כמו מסחר סיטונאי וקמעונאי.

עדיין נותרו מאחור: נשים ומבוגרים

מגמת השיפור והחזרה החדה לשגרה תקפה לאוכלוסייה הכללית, אולם בפילוח לפי חברות ואוכלוסיות וענפים - התמונה מתונה יותר. כך למשל, בסוף 2021 מספר המועסקים הגברים אמנם חצה את המספר החזוי (ללא המגפה) ב-11.8 אלף מועסקים, ואילו מספרן של הנשים בסוף 2021 היה נמוך ב-17 אלף ממספרן החזוי.

יתרה מכך - הדוח מציין כי חשוב להדגיש כי מרבית המועסקים במשרה חלקית הן בעצם מועסקות, כך שהתרחבות התופעה של משרה חלקית עשויה להגדיל פערים מגדרים. בכל הנוגע לתעסוקת נשים בחברה הכללית, מזכירים בשירות התעסוקה כי הנשים היו הראשונות להיפלט משוק העבודה עם פרוץ מגפת הקורונה והסגרים, משום שבמקרים רבים הן היו "ברירת המחדל" שנשארה בבית עם הילדים, כשמערכת החינוך נסגרה.

אוכלוסייה נוספת שאמנם חוותה התאוששות ב-2021, אך היא מתונה יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה, היא המבוגרים בדגש על נשים. "עם תום הסגר השלישי, מרבית קבוצות הגיל באוכלוסייה חוו התאוששות ניכרת בשיעור השתתפותן בכוח העבודה, למעט מבוגרים (גברים כנשים בני 60 ומעלה) אשר שיעור השתתפותם בעבודה ירד בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר, כאשר אצל נשים מגמה זו נרשמה כבר בקרב בנות 55 ומעלה".

הבדלים ניכרים נמצאים גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות שמוכרות כבעלות פערים, כמו החברה הערבית והחברה החרדית. "שיעור דורשי העבודה מהחברה הערבית בדצמבר 2021 גבוה משמעותית מרמתו לפני הקורונה ועמד על כ-38%", מציינים בדוח לשכת התעסוקה. "מספר דורשי העבודה הערבים עלה מכ-51 אלף דורשי עבודה בסוף 2019 לכ-183 אלף במהלך 2020. בשנת 2021 מספרם מן הסתם פחת, אולם ברמה הקטנה ביותר, כך שבסוף שנת 2021 מספרם עמד על כ-63 אלף דורשי עבודה - כלומר כ-12 אלף דורשי עבודה יותר בהשוואה לתקופה שקדמה לקורונה". זה המקום להזכיר כי נתוני לשכת התעסוקה מסתמכים על "דורשי עבודה", הנרשמים כמבקשי עבודה בלשכה, ולא כלולים כאן לא מועסקים שאינם רשומים.

פערים ניכרים גם בחלוקה גיאוגרפית. שיעור דורשי העבודה בסוף שנת 2021 גדל בהשוואה לסוף 2019. בתוך כך, כאשר מספר דורשי העבודה מאזור הצפון עמד על כ-44 אלף איש ואשה, ומאזור הדרום על כ-39 אלף. בתל אביב לעומת זאת הצטמצם המספר מ-20 אלף ל-19 אלף.

זרוע העבודה: שיפור שיעור התעסוקה של נשים בחברה החרדית והערבית

במקביל לדוח של שירות התעסוקה, גם זרוע העבודה במשרד הכלכלה הוציאה דוח משלה. גם כאן ניתן לראות התאוששות חדה - מעבר לתחזיות ואף בהשוואה למגמה העולמית. בזרוע העבודה מציינים כי שיעור התעסוקה של נשים מהחברה החרדית והערבית ברבעון הרביעי של 2021 היה גבוה בהשוואה ל 2019, כך שנשים חרדיות הגיעו ליעד התעסוקה של 2030 - 81%. גם בקרב נשים מהחברה הערבית ניכר שיפור שיעור התעסוקה על 41% - גבוה ב-4 נקודות אחוז משיעורו בסוף שנת 2019.

רוני שניצר, מנהלת אגף מחקר ואסטרטגיה מסבירה בשיחה עם גלובס כי "בקרב נשים בחברה החרדית וגם הערבית, כבר הייתה עלייה לפני הקורונה. מה שאנו רואים זו מגמת שיפור שחזרה וכעת היא ממשיכה", היא מסבירה. שניצר מציינת כי בחברה הערבית השיעור עדיין נמוך מאוד, אבל הוא כן הולך ומשתפר. עוד היא מזכירה את נושא המשרות החלקיות. "אצל נשים בחברה החרדית יש 80% שעובדות, אבל בתוכן יש משרות חלקיות רבות. זה אומר שיש לעזור להן ולגוון את תחומי העיסוק. היום הן עובדות בעיקר בתחומי החינוך, וחלק מהמהלכים שיש לעשות הוא להרחיב תחומים אלה לענפים נוספים". בכל הנוגע לגברים בחברה הערבית, מציינת שניצר כי כאן ניכר ייצוג נמוך בענפים מתגמלים בתחומים שעברו עם הקורונה לתעסוקה מרחוק. "תת הייצוג הוא בשכר ובתחומים המתגמלים. עבודה מרחוק שהייתה נפוצה בקורונה נשארה אתנו, והאוכלוסייה הערבית בפער גם שם, אם זה משום שהם מיוצגים במקצועות מסורתיים מתגמלים פחות, או כאלה שלמשל לא מצריכים עבודה מול מחשב מהבית.

הנתונים של שירות התעסוקה כמו גם של זרוע העבודה מצביעים על יציאה מהירה מהמשבר, אך האופטימיות מוגבלת. אופי ההתמודדות עם משבר הקורונה העצים פערים קיימים בשוק, ולצד זאת נותרה שאלה נוספת - שוק הטכנולוגיה וההייטק תרם רבות לקצב ההתאוששות, וימים יגידו איך צמצום הגיוסים בו, ישפיע על שוק התעסוקה של 2022.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם