שי דתיקה, מנכ''ל ומייסד INX / צילום: איל יצהר
אחד התחומים המסקרנים והמאתגרים ביותר בעולם הקריפטו מבחינת שוק ההון הוא ניירות הערך הדיגיטליים, והאפשרויות שהם פותחים לגיוסי הון. מי שכבר נמצא עמוק בעולם הזה הוא שי דתיקה, שייסד את INX, פלטפורמת מסחר בני"ע דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפיים.
דתיקה, שצמח בשוק ההון המסורתי, הגיע לתחום ב-2017: "ראיתי את כל ההייפ של הנפקות ה-ICO בתקופה ההיא, גם על ידי גופים טובים וגם כאלו שפחות", הוא מספר. "כולם הוציאו white paper של שני עמודים, וזהו. היה לי ברור שזה לא יוכל לעבוד ככה". White paper, נציין, הוא מסמך העקרונות שלפיו מתנהל מיזם קריפטו, שמתרגם למעשה את מה שנקבע בקוד של המיזם.
מדוע?
"נכון שיש שיטות שבהן מותר לגייס כסף בלי תשקיף, אבל ברוב העולם כשמגייסים כסף חייבת להיות רמה מסוימת של גילוי לטובת המשקיעים: מה המטרה של הכסף, לכמה זמן הוא אמור להספיק, מתי מדללים בעלי מניות, מה מעמד בעלי העניין השונים. ב-white paper זה פשוט לא ברור. גם אם הפרויקט לא מתכוון לרמות או לגנוב, סטנדרט השקיפות לא מספיק על מנת שהמשקיעים הפשוטים יוכלו להשקיע, ולכן צריך רגולציה ופיקוח".
"נכון, צריך אולי לשנות את אופי הרגולציה, לבצע התאמות או הקלות, אבל אי אפשר בלעדיה, בטח לא כשמכוונים לכך שאמא שלי והשכן שלי ישקיעו במכשירים האלו".
"לקח לנו שלוש שנים כמעט לקבל אישור"
מה בעצם ההבדל בין ניירות ערך דיגיטליים למטבעות?
"ניירות ערך דיגיטליים יכולים להיות בדיוק אותם ניירות ערך שקיימים היום, רק שהם ייסחרו על גבי הבלוקצ'יין. המניה של גוגל יכולה להיות אותה מניה עם אותן זכויות, רק על גבי הבלוקצ'יין.
"אני מאמין שכל עולם הפיננסים הולך לעבור לבלוקצ'יין. זו טכנולוגיה הרבה יותר יעילה, גם מבחינת אבטחה, גם רמת השקיפות, וגם מבחינת זמינות: אני מפעיל היום מערכת שאפשר לסחור בה מכל העולם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אני זמין פי שישה יותר מהנאסד"ק.
"אגב, כשרציתי לגייס הון לחברה שלי כבר עשיתי ICO תחת רגולציה, עם תשקיף מלא. דיברנו עם רשות ני"ע האמריקאית, הצגנו את הרעיון, והם אמרו שהם מוכנים לפתוח את הדלת, אבל לא מבטיחים לאשר. הגשנו תשקיף מלא, בלי מגבלות או החרגות, ולקח לנו שלוש שנים כמעט לקבל את האישור".
אז זה שינוי טכני? ממסחר על גבי טכנולוגיה אחת לאחרת?
"לא, זה מאפשר גם סוג חדש של גיוס כסף. היום אפשר לגייס כל מיני סוגים של חוב, או הון שמדלל את בעלי המניות. אנחנו, למשל, גייסנו משהו שהוא לא חוב וגם לא הון: בעלי הטוקנים שלנו לא דיללו את בעלי המניות הקיימים, ואין להם מקום בבורד.
"אבל שמרתי על זכויות בעלי הטוקנים: הם מקבלים דוחות בהתאם לחובות הדיווח של חברה ציבורית, הם יודעים שלא ידוללו בעתיד, הם יודעים לאן הכסף הולך, והם מקבלים 40% מהרווח, בכל שנה שיש בה רווח, כהתחייבות חוזית של החברה מול בעלי הטוקנים. והתחייבתי שאם אני לא מגיע ליעד מסויים תוך 18 חודשים מגיוס הכסף, הוא מוחזר להם.
"זה מה שיפה בשיטה. כל חברה יכולה לעשות משהו אחר: נניח חברת תרופות, שרוצה לגייס כסף כדי לפתח חיסון מסוים, יכולה להבטיח לבעלי הטוקנים רווחים מהחיסון ל-20 שנה, בלי שהם יצטרכו לרכוש חלק מהאקוויטי של כל החברה".
זה לא בעצם סוג של מניה נחותה בלי זכויות הצבעה?
"לדעתי זו מניה עדיפה. במניות רגילות אפשר לייבש את המחזיקים ולא לחלק דיבידנד, אבל פה אני מתחייב שבכל פעם שיש רווח הם מקבלים חלק ממנו. נוסף על כך, כחלק מתנאי הטוקן, שמנו 40 מיליון דולר בצד; זה ההון העצמי שלנו למעשה, ולא מחלקים מזה שכר או דיבידנדים. אם החברה פושטת רגל, או נרכשת, ה-40 מיליון דולר מחולקים לטוקנים, ובעלי המניות חתמו על ויתור לשם כך. כלומר הם עדיפים על בעלי המניות".
אם אתם מפרקים את החברה, ה-40 מיליון האלו לא ילכו לבעלי החוב לפי סדר הנשייה?
"בית משפט יצטרך לקבוע את זה, אבל הם לפני בעלי המניות".
איך אתה רואה את העולם הזה מתפתח?
"זה יכול לקחת שלוש שנים או 15 שנה, אבל עולם הפיננסים הולך לבלוקצ'יין, כתפיסת עולם. נגמרו הימים שבהם אני מרים טלפון לפקיד בבנק שיתקשר לברוקר בארה"ב שיעביר הודעה על עסקה שתיסלק למחרת. הכול קורה באופן מיידי, ולדעתי התפתחויות טכנולוגיות קורות תמיד מהר יותר ממה שאנחנו מצפים.
"אנחנו יודעים שהמיזמים מתחום הקריפטו מגייסים כסף תמורת טוקנים, וגם שקרנות ההשקעה לא מסתייגות מכך. אבל האם אתה רואה ביקוש בקרב החברות המסורתיות למעבר לניירות ערך דיגיטליים?
"אנחנו רואים התחלה של התעניינות, אבל אי אפשר לומר שכרגע זה נמצא בהייפ. הטכנולוגיה עצמה עוד לא מאוד בשלה לזה, יש צורך בהתפתחויות - בעיקר שיפחיתו את העמלות על הטרנזקציות בבלוקים העיקריים שעליהם מתבצע מסחר".
חברות שמעוניינות בכל זאת ללכת לכיוון ניירות הערך הדיגיטליים, מה הן מעוניינות לעשות?
"ההתעניינות היא בעיקר בביצוע ספין-אוף - כלומר, לא הנפקה ראשונית של ניירות ערך חדשים, אלא מימון של הקמת פעילות ספציפית בתוך החברה, וגיוס כסף לשם כך לא בדרך הקלאסית - שמובילה לדילול בעלי המניות או להגדלת המינוף.
"מפתיע שהטוקנים, שהם כלי שהגיע מעולמות הקריפטו שדוגלים בביזור, מאפשרים למעשה גיוסי הון ומימון ללא דילול של בעלי המניות.
"מצד שני, כל בעלי המניות צריכים לחתום על ויתורים מהזכויות שלהם, ולהעביר אותם באופן חוזי ומוחלט לבעלי הטוקנים".
"בלוקצ'יין זה כמו חדר כספות ענק"
יש בטכנולוגיית הקריפטו הרבה חורים שחורים עדיין, בתחומי הלבנת ההון והפרטיות.
"צריך להסתכל על זה כך: בלוקצ'יין זה כאילו שיש חדר כספות ענק, כולם יודעים בדיוק מה יש בכל כספת, אבל לא יודעים למי שייכת כל אחת מהכספות. מבחינת הלבנת הון, דווקא לשימוש בקריפטו יש יתרונות. כל עסקה רשומה, מפוקחת, ניתנת למעקב. מה שלא ניתן למעקב זה רק מזומן. כל מה שנעשה בעולמות האלקטרוניים, בין שזה בביט או בפייבוקס, ובין שזה על גבי הבלוקצ'יין, זה משהו מתועד.
"לגבי הפרטיות, כלומר, אם רוצים לדעת למי שייכים הדברים שנמצאים בכספת מסוימת, אז גם היום, כשמבצעים עסקה בבנק, הבנק יודע במי מדובר, ואם המשטרה תרצה את הפרטים, היא תצטרך להגיע עם הצו השיפוטי המתאים והיא תקבל אותם, ואותו דבר גם יקרה פה.
"יש פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל קושי שנלווה לבלוקצ'יין, גם לקושי של אובדן סיסמאות. לכן לקח לי שלוש שנים לקבל את האישור של רשות ניירות ערך האמריקאית: הם שאלו את כל השאלות האלו, מה קורה במקרי הלבנת הון, או אם אנשים פתאום לא זוכרים את הסיסמה, האם זה אומר שהכסף אבוד. הייתי צריך לספק תשובות לכל השאלות".