גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא הקים מערכת מסחר בקריפטו ובטוח למרות המשבר: "הבלוקצ'יין הוא עתיד הפיננסיים"

שי דתיקה, מייסד פלטפורמת INX למסחר בני"ע דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפיים, טוען כי "נגמרו הימים שהבנק בישראל התקשר לברוקר האמריקאי שיעביר פקודה לעסקה שתיסלק למחרת" ● "אני מפעיל מערכת שאפשר לסחור בה מכל העולם 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. אני זמין פי שישה יותר מהנאסד"ק, ויש פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל קושי שנלווה לבלוקצ'יין"

שי דתיקה, מנכ''ל ומייסד INX / צילום: איל יצהר
שי דתיקה, מנכ''ל ומייסד INX / צילום: איל יצהר

אחד התחומים המסקרנים והמאתגרים ביותר בעולם הקריפטו מבחינת שוק ההון הוא ניירות הערך הדיגיטליים, והאפשרויות שהם פותחים לגיוסי הון. מי שכבר נמצא עמוק בעולם הזה הוא שי דתיקה, שייסד את INX, פלטפורמת מסחר בני"ע דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפיים.

דתיקה, שצמח בשוק ההון המסורתי, הגיע לתחום ב-2017: "ראיתי את כל ההייפ של הנפקות ה-ICO בתקופה ההיא, גם על ידי גופים טובים וגם כאלו שפחות", הוא מספר. "כולם הוציאו white paper של שני עמודים, וזהו. היה לי ברור שזה לא יוכל לעבוד ככה". White paper, נציין, הוא מסמך העקרונות שלפיו מתנהל מיזם קריפטו, שמתרגם למעשה את מה שנקבע בקוד של המיזם.

מדוע?
"נכון שיש שיטות שבהן מותר לגייס כסף בלי תשקיף, אבל ברוב העולם כשמגייסים כסף חייבת להיות רמה מסוימת של גילוי לטובת המשקיעים: מה המטרה של הכסף, לכמה זמן הוא אמור להספיק, מתי מדללים בעלי מניות, מה מעמד בעלי העניין השונים. ב-white paper זה פשוט לא ברור. גם אם הפרויקט לא מתכוון לרמות או לגנוב, סטנדרט השקיפות לא מספיק על מנת שהמשקיעים הפשוטים יוכלו להשקיע, ולכן צריך רגולציה ופיקוח".

"נכון, צריך אולי לשנות את אופי הרגולציה, לבצע התאמות או הקלות, אבל אי אפשר בלעדיה, בטח לא כשמכוונים לכך שאמא שלי והשכן שלי ישקיעו במכשירים האלו".

"לקח לנו שלוש שנים כמעט לקבל אישור"

מה בעצם ההבדל בין ניירות ערך דיגיטליים למטבעות?
"ניירות ערך דיגיטליים יכולים להיות בדיוק אותם ניירות ערך שקיימים היום, רק שהם ייסחרו על גבי הבלוקצ'יין. המניה של גוגל יכולה להיות אותה מניה עם אותן זכויות, רק על גבי הבלוקצ'יין.

"אני מאמין שכל עולם הפיננסים הולך לעבור לבלוקצ'יין. זו טכנולוגיה הרבה יותר יעילה, גם מבחינת אבטחה, גם רמת השקיפות, וגם מבחינת זמינות: אני מפעיל היום מערכת שאפשר לסחור בה מכל העולם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אני זמין פי שישה יותר מהנאסד"ק.

"אגב, כשרציתי לגייס הון לחברה שלי כבר עשיתי ICO תחת רגולציה, עם תשקיף מלא. דיברנו עם רשות ני"ע האמריקאית, הצגנו את הרעיון, והם אמרו שהם מוכנים לפתוח את הדלת, אבל לא מבטיחים לאשר. הגשנו תשקיף מלא, בלי מגבלות או החרגות, ולקח לנו שלוש שנים כמעט לקבל את האישור".

אז זה שינוי טכני? ממסחר על גבי טכנולוגיה אחת לאחרת?
"לא, זה מאפשר גם סוג חדש של גיוס כסף. היום אפשר לגייס כל מיני סוגים של חוב, או הון שמדלל את בעלי המניות. אנחנו, למשל, גייסנו משהו שהוא לא חוב וגם לא הון: בעלי הטוקנים שלנו לא דיללו את בעלי המניות הקיימים, ואין להם מקום בבורד.

"אבל שמרתי על זכויות בעלי הטוקנים: הם מקבלים דוחות בהתאם לחובות הדיווח של חברה ציבורית, הם יודעים שלא ידוללו בעתיד, הם יודעים לאן הכסף הולך, והם מקבלים 40% מהרווח, בכל שנה שיש בה רווח, כהתחייבות חוזית של החברה מול בעלי הטוקנים. והתחייבתי שאם אני לא מגיע ליעד מסויים תוך 18 חודשים מגיוס הכסף, הוא מוחזר להם.

"זה מה שיפה בשיטה. כל חברה יכולה לעשות משהו אחר: נניח חברת תרופות, שרוצה לגייס כסף כדי לפתח חיסון מסוים, יכולה להבטיח לבעלי הטוקנים רווחים מהחיסון ל-20 שנה, בלי שהם יצטרכו לרכוש חלק מהאקוויטי של כל החברה".

זה לא בעצם סוג של מניה נחותה בלי זכויות הצבעה?
"לדעתי זו מניה עדיפה. במניות רגילות אפשר לייבש את המחזיקים ולא לחלק דיבידנד, אבל פה אני מתחייב שבכל פעם שיש רווח הם מקבלים חלק ממנו. נוסף על כך, כחלק מתנאי הטוקן, שמנו 40 מיליון דולר בצד; זה ההון העצמי שלנו למעשה, ולא מחלקים מזה שכר או דיבידנדים. אם החברה פושטת רגל, או נרכשת, ה-40 מיליון דולר מחולקים לטוקנים, ובעלי המניות חתמו על ויתור לשם כך. כלומר הם עדיפים על בעלי המניות".

אם אתם מפרקים את החברה, ה-40 מיליון האלו לא ילכו לבעלי החוב לפי סדר הנשייה?
"בית משפט יצטרך לקבוע את זה, אבל הם לפני בעלי המניות".

איך אתה רואה את העולם הזה מתפתח?
"זה יכול לקחת שלוש שנים או 15 שנה, אבל עולם הפיננסים הולך לבלוקצ'יין, כתפיסת עולם. נגמרו הימים שבהם אני מרים טלפון לפקיד בבנק שיתקשר לברוקר בארה"ב שיעביר הודעה על עסקה שתיסלק למחרת. הכול קורה באופן מיידי, ולדעתי התפתחויות טכנולוגיות קורות תמיד מהר יותר ממה שאנחנו מצפים.

"אנחנו יודעים שהמיזמים מתחום הקריפטו מגייסים כסף תמורת טוקנים, וגם שקרנות ההשקעה לא מסתייגות מכך. אבל האם אתה רואה ביקוש בקרב החברות המסורתיות למעבר לניירות ערך דיגיטליים?
"אנחנו רואים התחלה של התעניינות, אבל אי אפשר לומר שכרגע זה נמצא בהייפ. הטכנולוגיה עצמה עוד לא מאוד בשלה לזה, יש צורך בהתפתחויות - בעיקר שיפחיתו את העמלות על הטרנזקציות בבלוקים העיקריים שעליהם מתבצע מסחר".

חברות שמעוניינות בכל זאת ללכת לכיוון ניירות הערך הדיגיטליים, מה הן מעוניינות לעשות?
"ההתעניינות היא בעיקר בביצוע ספין-אוף - כלומר, לא הנפקה ראשונית של ניירות ערך חדשים, אלא מימון של הקמת פעילות ספציפית בתוך החברה, וגיוס כסף לשם כך לא בדרך הקלאסית - שמובילה לדילול בעלי המניות או להגדלת המינוף.

"מפתיע שהטוקנים, שהם כלי שהגיע מעולמות הקריפטו שדוגלים בביזור, מאפשרים למעשה גיוסי הון ומימון ללא דילול של בעלי המניות.

"מצד שני, כל בעלי המניות צריכים לחתום על ויתורים מהזכויות שלהם, ולהעביר אותם באופן חוזי ומוחלט לבעלי הטוקנים".

"בלוקצ'יין זה כמו חדר כספות ענק"

יש בטכנולוגיית הקריפטו הרבה חורים שחורים עדיין, בתחומי הלבנת ההון והפרטיות.
"צריך להסתכל על זה כך: בלוקצ'יין זה כאילו שיש חדר כספות ענק, כולם יודעים בדיוק מה יש בכל כספת, אבל לא יודעים למי שייכת כל אחת מהכספות. מבחינת הלבנת הון, דווקא לשימוש בקריפטו יש יתרונות. כל עסקה רשומה, מפוקחת, ניתנת למעקב. מה שלא ניתן למעקב זה רק מזומן. כל מה שנעשה בעולמות האלקטרוניים, בין שזה בביט או בפייבוקס, ובין שזה על גבי הבלוקצ'יין, זה משהו מתועד.

"לגבי הפרטיות, כלומר, אם רוצים לדעת למי שייכים הדברים שנמצאים בכספת מסוימת, אז גם היום, כשמבצעים עסקה בבנק, הבנק יודע במי מדובר, ואם המשטרה תרצה את הפרטים, היא תצטרך להגיע עם הצו השיפוטי המתאים והיא תקבל אותם, ואותו דבר גם יקרה פה.

"יש פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל קושי שנלווה לבלוקצ'יין, גם לקושי של אובדן סיסמאות. לכן לקח לי שלוש שנים לקבל את האישור של רשות ניירות ערך האמריקאית: הם שאלו את כל השאלות האלו, מה קורה במקרי הלבנת הון, או אם אנשים פתאום לא זוכרים את הסיסמה, האם זה אומר שהכסף אבוד. הייתי צריך לספק תשובות לכל השאלות".

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן