גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא הקים מערכת מסחר בקריפטו ובטוח למרות המשבר: "הבלוקצ'יין הוא עתיד הפיננסיים"

שי דתיקה, מייסד פלטפורמת INX למסחר בני"ע דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפיים, טוען כי "נגמרו הימים שהבנק בישראל התקשר לברוקר האמריקאי שיעביר פקודה לעסקה שתיסלק למחרת" ● "אני מפעיל מערכת שאפשר לסחור בה מכל העולם 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. אני זמין פי שישה יותר מהנאסד"ק, ויש פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל קושי שנלווה לבלוקצ'יין"

שי דתיקה, מנכ''ל ומייסד INX / צילום: איל יצהר
שי דתיקה, מנכ''ל ומייסד INX / צילום: איל יצהר

אחד התחומים המסקרנים והמאתגרים ביותר בעולם הקריפטו מבחינת שוק ההון הוא ניירות הערך הדיגיטליים, והאפשרויות שהם פותחים לגיוסי הון. מי שכבר נמצא עמוק בעולם הזה הוא שי דתיקה, שייסד את INX, פלטפורמת מסחר בני"ע דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפיים.

דתיקה, שצמח בשוק ההון המסורתי, הגיע לתחום ב-2017: "ראיתי את כל ההייפ של הנפקות ה-ICO בתקופה ההיא, גם על ידי גופים טובים וגם כאלו שפחות", הוא מספר. "כולם הוציאו white paper של שני עמודים, וזהו. היה לי ברור שזה לא יוכל לעבוד ככה". White paper, נציין, הוא מסמך העקרונות שלפיו מתנהל מיזם קריפטו, שמתרגם למעשה את מה שנקבע בקוד של המיזם.

מדוע?
"נכון שיש שיטות שבהן מותר לגייס כסף בלי תשקיף, אבל ברוב העולם כשמגייסים כסף חייבת להיות רמה מסוימת של גילוי לטובת המשקיעים: מה המטרה של הכסף, לכמה זמן הוא אמור להספיק, מתי מדללים בעלי מניות, מה מעמד בעלי העניין השונים. ב-white paper זה פשוט לא ברור. גם אם הפרויקט לא מתכוון לרמות או לגנוב, סטנדרט השקיפות לא מספיק על מנת שהמשקיעים הפשוטים יוכלו להשקיע, ולכן צריך רגולציה ופיקוח".

"נכון, צריך אולי לשנות את אופי הרגולציה, לבצע התאמות או הקלות, אבל אי אפשר בלעדיה, בטח לא כשמכוונים לכך שאמא שלי והשכן שלי ישקיעו במכשירים האלו".

"לקח לנו שלוש שנים כמעט לקבל אישור"

מה בעצם ההבדל בין ניירות ערך דיגיטליים למטבעות?
"ניירות ערך דיגיטליים יכולים להיות בדיוק אותם ניירות ערך שקיימים היום, רק שהם ייסחרו על גבי הבלוקצ'יין. המניה של גוגל יכולה להיות אותה מניה עם אותן זכויות, רק על גבי הבלוקצ'יין.

"אני מאמין שכל עולם הפיננסים הולך לעבור לבלוקצ'יין. זו טכנולוגיה הרבה יותר יעילה, גם מבחינת אבטחה, גם רמת השקיפות, וגם מבחינת זמינות: אני מפעיל היום מערכת שאפשר לסחור בה מכל העולם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אני זמין פי שישה יותר מהנאסד"ק.

"אגב, כשרציתי לגייס הון לחברה שלי כבר עשיתי ICO תחת רגולציה, עם תשקיף מלא. דיברנו עם רשות ני"ע האמריקאית, הצגנו את הרעיון, והם אמרו שהם מוכנים לפתוח את הדלת, אבל לא מבטיחים לאשר. הגשנו תשקיף מלא, בלי מגבלות או החרגות, ולקח לנו שלוש שנים כמעט לקבל את האישור".

אז זה שינוי טכני? ממסחר על גבי טכנולוגיה אחת לאחרת?
"לא, זה מאפשר גם סוג חדש של גיוס כסף. היום אפשר לגייס כל מיני סוגים של חוב, או הון שמדלל את בעלי המניות. אנחנו, למשל, גייסנו משהו שהוא לא חוב וגם לא הון: בעלי הטוקנים שלנו לא דיללו את בעלי המניות הקיימים, ואין להם מקום בבורד.

"אבל שמרתי על זכויות בעלי הטוקנים: הם מקבלים דוחות בהתאם לחובות הדיווח של חברה ציבורית, הם יודעים שלא ידוללו בעתיד, הם יודעים לאן הכסף הולך, והם מקבלים 40% מהרווח, בכל שנה שיש בה רווח, כהתחייבות חוזית של החברה מול בעלי הטוקנים. והתחייבתי שאם אני לא מגיע ליעד מסויים תוך 18 חודשים מגיוס הכסף, הוא מוחזר להם.

"זה מה שיפה בשיטה. כל חברה יכולה לעשות משהו אחר: נניח חברת תרופות, שרוצה לגייס כסף כדי לפתח חיסון מסוים, יכולה להבטיח לבעלי הטוקנים רווחים מהחיסון ל-20 שנה, בלי שהם יצטרכו לרכוש חלק מהאקוויטי של כל החברה".

זה לא בעצם סוג של מניה נחותה בלי זכויות הצבעה?
"לדעתי זו מניה עדיפה. במניות רגילות אפשר לייבש את המחזיקים ולא לחלק דיבידנד, אבל פה אני מתחייב שבכל פעם שיש רווח הם מקבלים חלק ממנו. נוסף על כך, כחלק מתנאי הטוקן, שמנו 40 מיליון דולר בצד; זה ההון העצמי שלנו למעשה, ולא מחלקים מזה שכר או דיבידנדים. אם החברה פושטת רגל, או נרכשת, ה-40 מיליון דולר מחולקים לטוקנים, ובעלי המניות חתמו על ויתור לשם כך. כלומר הם עדיפים על בעלי המניות".

אם אתם מפרקים את החברה, ה-40 מיליון האלו לא ילכו לבעלי החוב לפי סדר הנשייה?
"בית משפט יצטרך לקבוע את זה, אבל הם לפני בעלי המניות".

איך אתה רואה את העולם הזה מתפתח?
"זה יכול לקחת שלוש שנים או 15 שנה, אבל עולם הפיננסים הולך לבלוקצ'יין, כתפיסת עולם. נגמרו הימים שבהם אני מרים טלפון לפקיד בבנק שיתקשר לברוקר בארה"ב שיעביר הודעה על עסקה שתיסלק למחרת. הכול קורה באופן מיידי, ולדעתי התפתחויות טכנולוגיות קורות תמיד מהר יותר ממה שאנחנו מצפים.

"אנחנו יודעים שהמיזמים מתחום הקריפטו מגייסים כסף תמורת טוקנים, וגם שקרנות ההשקעה לא מסתייגות מכך. אבל האם אתה רואה ביקוש בקרב החברות המסורתיות למעבר לניירות ערך דיגיטליים?
"אנחנו רואים התחלה של התעניינות, אבל אי אפשר לומר שכרגע זה נמצא בהייפ. הטכנולוגיה עצמה עוד לא מאוד בשלה לזה, יש צורך בהתפתחויות - בעיקר שיפחיתו את העמלות על הטרנזקציות בבלוקים העיקריים שעליהם מתבצע מסחר".

חברות שמעוניינות בכל זאת ללכת לכיוון ניירות הערך הדיגיטליים, מה הן מעוניינות לעשות?
"ההתעניינות היא בעיקר בביצוע ספין-אוף - כלומר, לא הנפקה ראשונית של ניירות ערך חדשים, אלא מימון של הקמת פעילות ספציפית בתוך החברה, וגיוס כסף לשם כך לא בדרך הקלאסית - שמובילה לדילול בעלי המניות או להגדלת המינוף.

"מפתיע שהטוקנים, שהם כלי שהגיע מעולמות הקריפטו שדוגלים בביזור, מאפשרים למעשה גיוסי הון ומימון ללא דילול של בעלי המניות.

"מצד שני, כל בעלי המניות צריכים לחתום על ויתורים מהזכויות שלהם, ולהעביר אותם באופן חוזי ומוחלט לבעלי הטוקנים".

"בלוקצ'יין זה כמו חדר כספות ענק"

יש בטכנולוגיית הקריפטו הרבה חורים שחורים עדיין, בתחומי הלבנת ההון והפרטיות.
"צריך להסתכל על זה כך: בלוקצ'יין זה כאילו שיש חדר כספות ענק, כולם יודעים בדיוק מה יש בכל כספת, אבל לא יודעים למי שייכת כל אחת מהכספות. מבחינת הלבנת הון, דווקא לשימוש בקריפטו יש יתרונות. כל עסקה רשומה, מפוקחת, ניתנת למעקב. מה שלא ניתן למעקב זה רק מזומן. כל מה שנעשה בעולמות האלקטרוניים, בין שזה בביט או בפייבוקס, ובין שזה על גבי הבלוקצ'יין, זה משהו מתועד.

"לגבי הפרטיות, כלומר, אם רוצים לדעת למי שייכים הדברים שנמצאים בכספת מסוימת, אז גם היום, כשמבצעים עסקה בבנק, הבנק יודע במי מדובר, ואם המשטרה תרצה את הפרטים, היא תצטרך להגיע עם הצו השיפוטי המתאים והיא תקבל אותם, ואותו דבר גם יקרה פה.

"יש פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל קושי שנלווה לבלוקצ'יין, גם לקושי של אובדן סיסמאות. לכן לקח לי שלוש שנים לקבל את האישור של רשות ניירות ערך האמריקאית: הם שאלו את כל השאלות האלו, מה קורה במקרי הלבנת הון, או אם אנשים פתאום לא זוכרים את הסיסמה, האם זה אומר שהכסף אבוד. הייתי צריך לספק תשובות לכל השאלות".  

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם