גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה התגלה בדיון על הבקשה לצו מניעה נגד פיטורי מנכ"ל התאגיד

הדיון בבית הדין לעבודה היום חשף עד כמה עכורים היחסים בין מנכ"ל "כאן" אלדד קובלנץ לבין חברי וחברות המועצה, שהחליטו על פיטוריו ● קובלנץ טען כי המועצה איימה והצרה את צעדיו, אך מנגד במועצה טענו כי המנכ"ל לא הכיר בהיררכיה ארגונית ואיים להכפיש את חבריה

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ
אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

במסגרת דיון שנערך היום (ג') בבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה שהגיש מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן" אלדד קובלנץ נגד פיטוריו, נחשף עוד טפח ביחסיו העכורים עם חברי וחברות מועצת התאגיד.

קובלנץ חזר והרחיב את הטענות שהשמיע בעבר נגד התנהלות חברי המועצה, וכיוון את האש בין היתר ליו"ר גיל עומר. קובלנץ האשים את עומר בכך ששיגר מכתב איום לחברת המועצה שרון ידין, שמצדדת בקובלנץ, וטען כי ידין התקשרה אליו בוכה כתוצאה מהמכתב. הוא חזר על טענותיו כי המועצה איימה והקטינה אותו ואת הסמנכ"לים שתחתיו, טען להתערבות בסעיפי תקציב, כולל כמה קפסולות קפה יהיו במטבח, דיבר על השפלות מצד חברי המועצה וניסיונות להצר את צעדיו.

בתחילת הדיון הציע השופט אייל אברהמי כי קובלנץ והמועצה יפנו לגישור, בדיוק כפי שהוצע ע"י ועדת פרוקצ'יה. קובלץ הסכים להצעה, אך המועצה דחתה אותה.

נזכיר כי בבקשה לצו המניעה, טען קובלנץ כי השימוע לפיטורים שקיימה מועצת התאגיד לפני פיטוריו נעשה מסיבות לא ענייניות, ולכן דינו להתבטל. לטענתו, בהליך השימוע עצמו היו פגמים המחייבים את ביטול הפיטורים, ולכן לאור מכלול הפגמים יש לבטל את ההחלטה. בבקשה נטען כי החלטת מועצת התאגיד לסיים את העסקתו של קובלנץ נעשתה על רקע מחלוקות אישיות וללא כל ביסוס ענייני, ולצורך זה הוקמה ועדת פרוקצ'יה, שבחנה טענות על דרכי הניהול של התאגיד.

"אלדד בעט בדלי"

בהמשך הדיון עלה לחקירה יו"ר התאגיד גיל עומר, שבכל החודשים האחרונים היווה יעד להאשמות של קובלנץ, שניסה כל העת להציג תמונה לפיה עומר מנהל מולו מלחמה אישית. עומר הבהיר כי סירובו לגישור עם קובלנץ נבע מזה שמבחינתו לא מדובר במחלוקת אישית בינו לבין המנכ"ל, אלא בכך שקובלנץ איננו מוכן לקבל את מרותה של המועצה: "מדובר בקבלת מרות המועצה. היה באופן שיטתי ניסיון ברור להפוך את זה לסכסוך אישי. אין לי שום סכסוך אישי עם התובע". לדבריו, "אני חושב שללכת לגישור בין מועצה ציבורית למנכ"ל זה לא נכון. חשבתי שיש אדם שצריך להבין שיש היררכיה ארגונית, ואם הוא לא מסוגל, יש פה בעיה".

לדבריו, לאחר דוח פרוקצ'יה, הוחלט לתת לקובלנץ הזדמנות לתקן ולא היו כוונות לפטר אותו. זאת למרות שהייתה חברת מועצה שחשבה שהדוח כה חמור שלא יוכל להמשיך. עומר טען שמבחינתו ומבחינת המועצה עצם ההסכמה לתת לקובלנץ חצי שנה לתקן ולרפא הייתה על מנת להתקדם קדימה. "אבל מה שקרה זה שאלדד בעט בדלי. ההתנגדות הייתה מאוד ברורה. אנו קיבלנו החלטה שראינו בה גשר. בעקבות זה התובע חשב שיש לו חסינות ובעט בדלי", אמר עומר.

בהמשך נקראה להעיד חברת המועצה מיכל רפאל כדורי, שנשאלה על הסגנון הנחרץ והבוטה שבו השתמשה בהתייחסה לקובלנץ בישיבות המועצה. רפאל כדורי הבהירה כי הצביעה נגד אימוץ מסקנות ועדת פרוקצ'יה כי חשבה שיש פגמים במסקנות.

במהלך עדותה התברר כי קובלנץ הגיש נגדה תלונה למבקרת הפנים של התאגיד כאילו פעלה בניגוד אינטרסים משום שיש לה קשרים עסקיים עם חברת ההפקה של חיים סלוצקי, המספקת תוכן לתאגיד. רפאל כדורי הבהירה כי מיד עם בחירתה כחברת מועצה הודיעה ליועץ המשפטי על ניגוד עניינים פוטנציאלי ונעשה הסדר ניגוד העניינים. ההסדר הובא לידי הגורמים הרלבנטיים תוך הבהרה כי הם נדרשים להודיע מראש כשהם מביאים לדיון במועצה כל נושא הקשור לסלוצקי על מנת לא להכשיל אותה וכך נעשה. "הנחתי שהתלונה הייתה מטעם התובע. אני עדין חושבת שכשיש מנכ"ל סביר שחושב שיש חבר מועצה שפועל בניגוד עניינים הוא צריך להציף את זה בפני המועצה ולא לשמור את זה כתשובה לשימוע", אמרה.

משבר אמון חמור

לקראת סוף הדיון הזכירה עורכת הדין של קובלנץ, אילה הוניגמן ליפ, את הצלחתו בהקמת התאגיד מאפס למרות לחצים פוליטיים. לטענתה, צריכות להיות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שיצדיקו פגיעה כל כך קשה בשמו ובעשייה שלו בדמות פיטורים שנה לפני סוף הקדנציה. היא חזרה על תמיהתה לסיבות בגללן סרב עומר ללכת לגישור וטענה שזה מעיד על סערת רגשות. "קשה לי לראות כיצד פיטוריו של המבקש יכולים להועיל לציבור. ההיפך הוא הנכון", סיכמה הוניגמן ליפ.

ואילו עורך הדין מטעם המועצה, גדעון רובין, טען כי יש משבר אמון חמור בין קובלנץ למועצה, שבמצב זה רוב חברי המועצה סבורים שהוא איננו בעל הכישורים הנדרשים כדי לרפא את יחסי העבודה הקיימים בתאגיד. לדבריו, ועדת פרוקצ'יה לא הוקמה כדי להכשיל את קובלנץ ולהביא לסיום העסקתו.

נזכיר כי דוח ועדת פרוקצ'יה קבע כי קיימת תרבות ארגונית קלוקלת בתאגיד, הכוללת בין היתר התעמרות והשפלת עובדים. בהתייחסות לכך, אמר רובין כי בניגוד לטענת קובלנץ שעל פי הדוח אחריותו עקיפה כמו זאת של המועצה, הוא האחראי הישיר גם אם נקבע שלא התעמר ספציפית (זאת למרות שעורך הדין טען כי בדוח הייתה גם טענה להתעמרות מצד קובלנץ עצמו). רובין אמר כי קובלנץ אחראי למשבר מעצם תפקידו כמנהל, ולמרות זאת, המועצה החליטה לתת לו הזדמנות נוספת.

לטענת רובין, משבר האמון בין קובלנץ למועצה בלתי ניתן לריפוי. הוא התייחס גם לרוח הדברים של קובלנץ בשימוע, מהם עלה כי בידיו יש חומרים שהוא מאיים לפרסם עם הצדדים יגיעו להליך משפטי. לדבריו, "המבקש עשה עבודתו במשך שבע שנים ואם הוא סבור שחברי מועצה בלתי כשירים אני מצפה שיגיד ולא יאיים על חברי מועצה".

לאחר הדיון, הודיע השופט כי החלטתו תינתן בדואר.

בסוף הדיון אמר אלעד מן, היועמ"ש של עמותת הצלחה שהצטרפה כידי בית המשפט, כי השלכות הסכסוך בין המועצה לקובלנץ על הציבור הן גדולות ביותר. לטענתו הסכסוך מתקיים כבר שלוש שנים ונגרם נזק מצטבר לציבור ולמוצר הציבורי של התאגיד הציבורי שעולה 800 מיליון שקל בשנה (תקציב התאגיד על פי חוק) לטענת מן השאלה איננה מי צודק אלא כיצד פותרים את זה לטובת הציבור. "את ההיבטים הכספיים והמוניטין של התובע ניתן לרפא בדרכים אחרות מלבד כפיית הסכסוך הזה על התאגיד והציבור".

לדברי מן מאז הגשת מסקנות ועדת פורקצ'ה חלפו 6 חודשים אך תהליך הריפוי של התאגיד לא התחיל - ולא משנה מה הסיבה. לדבריו, "צריך לצאת לדרך חדשה עם מועצה שזכאית וצריכה להיות מבוקרת באופן ציבורי ואנו עושים זאת יום יום. גם אחרים. אם המנכ"ל החדש יהיה ראוי לביקורת זה יקרה. לא יכול להיות שבגלל סכסוך, הניזוק הגדול ביותר שלא נמצא פה ינזק".

עוד כתבות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

הממצא המפתיע שיכול לאתר ילדים בסטרס

מחקר של מכבידנט מצביע על קשר בין חיים במתח מתמשך, וספציפית בעוטף עזה, לשינויים בהתפתחות השיניים בקרב ילדים ● ביוביט גייסה 50 מיליון דולר למדידת לחץ דם רציפה באמצעות מדבקה ● מספר בתי חולים יחלו בקרוב להשתתף בתוכנית להכשרת רופאים בחמלה ● וגם: המוצר הישראלי ששימש לטיפול בנפגעי אסון השריפה בשווייץ, ומרכז החדשנות שיוצר סטארט-אפים בסח'נין ● השבוע בביומד

"שריר דיפלומטי חדש": מה משדרת ישראל לשכנות עם ההכרה בסומלילנד?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מפעל ביטחוני בסקוטלנד הושחת בגלל קשר עם ישראל, מה אפשר ללמוד מההכרה הישראלית בסומלילנד על הדיפלומטיה של ירושלים, ומה חושבים בניו יורק על ההחלטות נגד ישראל של ראש העיר החדש • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; מניות האנרגיה בעולם מזנקות

מדד ניקיי זינק במעל 3% ● עליות קלות בחוזים בוול סטריט, עליות במניות הבטחוניות באסיה • ירידה קלה במחירי הנפט, הזהב והכסף מזנקים, הדולר מתחזק בעולם אך נחלש מול השקל • בוול סטריט מתגבש קונצנזוס אופטימי לשוק ב-2026, אך האנליסטים מקפידים לסייג

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"לא יהיה פשוט": מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל?

בשוק צופים שבנק ישראל יותיר היום את הריבית ללא שינוי, על אף מורכבות ההחלטה ● בינתיים, העיניים נשואות אל תחזית הבנק הרבעונית למתווה הריבית, הצמיחה והאינפלציה שתפורסם היום, לאחר שהתחזית הקודמת פורסמה בספטמבר האחרון, לפני תום הלחימה בעזה

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

גילת רשתות לוויין / אילוסטרציה: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

חברת הלוויינים מפ"ת זינקה 120% בשנה. אבל האם היא תצליח במגרש של הגדולים?

גילת רשתות לוויין ביצעה השנה עסקה נועזת, כאשר השתמשה בכמעט בכל מאגר המזומנים שלה לרכישת חברת אנטנות מתקדמות ● בינתיים נראה שההימור משתלם, והיא מסתמנת כחברה עם פוטנציאל גדול בתחום ● הסיכון מגיע מתחרות גוברת מצד חברות ענק כמו SpaceX ואמזון ● מדור חדש

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית / צילום: Shutterstock

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית

סקטור המשכנתאות החוץ־בנקאיות עדיין מהווה אחוזים בודדים בלבד משוק ההלוואות לדיור, אך צומח במהירות, כשעוד ועוד חברות ממהרות להיכנס אליו ● בענף מעריכים כי בתוך שנים יגיע לנתח של עשרות אחוזים - אלא שבשוק שבו ליועצים תפקיד מרכזי והפיקוח עדיין חלקי, עולות גם שאלות של סיכון והסדרה ● למי זה מתאים, מהם הסיכונים - ואיך המדינה מנסה לצמצם את הפרצות?

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט המטרו מתקרב לשוק ההון: נת"ע בוחנת גיוס חוב בבורסה

בנת"ע מקדמים הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק של פרויקט המטרו לבין ההכנסות ממסים ● המהלך זוכה לתמיכה ברשות החברות, אך ממתין להכרעת החשכ"לית הבאה

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

יש לכם גג סולארי? אתם עומדים לקבל דרישת תשלום של אלפי שקלים

אחרי עיכוב של שנים ביישום הרגולציה, חברת החשמל החלה לחייב בעלי גגות סולאריים בעלויות ניהול מערכת על חשמל שנצרך בבית - כולל גבייה רטרואקטיבית של עד שנתיים ● החיוב, המבוסס לעיתים על הערכות ולא על נתוני צריכה בפועל, עלול להגיע לאלפי שקלים בשנה

מושגים לאזרחות מיודעת. הייעוץ המשפטי לכנסת / צילום: Shutterstock

ביסמוט ומילביצקי תוקפים, ומה אמור לעשות הייעוץ המשפטי לכנסת?

לאחר מחלוקות חריפות עם הפוליטיקאים, מערך הייעוץ המשפטי של הכנסת ניצב בעין הסערה ● מה התפקיד שלו, וכיצד באה לידי ביטוי עצמאותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

מפעל סוגת בקרית גת / צילום: יח''צ

ב-55 מיליון שקל: סוגת רוכשת חברת שימורי טונה

השלמת רכישת חברת פילטונה שכפופה לתנאים מתלים, מהווה לדברי החברה המשך אסטרטגיית ההשקעה במנועי צמיחה ● "המהלך מייצר סינרגיה עם מערכי המכירות וההפצה של הקבוצה", מסר גיא פרופר, מנכ"ל קבוצת סוגת

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

סמוטריץ' מתכנן לעקוף את ועדת הכלכלה של ביטן ברפורמת החלב

השר סמוטריץ' שואף להפקיע את חקיקת רפורמת החלב שלו מידיה של ועדת הכלכלה, ולהעבירה לוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל ממפלגתו ● הסיבה: יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מהליכוד נחשב לעומתי כלפי תוכניות האוצר, והלובי החקלאי כבר גייס תמיכה לא מועטה בקרב חברי כנסת מהליכוד

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס