גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה התגלה בדיון על הבקשה לצו מניעה נגד פיטורי מנכ"ל התאגיד

הדיון בבית הדין לעבודה היום חשף עד כמה עכורים היחסים בין מנכ"ל "כאן" אלדד קובלנץ לבין חברי וחברות המועצה, שהחליטו על פיטוריו ● קובלנץ טען כי המועצה איימה והצרה את צעדיו, אך מנגד במועצה טענו כי המנכ"ל לא הכיר בהיררכיה ארגונית ואיים להכפיש את חבריה

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ
אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

במסגרת דיון שנערך היום (ג') בבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה שהגיש מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן" אלדד קובלנץ נגד פיטוריו, נחשף עוד טפח ביחסיו העכורים עם חברי וחברות מועצת התאגיד.

קובלנץ חזר והרחיב את הטענות שהשמיע בעבר נגד התנהלות חברי המועצה, וכיוון את האש בין היתר ליו"ר גיל עומר. קובלנץ האשים את עומר בכך ששיגר מכתב איום לחברת המועצה שרון ידין, שמצדדת בקובלנץ, וטען כי ידין התקשרה אליו בוכה כתוצאה מהמכתב. הוא חזר על טענותיו כי המועצה איימה והקטינה אותו ואת הסמנכ"לים שתחתיו, טען להתערבות בסעיפי תקציב, כולל כמה קפסולות קפה יהיו במטבח, דיבר על השפלות מצד חברי המועצה וניסיונות להצר את צעדיו.

בתחילת הדיון הציע השופט אייל אברהמי כי קובלנץ והמועצה יפנו לגישור, בדיוק כפי שהוצע ע"י ועדת פרוקצ'יה. קובלץ הסכים להצעה, אך המועצה דחתה אותה.

נזכיר כי בבקשה לצו המניעה, טען קובלנץ כי השימוע לפיטורים שקיימה מועצת התאגיד לפני פיטוריו נעשה מסיבות לא ענייניות, ולכן דינו להתבטל. לטענתו, בהליך השימוע עצמו היו פגמים המחייבים את ביטול הפיטורים, ולכן לאור מכלול הפגמים יש לבטל את ההחלטה. בבקשה נטען כי החלטת מועצת התאגיד לסיים את העסקתו של קובלנץ נעשתה על רקע מחלוקות אישיות וללא כל ביסוס ענייני, ולצורך זה הוקמה ועדת פרוקצ'יה, שבחנה טענות על דרכי הניהול של התאגיד.

"אלדד בעט בדלי"

בהמשך הדיון עלה לחקירה יו"ר התאגיד גיל עומר, שבכל החודשים האחרונים היווה יעד להאשמות של קובלנץ, שניסה כל העת להציג תמונה לפיה עומר מנהל מולו מלחמה אישית. עומר הבהיר כי סירובו לגישור עם קובלנץ נבע מזה שמבחינתו לא מדובר במחלוקת אישית בינו לבין המנכ"ל, אלא בכך שקובלנץ איננו מוכן לקבל את מרותה של המועצה: "מדובר בקבלת מרות המועצה. היה באופן שיטתי ניסיון ברור להפוך את זה לסכסוך אישי. אין לי שום סכסוך אישי עם התובע". לדבריו, "אני חושב שללכת לגישור בין מועצה ציבורית למנכ"ל זה לא נכון. חשבתי שיש אדם שצריך להבין שיש היררכיה ארגונית, ואם הוא לא מסוגל, יש פה בעיה".

לדבריו, לאחר דוח פרוקצ'יה, הוחלט לתת לקובלנץ הזדמנות לתקן ולא היו כוונות לפטר אותו. זאת למרות שהייתה חברת מועצה שחשבה שהדוח כה חמור שלא יוכל להמשיך. עומר טען שמבחינתו ומבחינת המועצה עצם ההסכמה לתת לקובלנץ חצי שנה לתקן ולרפא הייתה על מנת להתקדם קדימה. "אבל מה שקרה זה שאלדד בעט בדלי. ההתנגדות הייתה מאוד ברורה. אנו קיבלנו החלטה שראינו בה גשר. בעקבות זה התובע חשב שיש לו חסינות ובעט בדלי", אמר עומר.

בהמשך נקראה להעיד חברת המועצה מיכל רפאל כדורי, שנשאלה על הסגנון הנחרץ והבוטה שבו השתמשה בהתייחסה לקובלנץ בישיבות המועצה. רפאל כדורי הבהירה כי הצביעה נגד אימוץ מסקנות ועדת פרוקצ'יה כי חשבה שיש פגמים במסקנות.

במהלך עדותה התברר כי קובלנץ הגיש נגדה תלונה למבקרת הפנים של התאגיד כאילו פעלה בניגוד אינטרסים משום שיש לה קשרים עסקיים עם חברת ההפקה של חיים סלוצקי, המספקת תוכן לתאגיד. רפאל כדורי הבהירה כי מיד עם בחירתה כחברת מועצה הודיעה ליועץ המשפטי על ניגוד עניינים פוטנציאלי ונעשה הסדר ניגוד העניינים. ההסדר הובא לידי הגורמים הרלבנטיים תוך הבהרה כי הם נדרשים להודיע מראש כשהם מביאים לדיון במועצה כל נושא הקשור לסלוצקי על מנת לא להכשיל אותה וכך נעשה. "הנחתי שהתלונה הייתה מטעם התובע. אני עדין חושבת שכשיש מנכ"ל סביר שחושב שיש חבר מועצה שפועל בניגוד עניינים הוא צריך להציף את זה בפני המועצה ולא לשמור את זה כתשובה לשימוע", אמרה.

משבר אמון חמור

לקראת סוף הדיון הזכירה עורכת הדין של קובלנץ, אילה הוניגמן ליפ, את הצלחתו בהקמת התאגיד מאפס למרות לחצים פוליטיים. לטענתה, צריכות להיות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שיצדיקו פגיעה כל כך קשה בשמו ובעשייה שלו בדמות פיטורים שנה לפני סוף הקדנציה. היא חזרה על תמיהתה לסיבות בגללן סרב עומר ללכת לגישור וטענה שזה מעיד על סערת רגשות. "קשה לי לראות כיצד פיטוריו של המבקש יכולים להועיל לציבור. ההיפך הוא הנכון", סיכמה הוניגמן ליפ.

ואילו עורך הדין מטעם המועצה, גדעון רובין, טען כי יש משבר אמון חמור בין קובלנץ למועצה, שבמצב זה רוב חברי המועצה סבורים שהוא איננו בעל הכישורים הנדרשים כדי לרפא את יחסי העבודה הקיימים בתאגיד. לדבריו, ועדת פרוקצ'יה לא הוקמה כדי להכשיל את קובלנץ ולהביא לסיום העסקתו.

נזכיר כי דוח ועדת פרוקצ'יה קבע כי קיימת תרבות ארגונית קלוקלת בתאגיד, הכוללת בין היתר התעמרות והשפלת עובדים. בהתייחסות לכך, אמר רובין כי בניגוד לטענת קובלנץ שעל פי הדוח אחריותו עקיפה כמו זאת של המועצה, הוא האחראי הישיר גם אם נקבע שלא התעמר ספציפית (זאת למרות שעורך הדין טען כי בדוח הייתה גם טענה להתעמרות מצד קובלנץ עצמו). רובין אמר כי קובלנץ אחראי למשבר מעצם תפקידו כמנהל, ולמרות זאת, המועצה החליטה לתת לו הזדמנות נוספת.

לטענת רובין, משבר האמון בין קובלנץ למועצה בלתי ניתן לריפוי. הוא התייחס גם לרוח הדברים של קובלנץ בשימוע, מהם עלה כי בידיו יש חומרים שהוא מאיים לפרסם עם הצדדים יגיעו להליך משפטי. לדבריו, "המבקש עשה עבודתו במשך שבע שנים ואם הוא סבור שחברי מועצה בלתי כשירים אני מצפה שיגיד ולא יאיים על חברי מועצה".

לאחר הדיון, הודיע השופט כי החלטתו תינתן בדואר.

בסוף הדיון אמר אלעד מן, היועמ"ש של עמותת הצלחה שהצטרפה כידי בית המשפט, כי השלכות הסכסוך בין המועצה לקובלנץ על הציבור הן גדולות ביותר. לטענתו הסכסוך מתקיים כבר שלוש שנים ונגרם נזק מצטבר לציבור ולמוצר הציבורי של התאגיד הציבורי שעולה 800 מיליון שקל בשנה (תקציב התאגיד על פי חוק) לטענת מן השאלה איננה מי צודק אלא כיצד פותרים את זה לטובת הציבור. "את ההיבטים הכספיים והמוניטין של התובע ניתן לרפא בדרכים אחרות מלבד כפיית הסכסוך הזה על התאגיד והציבור".

לדברי מן מאז הגשת מסקנות ועדת פורקצ'ה חלפו 6 חודשים אך תהליך הריפוי של התאגיד לא התחיל - ולא משנה מה הסיבה. לדבריו, "צריך לצאת לדרך חדשה עם מועצה שזכאית וצריכה להיות מבוקרת באופן ציבורי ואנו עושים זאת יום יום. גם אחרים. אם המנכ"ל החדש יהיה ראוי לביקורת זה יקרה. לא יכול להיות שבגלל סכסוך, הניזוק הגדול ביותר שלא נמצא פה ינזק".

עוד כתבות

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד–פעמי

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בית ההשקעות הגדול בעולם: תשכחו כל מה שידעתם על פיזור

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

אילוסטרציה: Shutterstock

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים, אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית, זו ששירטטה את גבולות ה- AI והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם ב-2026

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד איתיחאד הופכת את אבו דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ולוייטנאם

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה