גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה התגלה בדיון על הבקשה לצו מניעה נגד פיטורי מנכ"ל התאגיד

הדיון בבית הדין לעבודה היום חשף עד כמה עכורים היחסים בין מנכ"ל "כאן" אלדד קובלנץ לבין חברי וחברות המועצה, שהחליטו על פיטוריו ● קובלנץ טען כי המועצה איימה והצרה את צעדיו, אך מנגד במועצה טענו כי המנכ"ל לא הכיר בהיררכיה ארגונית ואיים להכפיש את חבריה

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ
אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

במסגרת דיון שנערך היום (ג') בבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה שהגיש מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן" אלדד קובלנץ נגד פיטוריו, נחשף עוד טפח ביחסיו העכורים עם חברי וחברות מועצת התאגיד.

קובלנץ חזר והרחיב את הטענות שהשמיע בעבר נגד התנהלות חברי המועצה, וכיוון את האש בין היתר ליו"ר גיל עומר. קובלנץ האשים את עומר בכך ששיגר מכתב איום לחברת המועצה שרון ידין, שמצדדת בקובלנץ, וטען כי ידין התקשרה אליו בוכה כתוצאה מהמכתב. הוא חזר על טענותיו כי המועצה איימה והקטינה אותו ואת הסמנכ"לים שתחתיו, טען להתערבות בסעיפי תקציב, כולל כמה קפסולות קפה יהיו במטבח, דיבר על השפלות מצד חברי המועצה וניסיונות להצר את צעדיו.

בתחילת הדיון הציע השופט אייל אברהמי כי קובלנץ והמועצה יפנו לגישור, בדיוק כפי שהוצע ע"י ועדת פרוקצ'יה. קובלץ הסכים להצעה, אך המועצה דחתה אותה.

נזכיר כי בבקשה לצו המניעה, טען קובלנץ כי השימוע לפיטורים שקיימה מועצת התאגיד לפני פיטוריו נעשה מסיבות לא ענייניות, ולכן דינו להתבטל. לטענתו, בהליך השימוע עצמו היו פגמים המחייבים את ביטול הפיטורים, ולכן לאור מכלול הפגמים יש לבטל את ההחלטה. בבקשה נטען כי החלטת מועצת התאגיד לסיים את העסקתו של קובלנץ נעשתה על רקע מחלוקות אישיות וללא כל ביסוס ענייני, ולצורך זה הוקמה ועדת פרוקצ'יה, שבחנה טענות על דרכי הניהול של התאגיד.

"אלדד בעט בדלי"

בהמשך הדיון עלה לחקירה יו"ר התאגיד גיל עומר, שבכל החודשים האחרונים היווה יעד להאשמות של קובלנץ, שניסה כל העת להציג תמונה לפיה עומר מנהל מולו מלחמה אישית. עומר הבהיר כי סירובו לגישור עם קובלנץ נבע מזה שמבחינתו לא מדובר במחלוקת אישית בינו לבין המנכ"ל, אלא בכך שקובלנץ איננו מוכן לקבל את מרותה של המועצה: "מדובר בקבלת מרות המועצה. היה באופן שיטתי ניסיון ברור להפוך את זה לסכסוך אישי. אין לי שום סכסוך אישי עם התובע". לדבריו, "אני חושב שללכת לגישור בין מועצה ציבורית למנכ"ל זה לא נכון. חשבתי שיש אדם שצריך להבין שיש היררכיה ארגונית, ואם הוא לא מסוגל, יש פה בעיה".

לדבריו, לאחר דוח פרוקצ'יה, הוחלט לתת לקובלנץ הזדמנות לתקן ולא היו כוונות לפטר אותו. זאת למרות שהייתה חברת מועצה שחשבה שהדוח כה חמור שלא יוכל להמשיך. עומר טען שמבחינתו ומבחינת המועצה עצם ההסכמה לתת לקובלנץ חצי שנה לתקן ולרפא הייתה על מנת להתקדם קדימה. "אבל מה שקרה זה שאלדד בעט בדלי. ההתנגדות הייתה מאוד ברורה. אנו קיבלנו החלטה שראינו בה גשר. בעקבות זה התובע חשב שיש לו חסינות ובעט בדלי", אמר עומר.

בהמשך נקראה להעיד חברת המועצה מיכל רפאל כדורי, שנשאלה על הסגנון הנחרץ והבוטה שבו השתמשה בהתייחסה לקובלנץ בישיבות המועצה. רפאל כדורי הבהירה כי הצביעה נגד אימוץ מסקנות ועדת פרוקצ'יה כי חשבה שיש פגמים במסקנות.

במהלך עדותה התברר כי קובלנץ הגיש נגדה תלונה למבקרת הפנים של התאגיד כאילו פעלה בניגוד אינטרסים משום שיש לה קשרים עסקיים עם חברת ההפקה של חיים סלוצקי, המספקת תוכן לתאגיד. רפאל כדורי הבהירה כי מיד עם בחירתה כחברת מועצה הודיעה ליועץ המשפטי על ניגוד עניינים פוטנציאלי ונעשה הסדר ניגוד העניינים. ההסדר הובא לידי הגורמים הרלבנטיים תוך הבהרה כי הם נדרשים להודיע מראש כשהם מביאים לדיון במועצה כל נושא הקשור לסלוצקי על מנת לא להכשיל אותה וכך נעשה. "הנחתי שהתלונה הייתה מטעם התובע. אני עדין חושבת שכשיש מנכ"ל סביר שחושב שיש חבר מועצה שפועל בניגוד עניינים הוא צריך להציף את זה בפני המועצה ולא לשמור את זה כתשובה לשימוע", אמרה.

משבר אמון חמור

לקראת סוף הדיון הזכירה עורכת הדין של קובלנץ, אילה הוניגמן ליפ, את הצלחתו בהקמת התאגיד מאפס למרות לחצים פוליטיים. לטענתה, צריכות להיות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שיצדיקו פגיעה כל כך קשה בשמו ובעשייה שלו בדמות פיטורים שנה לפני סוף הקדנציה. היא חזרה על תמיהתה לסיבות בגללן סרב עומר ללכת לגישור וטענה שזה מעיד על סערת רגשות. "קשה לי לראות כיצד פיטוריו של המבקש יכולים להועיל לציבור. ההיפך הוא הנכון", סיכמה הוניגמן ליפ.

ואילו עורך הדין מטעם המועצה, גדעון רובין, טען כי יש משבר אמון חמור בין קובלנץ למועצה, שבמצב זה רוב חברי המועצה סבורים שהוא איננו בעל הכישורים הנדרשים כדי לרפא את יחסי העבודה הקיימים בתאגיד. לדבריו, ועדת פרוקצ'יה לא הוקמה כדי להכשיל את קובלנץ ולהביא לסיום העסקתו.

נזכיר כי דוח ועדת פרוקצ'יה קבע כי קיימת תרבות ארגונית קלוקלת בתאגיד, הכוללת בין היתר התעמרות והשפלת עובדים. בהתייחסות לכך, אמר רובין כי בניגוד לטענת קובלנץ שעל פי הדוח אחריותו עקיפה כמו זאת של המועצה, הוא האחראי הישיר גם אם נקבע שלא התעמר ספציפית (זאת למרות שעורך הדין טען כי בדוח הייתה גם טענה להתעמרות מצד קובלנץ עצמו). רובין אמר כי קובלנץ אחראי למשבר מעצם תפקידו כמנהל, ולמרות זאת, המועצה החליטה לתת לו הזדמנות נוספת.

לטענת רובין, משבר האמון בין קובלנץ למועצה בלתי ניתן לריפוי. הוא התייחס גם לרוח הדברים של קובלנץ בשימוע, מהם עלה כי בידיו יש חומרים שהוא מאיים לפרסם עם הצדדים יגיעו להליך משפטי. לדבריו, "המבקש עשה עבודתו במשך שבע שנים ואם הוא סבור שחברי מועצה בלתי כשירים אני מצפה שיגיד ולא יאיים על חברי מועצה".

לאחר הדיון, הודיע השופט כי החלטתו תינתן בדואר.

בסוף הדיון אמר אלעד מן, היועמ"ש של עמותת הצלחה שהצטרפה כידי בית המשפט, כי השלכות הסכסוך בין המועצה לקובלנץ על הציבור הן גדולות ביותר. לטענתו הסכסוך מתקיים כבר שלוש שנים ונגרם נזק מצטבר לציבור ולמוצר הציבורי של התאגיד הציבורי שעולה 800 מיליון שקל בשנה (תקציב התאגיד על פי חוק) לטענת מן השאלה איננה מי צודק אלא כיצד פותרים את זה לטובת הציבור. "את ההיבטים הכספיים והמוניטין של התובע ניתן לרפא בדרכים אחרות מלבד כפיית הסכסוך הזה על התאגיד והציבור".

לדברי מן מאז הגשת מסקנות ועדת פורקצ'ה חלפו 6 חודשים אך תהליך הריפוי של התאגיד לא התחיל - ולא משנה מה הסיבה. לדבריו, "צריך לצאת לדרך חדשה עם מועצה שזכאית וצריכה להיות מבוקרת באופן ציבורי ואנו עושים זאת יום יום. גם אחרים. אם המנכ"ל החדש יהיה ראוי לביקורת זה יקרה. לא יכול להיות שבגלל סכסוך, הניזוק הגדול ביותר שלא נמצא פה ינזק".

עוד כתבות

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

איור: Shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי

באיזו שעה כדאי להתעורר? כנראה שלא ב-5 בבוקר

מומחי שינה מזהירים מפני יקיצה מוקדמת מדי אם אינכם אנשים של בוקר באופן טבעי, ונותנים טיפים לשינה טובה יותר בלילה

''גרינלנד לא למכירה''. הפגנה נגד כוונות טראמפ בנוק, בירת גרינלנד / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

המשקיעים נזכרו מחדש במכסים של טראמפ - והם לא אוהבים את זה

הנשיא טראמפ מחריף את המאמצים להשגת שליטה בגרינלנד ומאיים במכסים של עד 25% על שמונה מדינות אירופיות ● בזמן שבאיחוד שוקלים להקפיא את הסכם הסחר הטרי עם וושינגטון, המומחים מעריכים כי השווקים יגיבו באיפוק, ושהמערכה היותר דרמטית מתרחשת באיראן ● עם זאת החוזים העתידיים מגיבים הבוקר בירידות ● ברקע ממשיכה לרחף שאלת חוקיות הטלת המכסים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

OnePlus / צילום: יח''צ

שיאומי רוצה תחרות עם כולם, אבל יש לה דרך ארוכה לפניה

שיאומי שחררה את סדרת Redmi Note 15 שלה, והדגם Pro+ 5G מנסה לטשטש את הגבול בין מכשיר ביניים לפרימיום ● הוא מציע חבילה מרשימה על הנייר, אלא שתחרות עזה, לצד מחיר של מעל 2,000 שקל, מעלים את השאלה האם התמורה מצדיקה את ההשקעה

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

לפני שנים ספורות כמעט כל האנליסטים היו פסימיים לגביה. אחרי זינוק של 140% הם חושבים אחרת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה, ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה עולה השאלה, האם היא מצדיקה את המחיר? ● מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי