אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ
במסגרת דיון שנערך היום (ג') בבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה שהגיש מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן" אלדד קובלנץ נגד פיטוריו, נחשף עוד טפח ביחסיו העכורים עם חברי וחברות מועצת התאגיד.
קובלנץ חזר והרחיב את הטענות שהשמיע בעבר נגד התנהלות חברי המועצה, וכיוון את האש בין היתר ליו"ר גיל עומר. קובלנץ האשים את עומר בכך ששיגר מכתב איום לחברת המועצה שרון ידין, שמצדדת בקובלנץ, וטען כי ידין התקשרה אליו בוכה כתוצאה מהמכתב. הוא חזר על טענותיו כי המועצה איימה והקטינה אותו ואת הסמנכ"לים שתחתיו, טען להתערבות בסעיפי תקציב, כולל כמה קפסולות קפה יהיו במטבח, דיבר על השפלות מצד חברי המועצה וניסיונות להצר את צעדיו.
בתחילת הדיון הציע השופט אייל אברהמי כי קובלנץ והמועצה יפנו לגישור, בדיוק כפי שהוצע ע"י ועדת פרוקצ'יה. קובלץ הסכים להצעה, אך המועצה דחתה אותה.
נזכיר כי בבקשה לצו המניעה, טען קובלנץ כי השימוע לפיטורים שקיימה מועצת התאגיד לפני פיטוריו נעשה מסיבות לא ענייניות, ולכן דינו להתבטל. לטענתו, בהליך השימוע עצמו היו פגמים המחייבים את ביטול הפיטורים, ולכן לאור מכלול הפגמים יש לבטל את ההחלטה. בבקשה נטען כי החלטת מועצת התאגיד לסיים את העסקתו של קובלנץ נעשתה על רקע מחלוקות אישיות וללא כל ביסוס ענייני, ולצורך זה הוקמה ועדת פרוקצ'יה, שבחנה טענות על דרכי הניהול של התאגיד.
"אלדד בעט בדלי"
בהמשך הדיון עלה לחקירה יו"ר התאגיד גיל עומר, שבכל החודשים האחרונים היווה יעד להאשמות של קובלנץ, שניסה כל העת להציג תמונה לפיה עומר מנהל מולו מלחמה אישית. עומר הבהיר כי סירובו לגישור עם קובלנץ נבע מזה שמבחינתו לא מדובר במחלוקת אישית בינו לבין המנכ"ל, אלא בכך שקובלנץ איננו מוכן לקבל את מרותה של המועצה: "מדובר בקבלת מרות המועצה. היה באופן שיטתי ניסיון ברור להפוך את זה לסכסוך אישי. אין לי שום סכסוך אישי עם התובע". לדבריו, "אני חושב שללכת לגישור בין מועצה ציבורית למנכ"ל זה לא נכון. חשבתי שיש אדם שצריך להבין שיש היררכיה ארגונית, ואם הוא לא מסוגל, יש פה בעיה".
לדבריו, לאחר דוח פרוקצ'יה, הוחלט לתת לקובלנץ הזדמנות לתקן ולא היו כוונות לפטר אותו. זאת למרות שהייתה חברת מועצה שחשבה שהדוח כה חמור שלא יוכל להמשיך. עומר טען שמבחינתו ומבחינת המועצה עצם ההסכמה לתת לקובלנץ חצי שנה לתקן ולרפא הייתה על מנת להתקדם קדימה. "אבל מה שקרה זה שאלדד בעט בדלי. ההתנגדות הייתה מאוד ברורה. אנו קיבלנו החלטה שראינו בה גשר. בעקבות זה התובע חשב שיש לו חסינות ובעט בדלי", אמר עומר.
בהמשך נקראה להעיד חברת המועצה מיכל רפאל כדורי, שנשאלה על הסגנון הנחרץ והבוטה שבו השתמשה בהתייחסה לקובלנץ בישיבות המועצה. רפאל כדורי הבהירה כי הצביעה נגד אימוץ מסקנות ועדת פרוקצ'יה כי חשבה שיש פגמים במסקנות.
במהלך עדותה התברר כי קובלנץ הגיש נגדה תלונה למבקרת הפנים של התאגיד כאילו פעלה בניגוד אינטרסים משום שיש לה קשרים עסקיים עם חברת ההפקה של חיים סלוצקי, המספקת תוכן לתאגיד. רפאל כדורי הבהירה כי מיד עם בחירתה כחברת מועצה הודיעה ליועץ המשפטי על ניגוד עניינים פוטנציאלי ונעשה הסדר ניגוד העניינים. ההסדר הובא לידי הגורמים הרלבנטיים תוך הבהרה כי הם נדרשים להודיע מראש כשהם מביאים לדיון במועצה כל נושא הקשור לסלוצקי על מנת לא להכשיל אותה וכך נעשה. "הנחתי שהתלונה הייתה מטעם התובע. אני עדין חושבת שכשיש מנכ"ל סביר שחושב שיש חבר מועצה שפועל בניגוד עניינים הוא צריך להציף את זה בפני המועצה ולא לשמור את זה כתשובה לשימוע", אמרה.
משבר אמון חמור
לקראת סוף הדיון הזכירה עורכת הדין של קובלנץ, אילה הוניגמן ליפ, את הצלחתו בהקמת התאגיד מאפס למרות לחצים פוליטיים. לטענתה, צריכות להיות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שיצדיקו פגיעה כל כך קשה בשמו ובעשייה שלו בדמות פיטורים שנה לפני סוף הקדנציה. היא חזרה על תמיהתה לסיבות בגללן סרב עומר ללכת לגישור וטענה שזה מעיד על סערת רגשות. "קשה לי לראות כיצד פיטוריו של המבקש יכולים להועיל לציבור. ההיפך הוא הנכון", סיכמה הוניגמן ליפ.
ואילו עורך הדין מטעם המועצה, גדעון רובין, טען כי יש משבר אמון חמור בין קובלנץ למועצה, שבמצב זה רוב חברי המועצה סבורים שהוא איננו בעל הכישורים הנדרשים כדי לרפא את יחסי העבודה הקיימים בתאגיד. לדבריו, ועדת פרוקצ'יה לא הוקמה כדי להכשיל את קובלנץ ולהביא לסיום העסקתו.
נזכיר כי דוח ועדת פרוקצ'יה קבע כי קיימת תרבות ארגונית קלוקלת בתאגיד, הכוללת בין היתר התעמרות והשפלת עובדים. בהתייחסות לכך, אמר רובין כי בניגוד לטענת קובלנץ שעל פי הדוח אחריותו עקיפה כמו זאת של המועצה, הוא האחראי הישיר גם אם נקבע שלא התעמר ספציפית (זאת למרות שעורך הדין טען כי בדוח הייתה גם טענה להתעמרות מצד קובלנץ עצמו). רובין אמר כי קובלנץ אחראי למשבר מעצם תפקידו כמנהל, ולמרות זאת, המועצה החליטה לתת לו הזדמנות נוספת.
לטענת רובין, משבר האמון בין קובלנץ למועצה בלתי ניתן לריפוי. הוא התייחס גם לרוח הדברים של קובלנץ בשימוע, מהם עלה כי בידיו יש חומרים שהוא מאיים לפרסם עם הצדדים יגיעו להליך משפטי. לדבריו, "המבקש עשה עבודתו במשך שבע שנים ואם הוא סבור שחברי מועצה בלתי כשירים אני מצפה שיגיד ולא יאיים על חברי מועצה".
לאחר הדיון, הודיע השופט כי החלטתו תינתן בדואר.
בסוף הדיון אמר אלעד מן, היועמ"ש של עמותת הצלחה שהצטרפה כידי בית המשפט, כי השלכות הסכסוך בין המועצה לקובלנץ על הציבור הן גדולות ביותר. לטענתו הסכסוך מתקיים כבר שלוש שנים ונגרם נזק מצטבר לציבור ולמוצר הציבורי של התאגיד הציבורי שעולה 800 מיליון שקל בשנה (תקציב התאגיד על פי חוק) לטענת מן השאלה איננה מי צודק אלא כיצד פותרים את זה לטובת הציבור. "את ההיבטים הכספיים והמוניטין של התובע ניתן לרפא בדרכים אחרות מלבד כפיית הסכסוך הזה על התאגיד והציבור".
לדברי מן מאז הגשת מסקנות ועדת פורקצ'ה חלפו 6 חודשים אך תהליך הריפוי של התאגיד לא התחיל - ולא משנה מה הסיבה. לדבריו, "צריך לצאת לדרך חדשה עם מועצה שזכאית וצריכה להיות מבוקרת באופן ציבורי ואנו עושים זאת יום יום. גם אחרים. אם המנכ"ל החדש יהיה ראוי לביקורת זה יקרה. לא יכול להיות שבגלל סכסוך, הניזוק הגדול ביותר שלא נמצא פה ינזק".