גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הם התגייסו לשב"כ בלי שאף אחד בקהילה ידע על כך, והפכו לנשק הסודי שלו

הם למדו תורה 12 שעות ביום, ללא בגרות או לימודי ליב"ה, במסלול הישיר להיות רבנים או ראשי ישיבות ● אלא שאז החליטו לשנות כיוון - והתגייסו למוסד ולשב"כ בלי שאף אחד בקהילה ידע על כך ● במסגרת תוכנית ייעודית ראשונה מסוגה כ-80 חרדים כבר התברגו בלב גופי הביטחון החשאיים ביותר בישראל

הרב ד''ר משה קהן / צילום: איל יצהר
הרב ד''ר משה קהן / צילום: איל יצהר

א' גדל במשפחה חרדית בירושלים. הוא למד בתלמוד תורה, בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, ובגיל 27, כתלמיד כולל מצטיין, נשוי ואב לשניים, כבר הייתה לו שאיפה אחת ברורה: להיות ראש ישיבה או רב מוביל בקהילה. הוא מעולם לא למד אנגלית או מתמטיקה, ובטח שלא עשה בגרות, אבל תמיד, כך הוא מעיד, היה צמא לידע: "מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי לספרות ולידע מכל תחום אפשרי, לא רק לימודים תורניים. אינני רואה בזה סתירה, אדרבה, יש בחינוך ללימוד תורה את הרצון והיכולת ללמוד כל דבר באופן מעמיק, והמסוגלות לפענח טקסטים כמעט נעלמה היום". עד שיגשים את החלום להיות ראש ישיבה, החליט א' ללמוד במכינה קדם-אקדמית כדי לרכוש עוד ידע. שם הוא פגש חבר שסיפר לו על פרד"ס - עמותה חדשה שמכשירה צעירים חרדים מבריקים להשתלב בגופי הביטחון היוקרתיים והחשאיים ביותר של מדינת ישראל. "כילד חונכתי לשאוף להיות אישיות תורנית, עבודה בשירות הביטחון לא הייתה בכלל בלקסיקון בסביבה שלי", הוא מספר, "אבל הרעיון סקרן אותי מאוד".

כשניגש למיונים, הוא גילה שחוץ ממנו הגישו מועמדות למחזור הראשון של פרד"ס (ב־2018) יותר מ־2,000 צעירים חרדים. "לא נתתי לעצמי סיכוי להתקבל", הוא נזכר. אחרי ארבעה חודשים רצופי מבחנים וראיונות, קיבל א' הודעה שהוא בין ה‏־40 שעברו את המבחנים - והחליט לעזוב את הכולל. היום הוא בן 30 ומשמש סוכן סייבר בשב"כ. "לא האמנתי שאמצא את עצמי בתפקיד כזה".

לחברים בקהילה הוא מספר סיפור אחר, "רובם חושבים שאני עובד בהייטק", אבל זה לא גורע מהסיפוק שהוא חש בעבודה: "בסופו של יום ארוך ולעתים מייגע ההרגשה מספקת ומרוממת. אני תורם לביטחונה של המדינה ולחיי אדם".

גם פ' (30), נשוי ואב לשלושה מאשדוד, הוא בוגר פרד"ס, וכיום משמש כמתכנת בצוות הפיתוח במערך הסייבר הלאומי. הוא נולד וגדל בבני ברק, בן זקונים במשפחה בת עשרה ילדים. אביו היה מורה בישיבה ואמו עקרת בית. "גדלתי בסביבה חמה, מוגנת ושמורה. לא הכרתי כלום מעבר לפריזמה המצומצמת של בני ברק. הייתי ילד טוב, הלכתי בתלם. חלמתי כמו כולם להיות הכי טוב בלימודי תורה. את העולם הטכנולוגי לא הכרתי בכלל. לא היה לנו מחשב בבית כשהייתי ילד".

הוא למד בישיבה עד גיל 25, אלא שאז כבר היו לו שני ילדים, והוא הבין שלא יוכל להמשיך במסלול הזה. "ראיתי שאני לא מסתדר כלכלית ורציתי לפרנס את המשפחה. שאלתי את הרב ובעצתו החלטתי שאני יוצא לעבוד". עד גיל 28 הוא התגלגל בין עבודות שלא דורשות תואר אקדמי, ואז נחשף לפרד"ס. "לא הייתה לי גישה לרשת, אבל חברים ראו את הפרסום וסיפרו, וזה עניין אותי. הרגשתי שאני רוצה לשרת את מדינת ישראל ולממש את הפוטנציאל שלי באופן שייתן לי גם ערך מוסף".

פ' הגיש מועמדות ועבר את הליך המיון, "שהיה ארוך ומאתגר", הוא מספר. "כשהודיעו לי שהתקבלתי מתוך 2,500 מועמדים זה היה אחד הימים המאושרים בחיי".

האתגר הבא היה להשלים בגרויות בשלושה חודשים, כפי שנדרש במסלול. "אנגלית כמעט לא ידעתי, ובמתמטיקה אם היו שואלים אותי כמה זה 2 בחזקת 2 הייתי שואל מה זה 'בחזקת'.

"כיום, כשנתיים וחצי לאחר מכן ולאחר מכינה אינטנסיבית, סיימתי בהצלחה את כל הקורסים המתמטיים הדרושים לתואר במדעי המחשב". בתפקידו היום עוסק פ' בכתיבת קודים לכלים טכנולוגיים להגנת סייבר על המשק.

מה היו האתגרים המרכזיים בהשתלבות שם?
"הנושא של הסייבר היה חדש לי לחלוטין. לציבור החרדי אין טלפונים חכמים והוא לא מחובר לרשת אז לא נתקלים במתקפות סייבר. כשהגעתי נפתח בפניי עולם של מושגים ויכולות וכלים".

ויש עוד אתגר: בצוות שבו עובד פ' חברות מן הסתם גם נשים. "לפני עשר שנים לא הייתי יכול לדמיין סיטואציה כזאת, שבה אני נמצא עם נשים באותו המשרד, אבל בפרד"ס עברתי תהליך. היום אנשים כאן מתעניינים בי ומקבלים הצצה לעולם החרדי, ואני מכיר דברים שלא ידעתי קודם".

"דווקא החזקים בחרדיותם"

בראיון חריג לגלובס, בעילום שם ותחת מגבלות חמורות של מקומות עבודתם, חושפים חלק מאותם צעירים מדוע בחרו במסלול, על מה ויתרו בדרך ואיך זה לעבוד במקומות הכי סודיים במדינה כשרוב החברים שלהם עדיין משקיעים את רוב זמנם בלימוד תורה.
"אנחנו חבורה של חרדים שמשרתת ומייצגת את המדינה בתפקידים משמעותיים, וזה נותן לנו גאווה וסיפוק", אומר פ'. "מדי פעם יוצא לנו להיפגש כל החברים שהתחילו את הדרך בפרד"ס יחד, ויש שם נציגים מהשב"כ, המוסד, מפא"ת, להב 433 ויחידות אחרות במשטרה. זו תחושה מאוד מאוד מרגשת".

את עמותת פרד"ס (פשט, דרש, רמז, סוד) הקים ב־2018 הרב ד"ר משה קהן במטרה לתת הזדמנות שווה לציבור החרדי בתפקידי מפתח במערכות הביטחון והמודיעין. עובדים בה רבנים, אנשי שירותי הביטחון לשעבר ואנשי אקדמיה, שתפקידם לאתר בני 24 עד 35 מהקהילה החרדית מוכשרים במיוחד, עילויים, בעלי זיכרון פנומנלי ויכולות למידה וניתוח חריגות.

מי מהם שמתקבל לתוכנית נכנס למסלול הכשרה בסיסית של שלושה חודשים שבו הוא לומד שלושה ימים ארוכים בשבוע, בעיקר אנגלית ומתמטיקה. לאחריה הם מתחילים לימודי תואר באוניברסיטה הפתוחה לבחירתם - מדעי המחשב או גיאופוליטיקה. כבר בשנה הראשונה ללימודים הם משתלבים בגופי הביטחון והמודיעין המובילים והחשובים בישראל במשרות כמו מומחי סייבר, מתכנתים, מפענחים ואנשי מודיעין.

הצעירים האלה מגיעים לתוכנית ללא בגרות או רקע של לימודי ליבה, רבים מהם היו עטופים בקהילה סגורה, שבה למדו תורה עשר שעות ביום.

גם קהן עצמו הגיע משם. הוא נולד וגדל בירושלים, ולמד בישיבות הנתפסות כספינות הדגל של הציבור החרדי הליטאי.

הוא כבר היה במסלול הישיר להיות רב גדול, אבל הרגיש שזה לא מספיק לו. "עשיתי בגרויות ולמדתי לתואר ראשון בערבית ובאנגלית. התחלתי הכול מאפס. למדתי את ה־ABC כמעט בגיל 30". בהמשך הוא הפך למרצה לערבית ולקוראן ולמד קורסים בתולדות היהודים בספרד המוסלמית ושירה - כל זה במקביל ללימודי תורה בלילות. "חייתי חיים שונים מהחרדי המצוי והעשרתי את עולמי, אבל הקרבה לעולם החרדי, ההבנה שאני חלק ממשפחה גדולה, אפפה אותי משמעותית".

התחושה הזאת הולידה את הרעיון להקים את הפרד"ס. "הבנתי שלמעשה יש חלק משמעותי בציבור שהוא בלי שום כחל וסרק עילוי לכל דבר ועניין, אנשים שחייהם באינטלקטואל, והם רוצים לתרום ולהיתרם, ויש להם מנועים מטורפים".

קהן חשב מה ימשוך את אותם כישרונות מתוך הישיבות ללימודים ולעבודה, ומצא את התשובה. "הבנתי שלארגוני הביטחון היוקרתיים בארץ ובעולם יש המון הילה ויוקרה בקרב הציבור החרדי, עוד יותר אפילו מהציבור האזרחי. זו הילה שמבוססת על ספרי נוער שהם קראו ומותחנים חרדיים של שמואל ארגמן.

"רציתי להבהיר לאברכים הצעירים שהמסלול שהם נכנסים אליו לא הופך אותם לסוכני שינוי בקהילה. המסלול שלנו פנה דווקא לצעירים שאוהבים את אורח חייהם וחזקים בחרדיותם".

במסגרת עבודתו כמרצה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית נפגש קהן לא פעם עם בכירים בשירותי הביטחון. "פניתי לכל מי שאני מכיר. התחלתי עם המוסד, ושם קיבלו את זה בזרועות פתוחות וחיברו את השב"כ ועוד גופים".

לא נשאלת איך צעירים בעלי השכלה תורנית בלבד ישתלבו בגופים הללו?
"היו מכשולים. באחת הפגישות אמרו לי: תקשיב, הם אמורים להתמודד עם חיילים ששירתו ב־8200, שמוכשרים שנים. היו גם שאלות לוגיסטיות, כי חלקם נגיד לא ניידים, וכמוהן סוגיות כמו איך יקבלו את זה בקהילה".

אחד האנשים שסייעו לקהן להוציא לפועל את התוכנית הוא יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר. "בימים הראשונים שלי בתפקיד החלטתי שהארגון צריך להיות שוויוני מקצה לקצה", מספר כהן, "לכולם ולכולן, ללא הבדל דת־גזע־מין, צורת חיים, שאיפות וכו'. היינו צריכים לעשות הרבה שינויים תרבותיים, ובאנו במגע עם עמותות שונות. פרד"ס מאוד בלטה, כי יש לה מבנה ויעדים ברורים, היא יודעת איך לאתר ולגייס ומשקיעה זמן ומאמץ במיון ובהכשרה.

יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד. ''בחינוך התורני לומדים ארגומנטציה, פסיקה וניתוח. כלים אדירים'' / צילום: קובי גדעון - לע''מ

"אני בסוף בא ממשפחה חרדית, אז יכול להיות שגם הרקע שלי השפיע על הפתיחות לנושא. זה מהלך שמאיר פנימה, אל עובדי המוסד שרואים 'הנה, חרדים יכולים לעבוד איתנו כתף אל כתף במבצעים, במודיעין, בביטחון, בטכנולוגיה', אבל גם החוצה, זה עניין חברתי גדול".

אבל כהן מדייק: "זה לא עניין אפליה מתקנת, אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. המתקבלים הם אנשים מוכשרים שהמוסד צריך, ובזכות המסננת המאוד צפופה של פרד"ס ושנים של הכשרה ומיון מגיעים טובים, אנשי מוסד לכל דבר ועניין".

עם פרסום מחזור א' של התוכנית הגישו מועמדות כ־2,000 אברכים ותלמידי ישיבות, מהם התקבלו 40, ולמחזור ב' הגישו כַ־2,500 מועמדים, מהם התקבלו 35. המיונים כוללים שאלון מוטיבציה, מבחן קוגניטיבי, שאלון אמינות ולבסוף מרכז הערכה עם ארבעה בוחנים - שניים מהם מנהלים מארגוני הביטחון ושניים פסיכולוגים תעסוקתיים מהעולם החרדי.

תלמידי פרד''ס בבית העמותה בירושלים. יותר מ-2,000 מגישים מועמדות לכל מחזור / צילום: באדיבות עמותת פרד''ס

במסגרת התוכנית הם לומדים הכשרה בסיסית ואז תואר ראשון, אותו הם מסיימים בשלוש שנים. "זה מדהים לראות איך אנשים מתחילים מאפס, בתוך חודש וחצי יש שמחה על הפנים שלהם, בתוך פחות משנה יש להם הישגים אקדמיים גבוהים ובתוך שנה הם בעבודה שהם לא חלמו עליה שנה קודם", אומר קהן. בימים אלה מתחילים בפרד"ס את ההרשמה למחזור השלישי.

"הייתי חייב לפרנס"

עבור ס' (35), אב לארבעה מירושלים ובוגר התוכנית, שעובד כיום במפא"ת, המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית - העולם הזה דווקא לא היה זר לגמרי. אבא שלו היה איש טכנולוגיה שפיתח תוכנת ניהול לבתי ספר, וכבר מגיל צעיר היה להם מחשב בבית, "כשעוד היה מקינטוש", הוא מספר. "אנחנו משפחה טכנולוגית: הכרתי את האינטרנט מגיל צעיר יחסית, לאבא שלי היה טלפון נייד עוד לפני כולם וסבתא שלי בת 90 ושולחת וואטסאפים".

ס' גם היה בילדותו בבית ספר ולא בחיידר, כך שעד כיתה ח' למד אנגלית, היסטוריה ומתמטיקה לפי התוכנית של משרד החינוך. למרות זאת, בהמשך הוא השתלב במסלול הלימודים הרגיל בישיבות ובגיל 23 המשיך לכולל. "תמיד הייתה לי משיכה לדברים לא סטנדרטיים בציבור שלנו. קראתי ספרות מתמטיקה. אבל האידיאל שלי היה לימוד התורה".

במקביל ללימודיו בכולל עשה תואר ראשון בחינוך מיוחד ותעודת הוראה של מורה בכיר, ובהמשך התמחה בהוראת מתמטיקה, וגם עבד בזה. "עבדתי כמורה במגמת תקשוב ובמתמטיקה בתיכון, אבל שכר מורה הוא לא טוב, והייתי חייב לפרנס. אמרתי שאם אני כבר הולך לעבוד אז שהתמורה תהיה המקסימלית".

כשסיים את פרד"ס בחר במפא"ת, שם הוא משמש כראש מדור טכנולוגיות תעופה. "זה הרבה הרבה יותר ממה שאנשים חשופים אליו. אנחנו עוסקים בעתיד הטכנולוגי של המדינה עבור שני הדורות הבאים, במה שאין. זה כמעט מדע בדיוני עבור רבים".

משמעת וחיבור למשימה

אז מה בעצם הופך את אותם צעירים חרדים לכל כך מתאימים לתפקידים האלה? "תמיד אמרו עליי שהיכולת האנליטית שלי היא בזכות העובדה שלמדתי גמרא מגיל 8", מספר כהן. "בחינוך התורני לומדים ארגומנטציה וטיעונים וצד א' וצד ב' ודעות שונות ופסיקה וניתוח. זה מעניק לחרדים כלים אדירים. לחלקם יש זיכרון פנומנלי, אחרים בעלי יכולת ניתוח יוצאת דופן. יש להם אינטליגנציה גבוהה, מודעות לאומית מדהימה וכישורים מיוחדים. חלקם ציונים גדולים, אבל זו ציונות מעודכנת מאוד".

אברהם זרוק, ראש המכלול הטכנולוגי במערך הסייבר הלאומי, מסביר: "הם מגיעים אחרי הרבה שנים בישיבה, עם הרגלי לימוד גבוהים מאוד והרבה משמעת עצמית ורצון להתחבר למשימה. יש להם יכולת לראות את הדברים בצורה שונה. חלק מלימוד הגמרא זה שקלא וטריא - היכולת לשאול שאלות, לחשוב על איפכא מסתברא. זה מאפשר ראייה רחבה וממוקדת מאוד הנדרשת בעולמות הסייבר".

מנגד, הוא מבהיר, "לא הורדנו את הסטנדרט לטובת שילובם במערך. ישבנו עם משאבי אנוש וחשבנו על הצרכים ועל הדקויות הקטנות, לא הקלנו ראש בשום בקשה, לא באנו לשנות אף אחד, אלא לחבר. שני הצדדים מבינים את התועלות מהשילוב. זה נותן לנו מענה להכשרת הון אנושי בתחום הסייבר, שבו קיים מחסור משמעותי".

"בקום המדינה היו פה 600 אלף איש ואנחנו מתקרבים ל־10 מיליון", מוסיף אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד ומי ששימש 40 שנה בתפקידים מבצעיים בשירות המדינה. "ככל שיש יותר אנשים כאן יש הכרח שגופים ממלכתיים יכילו יותר נתחים שונים של החברה בישראל, ולא מדובר רק על התחום העדתי. החוגים החרדיים מושפעים מהדרך שבה אנשים בתוכם מתנהגים. זה מקרב אותם ליכולת לא רק להזדהות עם המדינה, אלא גם לראות את עצמם ככאלה שצריכים לשרת אותה".

אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד. ''זה מקרב אותם ליכולת להזדהות עם המדינה'' / צילום: Eli Itkin מתוך ויקיפדיה

איך מקבלים את זה שם?
"יש לא מעט קהילות חרדיות בארץ שמתוכם יוצאים אנשים לכיוונים האלה והם זוכים לא רק לברכה של בכירי החרדים, אלא גם לעידודם, בתנאי שדבר היותם תומכים בתהליכים האלה לא ייוודע ברבים. הם חוששים גם שאם זה יהפוך לנחשול, תושפע הלכידות של הקהילה החרדית. אז הם תומכים בתהליכים הללו רק בסתר. יש כמובן כאלה שאינם שמחים לחשיפה של החרדים לסביבה אחרת על כל המשתמע על כך. ברגע שאתה פותח את הפתח נכנסות אלומות שונות של השפעה".

ר' (30), בוגר פרד"ס שעובד בחטיבת הסיגינט (מודיעין אותות) סייבר באגף המודיעין של משטרת ישראל, מרגיש את הסיפוק מהתפקיד כל יום. "היום פענחתי תיק ענק של ימ"ר ירושלים, וגם אתמול. זה מדהים. אלה תיקים מאוד רגישים וגדולים שלא היו מפוענחים בלי הכלים ביחידה שאני עובד בה", הוא מספר בהתלהבות. "כשביקרתי ביחידה החוקרת, שיירה של עשרה חבר'ה, המפקדים, הקצינים, השוטרים, כולם שאלו איפה ר', ואז הם רואים בחור חרדי עם חולצה לבנה ומכנסיים שחורים. הם הופתעו מאוד אבל קיבלו אותי באהבה".

איך זה לעבוד בסביבה חילונית?
"יש כבוד הדדי, והחברים סביבי מביאים את העולם שלהם אליי ואני את שלי אליהם. הם מאוד מכבדים. למשל, הם לא השמיעו מוזיקה במשרד בתקופת ספירת העומר מרצונם, לא ביקשתי, ואני עמדתי פה עם כולם בצפירה, למרות שבתלמוד תורה לא עומדים, ממשיכים ללמוד. אבל אני מרגיש היום חלק מהסביבה שאני נמצא בה".

מה גילית בעבודה במשטרה שלא ידעת קודם?
"אני נחשף לפשיעה. בקהילה החרדית לא מספרים לך על רצח או אונס. פתאום בן רגע נחשפתי לעולם רע שלא הכרתי בכלל. אבל אני מאושר שאני יכול לעזור לצמצם את זה. לפעמים אני קורא בעיתון על הישגים של המשטרה שהייתי מאחורי הקלעים שלהם. אני לא יכול לספר לאף אחד, אבל יש גאווה בלב".

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס