גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם היהלומים שלכם באמת טבעיים? הסוד של התעשייה נחשף

סרט דוקומנטרי חדש של במאי שרק רצה לספר סיפור מעניין חשף כמעט באקראי את מה שניסתה להחביא תעשיית היהלומים העולמית במשך שנים: לתוך משלוחי היהלומים הטבעיים מסתננים יהלומים סינתטיים שנמכרים במחיר מלא ● האם זה יצליח לערער את הענף

הסוד השמור של עולם היהלומים / צילום: Reuters, Uli Deck
הסוד השמור של עולם היהלומים / צילום: Reuters, Uli Deck

כשהבמאי ג'ייסון קון היה בן 13, הוא ישב עם אמו מול הטלוויזיה בביתם שבפרברי ניו יורק, והם צפו בתוכנית על בורסת היהלומים הרוסית. "אמרו שם שהנדירות שמייחסים ליהלומים איננה אלא מיתוס", משחזר קון, "ואמא שלי, שבדיוק ענדה עגילי יהלומים שקיבלה מאבא שלי כשעוד היו נשואים, מיד אמרה 'הו אלוהים, אז יהלומים הם לא כאלה נדירים, יש כל כך הרבה מהם'. אבל אני זוכר בבהירות שלמרות הגילוי הזה דעתה על יהלומים לא השתנתה ולו במעט. הערך של היהלום, הסיפור על העתיקות, הנדירות, המיוחדות שלו, היה כל כך מוטמע בה, שהוא לא נפגע. אני, לעומת זאת, מעולם לא חזרתי לראות אותם באותה הדרך".

עשור לאחר מכן, ב-2003, נחשף קון למאמר במגזין Wired האמריקאי שכותרתו "The New Diamond Age", שעסק ביהלומים סינתטיים, המכונים גם יהלומי מעבדה או יהלומים מלאכותיים. הוא הראה שלמרות שמדובר בתעשייה ותיקה, התפתחות טכנולוגיית הייצור המתקדמת תאפשר לה לחלוש במידה מסוימת על תעשיית היהלומים הטבעיים בעתיד. "המאמר הזה גרם לי להאמין", אומר קון, "שתעשיית היהלומים הטבעיים יכולה להתחסל. אבל שאלתי את עצמי למה זה לא קרה עד עכשיו, למה תעשיית היהלומים הטבעיים נשארת על כנה. התחלתי לחשוב הרבה לא רק על הכוח של הסיפור שהוטבע בנו, שנמצא בתוכנו, שלפיו יהלום הוא רב־ערך, הוא לנצח, הוא נדיר ומיוחד - אלא גם על סיפור המלחמה בין היהלומים הטבעיים לבין היהלומים הסינתטיים".

שני הרגעים המכוננים האלה הם הזרעים לסרטו "יהלומים (לא) לנצח" (Nothing Last Forever), שיוקרן השבוע בפסטיבל דוקאביב (עד 5 ביוני, בהמשך ישודר ב-yes דוקו וב-HOT 8), ועוסק באבן הנוצצת שנתפסת ככל כך משמעותית בעינינו ובתעשייה שמאיימת להדיחה מהמעמד הזה.

הבמאי ג'ייסון קון. ''יש סיכון אמיתי בעשיית דוקו על משהו שמתרחש עכשיו. אתה אף פעם לא יודע לאן זה ילך'' / צילום: Rome Film Fest - Red Carpet

בראיון בלעדי בזום מספר קון על המסע חוצה היבשות שלו במפעלים, במלטשות ענק ובכנסי יהלומנים. כך, במשך כעשור, הצליח להתחקות אחר האבולוציה של התעשייה המשגשגת. אלא שבדרך היו לו שני גילויים מפתיעים.

קון מצא שיהלומי התעשייה הסינתטיים (כאלה שאיכותם לא גבוהה מספיק כדי לשמש לנוי, ולכן מייעדים אותם לשימושים תעשייתיים באמצעות שיבוץ שלהם במקדחים לתעשיית הנפט למשל או לליטוש זכוכיות, משטחי אבן וכדומה) מתגלגלים אל המלטשות ולבסוף מיועדים לשיבוץ בתכשיטים למרות איכותם הירודה.

הגילוי השני שנחשף אליו הוא שיהלומים סינתטיים, שנמכרים ככאלה באופן מוצהר, מעורבבים בכמויות בלתי נתפסות בתוך משלוחים של יהלומים טבעיים.

צ'אנדו שטה, בעל מלטשת יהלומים בעיר סוראט שבהודו, מספר בסרט בגילוי לב שהוא מערבב, וגם מסביר למה: בגיל 12 הוא הגיע לסוראט, שם עבד במלטשת יהלומים וישן בה עם היתושים. ככזה הבין שלעולם לא יוכל להרשות לעצמו להיות בעלים של יהלום. אבל אז, הוא מספר, "שמעתי שבסין עושים יהלומים בתהליך חדש". היום, הוא אומר, "מיליוני קראט של יהלומים סינתטיים מציפים את השוק, אבל אף אחד לא רוצה להתלונן". במילים אחרות, תעשיית היהלומים הטבעיים יודעת, אבל העדיפה שהסוד לא יתגלה.

"שום כתבה עיתונאית מחוץ לתעשייה לא דיווחה אי פעם מה קורה בתחום הזה", מוסיף קון. "עד שהסרט יצא, אף אחד לא ידע בכלל שיהלומים טבעיים וסינתטיים מעורבבים במשך שנים רבות. אבל אנחנו בהחלט חשפנו את הסיפור".

"מוכרים את רעיון היהלום"

כדי לדבר על החשיפה הזאת צריך להבין רגע איך הפך היהלום למה שהוא, איך קרה שההתקשטות בו מסבה לנו כל כך הרבה אושר וגאווה, ואנחנו תופסים אותו ככזה שיש לשמור עליו מכל משמר. סטפן לוסייר, סגן נשיא בכיר בתאגיד היהלומים דה בירס (De Beers), ששולטת בכרייה, הפצה ושיווק של יהלומים גולמיים ומלוטשים בעולם, הוא האיש שאחראי לכך במידת מה.

הסלוגן הוותיק של דה בירס, "יהלומים הם לנצח", נטבע כבר לפני שנים רבות. אבל סלוגן לא פחות חזק שלה, "חלום היהלום", זה שמלווה את דה בירס לא מעט שנים, הוא פרי יצירתו. "אם אתה רוצה שאנשים יספגו אינפורמציה, אתה צריך לדעת לספר את זה להם אותה בצורה שנחרתת בזיכרון", הוא אומר בסרט. "זו ההגדרה של מספר סיפורים". דה בירס נחשבת מונופול בעל כוח רב בענף ולכן מעוררת לא מעט אנטגוניזם. אלא שהיא גם הגורם שאמור להינזק הכי הרבה מתעשיית יהלומי החן המלאכותיים.

מרטין רפפורט, המעריך העולמי הרשמי של מחירי היהלומים / צילום: Reuters, Nir Elias

מרטין רפפורט, הבעלים של קבוצת רפפורט, המעריכה העולמית הרשמית של שווי היהלומים, מציין בסרט שמבחינתו היהלום הוא "סימן של מחויבות מוחלטת ואהבה. הוא חייב להיות יקר, כי האישה משליכה מהערך שלו על עצמה". "אני חושב שמרטין מצליח להעביר ביעילות את האופן הסובייקטיבי שבו אנחנו חווים סיפור", אומר קון.
אלה דברים שמעוררים אי־נוחות מסוימת בהקשרים של שוויון מגדרי.
"אם מגדלים אותך להעניק ערך לחפץ כמו יהלום, והערך הזה קשור לערך העצמי שלך ולתפיסה שלך את מערכת היחסים שלך, זו הדרך שבה תחשבי".

רפפורט מסרב בתוקף להכניס למחירונים שלו יהלומים סינתטיים כדי לא לתת להם לגיטימיציה: "אנחנו לא באמת מוכרים יהלומים, אלא את הרעיון שמאחוריהם. החבר'ה של הייצור הסינתטי הם כמו טפילים מתחת לעור שלנו. הם מנסים לגנוב את חלום היהלום".
"אנשים רוצים יהלומים כי אמרו להם לרצות אותם", אומרת אז'ה ראדן (Aja Raden), מעצבת תכשיטים מלוס אנג'לס, בסרט. "מאות מיליוני אנשים שוכנעו במשך שנים שהם רוצים יהלומים". ואם יהלום אמיתי הוא שקר, היא מוסיפה, אז הרי שיהלום מלאכותי הוא שקר על שקר.

"זה בעצם הסיפור שהסרט מספר", אומר קון, "מה גורם לנו לייחס ערך לדברים, ומה הקשר בין מקורו של הערך הזה לבין הכוח של הסיפור המתלווה אליו. זה נושא שתמיד ריתק אותי. זה לא השתנה בתהליך העבודה. אבל הסיפור התפתח ולקח אותי למקומות לא צפויים".

"לסינתטי אין ערך בלי הטבעי"

בסרטו בוחר קון להתמקד בדושאן סימיץ', פליט שברח מסרביה לניו יורק בעת המלחמות שליוו את התפרקות יוגוסלביה, וגמולוג (חוקר אבני חן). סימיץ' היה ככל הנראה הראשון להתריע על תופעת הערבוב, כלומר שבחבילות היהלומים הטבעיים שמגיעות לתעשיית התכשיטים מסתתרים גם כמה "ממזרים" סינתטיים. ב-2012 הוא ערך בדיקה של חבילות כאלה, ופרסם שכ־5% מהם היו סינתטיים. התעשייה סירבה לקבל את הבשורה, ודה בירס פרסמה הודעה לעיתונות שלפיה הם בדקו אלפי אבנים ולא מצאו ולו אבן מלאכותית אחת.
"עבורי הסרט הוא גם על האיש שמנסה להציל את תעשיית היהלומים", אומר קון. "הוא היה נאמן לתעשייה, וממשיך להיות מישהו שמאוד אכפת לו ממנה, אף שהיא מתעלמת ממה שהוא רוצה לתת לה. אני לא יודע אם הוא דמות טראגית, אבל היה אלמנט טראגי בעובדה שהתעלמו ממנו.

הגמולוג סימיץ' דושאן (בתמונה, מתוך הסרט) / צילום: צילום מסך מתוך Showtime Documentary Films and Kilo Films

"כשפגשתי אותו בסביבות 2015, זה היה מאוד מרגש. הוא נראה לי קצת כמו הבלייד ראנר מהסרט מ-1982 (הבלש הפרטי, המגולם בידי הריסון פורד, שמנסה להבחין בין בני אדם אמיתיים לבין אנדרואידים - ש"ל), והוא גם היה האדם הראשון שראיינתי שלא היה יצרן של יהלומים, והעסק שלו לא היה תלוי בקידום יהלומים משום סוג.
"זו הייתה פריצת דרך, כי כשהתחלתי את הסרט, אף אחד לא דיבר על יהלומים סינתטיים. זה היה טאבו בתעשייה. אפילו יצרני היהלומים הסינתטיים לא היו להוטים לדבר על כך, בין השאר כי מאחורי הקלעים היו ביניהם תחרויות ומאבקים".

באשר לתופעת הערבוב בבורסת היהלומים הישראלית מציינים כי "בכל מקרה דבר כזה לא יכול לקרות בארץ, שכן מתקיימת כאן רגולציה מוקפדת בעניין. חברי הבורסה העוסקים במסחר כפופים לחקיקה וכללי התנהגות מחמירים, שנועדו לשמור על הגינות המסחר ועל אמון הצרכנים, ובעצמם עוברים הליכי סינון ובדיקה שאורכים שנים".

אחד מיצרני היהלומים הסינתטיים מספר בסרט איך גידל עבור ארוסתו יהלום סינתטי (ייצורו כולל תהליך של גיבוש, המחקה את הדרך שבה נוצרו יהלומים בבטן האדמה), דאג שיחתכו וילטשו אותו - ואז הציע לה נישואים. אבל כשנתן לה אותו היא לא התרשמה, שכן היהלום היה קטן מדי. השניים לא התחתנו בסוף, וגודל היהלום, כך הוא רומז, בהחלט שיחק תפקיד בכך. כלומר, אותו מוצר שהיה אמור לשבש את רעיון היהלום הטהור נשפט בדיוק באותם מדדים.

"ליהלום סינתטי אין ערך ללא יהלום טבעי", אומר קון. "לכן אסור אף פעם להרוס את המיתולוגיה של היהלום. בעיניי זה מרתק: מצד אחד יש תחרות אינהרנטית בין שני המוצרים, אבל מצד שני קיים ביניהם קשר סימביוטי".

הדרך של דה בירס להתמודד עם הסימביוזה הזאת הייתה - אם אתה לא יכול להעלים אותם, תציע אותם בעצמך. ב-2019 יצאה החברה עם ליין של יהלומים מלאכותיים שנקרא "לייטבוקס". הקמפיין הקפיד להבהיר שיהלומים אמיתיים מיועדים לאירועים משמעותיים, והמלאכותיים למתנות חולין או לצורך נסיעה לחו"ל, כי בשונה מיהלומים טבעיים, לא נורא אם ילכו לאיבוד בדרך.

"סרט שמשקף את שני הצדדים"

לא סתם תעשיית היהלומים מעסיקה את קון (43) מאז ומתמיד. הוא גדל בפרברי ניו יורק להורים יהודים - אמו עלתה מברזיל ואביו מארגנטינה - ובכל סוף שבוע היה מגיע לעיר לעבוד בחנות של סבא שלו ברחוב 46, קרוב לרובע היהלומים. "בטיימס סקוור של שנות השמונים והתשעים היה אז עולם ישן של מסורת יהודית סביב יהלומים", הוא מספר. "המשפחה הכירה סוחרי יהלומים. תמיד הרגשתי שזו מעין חצר אחורית".
כשגדל למד באוניברסיטת בוסטון, בתוכנית של היסטוריה, תרבות אירופית וקולנוע, ולקראת סוף הלימודים עבד כמתמחה אצל שני במאים, אחד מהם היה במאי של סרטים דוקומנטריים לטלוויזיה. "שנאתי לעבוד איתו, הוא עשה תיעוד גרוע, נטול אמנות ולא מעניין. חשבתי שסרט דוקומנטרי לא חייב להיות חיה אחרת לגמרי מסרט בדיוני. הוא יכול להיות סוג של ז'אנר באותה אמנות קולנוע. אף פעם לא רציתי לעשות דוקומנטרי כדי לגלות איזו אמת. הסיבה היחידה שאני אוהב את זה היא שזה חלק מעשיית קולנוע".
אחד המחסומים שהוא נתקל בהם היה זה הכלכלי. "אחד הדברים הטראגיים בעשיית סרטים דוקומנטריים הוא שאם לא נולדת עשיר, זה מקצוע שקשה מאוד להתפרנס ממנו. זה שיעור שלמדתי בדרך הקשה. אחרי הסרט הראשון שלי (Manda Bala, שיצא ב-2007 ועסק בחטיפות בברזיל) מצאתי שאין לי אפשרות להתפרנס מזה בכלל. אז התחלתי לביים פרסומות טלוויזיה. זה הדבר הנורא ביותר שעשיתי בחיי. להתחיל את 'יהלומים (לא) לנצח' היה גם ניסיון לצאת מפרסום".

קון התפטר, השקיע בסרט חלק מהכסף הרב שהרוויח בפרסום, קיבל בדרך כמה מענקים, אבל לא הצליח באמת לממן אותו עד הסוף. הגאולה הגיעה לאחר הסרט השני שהוציא, ב־2017, "אהבה פירושה אפס" (Love Means Zero). "המפיק הראשי אמר לי: בוא נמשיך לעבוד יחד, מה עוד יש לך בקנה? אמרתי לו שאני עובד על סרט המון זמן והייתי מאוד רוצה לסיים אותו. והוא גרם לזה לקרות.

"יש סיכון אמיתי בעשיית סרט דוקומנטרי על משהו שמתרחש עכשיו. אתה אף פעם לא יודע לאן זה ילך, ויש חשש להפסיד את הכסף שהושקע. אבל אותו המפיק לקח את הסיכון, וב-2018 הסרט התחיל סוף סוף להתקדם".

אתה מדבר על נטילת סיכונים, אבל יש נושא שבחרת לא לגעת בו כמעט בסרט - יהלומי המריבה, המכונים גם יהלומי דמים (שכרייתם נעשית באזורי לחימה וסכסוך ומכירתם משמשת לרכישת נשק וקשורה להרג אנשים רבים).
"הסיבה העיקרית הייתה שזה לא היה חלק מהסיפור שלנו, שעסק ביהלומים מעשי ידי אדם. הסיבה השנייה היא שזה כבר סופר רבות".

לא מעט אנשים רואים בדה בירס קרטל כמעט מרושע. בסרט יש אמירות כאלה, אבל התאגיד מקבל במה נרחבת להביע את עמדתו.
"יש טעות בתפיסה לגבי השאלה אם תפקידנו כעושי סרטים דוקומנטריים הוא לשפוט. מצד אחד להגיד 'אני לא שופט' זו יצירת פסאדה של אובייקטיביות, ואני לא חושב שיש משהו אובייקטיבי באמנות. אבל מבחינתי זה לא סרט שחורץ משפט, אלא משקף את כל הצדדים. ואם זו מלחמה של נרטיבים, היה לי חשוב להביא את כל הנרטיבים, וזה של דה בירס היה חשוב מאוד. חלק מהכיף זה לאפשר לקהל להגיע לבד לתובנות שלו".

אי פעם רכשת יהלום בעצמך?
"לא. הזמנתי עבור בת זוגי יהלומי מואסנייט (מינרל נדיר מאוד שיוצרים ממנו יהלומים מזויפים - ש"ל) מלאכותיים. זה החומר הכי קרוב שיש ליהלום, גם ברמת הקשיות וגם במראה. אבל מבחינה כימית הוא לא יהלום, ומכונה פשוטה יכולה לגלות את ההבדל. יש סביבו סיפור מאוד מעניין. כשרק התחילו לסנתז אותו, האדם שעשה זאת התחיל להחדיר מואסנייטים לחבילות יהלומים, ואז שיווק לאנשים מכונות בדיקה, ועשה יותר כסף מאשר מממכירת המואסנייט עצמו. אני אהבתי את היהלומים האלה בגלל הסיפור, אבל הם גם מאוד יפים".

איך תדעו שהיהלום שלכם טבעי?

1. יהלום ילווה בתעודה גמולוגית ממעבדה ייעודית, כמו GIA (הארגון הגמולוגי האמריקאי הרשמי), שגם מדרגת אותו. הבידול בין תעודה שניתנת ליהלום טבעי לבין כזו של יהלום סינתטי מצוי באותיות הקטנות: בתעודה שמלווה ליהלום המעבדה יצוין "עבר טיפול".

2. בבורסה ליהלומים מצויים מכשירים הנגישים למי שמוגדר כחבר הבורסה. הם סורקים את היהלום ומדווחים מיידית אם הוא טבעי או סינתטי.

מה עושים יהלומי המעבדה לשוק האמריקאי?

■ מכירות תכשיטים המשובצים יהלומי מעבדה בארה"ב מהוות 6%-5% ממכירות תכשיטים משובצי יהלומים טבעיים.

■ כ-28% מהרוכשים של טבעת אירוסים בארה"ב ב-2021 בחרו ביהלומי מעבדה.

■ ההוצאה על טבעת אירוסים המשובצת יהלום טבעי בארה"ב הייתה 8,000 דולר בממוצע ב-2021, לעומת 4,000 דולר עבור יהלום מעבדה

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף