מניית פייזר בבורסת וול סטריט / צילום: Associated Press, Richard Drew
חברת פייזר העולמית הודיעה היום (ד') בדאבוס, כי היא צפויה למכור את כל תרופות הפטנט שלה ללא מטרות רווח, ב-45 מדינות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר בעולם, ותחילה בחמש מדינות באפריקה: רוואנדה, גאנה, מלאווי, סנגל ואוגנדה.
החברה ציינה כי מדובר בתרופות למחלות זיהומיות, חיסונים, תרופות לסוגים מסויימים של סרטן, מחלות נדירות ומחלות דלקתיות, אשר הורגות כמיליון איש בשנה במדינות אלה ופוגעים באיכות החיים של עוד חצי מיליון. לדברי החברה, מוצרים חדשים יוצעו ללא רווח למדינות אלה ככל שיפותחו. לדברי פייזר, 1.2 מיליארד איש יהנו מן המהלך.
חברות תרופות גדולות ממעטות לפעול באפריקה בשל היעדר היכולת של התושבים במדינות אלה ושל ממשלותיהם לשלם מחירים ההופכים את הפעילות לכדאית. הפתרונות הקיימים הם רכישת התרופות עבור המדינות הללו על ידי גורמים פילנתרופיים, או - כאשר פטנטים על תרופות פגים, יכולים יצרנים מקומיים לייצר את התרופות עבור האוכלוסיות להן התרופות דרושות. שני האפיקים הללו אינם מכסים את כל הדרישה לטיפול רפואי עבור אזרחי המדינות העניות, ובמיוחד לא מטפלים במחלות הנפוצות אצלן ופחות נפוצות בעולם המערבי. תרופות יקרות ומיוחדות כמעט ואינן מגיעים למדינות אלה, ובכלל זאת תרופות חדשות לסרטן.
החיסון לקורונה הוא דוגמה טובה לכך. במדינות העניות ביותר, פחות מ-20% מהאוכלוסיה קיבלו אפילו מנה אחת של חיסון, ולא משום שהביקוש נמוך מכך. לעומת זאת במדינות העשירות, כבר חוסנו חלקים גדולים מן האוכלוסיה בשלישית והם יכולים לקבל חיסון רביעי אם ירצו בכך. פייזר לא שחררה את הפטנטים לחיסון הקורונה, ולא יצרה שיתופי פעולה עם חברות מקומיות ליצור של החיסונים הללו. זאת לעומת חברת אסטרהזנקה, שכן יצרה שיתופי פעולה ליצור החיסון שלה, כך שהוא היה יותר זמין. גם מחירו של החיסון של אסטרהזנקה היה נמוך יותר, והתמחור הזה נקבע עוד לפני שהסתבר שהוא קצת פחות יעיל.
חברות התרופות חוששות לשחרר את הפטנטים לגורמים חיצוניים
על פייזר, וחברות תרופות רבות אחרות, הופעלו לאורך השנים לחצים לשחרר את הפטנטים שלהן למדינות הללו לפני שהם פגים. החשש של החברות הוא מיבוא מקביל של המוצרים הללו לתוך המדינות המשלמות, ובעיקר מוצרים שעל איכותם אין החברה הגדולה מפקחת. טענה נוספת הנשמעת על ידי חברות התרופות וגם על ידי גורמים שאינם משוייכים לאותן החברות, היא כי המדינות יתקשו להעמיד לבדן מערך יצור איכותי למורכבות שבן התרופות הללו במחירים שהאוכלוסיה יכולה לשלם. לכן, לדבריהם, שחרור הפטנטים לא בהכרח יוביל לכך שרוב המוצרים הללו אכן יגיעו לאנשים שצריכים אותם.
לגבי חיסוני הקורונה, כדוגמה, אמר מנכ"ל פייזר אלברט בורלא באמצע 2021: "ממילא כושר היצור שלנו מוגבל. אם יוסר הפטנט, גורמים רבים ירדפו אחרי חומר הגלם שאנחנו צריכים, כולל גורמים בלי שום ניסיון ומומחיות ביצור חיסונים, והביטחון והבריאות של כולנו יהיו בסכנה".
אולם פייזר הרגישה היטב את הלחץ, שכלל גם כמה קבוצות שדרשו להסיר את הפטנט מן היצור של החיסון בכל המדינות, לא רק העניות, בשל מצב החירום. כאשר השיקה פייזר תרופה לקורונה, היא הודיעה מראש כי תציע מודל של מחיר מופחת למדינות עניות כל עוד המגפה נמשכת, וכי תבחן שיתופי פעולה ליצור של התרופה אצל קבלני משנה כדי לוודא שישנה כמות מספקת גם למדינות העניות.
פייזר לא תרוויח, אך המוצר יישאר בידיה
המהלך של היום הולך אחרי עוד צעדים רבים מאוד באותו הכיוון. פייזר התחייבה כאמור להציע את כל התרופות שלה, הנוכחיות והעתידיות, ל-45 מדינות עניות, ללא כוונות רווח. ההסכם הזה עדיין משאיר את השליטה במוצר בידי פייזר, שתוכל לשלוט גם בקצב האספקה של המוצרים למדינות הללו, ועדיין יהיה למוצרים הללו גם מחיר שעלול להיות גבוה יחסית להכנסה של תושבי אותן מדינות. אולם, לפחות את הרווח שלה עבור מוצרים שימכרו במדינות אלה, פייזר לא מתכוונת לגבות.
בורלא אמר היום בדאבוס כי: "כפי שלמדנו עם השקת החיסון לקורונה, הבאת התרופה לשוק היא רק הצעד הראשון הדרוש לריפוי בני האדם. אנחנו מתכננים לעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים מובילים בעולם הבריאות, כדי לשפר את האבחון, הנגשת המידע, תשתית השינוע, האחסון ועוד. רק כאשר נתגבר על המכשולים הללו, יסתיים אי השוויון בתחום הרפואי ונוכל להביא מוצרים לכל העולם".
ההשקעות האלה, יותר מאשר יצור התרופות ומכירתן במחיר עלות, מהוות השקעה גדולה ועליהן בסופו של דבר תיבחן מחוייבותה של פייזר להחלטה והן גם יקבעו את הצלחת המהלך מבחינת המטופלים. אם פייזר תצליח לעזור בתחומים הללו, ייתכן ויהיה לחברות תרופות אחרות קל יותר להיכנס לאותם שווקים בהמשך.
מדינות עניות סובלות לעיתים קרובות מתחלואה, בין היתר זיהומית וכזו שנגרמת מתת תזונה, אשר אינה נפוצה כל כך במערב. אך כפי שמוכיח המקרה הנוכחי של אבעבועות הקוף, מגיפות נוטות שלא להישאר במדינה אחת, וכאשר מזניחים אותן במדינה עניה, הן עלולות להגיע בשלב מסויים גם למדינות נוספות. המודעות הציבורית לחוסר השוויון והצדק במצב הרפואי במדינות העניות, בעיקר באפריקה, וכל להשפעה האפשרית על הבריאות של המדינות העשירות, היא גבוהה אבל כשלי שוק שונים מנעו עד כה את רוב המאמצים לתקן זאת. מי שעשה מאמצים גדולים והראה שניתן להביא שינוי, הוא ביל גייטס וקרן ביל ומלינדה גייטס שהקים, שפועלת כמערך פילנטרופי לקידום בריאות במדינות עניות, בראש ובראשונה על ידי הפצת חיסונים. גם ממשלת ארה"ב תרמה תרומה משמעותית בשנים האחרונות למימון הפצה של תרופות וחיסונים באפריקה.
"גישה מהירה וזולה לתרופות והחיסונים המתקדמים ביותר, היא אבן הפינה של שוויון רפואי עולמי"
גם במסגרת ההסכם הזה, ישנו רכיב של שיתוף פעולה בין פייזר ובין קרן בין ומלינדה גייטס, לפיתוח של מוצרים ספציפיים למדינות הללו, למשל חיסון למניעה של GBS, חיידק שמטופל באנטיביוטיקה במקרה הצורך בעולם המערבי, אך בשל היעדר מערכי בדיקה וטיפול במדינות העניות, הוא אחד הגורמים לתמותת תינוקות בלידה באותן המדינות. ייתכן ושיתוף הפעולה יכלול גם תמיכה בפיתוח החיסון של פייזר למחלת הנשימה RSV , הפוגעת בילדים שבריאותם חלשה.
פול קגמה, נשיא רואנדה, אמר עם חתימת ההסכם כי: "גישה מהירה וזולה לתרופות והחיסונים המתקדמים ביותר, היא אבן הפינה של שוויון רפואי עולמי. פייזר יוצרת בהחלטה זו סטנדרט חדש".
לזרוס צ'קוורה, נשיא מלאווי, אמר כי: "הדבר המשמעותי בהחלטה זו הוא שהיא עוזרת למדינות עם הכנסה נמוכה בלי לפגוע בכבוד ובסוכנות שלהם כבני אדם, משום שזו שותפות אמיתית שמערבת גם את פייזר וגם מדינות כמו מלאווי, אשר לוקחות על עצמן כל אחת את חלקה בעלויות ובמשימות הדרושות כדי להביא את התרופות לאזרחים. כך יש לטפל בבעיות גלובאליות".
ננה אדו דנקווה אקופו-אדו, נשיא גאנה, אמר כי: "בריאות איכותית לכל בני האדם דורשת שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי והציבורי. אנחנו גאים להצטרף להחלטה".
מקי סאל, נשיא סנגל, אמר כי: "סנגל תומכת בשותפות זו בגאווה. נעבוד יחד לעולם טוב יותר".
יוורי מוסווני, נשיא אוגנדה, אמר כי: "אנחנו מחוייבים לעבוד עם פייזר והשותפים שלנו לתוכנית, כדי להתמודד עם אתגרי הנגישות לתרופות בדרכים חדשות".