גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק הדין החתרני ביותר נגד בית הדין הרבני ניתן דווקא בבית הדין עצמו

בית הדין הרבני פסק לאחרונה בענייני "הסכמי מסדרון", כאלו שמגיעים אליהם תוך כדי הדיון באולם או מחוצה לו, עבור זוגות שמתגרשים ● מבעלי הדין נדרש לקבל החלטות במקום, לעיתים מבלי שהייתה להם שהות לעבור ביסודיות על הפרטים, או לשקול לעומק את הפשרות אליהם הגיעו

בית הדין הרבני בת''א / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני בת''א / צילום: Shutterstock

הכותבת היא שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

באופן מפתיע, פסק הדין החתרני ביותר נגד בית הדין הרבני ניתן לאחרונה דווקא על ידי דיין בבית הדין עצמו, והתמונה העולה ממנו מדכאת מאד, וצריכה לשמש תמרור אזהרה לכל מתדיין ועורך דין שעורכים "הסכמי מסדרון" עבור זוגות שמתגרשים.

"הסכמי מסדרון" הם הסכמים שהצדדים מגיעים אליהם תוך כדי דיון בבית המשפט או בבית הדין, באולם הדיונים או מחוצה לו - במסדרון. יתרונם, שלעיתים הדרך היחידה היא לנצל "שעת רצון" של הצדדים, כאשר הם נמצאים באותו מקום פיזי, ואף להעזר בשופטים או הדיינים, כדי לקדם הסכמות, שלא ניתן להגיע אליהן בשיטת ה"פינג פונג", במסגרתה עורכי הדין מעבירים בינהם טיוטות הלוך ושוב עם הערות במעגל אינסופי. החסרון הוא כמובן שנדרש מבעלי הדין לקבל החלטות במקום, לעיתים מבלי שהיתה להם שהות לעבור ביסודיות על הפרטים, או לשקול לעומק את הפשרות אליהם הגיעו.

לחץ עצום הופעל על האב ע"י 2 מתוך 3 דיינים

בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי בנתניה, משתף דיין בית הדין כיצד שני הדיינים האחרים הובילו את הבעל להסכים להסכם גירושין בלתי הוגן עבורו, ואישרו את ההסכם, על אף התנגדותו של הדיין כדעת מיעוט. "אינני מאשר את ההסכם" כתב הדיין, "האב התחייב התחייבויות לא סבירות, ואני מתרשם שעורך הדין פשע בהגנתו על הלקוח שלו. לפיכך, ההסכמות לא נעשו תוך הבנה מלאה של משמעותן ולא מתוך רצון חופשי ומלא ואין לאשר הסכם זה... האב שחתם על ההסכם לא הבין דיו את הסביבה המשפטית ולא ידע כי הינו מתחייב הרבה מעבר למה שהיה מחוייב בבית המשפט ... וכי יתקשה מאד לזכות לרחמיו של בית המשפט אם לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו".

הוסיף הדיין והסביר שהאב חויב על ידי בית המשפט לשלם לאם מזונות עבור הילדים בגובה 4,000 שקל בחודש, מכיוון שבאותה עת הוא כמעט ולא התראה עם הילדים, וכל נטל גידול הילדים ומימונם הוטל לפתחה של האם. בבית הדין הרבני הורחבו זמני השהות של הילדים אצל האב, וכן האב הוא שדואג להסיע את הילדים בין הבתים, כך שנוספה לו עלות של 1,000 שקל בחודש להוצאותיו עבור ההסעות. בנסיבות אלה האב יכול היה לעתור להפחתת דמי המזונות לסך של מאות שקלים בודדים בחודש, אך לטענת הדיין, שני הדיינים האחרים הפעילו על האב לחץ עצום במהלך הדיון, להסכים לשלם לאם מזונות עתק בסך של 6,000 שקל בחודש. כל זאת כאשר האב משתכר בממוצע סך של 10,000 שקל בחודש בלבד.

המשמעות היא לטענת הדיין ש"התחייבויות כאלו יובילו את האב בוודאות לחרפת רעב, ולמצב שהאב לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, והאישה תפעיל את ההוצאה לפועל, דבר שימוטט אותו באופן ודאי". עוד הוסיף הדיין, שבתנאים אלה האב לא יצליח לכלכל את ילדיו כשהם שוהים אצלו, ובודאי שלא יוכל לבנות זוגיות עם אישה אחרת, שלמעשה תדרש לפרנס אותו ואת ילדיו.

חוסר ההגינות, שבהפעלת הלחץ על האב, להסכים לסכומי מזונות בלתי ריאליים, גדול עוד יותר, מאחר לטענת הדיין האב לא קיבל דבר בתמורה במסגרת ההסכם. עדיין יהיה עליו להעביר לאם מחצית מהרכוש שנצבר על שמו, והיא אף לא ויתרה על תביעתה לקבל בנוסף דמי כתובה.

למרבה הצער לפסק הדין הקשה שכתב הדיין בדעת מיעוט אין השלכה משפטית, שכן כפי שכתב הדיין בפסק דינו, גם אם יווכח האב בעתיד שהדיין צדק, והוא לא יכול לעמוד בהתחייבויות העצומות שלקח על עצמו, יהיה לו קשה מאד להשתחרר מהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. עצוב.

עוד כתבות

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

החשש בחמאס מהצעד של ישראל - וההנחיה: "להתרחק מהמזגן"

למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד