פייטון גנדרון. ביצע טבח בשכונה שחורה בהשראת תיאוריית הקונספירציה / צילום: Associated Press, Matt Rourke
ב-15 במאי, פייטון גנדרון, נער בן 18, נהג 300 ק"מ מביתו במדינת ניו יורק אל באפאלו, העיר השנייה בגודלה במדינה, לא הרחק ממפלי ניאגרה. בכליו היה רובה חצי אוטומטי, שבעזרת סרטון הדרכה על יוטיוב הוא הפך למכונת ירייה. הוא נכנס אל חנות מכולת בשכונה שרוב תושביה שחורים, וירה לכל עבר. עשרה נהרגו. שלושה נפצעו.
המשטרה לא התקשתה לגלות את המניע. גנדרון השאיר עקבות דיגיטליים. במרכזם עמדה תיאוריית קונספירציה מפולפלת, הידועה כ"החלפה הגדולה". יש לה זקן ארוך למדי. גלגול מוקדם שלה העניק השראה להיטלר. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, הוגי התיאוריה הזהירו, כי מזימה נרקמת נגד "הגזע הלבן". לא-לבנים, או בוגדים משורות הגזע הלבן, מנסים להביס את הגזע הזה בתחום היחיד שבו אין לו יתרון: פרייה ורבייה.
לפנים הביטוי העיקרי של המלחמה הדמוגרפית היה זיהום דם באמצעות יחסי מין ונישואי תערובת. לא רק היטלר אסר אותם בחוקי נירנברג (1935), אלא גם שורה של מדינות בארה"ב. קצת קשה להאמין, אבל בסוף מלחמת העולם השנייה, נישואי תערובת היו לא חוקיים ב-30 מדינות של ארה"ב.
שליש מהאמריקאים מאמינים
התנועה לשיווי זכויות האזרח שמה קץ למצב העניינים הזה. הפרדה גזעית נאסרה על פי החוק. אבל תיאוריות קונספירציה אינן נעלמות רק מפני שהן מצטוות להיעלם. התיאוריה אמנם גלתה אל השוליים הסהרוריים, אבל השוליים האלה היו מאז ומעולם חממות לקריאות הקרב של העתיד. "ההחלפה הגדולה" חזרה והגיחה מתרדמת החורף הארוכה שלה. סקר דעת קהל חדש מראה, כי שליש מכל האמריקאים מאמינים בה, קצת יותר רפובליקאים (36%) מדמוקרטים (27%).
פוליטיקאים רפובליקאים בולטים עושים לה נפשות. צירת קונגרס ממדינת ניו יורק, לא הרחק מבאפאלו, היא אחת מהן. אליס סטפאניק (Stefanik), מס' 3 במדרג של מפלגתה בבית הנבחרים, הכריזה בספטמבר שעבר, כי "הדמוקרטים הרדיקליים" זוממים להנציח את שלטונם בעזרת מתן חנינה ל-11 מיליון מהגרים לא-חוקיים, כדי שיוכלו להצביע בעדם.
טוען רפובליקאי לכהונת הסנאטור של מדינת אריזונה (הבחירות בנובמבר), בלייק מאסטרס, מרחיב עוד יותר את היעד הדמוגרפי. הוא אמר בשבוע שעבר, כי ממשל ביידן זומם לפתוח לרווחה את הגבול הדרומי עם מקסיקו, כדי להכניס 225,000 מהגרים לא חוקיים מדי חודש, או 2.7 מיליון בשנה. בשלב כלשהו בעתיד הדמוקרטים יחונו "עשרות מיליונים", בציפיה שהם יצביעו בבחירות לטובת מועמדים דמוקרטיים.
דונלד טראמפ לא סמך במפורש את ידיו על תיאוריית ההחלפה הגדולה, אבל השתמש בכליה. ב-2016 הוא נבחר לנשיא אף כי יריבתו הילרי קלינטון קיבלה שני אחוזים יותר ממנו. הוא טען אחר כך, שההפרש הזה היה תוצאת הצבעה של מיליוני מהגרים לא חוקיים. האבסורד של טענתו התחוור לאחר שוועדה שהוא מינה לחקר "הזיופים" התמוטטה עוד לפני שפתחה את חקירתה, מפני שלא הצליחה למצוא ראיות.
יותר ימין מימין
טבח המכולת בבאפאלו היה השלישי מסוגו על אדמת אמריקה בתוך שבע שנים, שבו "ההחלפה הגדולה" מילאה תפקיד בולט. ב-2015, לבן בן 21 רצח תשעה שחורים בכנסייתם בדרום קרוליינה. ב-2018, לבן בן 46 רצח 11 יהודים בבית כנסת בפנסילבניה. ב-2019, לבן בן 21 רצח 26 בני אדם, רובם היספאנים, בבית כלבו בטקסס.
מעשי הזוועה האלה אולי לא היו מתרחשים בהיעדר גישה קלה להפליא לאמצעי לחימה. בארץ עם חוקי נשק נורמליים, זדונם של צעירים מופרעים היה מתועל כנראה לכתובות גראפיטי. אבל אם ב-2015 עדיין היה אפשר לייחס מעשי רצח המוניים לסטיות נפשיות של יחידים, המהירות שבה תיאוריית "ההחלפה הגדולה" מתאזרחת בלב הפוליטיקה הימנית מחייבת בירור הרבה יותר מעמיק.
המפלגה הרפובליקאית היא הכלי העיקרי של הימין החברתי והפוליטי, בוודאי מאז שנות ה-60. פנייתה ימינה אמנם גברה בהתמדה, אבל היא הוסיפה לשמור אמונים לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית. זה משתנה. נקודת הכובד של המפלגה מתחילה להתקרב אל אזור הדמדומים שבין דמוקרטיה לסמכותנות (אוטוריטריות).
הערצת אורבן
בשבוע שעבר, אחד הארגונים הבולטים של הימין האמריקאי, "ועד הפעולה הפוליטי השמרני" (CPAC), ערך בפעם הראשונה מאז ומעולם את ועידתו השנתית מחוץ לארה"ב: בהונגריה, באקט של הזדהות עם הכיוון האנטי-דמוקרטי והאנטי-ליברלי (וגם, לדעת רבים, אנטישמי) של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן.
טוענים רפובליקאיים לכהונות בכירות, במדינות ובמישור הארצי, מחרים מחזיקים אחרי דונלד טראמפ בהתקפות על עצם הלגיטימיות של הבחירות האחרונות לנשיאות. הם משנים חוקים מקומיים, כדי לצמצם את ההצבעה (מפני שהיסטורית, הדמוקרטים נוטים לצאת נשכרים משיעורי הצבעה גבוהים). הם מכשירים את הקרקע לפסילת בחירות, שתוצאותיהן לא יהיו לרוחם.
ביטויי ההערצה לאורבן ההונגרי אינם נוגעים רק לדעותיו, אלא גם לאמצעים שהוא נוקט להנצחת שלטונו ולהעמקת שליטתו. הוא ניצח ארבע פעמים רצופות, השליט את מרותו על כל התקשורת, ממלכתית כפרטית, והכפיף את מערכת המשפט למרותו. את כל זה הוא צבע בצבעים של הגנה על הציוויליזציה הנוצרית הלבנה נגד מבקשי נפשה.
קנאת אורבן היא איפיון רציני ומבשר רעות של הימין האמריקאי. מתנגדי המגמה הזו מְנוּפִּים מן המפלגה. הימין שרוי במצב רוח מהפכני. גם בשמאל הרדיקלי אפשר למצוא מצב רוח כזה, ועוד נדון בו. אולי אין זו הגזמה להגיד שהדמוקרטיה הגדולה בעולם נכנסת למשבר קיומי.